הלכה, קדושה ראשונה וקדושה שנייה

אוגוסט 2, 2026 · מאת גולד איתיאל · דפי עבודה

נושא:
קדושה ראשונה וקדושה שנייה

מחבר:
איתיאל גולד

כיתות:
יאיב,
מתאים ללימוד החוברת:
"
הארץ ומצוותיה"

קדושה
ראשונה וקדושה שניה

קדושת יהושוע:

"קדושה
ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא

רב נחמן
אמר
קדושה ראשונה קידשה
לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא
" (מסכת
שבועות דף טז
.)


קדושת עזרא:

ספר
התרומה
(הלכות ארץ
ישראל
):

"דאפילו
קדושת עזרא בטלה ובזמן הזה תרומה ומעשר
מדרבנן
"

רמב"ם
הלכות בית הבחירה
(פרק
ו
',טו'- טז'):

ולמה אני
אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה
לעתיד לבוא
, ובקדושת שאר
א
"י לענין שביעית
ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא
,
לפי שקדושת המקדש וירושלים
מפני השכינה ושכינה אינה בטלה
אבל
חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא
מפני שהוא כבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ
מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות
ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל
,
וכיון שעלה עזרא וקדשה לא
קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך
כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש
בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום

ואע
"פ שנלקח הארץ ממנו
וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שביארנו
בהלכות תרומה
"




הפרשת חלה

"אין
חייבין בחלה מן התורה אלא בא
"י
בלבד שנאמר והיה באכלכם מלחם הארץ וגו
',
ובזמן שכל ישראל שם, שנאמר:
'בבואכם'
ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם.
לפיכך חלה בזמן הזה אפילו
בימי עזרא בארץ ישראל אינה אלא מדבריהם
".

(רמב"ם
הלכות ביכורים פרק ה
' הלכה
ה
')


הפרשת תרומה

"תרומה
בזמן הזה ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל
ואפילו בימי עזרא אינה מן התורה אלא
מדבריהן שאין לך תרומה של תורה אלא בא
"י
בלבד
, ובזמן שכל ישראל
שם שנאמר כי תבואו ביאת כולכם כשהיו
בירושה ראשונה וכמו שהן עתידין לחזור
בירושה שלישית
, לא כשהיו
בירושה שנייה שהיתה בימי עזרא שהיתה
ביאת מקצתן ולפיכך לא חייבה אותן מן
התורה
, וכן יראה לי שהוא
הדין במעשרות שאין חייבין בזמן הזה אלא
מדבריהם כתרומה
".

(רמב"ם
הלכות תרומות פרק א
' הלכה
כו
')

ראב"ד
שם
(תרגום):

לא כיון
להלכה יפה דהא קיימא לן
תרומה
בזמן הזה דאורייתא
ואם
זה נכון שצריך ביאת כל ישראל לארץ
,
זה דווקא לעניין מצוות חלה.


שמיטה ויובל

משגלה
שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו
היובלות שנאמר
: 'וקראתם
דרור בארץ לכל יושביה
' – בזמן
שכל יושביה עליה

ובזמן
שהיובל נוהג
נוהגת שביעית
בארץ
.

(רמב"ם
הלכות שמיטה ויובל
, פרק
י
' הלכה ח'):

תוספות
(זבחים סא.) –

"ותימה
הוא לומר שקדושת הבית קיימת להקריב קרבן
בלא במה ולא יתחייב בתרומה
"

ראב"ד
שם

"סברת
עצמו היא זו ולא ידעתי מאין לו
למאן
דאמר קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא לא
חלק בין מקדש לירושלים לשאר א
"י
ולא עוד

אלא שאני
אומר שאפילו לרבי יוסי דאמר קדושה שנייה
קדשה לעתיד לבא לא אמר אלא

לשאר א"י
אבל לירושלים ולמקדש לא אמר לפי שהיה
יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים

להשתנות
ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבוד י
"י
לעולם כך נגלה לי מסוד ה
' ליראיו
לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת
."

משנה
מסכת כלים פרק א משנה ו
ט:

עשר קדושות
הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא
קדושתה שמביאים ממנה העומר והבכורים
ושתי הלחם מה שאין מביאים כן מכל הארצות

עיירות המוקפות חומה מקודשות
ממנה שמשלחים מתוכן את המצורעים

לפנים מן החומה מקודש מהם
שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני הר הבית
מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות
נכנסים לשם

⬇ הורדת הקובץ (Word)