היסטוריה, דפי סיכום – הרצל

בס"ד

דפי סיכום– הרצל

מיועד לכיתה י' (בגרות)

מוריה טרגין

"מדינת היהודים":בספר "מדינת היהודים ביטא הרצל דרך חדשה בפתרון בעיית היהודים, הספר מורכב משני חלקים: הבעיה היהודית והפתרון לבעיה היהודית:

הבעיה היהודית (הגדרת הבעיה לפי הרצל):

• בכל מקום בו חיים יהודים במס' ניכר,
  קיימת האנטישמיות והיא לא תעלם כל עוד היהודים מפוזרים בין העמים.

• היהודים נחשבים זרים בכל מדינה, עצם קיומם מוליד שנאה ולכן אין פתרון ליהודים במדינות השונות, ואין סיכוי שהאנטישמיות תעבור מהעולם. ליהודים ניתנה אמנציפציה מבחינה חוקית, אך בפועל–לא זכו בשיויון חברתי– ההוכחה:משפט דרייפוס.

• האמנציפציה הביאה להתבוללות היהודים, אך למרות זאת המשיכו לשנוא אותם–ההוכחה:משפט דרייפוס.

• השאלה היהודית היא לא שאלה חברתית או דתית אלא שאלה לאומית (כיון ששונאים את היהודים בכל מקרה, בין אם בהם משתלבים בחברה, בין אם הם נבדלים, בין אם הם מתבוללים ובין אם שומרים על הדת), שונאים את היהודים בגלל המוצא שלהם, הלאום שלהם,ולכן הפתרון ליהודים הוא לאומי–הקמת מדינה.

הפתרון לבעיה היהודית:

הקמת מדינה עצמאית בהסכמתן של המעצמות בא"י או בארגנטינה בהתאם לשיקוליו ובחירתו של העם היהודי (א"י היא המולדת ההיסטורית של העם היהודי ואליה ימשכו יהודים מלכל ארץ אחרת, ואילו ארגנטינה היא ארץ עשירה, גדולה,
אקלימה נוח). המדינה שתקום תהיה מתוכננת מראש, דמוקרטית,
דואגת לחלשים, חילונית עם חופש דת,דגלה לבן (טוהר)
עם 7 כוכבי זהב המסמלים את ימי העבודה, בעלת אופי ארופאי ללא מאפיינים יהודים מיוחדים.

הדרכים להשגת הרעיון: הקמת שני ארגונים:

אגודת היהודים–
החברה היהודית

גוף מדיני ובו נציגים של העם היהודי שתפקידם גוף כלכלי שתפקידו לארגן את ההגירה לארץ היהודים

לנהל מו"מ עם המדינות כדי להשיג שטח ליהודים, למכור את נכסי היהודים בגולה, לדאוג לעליה והתישבות.

לרכוש את השטח ולכתוב חוקה למדינה

התגובות לספר "מדינת היהודים":

במערב ארופה תגובת היהודים לא הייתה נלהבת ואף לעגנית בתחילה, הם סברו שהשתלבותם בארופה היא מלאה ולכן ראו את ספרו של הרצל כחסר טעם.

מעטים מיהודי מערב ארופה נמשכו לרעיונותיו והצטרפו אליו.ביניהם:מקס נורדאו (סופר יהודי מגרמניה) וישראל זנגוויל (סופר יהודי מאנגליה)

בקרב "חובבי ציון" עורר הספר תקוות רבות,ראשי התנוע הקיוו שהופעת הספר תביא לתנופה בפעילותם,"חובבי ציון" דרשו מהרצל שיעמוד בראש תנועתם שתגשים את הקמת מדינת היהודים, עם זאת התקוות היו מלוות בביקורת כלפי הרצל: הם מחו על חוסר ההתייחסות של הרצל למפעלם הציוני בא"י ועל העדר סממנים יהודיים במדינה ששאף הרצל להקים.

בס"ד

הקונגרס הציוני הראשון

הרקע ההיסטורי לקונגרס הציוני הראשון:

לאחר שנכשל הרצל בניסיונותיו להשיג את תמיכתם הכספית של העשירים (הברון רוטשילד והברון הירש) ע"מ לממן הגירת יהודים ולממן רכישת שטח בו תוקם מדינת יהודית, פנה הרצל לדרך שניה: רכישת תומכים מקרב הגוים. הוא נפגש עם הדוכס מבאדן,עם נציגי ממשלת תורכיה ועם האפיפיור–אך גם מאמצים אלו נכשלו. הרצל מגיע למסקנה שעליו לרכז את כל התומכים בתוכניתו, ורק כאשר יופיע כמנהיג של תנועה גדולה, יוכל להשיג את מטרותיו. לשם כך החל יחד עם תומכיו במערב ארופה לארגן ועידה כללית–קונגרס של ציונים. מקום כינוסו של הקונגרס נקבע בבאזל–שוויץ.
ע"מ לעורר את המוני היהודים ולקבל את תמיכתם, הוציא הרצל עיתון בשם "די וולט" (העולם)
בגרמנית שדרכו פרסם את רעיונותיו ברבים.

הקונגרס הציוני הראשון התקיים ב1897. כ200
נציגי אגודות ציוניות מכל רחבי העולם השתתפו בו,הוצג הדגל– כחול–לבן,המנון,
טקס חגיגי, ההתרגשות הייתה רבה, התקיימו בקונגרס דיונים רבים ובסופם התקבלו החלטות:

החלטות הקונגרס הראשון:

1. הקמת "ההסתדרות הציונית העולמית"=ארגון שמאחד את כל האגודות הציוניות הקיימות ברחבי העולם. לתפקיד נשיא ההסתדרות נבחר הרצל.

2. כל יהודי מבן 18 ומעלה המשלם מס שנתי להסתדרות הציונית: "מס השקל הציוני",
   נחשב לחבר הסתדרות הציונית ורשאי לבחור את נציגי ההסתדרות הציונית.

3. הקונגרס הציוני יתכנס אחת לשנה(החל מהקונגרס השישי–אחת לשנתיים)
   והוא יהיה המוסד שקובע את דרכה של הציונות.

4. 
   הקונגרס הציוני בוחר מתוכו את המוסדות שיבצעו את החלטות הקונגרס:

"הועד הפועל הציוני"
"הועד הפועל המצומצם"
(=ההנהלה הציונית)

פועל בתק'
שבין הקונגרסים מעין ממשלה ציונית,
תפקידו לבצע את החלטות

הקונגרס ואת החלטות ה"ועד הפועל הציוני"

5."תוכנית באזל"=החלטות מעשיות שנקבעו לשם הגשמת מטרת התנועה הציונית: "להקים ליהודים בית מולדת בא"י":

– יישוב א"י ע"י איכרים בעלי מלאכה ותעשייה.

– ארגון היהדות כולה וליכודה בכל ארץ וארץ.

– חיזוק הרגש הלאומי היהודי.

– עבודת הכנה לשם קבלת הסכמת הממשלות(-צ'רטר).

חשיבות הקונגרס הציוני הראשון:

1. בקונגרס זה הוכרז בפעם הראשונה שהיהודים הם עם אחד ורוצים בזכות להגדרה עצמית=עצמאות,
   בדומה לשאיפות עמים אחרים.

2. בקונגרס זה הוכרז במפורש שהיהודים רוצים לבנות את מדינתם רק
   בא"י,ארץ אבותם הישנה.

3. בקונגרס זה נוסדה ה"הסתדרות
   הציונית
   העולמית"
   שתפעל להגשים את תוכנית באזל. ההסתדרות הציונית היא הנציגות הפוליטית הראשונה של העם היהודי מאז אובדן עצמאותו בסוף ימי בית שני.

4. בקונגרס זה נפגשו לראשונה נציגים ציוניים מהמזרח ומהמערב והדבר הבליט את אחדות העם היהודי.

5. קונגרס זה היווה פריצת דרך לדעת
   הקהל
   העולמית,
   כל העולם שמע על הקונגרס ועל רעיון התחייה הלאומית של היהודים מכיוון שעיתונים רבים (יהודיים ולא–יהודיים)
   נתנו סקירה נרחבת על הקונגרס.

הקונגרסים הציוניים הראשונים:

בהתאם להחלטת הקונגרס הציוני הראשון, התכנס הקונגרס הציוני כל שנה. המאפיינים של הקונגרסים הראשונים:

1. התפתחות מהירה של התנועה הציונית, מאות אגודות ציוניות נוספו, מס'
   הצירים בקונגרסים גדל מפעם לפעם.

2. הוקמו מוסדות התנועה הציונית:

הוקם ע"מ לאסוף תרומות מיהודי העולם לרכישת אדמות להתיישבות בא"י,
נקבע שאדמות קק"ל שנחשבו לרכוש העולם כולו,
לא ימכרו למתיישבים אלא ימסרו להם בחכירה (השכרה לזמן ארוך).

3.בקונגרסים הציוניים הראשונים התנהלו ויכוחים חריפים בין הצירים החילוניים לדתיים בשאלת התרבות היהודית,החילונים רצו שהתנועה הציונית תכלול פעילות תרבותית–לאומית,ולעומתם הדתיים שחששו מפני החדרת תרבות חילונית,התנגדו לדרישה זו.הרצל רצה לשמור על השלום בתנועה הציונית ולכן ביקש לא להתעסק בשאלת התרבות.

4.בקונגרס הציוני ה-5, 1901, בלטה "הסיעה הדמוקרטית"
(בראשות מוצקין,ויצמן,

בובר ועוד) שרצתה חינוך חילוני ועל רקע זה קמה תנועת "המזרחי"
(הדתיים)
כדי

להשפיע על האופי היהודי של החינוך.הסיעה הדמוקרטית עזבה בהפגנתיות את אולם הישיבות כיון שהקונגרס שוב לא דן בשאלת התרבות,הרצל נכנע ללחצם והתקבלה החלטה שעניין החינוך (-התרבות)
יחשב כחלק מהפעילות הציונית.

בס"ד הרצל והציונות

"אלטנוילנד"
(ארץ ישנה–חדשה)

בשנת 1902 פרסם הרצל את ספרו השני,"אלטנוילנד"
הוא רומן דמיוני שבו מתאר הרצל את חזונו על מדינת היהודים, כפי שתראה 20 שנה לאחר קבלת הזיכיון–הצ'רטר.
מוטו הספר: "אם תרצו–אין זו אגדה!"

אופייה ודמותה של מדינת היהודים עפ"י הרצל:

1. מדינה דמוקרטית–שיויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין,שיויון בין נשים לגברים.

2. הפרדה בין דת למדינה–חופש דת מלא,סובלנות כלפי דת ולאומים אחרים במדינה.

3. כלכלה–מבוססת על קפיטליסטים–מפעלים פרטיים ויוזמה פרטית וסוציאליזם–מפעלים משותפים (למנוע הבדל בין עשירים לעניים)

4. מדינת רווחה–מבוססת על צדק חברתי וסוציאלי, תנאי עבודה משופרים לפועלים.

5. חינוך חינם–מגן הילדים ועד לאוניברסיטה

6. מדינה מפותחת–במדע,טכנולוגיה,תעשיה,חקלאות.

7. שלום–יהודים וערבים יחיו יחד בשלום,יוקם "היכל השלום העולמי" בירושלים.

שאיפתו העיקרית של הרצל מאז הקונגרס הציוני הראשון וייסוד "ההסתדרות הציונית" הייתה ליצור את התנאים המדיניים והחוקתיים להקמת יישוב יהודי בא"י.
הרצל סבר כי רק על ידי השגת צ'ארטר (-זיכיון)
ממעצמות העולם לעלייה והתיישבות יהודית בא"י,יוכל עמ"י להקים בה את ביתו הלאומי.

מאז קבלת "תוכנית באזל" הקדיש הרצל את כל מאמציו להשגת הזיכיון המיוחל מהמעצמות. הרצל ניסה לשכנע כי קיים אינטרס משותף בין התנועה הציונית לממשלות ארופה המעוניינות למצוא פתרון לשאלת היהודים, לשם כך החל בפעילות דיפלומטית נמרצת וגלויה ולמרות שנתכל בסרובים ובחוסר שיתוף פעולה, לא התייאש והמשיך הלאה במלוא המרץ.