מתוך החוברת:
עיונים בספר דברים

מאת:
יהודה איזנברג

נושא:
שאלות לעיון בספר דברים,
ממוינים לפי פרקים

פרשת דברים

פרק א'

שאלה 1

קרא את הקדמת רמב"ן לספר דברים והסבר:
אילו מצוות נשנו בספר דברים ואילו לא?
מי הם

אלו שנשנו בגללם מצוות?
אילו מצוות נתחדשו בספר דברים ומדוע?
איזה ביטוי אינו מופיע

בספר דברים ומדוע?
מדוע הקדים תוכחה לפני הזכרת המצווה?

שאלה 2

רד"צ הופמן מחלק את ספר דברים לפי חלוקה זו:

א.
הנאום הראשון של ספר דברים:
א'
6 – ד'
40 .

ב.
הנאום השני של ספר דברים:
נאום המצוות,
ד'
44 – כ"ז 8.

ג.
הנאום השלישי של ספר דברים:
נאום הברית,
כ"ז 9 – ל'
20.

ד.
נספח לנאום וסיפור כתיבת התורה:
ל"א 1 – 13.

ה.
שירת משה:
ל"א 14 – ל"ב 47.

הנאום הראשון מחולק בחלוקת משנה זו:

1. א'
1 – א'
5; 2. א'
6 – א'
46; 3. ב'
2 – ג'
29; 4. ד'
1 – ד'
40.

תן שם לכל אחד מהקטעים של הנאום הראשון.

מצא דמיון בפתיחה ובסיום של קטעים 2. ו–
3.

שאלה 3

רש"י מונה בפסוק 3 מעשה משותף ליעקב,
משה,
יהושע,
שמואל ודוד,

ציין את המקומות בהם הוזכרו התוכחות השונות.

שאלה 4

מה בין "חורב"
ל"הר סיני"?
עיין בשמות י"ט 2 – 1,
וברמב"ן לפסוקנו.

שאלה 5

לאיזו מתכונות הכוכבים משולים ישראל בפסוק 10 לפי רש"י?
מה קשה לפירושו מלשון הכתוב?

שאלה 6

מה בין תיאור מינוי השופטים בשמות י"ח 21 ואילך,
לתיאור בפרקנו?

יישב את הסתירות לפי רש"י.

שאלה 7

איך מקשר רש"י את פסוק 18 לפסוקים הקודמים לו,
ואיך רמב"ן?
מה מובן לך יותר?
נמק!

שאלה 8

מה בין רש"י לרמב"ן בהערכת מעשה ישראל בפסוקים 22 ו–
12?

שאלה 9

השווה את דברי המרגלים בפרקנו לדבריהם בפרשת שלח.
ציין את ההבדלים שבין הדיבורים

השונים.
ערוך השוואה בטבלה לפי סדר זה:

א.
השוואת דברי העם בשני המקומות.

ב.
השוואת דברי המרגלים.

ג.
השוואת דברי הכתוב ("וידבר ה'"
בבמדבר;
"ותקרבון"
בדברים).

נסה להסביר את השינויים לפי פירוש רמב"ן.

שאלה 10

"הארץ אשר דרך בה"
(36) מהי?
עיין יהושע פרק י"ד.

שאלה 11

מה הקשר בין פסוקים 37 – 38
לפסוקים הקודמים להם?
העזר ברמב"ן.

פרק ב'

שאלה 1

קרא בעיון פסוקים 4 – 8; 28 –
29; וכן דברים כ"ג 5; במדבר כ'
18 והלאה.

א.
מהי הסתירה בין במדבר כ'
18 לפרקנו?

ב.
מהי הסתירה בין פרקנו ופרק כ"ג 5?

ג.
מהי הסתירה בין פסוק 5 לפסוקים 28 – 29
בפרקנו?
(הדרכה:
"כי לא אתן לך מארצם עד מדרך כף רגל"
לעומת "ומים בכסף תתן לי ושתיתי,
רק אעברה ברגלי כאשר עשו לי בני עשיו").

ד.
איך יישב רשב"ם בפסוק 4 ובפסוק 29 בפרקנו את שתי הסתירות הראשונות?

ה.
איך יישב אבן עזרא בפסוק 29 את הסתירות?

ו.
איזו סתירה יישב רש"י בפסוק 29, ומה קשה עליו מדברים כ"ג 5? העזר בא"ע לפסוק 29.

שאלה 2

מה משותף לפסוקים 10 – 12
ופסוקים 20 – 23?

שאלה 3

מה בין היחס למואב והיחס לבני עמון?
איך נלמד הדבר מהפסוק?

שאלה 4

השווה את פסוקים 27 – 29
לבמדבר כ"א 21 והלאה.
מה נוסף בפרקנו על הכתוב שם,
ולמה?

שאלה 5

את הקשיית לבו של סיחון מסבירים בדרכים שונות:

רמב"ם,
שמונה פרקים ח':

"יש שהאלקים מעניש האדם בזה שימנעהו מבחירת פעל מה,
ויודע הוא זאת ואינו יכול למשוך נפשו ולהשיבה אל אותה בחירה.
ובאותו האופן ממש היה עונשו של סיחון מלך חשבון:
שכן על מריו לשעבר,
שלא הייתה כפיה בו,
הענישו ה'
בזה שמנעו מעשות רצון ישראל,
עד שהרגוהו."

רבי יוסף אלבו,
עיקרים ד',
כ"ה:

"… לא שה'
יתברך ימנע מן האדם טוב בחירתו,
חלילה!
אמר הכתוב "כי לא אחפוץ במות

הרשע כי אם בשובו מדרכיו וחיה",
אלא שה'
יתברך משאירו על בחירתו בלבד,
בלי מכריח

מחוץ,
והוא בוחר דרך לעצמו.
וזה היה עניין סיחון…
לפי שנתחייב לשם מחמת רשעו,
אלא

שהיה מתיירא מפני פחד ה'
להתגרות בישראל,
הביא הקב"ה עצות מרחוק להסיר מלבו

המורך שקנה מצד המופתים ששמע שנעשו לישראל,
כדי להשאירו בבחירתו בלבד.

וזה,
כשצווה למשה שישלח מלאכים אל מלך אדום לאמור לו:
"נעברה נא בארצך",
וכשלא

אבה,
אבל יצא לקראת ישראל בעם כבד וביד חזקה,
צווה השם לנטות מעליו.
וכשראה זאת סיחון חשב מחשבות להתעולל עלילות ברשע ולומר שהצלחת ישראל לא הייתה בהשגחה מה'
יתברך,
אחר שראה אותם נוטים מעל מלך אדום ומעל מלך מואב,
ואז אמר בלבו לא נופל אנכי מאלו,
ולזה נתחזק לבו ויצא לקראתם למלחמה,
ויכהו ישראל לפי חרב וירש את ארצו.
ואילו לא שלח מלאכים אל מלך אדום,
לא היה סיחון מתחזק לצאת למלחמה לקראתם מפני פחד ה'…
וזה היה עניין קשי הלב".

א.
מהו ההבדל העקרוני בין הסברו של רמב"ם לזה של ר"י אלבו?

ב.
מהן "עצות מרחוק",
לשיטת ר"י אלבו?

ג.
מהו ה"מכריח מבחוץ"
שה'
הסירו מסיחון?

שאלה 6

מה בין חרם האמורי (34 – 35)
לחרם יריחו?
מה עדיף?
עיין גם ברש"י ליהושע ה'
10.

פרק ג'

שאלה 1

השווה לפסוקים 1 – 6 את במדבר כ"א 33 – 35. מה מוסיף כל מקום על משנהו?

שאלה 2

לעניין גודלו של עוג:

רמב"ם,
מורה נבוכים ב',
מ"ז:

המיטה תהיה לעולם יותר גדולה מן האיש הישן עליה … כשעור שליש ארכו.
ואם אורך המיטה הזאת תשע אמות,
יהיה אורך הישן עליה שש אמות,
או מעט יותר.
ואמרו "באמת איש"
רוצה בו באמת איש ממנו,
רצונו לומר משאר האדם,
לא שהיה זה באמת עוג,
כי כל איש הוא נערך האברים על הרוב.
ויאמר שאורך עוג היה כפל אורך אחד משאר האדם,
או פחות מעט,
שזה בלא ספק מזרות אנשי המין,
אלא שאינו נמנע.
הסבר:
אצל אדם רגיל יש יחס קבוע בין חלקי גופו:
ארכו פי שלוש מאורך ידו (=אמתו).
אם גודלו של עוג הוא שש אמות באמתו הוא,
הרי שאין לו יחס אברים של אדם רגיל ( =אינו "נערך אברים").
במקרה כזה אין עוג אדם גדול בלבד,
אלא גם מפלצת (=שאינו בצלם אדם כלל",
בלשון א"ע).

א.
עיין ברש"י ובאבן עזרא.
למי מהם מסכים רמב"ם?

ב.
איזה משני נימוקי אבן עזרא זהה לרמב"ם,
ואיזה נוסף עליו?

ג.
מה פירוש "אינו בצלם אדם כלל"
המובא בא"ע?

ד.
כתוב את מידת עוג במטרים,
לפי א"ע,
רמב"ם ורש"י (האמה:
60 ס"מ).

ה.
מה יוכל רש"י להשיב לטענות אבן עזרא נגדו?

שאלה 3

צייר את מפת עבר הירדן המזרחי,
וסמן בה את השטח שלא נכבש,
את השטח הכבוש וחלוקתו.

שאלה 4

השווה פסוקים 18 – 20
לבמדבר ל"ב 25, 27, 31,
מה חסר ומדוע?

שאלה 5

העתק ופסק את פסוק 19.