מתוך החוברת:
עיונים בספר דברים
מאת:
יהודה איזנברג
נושא:
שאלות לעיון בספר דברים,
ממוינים לפי פרקים
פרשת האזינו
פרק ל"ב
שאלה 1
בגמרא ראש השנה (ל"א)
נאמר כי בזמן הקרבת קרבן מוסף שרו הלויים את שירת האזינו
בחלוקה לקרואים הקיימת גם כיום בבית הכנסת.
ציין את חלקי השירה,
ותן כותרת לכל אחד
מחלקיה.
תוכל להעזר בספורנו לפסוק 7. הבא גם קטע מפסוק המאשר את הכותרת שנתת.
שאלה 2
חלוקה אחרת מחלק רב סעדיה גאון את השירה:
רב סעדיה גאון,
אמונות ודעות ז'
ו':
… התבוננתי בתורה בשירה אשר שמה לעד לו על בני ישראל … ומצאתי בה זכרון
תחיית המתים בעת הישועה.
והוא מביאה על סדר:
(א).
ספר תחילה חסדו על עמו,
באמרו "הלא הוא אביך קנך,
הוא עשך ויכוננך"
עד "ודם ענב תשתה חמר".
(ב).
ואחר כך ספר בעטם וכחשם,
"וישמן ישורן ויבעט"
עד "מכעס בניו ובנותיו".
(ג).
ואחר כן ספר קצפו עליהם וענשו להם,
באמרו:
"ויאמר אסתירה פני מהם אשביתה מאנוש זכרם".
(ד).
ואחר כן ספר חמלתו עליהם בגבור האויב עליהם והתרוממו,
באמרו "לולי כעס אויב אגור".
ומה שעתד לאויב מן הנקמה והשילום,
באמרו "הלא הוא כמוס עמדי"
ומרחמיו על עמו בעת רוב חולשתו ומיעוט יכלתו באמרו "כי ידין ה'
עמו"
עד "יהי עליהם סתרה".
(ה).
ואחר כן יעד בהגלותו להצילו ולגאול אותו,
באמרו "ראו עתה כי אני הוא"…
(ו).
ואחר כן סדר שאר עניני הישועה,
באמרו "אם שנותי ברק חרבי,
אשכיר חצי מדם,
הרנינו גויים עמו".
וכל זה בעולם הזה,
כאשר פרשתי ובארתי.
א.
חלק את השירה לפי חלוקתו של רב סעדיה גאון.
ציין אילו פסוקים מתייחסים לכל קטע,
ומה תכנו.
ב.
השווה את החלוקה של רס"ג לחלוקה של קריאת התורה בבית הכנסת.
בדוק היכן שינה רס"ג מהחלוקה הזאת,
ציין איזו מהחלוקות מובנת לך יותר,
ומדוע.
שאלה 3
פרש את המלים הבאות,
לפי הפרשנים המובאים ברשימה.
ברור לך פירוש אחד,
המובן לך
ביותר,
ופרש את המילה על פיו.
לאחר מכן פרש את המשפט השלם שהמילה הופיעה בו.
יערף – רש"י וספורנו;
וכרביבים – רש"י;
עקש ופתלתל – רש"י,
ראב"ע;
נבל ולא חכם – רש"י
ראב"ע;
קנך – רש"י;
חבל נחלתו – רש"י,
ראב"ע,
אונקלוס;
ימצאהו – רש"י,
רשב"ם,
אונקלוס,
ספורנו;
יכוננהו – רש"י;
ה'
בדד ינחנו – רש"י,
רשב"ם רמב"ן;
חלב כרים – רש"י;
כליות חטה –
ראב"ע;
תשתה חמר – רש"י;
כשית – ראב"ע;
וינבל – רש"י,
רמב"ן;
שערום – רש"י;
תשי – רש"י;
אמון – רש"י;
אספה – רש"י;
מזי רעב – רש"י,
ראב"ע;
ולחומי רשף – רש"י;
וקטב מרירי – רש"י,
רשב"ם;
אפאיהם – רש"י;
אגור – רש"י ראב"ע;
פלילים – רש"י;
ומשדמות – רש"י;
רוש – רש"י
יום אידם – רש"י;
עצור ועזוב – רש"י;
סתרה – רש"י;
שנותי ברק חרבי – רש"י;
מראש פרעות
אויב – רש"י,
ראב"ע;
הרנינו – רש"י;
וכפר אדמתו עמו – רש"י,
אונקלוס,
ראב"ע;
מנגד – רש"י.
הערה:
שאלה זו נלקחה מגליון בעריכת משה ארנד.
שאלה 4
"הצור תמים פעלו"
(4).
רמב"ם,
מורה נבוכים א',
ט"ז:
"צור"
– שם משתתף.
הוא שם ההר:
והכית בצור.
והוא שם אבן קשה כחלמיש:
"חרבות צורים".
והוא – שם המקור אשר ממנו יחצבו … "הביטו אל צור חוצבתם"
ואחר כן השאל מזה העניין האחרון זה השם לשורש כל דבר והתחלתו.
ולזה אמר
"הביטו אל אברהם אביכם",
כאילו באר שהצור שחוצבתם ממנו הוא אברהם אביכם,
על כן לכו בדרכיו והאמינו בתורתו,
כי טבע המקור ראוי שיהיה נמצא כמה שיחצב
ממנו.
ולפי זה העניין האחרון נקרא הא–לוה "צור",
כי הוא ההתחלה והסיבה
הפועלת לכל אשר זולתו …
א.
מצא את כל המקומות בהן מופיעה המילה "צור"
בשירה,
ופרש את הפסוקים לפי הרמב"ם!
ב.
איך פרש רש"י מלה זו ואיך אונקלוס?
שאלה 5
"כי כל דרכיו משפט"
(4).
רמב"ם,
מורה נבוכים ג',
י"ז:
מכלל פינות תורת משה רבנו – שהוא,
יתברך,
לא יתכן עליו העוול בשום צד מן
הצדדים,
ושכל מה שיבוא לבני אדם מן הרעות והמכות או ישיגם מן הטובות,
לאיש
אחד או לקהל,
הכל הוא על צד הראוי במשפט הישר אשר אין עול בו כלל.
ואפילו
אם נכנס קוץ ביד אדם והוציאו מיד,
היה זה על צד העונש לו.
ואילו השיג מעט
הנאה,
היה זה גמול לו – וכל זה בדין.
והוא אמרו עליו יתברך:
"כי כל דרכיו
משפט…"
אלא שאנחנו נסכול אפני הדין ההוא.
מה כוללת המילה "כל"
בפסוקנו,
ואיך פרש עניין זה ספורנו?
שאלה 6
"זכור ימות עולם,
בינו שנות דור ודור,
שאל אביך … "(7).
חובות הלבבות,
הקדמה:
… אם אתה דעת ותבונה,
שתוכל לעמוד … על ברור מה שקבלת מהחכמים בשם
הנביאים משרשי הדת וקוטבי המעשים,
אתה מצווה להשתמש בהם … ויתברר לך
מדרך הקבלה והשכל יחד … וכן אמר משה רבינו:
"הלה'
תגמלו זאת עם נבל ולא
חכם … זכור ימות עולם,
בינו שנות דור ודור,
שאל אביך ויגדך…"
וזה ראיה על מה
שזכרנו,
כי קבלת דברים במסורת מהאבות,
למרות שהיא קודמת בטבע,
מפני צורך
הלומדים אליה תחילה,
אין מן הזריזות שיסמוך עליה לבדה מי שיוכל לדעת ברורה
בראיות.
ומן הדין לעיין במה שיושג מדרך השכל ולהביא עליו ראיות במופת ששיקול
הדעת עוזרו למי שיש לו יכולת לעשות כן.
מהם שני החלקים בפסוק,
ומה סדרם?
מי מהם חשוב יותר לפי ערכו,
ומי קודם בזמן בו הוא
פועל?