בס"ד דברים
פרק
ו'
–
– הרב שמואל רוזנברג
|
הברכה |
האזינו |
וילך |
נצבים |
כי– |
כי– |
שופטים |
ראה |
עקב |
ואתחנן |
דברים |
נושא:
דברים,
פרק ו: הבנה ברש"י
מחבר:
הרב שמואל רוזנברג
כיתות:
ד–ט
פרשת שמע
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ט'
ע"א
מִפְּנֵי מַה קוֹרִין שְׁנֵי פַּרְשִׁיוֹת הַלָּלוּ בְכָל יוֹם ? רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סַיְמוֹן [רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמָר:]
מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן שְׁכִיבָה וְקִימָה,
וְרַבִּי לֵוִי אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִים בָּהֶם.
(שמות כּ)
"אָנֹכִי ה'
אֱלֹהֶיךָ"
(דברים ו)
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה'
אֱלֹהֵינוּ"
(שמות כּ)
"לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי".
(דברים ו)
"ה'
אֲחָד"
(שמות כּ)
"לֹא תִּשָׂא אֶת שֵׁם ה'
אֱלֹהֶיךָ לַשָׁוְא"
(דברים ו)
"וְאָהַבְתָּ אֶת ה'
אֱלֹהֶיךָ".
מַאן דְּרַחִים מַלְכָּא לָא לִישְׁתַּבַּע בִּשְׁמֵיהּ וּמְשַׁקֵר.
(שמות בּ)
"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשָּׁבַּת לְקָדְשׁוֹ"
(דברים טו)
"לְמַעַן תִּזְכְּרוּ".
רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. דִּכְתִיב:
(נחמיה ט)
"וְאֶת שַׁבָּת קָדְשֶׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וּמִצְוֹת וְחַקִים וְתוֹרָה צִוִיתָּ"
וְגוֹ'.
לְהוֹדִיעָךָ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹתֶיה שֶׁל תּוֹרָה.
(שמות כּ)
"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶךָ"
(דברים יא)
"לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם".
(שמות כּ)
"לֹא תִּרְצַח"
(דברים יא)
"וְאֲבַדְתֵּם מְהֵרָה"
מַאן דִּקְטִיל – מִתְקַטִיל.
(שמות כּ)
"לֹא תִּנְאָף".
(במדבר טו)
"וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבָבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם"
וְגוֹ'.
אָמַר רַבִּי לֵוִי: לִיבָּא וְעֵינָא תְּרֵי סַרְסוּרֵי דְּחֶטְאָה נִינְהוּ. כְּתִיב:
(משלי כג)
"תְּנָה בְנִי לִבְךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹרְנָה"
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִי יְהַבְת לִי לִבָךְ וְעֵינָיִךְ אַנָא יָדַע דְּאַת לִי.
(שמות כּ)
"לֹא תִּגְנוֹב"
(דברים יא)
"וְאָסַפְתָּ דְּגָנֶךָ"
וְלֹא דְּגָנוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ.
(שמות כּ)
"לֹא תַּעֲנֶה בְרַעֲךָ עַד שָׁקֶר".
(דברים טו)
"אֲנִי ה'
אֱלֹהֵיכֶם"
וּכְתִיב:
(ירמיה י)
"וַה'
אֱלֹהִים אֱמֶת"
מַהוּ אֱמֶת ?
אָמַר רַבִּי אָבִין: שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִים וּמֶלֶךְ עוֹלָם.
אָמַר רַבִּי לֵוִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם הֵעַדְתָּ עֵדוּת שֶׁקֶר עַל חֲבֵרְךָ מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ הֶעֲדְתָּ עָלַי שֶׁלֹֹּא בָרַאתִּי שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
(שמות כּ)
"לֹא תַּחְמוֹד בֵּית רֵעֶךָ"
(דברים יא)
"וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוּת בֵּיתֶךָ",
בֵּיתֶךָ בֵּיתֶּךָ וְלֹא בֵית חֲבֵרְךָ:
דברים פרק ו'
(ד)
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד: (ה)
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: (ו)
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ: (ז)
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: (ח)
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: (ט)
וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
דברים פרק יא'
(יג)
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: (יד)
וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: (טו)
וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ: (טז)
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: (יז)
וְחָרָה אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה נֹתֵן לָכֶם: (יח)
וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: (יט)
וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: (כ)
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: (כא)
לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:
במדבר פרק טו'
(לז)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (לח)
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: (לט)
וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: (מ)
לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם: (מא)
אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:
לפניך רמזים מהפרשיות,
התאימם לדברה הנכונה.
|
ההתאמה |
הרמזים |
|||
|
הפס' |
הדברות |
הרמז |
הפרשה ממנה נלקח |
הדבר |
|
|
אנוכי ה' |
תחילתו של הפס' |
שמע |
ראשונה |
|
|
||||
|
|
|
סופו של הפס' |
שמע |
שניה |
|
|
||||
|
|
|
תחילתו של הפס' |
שמע |
שלישית |
|
|
||||
|
|
|
מלת מפתח זהה |
ציצית |
רביעית |
|
|
||||
|
|
|
שכר |
והיה אם שמוע |
חמישית |
|
|
||||
|
|
|
|
והיה אם שמוע |
שישית |
|
|
||||
|
|
|
|
ציצית |
שביעית |
|
|
||||
|
|
|
שלך – הדגש על שלך (לא של חברך) |
והיה אם שמוע |
שמינית |
|
|
||||
|
|
|
|
ציצית |
תשיעית |
|
|
||||
|
|
|
מלה זהה |
והיה אם שמוע |
עשירית |
|
|
||||
|
תרמילון: |
||||
כתוב
בלשון התורה:
|
לשון הכתוב |
המצווה |
|
|
|
אחדות ה' |
א |
|
|
אהבת ה' |
ב |
|
|
ללמוד וללמד תורה |
ג |
|
|
קריאת שמע פעמיים ביום |
ד |
|
|
הנחת תפילין על היד |
ה |
|
|
הנחת תפילין על הראש |
ו |
|
|
כתיבת מזוזה על פתחי הבתים והשערים |
ז |
באיזה עניין הובאו הביטויים הבאים ?
השלם מתוך רש"י:
|
העניין |
הביטוי |
|
|
|
בשני יצריך |
א |
|
|
הרב קרוי אב |
ב |
|
|
עשם עיקר ואל תעשם טפל |
ג |
|
|
דרך ארץ דברה תורה |
ד |
|
|
הוא הדין לרחוקים |
ה |
|
|
זו פשרה לפנים משורת הדין |
ו |
הבנה ברש"י
(ד)
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:
תרגום יונתן
(ד)
והוה כיון דמטא זימניה דיעקב אבונן למתכנשא מגו עלמא,
הוה מסתפי, דלמא אית בבנוי פסולא ?!
קרא יתהון, ושיילינון:
דלמא אית בלבכון עקמנותא ?
אתיבו כולהון כחדא ואמרו ליה:
שמע
ישראל אבונן,
יי
אלהנא יי חד !
עני יעקב ואמר:
בריך שום יקריה לעלמי עלמין:
רש"י
(ד)
ה'
אלהינו ה' אחד – ה'
שהוא אלהינו עתה,
ולא אלהי העובדי כוכבים – הוא עתיד להיות ה' אחד ! שנאמר:
כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'.
ונאמר:
ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:
2. |
|
(ה)
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:
רש"י
(ה)
ואהבת – עשה דבריו מאהבה ! אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה,
העושה אצל רבו מיראה,
כשהוא מטריח עליו – מניחו והולך לו:
בכל לבבך –
בשני יצריך.
ד"א:
בכל לבבך – שלא יהיה לבך חלוק על המקום:
ובכל נפשך –
אפילו הוא נוטל את נפשך:
ובכל מאודך –
בכל ממונך.
יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו.
לכך נאמר:
בכל מאדך.
ד"א:
בכל מאדך.
בכל מדה ומדה שמודד לך,
בין במדה טובה בין במדת פורענות.
וכן בדוד הוא אומר:
כוס ישועות אשא וגו'
צרה ויגון אמצא וגו':
מסכת ברכות דף סו'
ע"א
תַּנְיָא,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר,
אִם נֶאֱמַר: "בְּכָל נַפְשְׁךָ". לָמָּה נֶאֱמַר: "בְּכָל מְאֹדֶךָ" ? וְאִם נֶאֱמַר: "בְּכָל מְאֹדֶךָ". לָמָּה נֶאֱמַר: "בְּכָל נַפְשְׁךָ" ? לוֹמַר לְךָ: אִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "בְּכָל נַפְשְׁךָ". וְאִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "בְּכָל מְאֹדֶךָ". [רַבִּי
עֲקִיבָא אוֹמֵר:
"בְּכָל
נַפְשְׁךָ"
– אֲפִלּוּ
הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ…
(אמרו🙂
[בְּשָׁעָה]
שֶׁהוֹצִיאוּהוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ סוֹרְקִין אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל,
וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
רַבֵּנוּ,
עַד כָּאן ?
אָמַר לָהֶם: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל הַפָּסוּק הַזֶּה,
"בְּכָל נַפְשְׁךָ" – וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ ! אָמַרְתִּי:
מָתַי יָבוֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ.
וְעַכְשָׁיו שֶׁבָּא לְיָדִי,
לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ ?! הָיָה מַאֲרִיךְ בְּ,אֶחָד'
עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּ,אֶחָד'.
יָצְתָה בַּת –
קוֹל וְאָמְרָה: אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתְךָ בְּאֶחָד. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ ?
אָמְרוּ:
(תהלים יז) "מִמְתִים יָדְךָ ה'
מִמְתִים מֵחֶלֶד". אָמַר לָהֶם: "חֶלְקָם בַּחַיִּים". יָצְתָה בַּת –
קוֹל וְאָמְרָה לוֹ:
אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא (שיצתה נשמתך באחד,
ואתה)
[שֶׁאַתָּה]
מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
_______________________________________________________________________
_______________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________
|
|
(ו)
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:
רש"י
(ו)
והיו הדברים –
מהו האהבה ? והיו הדברים האלה , שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה ומתדבק בדרכיו: אשר אנכי מצוך היום –
לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה – שהכל רצין לקראתה.
דיוטגמא – מצות המלך הבאה במכתב:
|
|
(ז)
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
רש"י
…ודברת בם –
שלא יהא עיקר דבורך אלא בם.
עשם עיקר ואל תעשם טפל:
|
|
(ח)
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:
רש"י
(ח)
וקשרתם לאות על ידך –
אלו תפילין שבזרוע:
והיו לטטפת בין עיניך –
אלו תפילין שבראש,
ועל שם מנין פרשיותיה נקראו טוטפות.
טט בכתפי – שתים.
פת באפריקי – שתים:
|
|
(יג)
אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ:
רש"י
(יג)
ובשמו תשבע –
אם יש בך כל המדות הללו – 1.שאתה ירא את שמו,
2.ועובד אותו,
אז:
וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ.
שמתוך שאתה ירא את שמו – תהא זהיר בשבועתך.
ואם לאו – לא תשבע:
אבן עזרא
(יג)
תירא – שלא תעשו מצות לא תעשה:
תעבוד – במצות עשה:
ובשמו תשבע –
לא בשם אלהים אחרים להקים דבר ולכרות ברית,
וכן:
תשבע כל לשון.
רק באמת:
והטעם שלא יהיה לך אלוה שתשבע בשמו – רק שם השם לבדו.
ע"כ כתוב אחריו:
לא תלכון אחרי אלהים אחרי'
ולא תנסו:
|
|
(יד)
לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם:
רש"י
(יד)
מאלהי העמים אשר סביבותיכם –
והוא הדין לרחוקים ! אלא,
לפי שאתה רואה את סביבותיך תועים אחריהם,
הוצרך להזהיר עליהם ביותר:
_______________________________________________________________________ |
|
(יח)
וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֶיךָ:
תרגום אונקלוס
(יח)
ותעבד דכשר ודתקן קדם יי בדיל דייטב לך ותעול ותירת ית ארעא טבתא די קיים יי לאבהתיך:
תרגום יונתן
(יח)
ותעביד דתקין ודכשר קדם יי מן בגלל דיוטיב לכון ותיעלון ותירתון ית ארעא טבתא דקיים יי לאבהתכון:
רש"י
(יח)
הישר והטוב –
זו פשרה,
לפנים משורת הדין:
|
|
(כ)
כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם:
רש"י
(כ)
כי ישאלך בנך מחר –
יש מחר שהוא אחר זמן:
כיצד מוסבר קושי זה ? |
|