הלכות ארבעת-המינים/ פסולי "הדר" ופסולי "חסר

אוגוסט 2, 2026 · מאת קורצוייל ברוך · דפי עבודה

בס"ד הלכות ארבעתהמינים/
פסולי
"הדר"
ופסולי
"חסר"-
ברוך קורצוייל מיועד לכיתות ט
י

  1. ספר ויקרא פרק כ"ג פס'
    מ':

"וּלְקַחְתֶּם
לָכֶם
בַּיּוֹם
הָרִאשׁוֹן
פְּרִי
עֵץ
הָדָר
כַּפֹּת
תְּמָרִים
וַעֲנַף
עֵץ
עָבֹת
וְעַרְבֵי
נָחַל
וּשְׂמַחְתֶּם
לִפְנֵי
ה
'
אֱלֹקֵיכֶם
שִׁבְעַת
יָמִים
"

  1. משנה מסכת סוכה דף מ"א ע"א:

"בראשונה
היה
לולב
ניטל
במקדש
שבעה
,
ובמדינה
יום
אחד
.
משחרב
בית
המקדש
התקין
רבן
יוחנן
בן
זכאי
שיהא
לולב
ניטל
במדינה
שבעה
,
זכר
למקדש
".

  1. משנה סוכה דף כ"ט ע"ב:

"לולב
הגזול
והיבש

פסול"
וכו'.

  1. פירוש רש"י על המשנה שם ד"ה "יבש":

"דבעינן
מצווה
מהודרת
דכתיב
:
"
ואנוהו""

  1. גמרא על המשנה מסכת סוכה דף כ"ט ע"ב:

"קא
פסיק
ותני
,
לא
שנא
ביום
טוב
ראשון
ולא
שנא
ביום
טוב
שני
.
בשלמא
יבש

"הדר"
בעינן,
וליכא.
אלא
גזול
,
בשלמא
יום
טוב
ראשון

דכתיב:
"לכם"
משלכם,
אלא
ביום
טוב
שני
אמאי
לא
?"
וכו'.

  1. מה ההבדל בין מקור 1
    למקור 2?
    ___________________________________________________.

  2. היכן חובת הנטילה כל שבעה היא מן התורה והיכן היא רק ביוםטוב ראשון? ____________________
    ___________________________________________________________________________.

  3. למה 'יבש'
    פסול?
    _______________________________________________________________.

  4. באלו ימים 'יבש'
    פסול?
    ___________________________________________________________________.

  1. גם 'חסר'
    הוא מהודר ויפה במה שנשאר ממנו:

  1. משנה מסכת סוכה דף ל"ד ע"ב:

"אתרוג
הגזול
והיבש

פסולעלתה
חזזית
על
רובו
,
נטלה
פטמתו
,
נקלף,
נסדק,
ניקב
וחסר
כל
שהוא

פסול".

  1. גמרא מסכת סוכה דף ל"ו ע"ב:

"איתמר:
אתרוג
שניקבוהו
עכברים
.
אמר
רב
:
אין
זה
הדר
.
איני?
והא
רבי
חנינא
מטביל
בה
ונפיק
בה
!

ולרבי
חנינא
קשיא
מתניתין
?
בשלמא
מתניתין
לרבי
חנינא
לא
קשיא
,
כאן

ביום
טוב
ראשון
,
כאן

ביום
טוב
שני
.

אלא
לרב
קשיא
!
אמר
לך
רב
:
שאני
עכברים
דמאיסי
".

  1. הסבר הסתירה בין הסוגיות:

לפי מסקנת הגמרא בדף ל"ו יוצא שרק פסול גדול שהוא 'מאיס'
אינו נחשב עוד 'הדר'
ולכן פסול אף בשאר ימים,
אבל אתרוג חסר
נחשב 'הדר'
וכּן כשר בשאר ימים.

בפשטות גם אתרוג יבש אינו 'מאיס'
ולכן אמור להיות כשר בשאר ימים מאחר ונחשב מהודר,
וזה סותר למסקנת הסוגיה הקודמת שלא הציבה שום דרישה של 'מאיס'
או 'לא מאיס'
ופשוט קבעה שיבש פסול?

  1. החידוש של רש"י סוכה דף ל"ו ע"ב ד"ה "ומשנינן":

"בשלמא
מתניתין
לר
'
חנינא
לא
קשיא

מתניתין
ביום
טוב
ראשון
שלקיחתו
מן
התורה
,
ובעינן
לקיחה
תמה
,
דכתיב:
"ולקחתם"
לקיחה
תמה
,
וביום
טוב
שני
נפיק
ביה
ר
'
חנינא,
אף
על
גב
דלא
היה
שלם
".

  1. לפי המשנה, מאיזה טעם 'חסר'
    פסול?
    ________________________________________________.

  2. האם ר' חנינא מסכים עם קביעה זו של המשנה?
    הסבר.
    ____________________________________.

  3. לפי רש"י,
    מאיזה טעם 'חסר'
    פסול ביוםטוב ראשון?
    _____________________________________.

  4. כיצד יתמודד רש"י עם הבעיה של 'הדר'?
    הרי לכאורה מה שהוא 'חסר'
    אינו מהודר? ________________
    ___________________________________________________________________________.

  1. 'חסר'
    אינו מהודר(!)
    ולכן הוא פסול

  1. רמב"ם הלכות לולב פרק ח'
    הלכה ט':

"כל
אלו
שאמרנו
שהם
פסולים
מפני
מומין
שבארנו
או
מפני
גזל
וגניבה
ביו
"ט
ראשון
בלבד
אבל
ביו
"ט
שני
עם
שאר
הימים
הכל
כשר
"
וכו'.

  1. שולחןערוך חלק אורחחיים סימן תרמ"ט סע'
    ה':

"כל
אלו
שאמרנו
שהם
פסולים
מפני
מומין
שביארנו
או
מפני
גזל
וגניבה
ביו
"ט
הראשון
בלבד
אבל
בשאר
ימים
הכל
כשר
".

  1. הגהת הרמ"א על השולחןערוך שם:

"וחסר
כשר
בשאר
ימים
וחזזית
(פסול הדר)
פוסלת
כל
שבעת
הימים
".

  1. כיצד פותרים הרמב"ם והשו"ע את הסתירה בין הסוגיות?
    הרי הסוגיה הראשונה בדף כ"ט ע"ב פסלה 'יבש'
    בכל ימי החג?
    כמי פסק הרמ"א?
    ____________________________________________________
    ___________________________________________________________________________.

  1. חיתוך פסולי 'הדר':

  1. הצגת השאלה ההלכתית:

אחת התופעות הנפוצות ביותר בשוק ארבעת המינים זה הניסיון של המוכרים לטשטש כל מיני כתמים שעל האתרוג עלידי גירוד וכדו'.
אם מומחה שבדק את האתרוג שלי זיהה תופעה כזו
מתי זה פוסל ומתי לא?

  1. דרכימשה חלק אורחחיים סימן תרמ"ט אות ה':

"וכתב
הכלבו
:
ומיהו
אם
הסיר
ניקור
העכברים
יוצא
בו
לכתחילה
בשאר
ימים

כתב
בהגהות
אשר
"יבשם
ראבי
"ה
דאתרוג
כמוש
ומנומר
שהוא
פסול
,
אם
חתך
ממנו
מה
שהוא
יבש
או
מנומר
והשאר
נשאר
שלם

פסול
אף
בשאר
הימים
,
דגרע
מאם
היה
חסר
מתחילה
,
כיון
שבא
מכח
פסול
נשאר
בפסולו
"

  1. הגהת הרמ"א לשולחןערוך אורחחיים תרמ"ט ה':

""מיהו
אם
נקבוהו
עכברים
לא
יטלנו
אף
בשאר
הימים
משום
מאוס
עד
שיסיר
ניקור
העכברים
.
אבל
אם
היה
יבש
או
מנומר
שפסול
כל
ז
'
ימים
אף
אם
חתך
פסול
כל
ז
'
הואיל
ובא
מכח
פסול
"

  1. שולחןערוך אורחחיים סימן תרמ"ח סע'
    י"ד:

"אם
עלתה
בו
חזזית
(פסול הדר)
בענין
שפסול
או
שהוא
מנומר
אם
כשקולפו
חוזר
למראה
האתרוג
כשר
.
הג"ה:
לאחר
שנקלף
ולא
חסר
כלום
"

  1. לפי הרמ"א,
    מדוע אם חתך פסול 'מאוס'-
    כשר בשאר ימים,
    ואילו אם חתך פסול 'הדר'-
    פסול בשאר ימים?

  2. האם גם השולחןערוך מסכים להבחנה זו?

דף עבודה מס'
1

עמוד 2

⬇ הורדת הקובץ (Word)