נושא הדף:
הלכות ברכות –
ברכת הבוסר
מיועד לכיתות:
ד–ט
מחבר:
אילן עמר
הלכות
ברכות
-
ברכת הבוסר
(בוסר =
פרי שטרם הבשיל)
-
"ואמר
רב
אסי:…
בוסר…
שיעורו
כפול
הלבן."
גמרא ברכות לו: -
"שיעורו
כפול
הלבן
–
ופחות
מכאן
לא
הוי
פירא
(פרי)
מכאן
יש
ללמוד
שעל
בוסר
פחות
מפול
לא
מברכינן
עליה
בורא
פרי
העץ
אלא
בורא
פרי
האדמה."
תוספות שם
א.
לאיזה
צמח
משווה
הגמרא
את
גודלו
של
בוסר?
________________________________________________________
ב.
מהי ברכת הבוסר?
_____________________________________________________________
ג.
מדוע לא מברכים על פרי עץ בוסרי ברכת העץ?
_____________________________________________________________
"הבוסר…
מברך עליו:
בורא
פרי האדמה,
עד
שיהיה גדול
ביותר…
ובלבד שלא
יהא מר
או עפוץ
(חמוץ)
ביותר
עד שאינו
ראוי לאכילה
אפילו ע"י
הדחק,
דאז
אין מברכין
עליו כלל."
שולחן ערוך אורח חיים סימן רב סעיף ב
מהי ברכת פרי שטרם הגיע למצב של בוסר?
________________________________________________________
"ויש
אומרים שעל
חרובים
אינו מברך
בורא פרי
העץ,
עד
שיראה בהן
כמין שרשראות
של חרובים,
וכן
בזיתים עד
שיגדל הנץ
סביבם,
וקודם
לכן מברך:
בורא
פרי האדמה,
וכן
עיקר."
רמ"א סימן רב סעיף ב
א.
אילו
שתי דוגמאות של צמחים מובאות בדברי הרמ"א?
________________________________________________________
ב.
רשום
את הסימנים לבשלות הפרי בשתי הדוגמאות
הנ"ל?
________________________________________________________________________________________________________________
מס'
5.
תלמיד
יקר!
לפניך
הדף החמישי במסגרת דפי עבודה ל"מתמידים"
המעונינים
להעמיק ולהרחיב את ידיעותיהם בסוגיות
הנלמדות בכתה. דף
זה כידוע, אינו
חובה והוא נוסף לדפים שנעשים
בכתה. דף
זה הינו המשך למה שלמדנו ביום ד',
יא'
טבת
בלימודי הלכה: "ברכת
הבוסר". להלן
מספר מקורות, קרא
אותם וענה על השאלות הנלוות אליהם.
בשיעור
על ברכת הבוסר למדנו שעל פרי בוסרי לא
מברכים את הברכה הראויה לו (פרי
העץ) אלא
ברכת "האדמה".
ואם
יש פרי שטרם הגיע אפילו לרמת בוסר –
מברכים עליו "שהכל".
הטעם
לכך הוא משום שבד"כ
הפרי אינו ראוי לאכילה ואנשים לא אוכלים
אותו במצב כזה. ז"א
ברכת הפרי נקבעת בין היתר עפ"י
האופן והדרך שאנשים רגילים לאוכלו.
ההלכה
נקבעת בין היתר עפ"י
המציאות הנורמלית.
בדף
זה נראה מקורות הדנים בשאלה:
האם
אורחות חיים של קבוצת אנשים שיוצאים מהכלל
ומהנוהגים הנורמליים, יכולים
להשפיע על הכלל כולו???
מקור
מס' 1.
"סוחטין
בפגעין ובפרישין ובעוזרדין,
אבל
לא ברימונים. ושל
בית מנשיא בר מנחם היו סוחטין ברמונים… אמר רב נחמן:
הלכה
כשל בית מנשיא בר מנחם. אמר
ליה רבא לרב נחמן: מנשיא
בן מנחם תנא הוא? וכי
תימא הלכה כי האי תנא דסבר לה כשל מנשיא
בן מנחם, ומשום
דסבר כמנשיא בן מנחם הלכה כמותו?
מנשיא
בן מנחם הוי רובא דעלמא? –
אין,
דתנן:
המקיים
קוצים בכרם, רבי
אליעזר אומר: קדש,
וחכמים
אומרים: אינו
מקדש אלא דבר שכמוהו מקיימין.
ואמר
רבי חנינא: מאי
טעמא דרבי אליעזר – שכן
בערביא מקיימין קוצי שדות לגמליהם.
מידי
איריא; דערביא
– אתרא,
הכא
– בטלה
דעתו אצל כל אדם!"
תלמוד
בבלי מסכת שבת דף קמד עמוד ב
"ושל
בית מנשיא – היו
רגילין לסחוט רמונים בחול,
אלמא
איכא דסחיט להו, הלכך
בשבת אסור." רש"י
שם
מקור
מס' 2.
"ותותים
ורימונים, אסור
לסחטן…
ושאר כל הפירות, מותר
לסחטן."
שו"ע,
או"ח
סימן שכ סע' א'
"ובמקום
שנהגו לסחוט איזה פירות לשתות מימיו מחמת
צמא או תענוג, דינו
כתותים ורמונים."
רמ"א,
שם.
"… כיוון
דמקצת בני אדם סוחטין אותן…
ואפילו אינן עיר שלמה…
ודווקא שאם היה לכל העולם פירות הרבה כאלו
היו סוחטין אותן אבל בלאו הכי אפילו בחד
מקום אמרינן בטלה דעתן…"
מגן
אברהם על שו"ע
סק"א.
-
באיזו
מלאכה ממלאכות שבת דנה הגמרא הנ"ל
(מקור
מס' 1.)? -
מדוע
אסור לסחוט תותים ורימונים?
עיין
ברש"י! -
מה
מקשה הגמרא על כך שאסור לסחוט תותים
ורימונים? -
תאר
בלשונך מהי הקבוצה הנוספת שאורחות חייה
משפיעים על הלכה מסוימת ובאיזו הלכה
מדובר? -
מה
ההבדל בין בית מנשיא לערביא?
מדוע
הדוגמא של ערביא יכולה להשפיע על הכלל
ואילו של בית מנשיא לא? -
כיצד
פסקו שו"ע
ורמ"א
בדין הנ"ל? -
מהם
התנאים לאסור סחיטת פירות בשבת לפי המגן
אברהם?