ב
ס"ד
מה
נלמד
מפרשת
השבוע?
כתב
וערך:
רב
בית
הספר
–
יהודה
רוזנברג
המדרש מספר לנו כי משה התקשה בבניית המנורה,
עד שהקב"ה הראה לו תמונה של המנורה,
ואמר למשה "וזה מעשה המנורה"
– ככה בדיוק תבנה את המנורה.
רבים מבעלי החסידות שאלו מה היה כל כך קשה למשה דווקא במנורה,
שהיה צריך תמונה,
כדי להבין?
אנסה לתת תשובה בעזרת הסיפור…
"אין סיכוי!"
אמרתי.
"אין דבר כזה שמישהו יצליח לארגן ערב כיתה שכולם יהיו מרוצים ממנו.
אין דבר כזה.
תמיד יהיה מישהו שיתלונן"
אמרתי למורה.
"אני מצפה שכן תנסו לעשות ערב שכולם יהנו ממנו"
אמרה המורה,
והלכה…
"היא צודקת שזה חשוב,
אבל איך אפשר לעשות זאת?"
שאלנו אחד את השני.
החלטנו להתייעץ עם הרב שלנו.
"מימה אתם הכי נהנים?"
שאל הרב.
"מזה שקיבלתם דבר בלי להתאמץ,
או שאתם נהנים יותר מדבר שהתאמצתם מאוד לעשות אותו,
ואכן לבסוף הצלחתם?"
"לפעמים זה כיף סתם לשחק או לקבל מתנה.
אבל כאשר אני מצליח לעשות משהו מאוד קשה,
שהיה חשוב לי להצליח לעשות אותו,
אני הרבה יותר מאושר.
זו שמחה אחרת מאשר לשחק,
אבל בשבילי זו שמחה יותר גדולה"
עניתי.
"אז אולי תנסו לעשות בערב הזה דבר שכולם ישתתפו בו,
כולם יעשו יחד דבר חשוב.
כל אחד יעשה בזה חלק שהוא אוהב.
כך שכולם יתאמצו לעשות דבר שהם אוהבים,
וביחד יצא דבר משותף לכולם,
שכולם ישמחו בו"
ענה הרב.
"רעיון נהדר,
אבל מה נעשה?"
שאלנו זה את זה.
"בואו נבקש שנכין כולם יחד דבר שיראה אילו דברים טובים אנחנו מוצאים בכיתה.
כל אחד בדרכו שלו.
אחד יכתוב,
שני יצייר,
השלישי יביא תמונות או יצלם,
אחד יעשה מצגת,
זה יהיה נהדר"
אמרתי.
אמרנו תודה לרב ונפרדנו.
הגיע ערב הכיתה.
הצגנו לפני כולם את המשימה,
וקיבלנו תגובה נוראית "אוף,
מה זה,
שיעורי בית?"
לא ידענו מה לעשות,
"איך נמריץ אותם להתחיל,
כאשר הם יתחילו לעבוד הם בטח יתחילו להתלהב וימשיכו"
אמרתי / שאלתי.
למזלי,
לפתע נפתחה הדלת,
והרב ניכנס אלינו.
"יש תחרות ארצית על הכיתה הטובה ביותר.
כל כיתה שרוצה להשתתף,
צריכה להכין משהו שיוכיח שהיא אכן הכי טובה!"
אמר הרב.
"הפרס הוא פרס ענק לכל הכיתה"
המשיך הרב . "חברה,
אם נעבוד יחד,
כל אחד יעשה חלק קטן שהוא טוב בו,
נזכה בפרס!"
צעקתי.
לפתע החדר נתמלא צעקות "אני עושה..
אני עושה…"
כולם התחילו לעבוד במהירות ובשמחה.
הרב התנדב לבדוק מה כל אחד עושה,
ולתאם בנינו,
כך שהכל יתחבר אחד לשני.
אבל זה לא היה קל.
התחילו מריבות מה כל אחד עושה.
אורי התחיל להתווכח עם דני מי יעשה את המצגת,
חנה התווכחה עם רותי מה לצייר….
השמחה הגדולה הפכה מחדש לצעקות ומריבות.
ילדים התחילו לברוח,
"מה נעשה?"
שאלתי את הרב.
הרב נאנח,
אכן עכשיו אני מבין את משה רבנו.
ללכד את כל עם ישראל,
להפוך את כולם ל"מקשה"
לגוש אחד,
למרות המריבות בניהם.
"בואו,
נפסיק לריב,
נמנה שני ילדים שיחלקו את העבודה.
רק ביחד נצליח!"
הילדים השתתקו,
והציעו ,הרב,
אולי תהיה המחליט?"
הרב הסכים,
לבסוף חזרה השמחה בכל עוזה.
משה התקשה להבין איך לאחד את כל עם ישראל,
שיהיו מקשה אחת,
וכולם יסתכלו למרכז "אל מול פני המנורה"
– לקב"ה…
וזה אכן קשה
;
מפסקי
הרב חיים דוד הלוי– קצוש"ע.(ס')
-
הדלקת
נרות
שבת.-
חובה להדליק נרות שבת בכל בית,
גם אם אין שם נשים. -
.גם בנים יכולים להדליק נרות שבת,
אבל עדיף שהאמא תדליק את הנרות,
כי היא "עיקרה של הבית"
היא אחראית (בין השאר…)
לבית.
(אין הדבר פוטר את הבנים לעזור בבית…). -
האישה מקבלת את השבת ברגע שהיא מברכת על הנרות,
גם אם זה מוקדם. -
עיקר המצווה זה להרבות אור בבית.
לכן ראוי בנוסף לנרות שבת להוסיף עוד הרבה תאורה בבית.
-
