דף לימוד לפרשות אחרי מות – קדושים -תשע"ב

ב





"ה

עורך:
רב
בית
הספר
–
יהודה
רוזנברג

מה
נלמד
מפרשת
השבוע?

המשימה כל כך קשה, היא ממש מפחידה.
"למה שהוא ישמע לי? האם בכלל הוא יסכים לפגוש אותי?" חשבתי.
"אולי כדאי שאוותר,
אולי אבקש שישלחו מישהו אחר?".
"אנו מבקשים ממך שדווקא אתה תעשה זאת"
אמרו לי חברי הקבוצה. "למה?"
שאלתי.
"אתה נחשב ילד טוב! אליך הוא יקשיב.
אלינו הוא לא ירצה להקשיב,
עלינו הוא כל כך כועס,
שאין סיכוי שיסלח!"
הם אמרו. החלטתי לנסות, למרות הפחד.

למחרת צלצלתי למשרד שלו.
"אפשר לתאם לי בבקשה פגישה מנהל מחלקת התחבורה במועצה?"
שאלתי נבוך.
"מי מבקש?"
שמעתי את קולה המופתע למשמע קול ילד המבקש פגישה עם מנהל מחלקת תחבורה של המועצה,
של המזכירה בצד השני של הקו.
"דוד"
עניתי קצרות.
"מי אתה?
באיזה נושא?
כמה זמן פגישה את המבקש?"
היא המשיכה לחקור אותי.
"אני ….
ילד מכיתה ה'
מבית ספר "ניר עציון".
אני מבקש פגישה של כמה דקות …
קשה לי לענות מה הנושא.
אני מעדיף דבר אתו,
וזהו"
עניתי נבוך לחלוטין.
"כיצד תגיע לפגשה?
היכן אתה גר?"
היא שאלה בקול רך,
המנסה לעזור לי להירגע.
"אבקש מאמא לקחת אותי"
עניתי.
למחרת אמא לקחה אותי לפגישה.
הייתי מאוד נרגש,
נבוך עם המון תחושה לא נעימה.
"קוראים לי דוד,
אני לומד בבית הספר בניר עציון"
אמרתי.
"לשם מה ביקשת את הפגישה?"
הוא שאל.
"אני יודע כי חלק מהנהגים מאוד כועסים עלינו בהסעות.
הם טוענים כי אנחנו ממש לא ממושמעים.
הם בודקים אם חגרנו את עצמנו לפני הנסיעה,
אבל במהלך הנסיעה,
הם רואים אותנו קמים ממקומנו.
שבו שעבר אחד הנהגים נאלץ לעצור בצורה פתאומית.
ילד אחד שחרר את החגורה רגע לפני,
הוא עף קדימה,
ונפגע.
אנחנו יודעים כי הנהג לא אשם כלל.
אנחנו אשמים,
הנהגים צודקים."
סיימתי את נאומי.
"יפה מאוד.
אני שמח על דבריך.
אבל במה זה מועיל לנו הנהגים?"
שאל אותי המנהל.
"אנחנו החלטנו לשנות את התנהגותנו בהסעה,
להקפיד על כל הכללים"
עניתי בביטחון רב.
"כיצד אתה יכול להתחייב בשם כולם?!"
שאל אותי מופתע.
"הם אמרו לי"
עניתי.
"כולם?"
שאל.
"רובם"
עניתי.
"אתה יודע,
מספיק ילד אחד שלא יהיה קשור,
כדי שעלול להיות אסון,
בדיוק כפי שקרה שבוע שעבר.
"רובם"
– זה לא מספיק.
אני זקוק ל"כולם"
". אמר המנהל.
"אבל כיצד אבטיח דבר שלא תלוי רק בי?"
שאלתי.
"אכן,
לכן שאלתי.
למה שאחשוב כי אכן הבעיה תיפתר?
האם אתם יודעים כי הורי הילד התקשרו להתלונן על הנהג,
כי הילד עף אצלו?
הנהג עלול לאבד את מקום עבודתו בגללכם.
כיצד נוכל לוודא כי נהגים לא יסבלו מכם?
שאכן תשנו את התנהגותכם?"
שאל המנהל בחצי כעס.
באותו רגע ניכנס הנהג שהילד עף אצלו.
"אני מבקש שלא תשלח אותי לבית הספר הזה"
פנה הנהג למנהל,
כדי שאשמע את הדברים.
"באתי כדי לבקש סליחה,
ולהבטיח שמהיום הכל יהיה בסדר"
עניתי לנהג.
הוא הסתכל עלי במבט כועס "אתה באת להבטיח?
מה אתה עשיתי הבוקר?
הרי לך נאלצתי להעיר על התנהגות מסוכנת בנסיעה"
הגיב הנהג בכעס.
המנהל הביט עלי.
"זה נכון?"
שאל המנהל.
"נכון.
מבטיח שזה לא יחזור"
אמרתי כמעט בלחישה מרוב בושה.
באותו הרגע,
ניכנס רב המועצה למשרד "במה זכינו לביקור כזה חשוב?
מה מביא ילד לישיבה עם מנהל מחלקה כה חשובה?"
שאל תוך שהוא מלטף את ראשי ליטוף אבהי חם ואוהב.
סיפרתי לו הכל.
"יש לי רעיון"
אמר הרב לכולנו.
תתחיל בכך שתתחייב רק על עצמך שתשנה את ההתנהגות מרגע זה.
אם אכן תשנה את התנהגותך,
תוכל להתחיל להשפיע על חבריך שילכו בעקבותיך,
ואז אכן הכל ישתנה בע"ה במהרה לטובה.
למדתי זאת מאהרון הכהן בעבודת יום כיפורים.
גם אהרון מבקש כפרה רק על עצמו ומשפחתו "וכיפר בעדו ובעד ביתו".
רק לאחר שהקב"ה מחל לאהרון על הדברים שהוא עשה,
רק אז הוא יכול לבקש סליחה עם כל עם ישראל,
לכן בקורבן הבא נאמר "וכיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל
ישראל" אמר הרב.
כולנו הסכמנו,
אכן ב"ה הצלחתי!

חידות בכפל משמעות לפרשות השבוע.

1. קרש שמכינים ממנו בגדים.
   (ט"ז 4).

2. חלק השעה הטחונה היטב.
   (ט"ז 12).

3. העז עם הרבה שערות.
   (ט"ז 18).

4. תמיד אנו חיים בו.
   (ט"ז 29).

5. אליל לבוש פורים.
   (י"ט 4).

6. מורידים אותי בברית 3 שנים.
   (י"ט 23).

בהצלחה!!!