מתוך החוברת: עיונים בספר דברים
מאת:
יהודה איזנברג
נושא:
שאלות לעיון בספר דברים, ממוינים לפי פרקים
פרשת ואתחנן
שאלה 6
רמב"ן מבאר שפסוקים 23
– 28 מקומם הכרונולוגי בספור המובא בבמדבר פרק כ"ז 12
– 21.
עיין בשני הקטעים וברמב"ן,
וסדר את הפסוקים שבשני הספרים לפי סדרם הכרונולוגי.
אם יש עניין החוזר בשני המקומות –
רשום את החזרות בטורים מקבילים.
שאלה 7
רבי יוסף אלבו,
עקרים ד'
כ"א:
…
והשיב לו השם יתברך: "רב לך …
וצו את יהושע … כי הוא יעבור".
וכל כך הייתה גזרת השם יתברך קיימת עלי, כשהגענו אל הגיא מול בית פעור ישבנו שם, שלא נתן לי רשות לעבור משם, וזהו שאמר "ונשב בגיא מול בית פעור"
… לפי שהייתי עתיד לקבר שם.
ככתוב "ויקבור אותו בגיא…
מול בית פעור".וסמך אל זה "ועתה ישראל …
ובאתם וירשתם את הארץ". כלומר:
אני נצטערתי כל הצער הזה כדי שאכנס לארץ, ולא זכיתי לכנס שם: ואתם זוכים …
התחזקו לשמור מצוות השם יתברך כדי שתזכו להיכנס לתוכה.
ושמא תאמרו מאחר שתפילתי אינה נשמעת אפשר גם כן שהיום או למחר תחטאו אתם ולא תהיה תפילתכם נשמעת, לכך סמך "עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור …
ואתם הדבקים בה'
אלהיכם חיים כולכם היום …
כלומר,
אל תחשבו שהכלל והפרט שווים בדבר זה,
שאין הדבר כן.
שאני עם רוב מעלתי, לפי שאני יחיד לא נתקבלה תפילתי …
ואתם,
עם היותכם עובדי עבודת אלילים ומשתחווים לפעור … נתקבלה תפלתי בעדכם.
רב סעדיה גאון,
אמונות ודעות ה'
ו':
הדברים אשר לא תקובל בהם התפילה,
תחילתם כשיתפלל אדם אחר שנגזר דין עליו בדבר.
כאשר ידעת מעניין משה רבנו עליו השלום:
"ואתחנן אל ה'"
– וענה אותו,
"רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה".
א.
מדוע לא נתקבלה תפילתו האישית של משה בעוד שתפילותיו למען העם נתקבלו?
(2
תשובות!)
ב.
כיצד הסביר רש"י את פסוק 29
וכיצד ר"י אלבו?
ג.
את הרעיון שמביא רש"י בפסוק 29
תולה ר"י אלבו בפסוק אחר.
מהו?
ד.
מה הקשר בין תפילת משה לפרק ד'
1 – 4 לפי רמב"ן (סוף פרק ג'),
ומהו לפי ר"י אלבו?
פרק ד'
שאלה 1
עיין בפסוק 5.
מהו המקום בו עיקר החובה לקיים מצוות?
ראה גם רש"י לדברים י"א 18,
ורמב"ן לויקרא י"ח 25,
בסוף.
שאלה 2
רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה (6).
רמב"ם,
מורה נבוכים ג',
ל"א:
מבני אדם אנשים שיקשה עליהם נתינת סבה למצווה מן המצוות,
והטוב אצלם שלא יושכל למצווה ולאזהרה כלל.
ואשר יביאם אל זה הוא לולי שימצאוהו בנפשם,
לא יוכלו להגות בו,
ולא ידעו לומר אותו.
והוא:
שהם יחשבו,
שאם היו אלו התורות מועילות בזה המציאות,
ומפני כך וכך נצטווינו בהם,
יהיו אלו כאילו באו ממחשבת והסתכלות בעל שכל.
אמנם כאשר יהיה דבר שלא ישכל לו עניין כלל,
ולא יביא לתועלת,
יהיה בלא ספק מאת האלו–ה,
כי לא תביא מחשבת אנוש לדבר מזה.
וכאילו אלו חלושי הדעות,
היה האדם אצלם יותר שלם מעושהו,
כי יעשה כן,
אבל יצוונו לעשות מה שלא יועילנו עשותו ויזהירנו מעשות מה שלא יזיקנו עשותו.
חלילה לו,
חלילה!
אבל העניין בהפך זה!
והכוונה כלה להועילנו –
כמו שבארנו מאמרו:
"לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה"
ואמר "אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה"
כבר באר שאפילו החוקים כלם יורו אל כל הגויים שהם בחכמה ותבונה,
ואם היה עניין שלא תיוודע לו סבה ולא יביא תועלת ולא ידחה נזק –
למה יאמר במאמינו או בעושהו שהוא חכם ונבון וגדל המעלה ויפלאו מזה האומות?"
א.
לאילו מצוות מכוון הפסוק באמרו "כי היא חכמתכם ובינתכם" לדעת רמב"ם,
ולאילו מצוות לדעת רש"י?
ב.
עיין במסכת שבת דף ה'
עמוד א'.
לאיזה עניין מייחסת הגמרא את הפסוק הזה?
ג.
התוכל לתת טעם מדוע רמב"ם פרש את הפסוק אחרת משפרשה הגמרא?
ד.
מצא בפרק פסוקים נוספים שיוכלו לחזק את דעת רמב"ם.
העזר בדברים ו'
24.
שאלה 3
מדוע כל כך מדגישה התורה "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו
עיניך,
ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך …
יום אשר עמדת לפני ה'
א'
בחורב"?
העזר ברמב"ן!
שאלה 4
לאן מתקשר פסוק 9,
לפי רש"י ולפי רמב"ן?
שאלה 5
אשר חלק ה'
אלקיך אותם לכל העמים (19)
רמב"ם,
עבודה זרה ב'
א':
עיקר הצווי בעבודת כוכבים שלא לעבוד אחד מכל הברואים.
ואף על פי שהעובד יודע שה' הוא האלקים, והוא עובד הנברא הזה על דרך שעבד אנוש ואנשי דורו תחילה,
הרי זה עובד כוכבים. ועניין זה הוא שהזהירה תורה עליו ואמרה "ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש … אשר חלק ה'
אלקיך אותם לכל העמים". כלומר שמא תשוט בעין לבך תראה שאלו הן המנהיגים את העולם,
והם שחלק ה'
אותם לכל העולם להיות חיים והווים ואינם נפסדים כמנהגו של עולם,
ותאמר שראוי להשתחוות להם ולעובדן – ובעניין זה צוה ואמר "השמרו לכם פן יפתה לבבכם"
כלומר שלא תטעו בהרהור הלב לעבוד אלו להיות סרסור ביניכם ובין הבורא.
א.
איך מסביר רמב"ם את המילים "אשר חלק ה'"
"לכל העמים"?
ב.
עיין ברש"י (2
פרושים)
בספורנו,
ברשב"ם,
ובא"ע,
וסכם את הפירושים השונים.
כמה גישות מצאת בהסבר הפסוק?
שאלה 6
פסוקים 25
– 40 נקראים בקריאת התורה בתשעה באב.
מהו הקשר בין פסוקים אלה לתשעה
באב?
היכן מופיע בהם חטא,
עונש,
תשובה וכפרה.
איך מתקשרים לעניין הפסוקים 32
ואילך?
שאלה 7
השווה פסוק 37
לדברים ז'
8, ט'
5 ואילך,
י'
15. מדוע בחר ה'
בישראל?
שאלה 8
אילו עובדות על ערי מקלט מובאות בפרקנו,
ומה מוסף עליהם בבמדבר לה ובדברים י"ט?
פרק ה'
שאלה 1
רמב"ן כותב כי בדברות השניים תוספת ביאור על הראשונים.
הסבר לפי פירושו?
א.
מדוע לא הוסיף מאומה בדברות "אנכי ו"לא יהיה"?
ב.
נמק 3
מהתוספות שבדברות השניים.
שאלה 2
מצוות השבת
רבי יהודה הלוי,
כוזרי,
ב'
נ':
…
שמירת השבת היא בעצמה ההודאה באלקות,
אבל כאילו היא הודאה מעשית,
כי מי
שמקבל מצוות שבת בעבור שבה היה כלות מעשה בראשית,
כבר הודה בחדוש העולם מבלי ספק. ומי שהודה בחדוש הודה במחדש העושה יתברך,
ומי שלא קבלה יפול בספקות הקדמות, ולא תזך אמונתו לבורא העולם.
אם כן: שמירת השבת מקרבת את הבורא יותר מהפרישות והנזירות.
א.
היכן מצאנו כי השבת היא "בעבור שבה היה כלות מעשה בראשית"?
ב.
במה עדיפה השבת על נזירות ופרישות?
שאלה 3
עיין בפסוק 24
ובפרוש רש"י ורמב"ן,
והשווה לבמדבר י"א 15,
פרוש רש"י ורמב"ן.
שאלה 4
השווה פסוק 19
לבמדבר י"א 25:
בראשית ל"ח 26.
קרא את תרגום אונקלוס לשלשת הפסוקים ואת פרוש רש"י.
מה המשותף ומה השונה בפסוקים אלה?
פרק ו'
שאלה 1
לעניין פרשת שמע –
חובות
הלבבות,
היחוד,
פתיחה:
הפרק הזה כולל עשרה ענינים:
חמשה מהם רוחניים,
וחמשה מהם גשמיים.
חמישה
הרוחניים: שהבורא נמצא,
שהוא אלקינו,
שהוא אחד,
שנאהבהו בכל לבנו,
שנאהב אותו בלב שלם.
והחמישה
הגשמיים:
"ושננתם",
"ודברת בם",
"וקשרתם לאות על ידך"
"והיו לטוטפות בין עיניך"
"וכתבתם על מזוזות ביתך ובשערך".
רמב"ם,
יסודי התורה ב'
א'
– ב':
הא–ל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר "ואהבת את ה'
אלוקיך",
ונאמר "את ה' אלקיך תירא". והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו?
בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים,
ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ –
מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול.
כמו שאמר דוד "צמאה נפשי לאלקים לקל חי".
וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות. כמו שאמר דוד "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך … מה אנוש כי תזכרנו" . . . כמו שאמרו חכמים בעניין אהבה ש"מתוך כך אתה מכיר את מי שאמר – והיה העולם".
חובות הלבבות,
אהבת ה',
ז':
מצוות עשה בחובות האברים,
אשר הם חובות היחיד בכל זמן ובכל מקום ובכל עניין,
אינם אלא שתים:
קריאת התורה ולימוד המצוות.
כמו שאמר הכתוב "והיו הדברים
האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך
ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך".
א.
מהם 10
הצווים בפרשת שמע?
ב.
איך יכול אדם להגיע לאהבת ה'?
ג.
מה מיוחד במצוות "ושיננתם…
ודברת בם"?
ד.
במה שונה פירוש רמב"ם ל"אהבת"
מפירוש רש"י?
שאלה 2
פרשיות התפילין הן:
שמות י"ג 1
– 10; י"ג 11
– 16; דברים ו'
4 – 9; י"א 13
– 21. מנין שהם
פרשיות התפילין?
מה תכנן?
שאלה 3
השווה פסוק 16
למלאכי ג'
10, ויישב את הסתירה.
שאלה 4
השווה את פרשתנו פסוק 10
ואילך,
לשמות י"ד 11
ואילך.
מהו המבנה המשותף לשתי
הפרשיות?
שאלה 5
שאלות בנים ותשובות אליהם במקומות הבאים:
שמות י'
2; י"ג 8;
י"ג 14;
דברים ו'
20;
יהושע ד'
21. מהם הנושאים שהבנים שואלים עליהם,
ומה חשיבותם באמונה בה'?
פרק ז'
שאלה 1
השווה פסוק 2;
דברים כ'
16; שמות כ"ג 33;
לדברי רמב"ם,
ספר המדע הלכות עבודה זרה
פרק י',
הלכות א'
ד'.
איך מפרש רמב"ם את המילים "לא תחונם",
ולאיזה מפרושיו מתאים כל
פסוק?
איך רומז רש"י לפרושים אלה?
שאלה 2
השווה פסוקים 1
– 10 לשמות ל"ד 11
– 18. מהן התוצאות השליליות של ברית עם גויים,
ומה
סכנותיה?
שאלה 3
לא תכרות להם ברית ולא תחנם (2).
רמב"ם,
מלכים ו'
ה':
שלושה כתבים שלח יהושע עד שלא נכנס לארץ. הראשון שלח להם:
מי שרוצה לברוח יברח. וחזר ושלח: מי שרוצה להשלים ישלים. וחזר ושלח: מי שרוצה לעשות מלחמה יעשה.
אם כן, מפני מה הערימו יושבי גבעון?
– לפי ששלח להם ולא קבלו,
ולא ידעו משפט ישראל, ודימו ששוב אין פותחין להם לשלום. ולמה קשה הדבר לנשיאים וראו שראוי להכותם לפי חרב לולא השבועה?
– מפני שכרתו להם ברית. והרי הוא אומר לא תכרות להם ברית.
אלא יהיה דינם שיהיו למס עבדים, והואיל ובטעות נשבעו להן, בדין היה שיהרגום על שהטעום,
לולא חילול השם.
עיין ביהושע ט',
ובביאור רמב"ן לדברים כ'
11.
א.
האם הברית עם הגבעונים נגדה את פסוק 2?
מהן הדעות בעניין?
ב.
אם לא עברו על האיסור,
מדוע כעס עליהם יהושע?
שאלה 4
אהבת ה'
את ישראל.
(פסוקים 6
-11).
חובות הלבבות,
חשבון הנפש ג':
וכיון
שנעשה זה (אהבת
ה'
אותנו)
לנברא
חלוש כמונו,
כמה
אנו חייבים מכפלי זה לבוראנו יתברך,
אשר
הודיענו הנביא כי הוא אוהב אותנו …
ועם
מה שהודיענו בזה,
ראינו
אותות אהבתו
אותנו ועזרתו לנו,
חדשים
גם ישנים,
עם
הקרבתו והבטחתו לנו בכל דור ודור …ואנו,
כאשר לא תבטח נפשנו עליו,
ותסמוך על חסדו,
ותנוע לאהבתו ולהידבק בעבודתו,
ולפני האלקים נשפוך שיחנו,
כמה טיבענו עבה וערפנו קשה ואמונתנו מעוטה,
כמה אנו קשים להימשך אל האמת!
א.
מה מחיבת אותנו אהבת ה'?
ב.
למה מתכוון רבנו בחיי באמרו "חדשים גם ישנים"?