בס"ד
ישיבה תיכונית "אלישיב"
תוכנית חידון פסח
מחבר:
משה בן חמו
פרק
יא
הכשרת
המטבח
לפסח
עמודים
146-156
א'
שיש
1.מהיכן
יכול להגיע חמץ לשיש?
2. כיצד
מכשירים שיש ?
ב'
כיור
3.למה
הדין של כיור יותר קל משיש?
4.מהו
מנהג המקלים לגבי הכשרת שיש ומהו מנהג
המחמירים?
ג'
חצובה
של כיריים גז,
כיריים
חשמליות וקרמיות.
5.כיצד
מכשירים חצובה ?
6.
האם
יש דרך נוספת?
7.כיצד
מכשירם א.}
כיריים
חשמליות.
ב.}כיריים
קראמיות.?
ד'
תנור
אפיה
8.
כיצד
יש להכשיר תנור אפיה ?
9.האם
ניתן להכשיר תבניות אפיה שהשתמשנו בהם
במשך השנה לאפית חמץ?
ה'
פלטה
של שבת.
10.מה
הבעיה בפלטה של שבת מהיכן הגיע החמץ אליה?
11.
כיצד
מכשירים פלטה שנמצאת על הגז.
12.כיצד
מכשירים פלטה חשמלית כמו שיש לרובנו?
ו'
מיקרו
גל
13.מה
הם ארבעת השלבים בהכשרת מיקרו גל פרט?
14.עיין
בהערה מספר 6
וכתוב
מהי מחלוקת הרב אליהו זצוק"ל
והרב נחום אליעזר רבינוביץ'?
ז'
מדיח
כלים
15.
כיצד
מכשירים מדיח כלים?
16.מה
המחמירים סוברים לגבי המדיח ולמה?העזר
בהערה מספר 7
ח'
שולחן
אוכל
17.
כיצד
יש לנהוג לגבי שולחן האוכל?
ט'
מקרר
וארונות מטבח.
18.הסבר
מה החשש וכיצד הוא ניתן לפתרון?
י'
סירים
מחבתות קערות וסכו"ם.
19.
מהי
מחלוקת השולחן ערוך והרמ"א
לגבי הכשרת מחבת.
20.מה
הדין במחבת טפלון הסבר?
21כיצד
מכשירים סכו"ם
לפסח?
פניני
הלכה הרב אליעזר מלמד ראש ישיבת הר ברכה
ורב הישוב
הכשרת
המטבח לפסח
א
–
שיש
רוב
תשמישו של השיש בצונן,
אך
לפעמים מניחים עליו מאכלי חמץ חמים,
ולפעמים
מניחים עליו סירים רותחים שהורידו מהאש,
ואם
גלש מהם רוטב,
הרי
שהרוטב נבלע בשיש בדרגה של כלי ראשון
שאינו על האש.
כדי
להכשירו צריך תחילה לנקותו היטב,
ובמיוחד
לשים לב לחריצים שלא ישארו בהם שאריות
מאכל.
מלכתחילה
היה ראוי להכשירו בעירוי מים רותחים עם
אבן או ברזל מלובנים על השיש,
שעל
ידי כך המים חוזרים ורותחים ומגיעים לדרגת
הכשרה של כלי ראשון שאינו על האש.
אלא
שקשה ללבן ברזל בבתים פרטיים,
ויש
חשש שהשיש ינזק ממנו.
ולכן
נוהגים להסתפק בעירוי של מים רותחים עליו.
ויש
להקפיד שלא להתחיל להשתמש בשיש למאכלי
פסח בלא שיעברו עשרים וארבע שעות מהפעם
האחרונה שהשתמשו על השיש למאכלי חמץ חמים.
וכן
אפשר במקום העירוי לצפות את כל השיש
בשעוונית או בנייר כסף עבה כדי לחצוץ בין
השיש לכלי הפסח.
והמחמירים
מערים מים רותחים על השיש וגם מניחים עליו
שעוונית או נייר כסף עבה.
שיש
רגיש,
שלעולם
אין מניחים עליו סיר רותח,
יכשירוהו
בניקוי ועירוי בלבד.
יש
שרוצים להכשיר את השיש על ידי הבערת ספירט
עליו,
אלא
שכח הכשרתו נמוך מעירוי,
ולכן
יש לערות מים רותחים על השיש.
ניקוי
בקיטורית מועיל כמו עירוי,
אבל
במקום שצריך הגעלה בכלי ראשון אינו מועיל.
1
ב
– כיור
ככלל דין הכיור דומה לדין השיש, אלא שמצד אחד דינו קל יותר, מפני שבדרך כלל יש בו סבון שפוגם את טעמי המאכלים, ומצד שני יש בכיור חרסינה צד של חומרה, שלדעת הרבה פוסקים דינו כחרס שאינו יוצא מידי דופיו בהגעלה.
למעשה,
ישנם שני מנהגים:
המקילים מנקים היטב את הכיור,
ומערים עליו ועל כל חלקיו מים רותחים.
קודם שיערה מים על הכיור והשיש, יש לייבשם, כדי שהמים הרותחים יגעו בהם ישירות, ולא יתקררו על ידי המים הקרים שעליהם.
ולכן גם צריך לערות תחילה על הכיור,
ואח"כ על השיש,
ולהתחיל מהמקומות הסמוכים לכיור ומשם לרחוקים.
ולמנהג המחמירים, בנוסף לעירוי מניחים בתוך הכיור קערה מפלסטיק או שעוטפים את הכיור בניר כסף עבה, כדי לחצוץ בין הכיור שבלע חמץ לכלי הפסח. ועוד נזהרים שלא להשתמש בכיור בימי הפסח במים רותחים.
2
ג – חצובה של כיריים גז, כיריים חשמליות וקרמיות
בכל השנה רגילים להשתמש באותה החצובה לבשר ולחלב, מפני שגם אם גלש מעט מתבשיל בשרי או חלבי על החצובה,
האש ששולטת שם תשרוף ותפגום את מה שנשפך. אבל לקראת פסח,
משום חומרת חמץ נוהגים ללבן את החצובה בליבון קל (רמ"א תנא, ד,
מ"ב לד). ואפשר במקום זאת לצפות בנייר כסף עבה את הברזלים שעליהם הסירים עומדים, כדי לחצוץ בין החצובה שהעמידו עליה תבשילי חמץ לסירי הפסח. אמנם בדיעבד מי שלא ליבן את החצובה ובישל עליה בפסח, המאכלים כשרים.
את שאר הברזלים שאינם נוגעים בסירים, וכן את משטח האמייל שמתחת לחצובה, ואת ראשי הגז,
צריך לנקות היטב מכל שאריות האוכל, אבל כיוון שכל החלקים הללו אינם באים במגע עם הסירים אין צריך ללבנם או לעוטפם בנייר כסף.
ונוהגים להבעיר למשך כחצי שעה את כל הלהבות.
3
עוד צריך לדעת,
שבכל השנה יש להחמיר שלא לאכול מאכלים שנפלו על האמייל שמתחת לחצובה, מפני שגולשים שם תבשילים בשריים וחלביים והאמייל נטרף. ואם ידוע שניקו את האמייל היטב, ובמשך עשרים וארבע שעות לא גלש שם תבשיל בשרי וחלבי, יהיה מותר לאכול את מה שנפל עליו.
אבל כשלא נתקיימו שני התנאים הללו יש להחמיר שלא לאכול את מה שנגע באמייל הזה,
שמא בלע טעמי בשר וחלב.
ואם נפלה שם חתיכה עבה,
אפשר לחתוך את הצד שנגע באמייל ולאכול את השאר.
כיריים
חשמליות : מנקים היטב, ומחממים על החום הגבוה למשך חצי שעה.
כיריים
קרמיות , הנראות כזכוכית אטומה,
שמניחים עליהם ישירות את הסירים.
הכשרתם בניקוי וחימום על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, וכבולעו כך פולטו.
ד
– תנור
אפייה
כדי להכשיר את גוף התנור,
צריך לנקות היטב את התנור,
ולהפעילו על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה.
את התבניות קשה להכשיר, מפני שהן בלעו באור וצריכות ליבון חמור,
וכיוון שינזקו מאוד בליבון חמור אין להכשירם (עיין לעיל ט,
ז).
ולכן צריך לקנות תבניות מיוחדות לפסח, ואת תבניות החמץ צריך לנקות ולשמור כשאר כלי החמץ.
ואם לא ניתן להשיג תבניות מתאימות לפסח,
אפשר להשתמש בתבניות חד פעמיות.
וכך יעשו: יקחו את הרשת של התנור,
יניחו אותה בתוך התנור ויפעילו אותו למשך חצי שעה על החום הגבוה ביותר,
ויניחו עליה נייר כסף, ועל נייר הכסף יניחו את התבניות החד פעמיות.
4
ה – פלטה של שבת
לפעמים נשפך מהסירים על הפלטה רוטב של תבשיל חמץ,
וכיוון שהפלטה היא מקור החום,
אזי מדובר על בליעה בדרגה של כלי ראשון שעל האש. ולפעמים קורה שנופלים עליה מאכלי חמץ בלא נוזלים, כמו גריסים, פשטידות,
קוגל,
ואזי מדובר בבליעה באור, שהכשרתה בליבון.
ואם מדובר בפלטה מנחושת שעומדת על הגז,
אפשר בדוחק ללבנה,
למרות שתתעקם ותינזק מעט. אבל אם מדובר בפלטה חשמלית,
ליבון עלול להמיס את חוטי החשמל ולקלקל אותה.
לפיכך יש לנקותה,
לחממה למשך שעה,
ולאחר מכן לעוטפה בנייר כסף כדי לחצוץ בין הפלטה לסירי פסח.
5
ו
– מיקרו
גל
נוהגים להכשירו בארבעה שלבים. א)
מנקים אותו היטב משאריות אוכל שאולי נותרו בו מחמת גלישה או זיעה. ב)להמתין עשרים וארבע שעות כדי שהטעם הבלוע בו ייפגם.
ג)כיוון שבליעת החמץ שבו נעשית על ידי האדים העולים מהמאכלים המתחממים במיקרו גל,
לפיכך הכשרתו על ידי הנחת צלוחית מים וחימומה למשך שלוש דקות.
ד)
כיוון שיש לחשוש שאולי גלש איזה מאכל חמץ על הצלחת המסתובבת,
יש להניח דבר שיחצוץ בין הצלחת למאכלים שמחממים בפסח.
6
ז
– מדיח
כלים
ינקו היטב את המסננת שפעמים רבות נתקעים בה שיירי מאכל. ויפעילו את המדיח על החום הגבוה ביותר,
וכבולעו כך פולטו.
ולגבי המגשים לכתחילה רצוי להגעילם במים רותחים או בעירוי של מים רותחים או להחליפם. וכשקשה להגעילם או להחליפם, אפשר להגעילם בהדחה בתוך המדיח בתוכנית הארוכה והחמה ביותר.
ובכל מקרה צריך להמתין עשרים וארבע שעות אחר ההדחה האחרונה של כלי החמץ.
ויש מחמירים ומחשיבים את המדיח ככלי ראשון שעל האש שכדי להכשירו צריך להכניס לתוכו ברזל מלובן כדי שירתיח את המים.
והמקילים יש להם על מה לסמוך.
7
ח
– שולחן
האוכל
בעבר היו רגילים להכשיר את השולחנות בעירוי של מים רותחים,
ויש שהחמירו להכשירו בעירוי של מים רותחים על אבן מלובנת כדי שההכשרה תהיה בדרגה של כלי ראשון.
אבל השולחנות שלנו עדינים ורגישים,
ואם יערו עליהם מים רותחים ינזקו, פעמים שיתנפחו, או שהציפוי שעל השולחן ינתק ממנו.
לכן העיקר הוא לנקות היטב את השולחן ולהדביק עליו ניילון או נייר, כדי ליצור חציצה קבועה בין השולחן ובין כלי הפסח ומאכלי הפסח,
ועל אותו ניילון או נייר יפרסו מפה.
וטוב להקפיד שלא להניח סירים רותחים ישירות על השולחן.
מפות שולחן שאכלו עליהם חמץ,
ניתן לכבס במכונה,
ובזה יוכשרו לפסח.
הרוצים ללוש בצק לפסח, צריכים להכין לעצמם משטחים אחרים,
מפני שקשה להכשיר את השולחנות ללישת בצק.
שולחן שכל השנה אין מניחים עליו מאכלי חמץ חמים,
צריך לנקותו היטב,
ואין צורך לכסותו.
8
ט
– מקרר
וארונות
מטבח
כיוון ששימושם בצונן,
החשש היחיד הוא שמא נשארו בהם פירורי חמץ, ולכן הכשרתם בניקוי.
ובמקומות שקשה לנקות ויש חשש שאולי נתקעו שם פירורי חמץ –
ישפכו מי סבון או חומר אחר שיפגום את הפירורים מהיות ראויים למאכל כלב.
כשהיו מדפי הארונות מעץ טבעי,
פעמים רבות שהיו בהם סדקים והיה קשה לנקותם באופן מוחלט מחמץ שנדבק בהם,
ולכן הורו האחרונים לצפות את המדפים בנייר או מפה (מ"ב תנא, קטו).
אבל במדפים חלקים כשלנו, אין חשש שנשאר עליהם חמץ,
ולכן אחר ניקיון טוב אין חובה לפרוש עליהם נייר או מפה.
י
– סירים
מחבתות
קערות
(שאינן
מחרס) וסכו"ם
דיני הגעלת סירים
נתבארו בפרק הקודם. העיקרון הוא שלפי רמת הבליעה כך ההכשרה (עיין לעיל י,
ח),
אמנם המנהג לכתחילה להגעיל הכל בכלי ראשון (י,
ט).
לפני ההכשרה צריך לנקותם (כמבואר י, י).
וכבר למדנו כיצד מגעילים בפועל (י,
יב),
וכיצד מכשירים סיר גדול שאין אפשרות להכניסו לתוך סיר אחר (י,
יג).
הכשר
מחבת ,
לדעת השולחן ערוך לקראת הפסח בהגעלה וכל השנה בליבון,
ואילו לדעת הרמ"א גם לפסח בליבון קל (י,
ד).
מחבת
טפלון
לא ניתן להכשיר מפני שרגילים לטגן בה בלא שמן רוחש,
והכשרתה צריכה ליבון חמור, וכיוון שלא תעמוד בזה אי אפשר להכשירה.
נוהגים להגעיל סכו"ם במים רותחים בכלי ראשון על האש,
למרות שעיקר בליעתם בכלי שני,
מפני שהמנהג להגעיל לכתחילה את כל הכלים בכלי ראשון שעל האש.
ואף אם לעיתים השתמשו במזלג בדבר שעומד על האש,
כיוון שיש נזק ללבנו והוא בטל ברוב – מותר להכשירו בהגעלה
הערות מספר 6
ו7
^
6..
כתבתי
כפי שמקובל כיום להורות.
והרב
אליהו פסק שבנוסף לכך צריך להקפיד לכסות
את כל המאכלים שמחממים בפסח.
לעומת
זאת הרב נחום אליעזר רבינוביץ'
ראש
ישיבת מעלה אדומים כתב,
שדי
לנקות היטב את המיקרוגל,
ולהניח
חציצה בין הצלחת המסתובבת לבין המאכל,
ואין
צורך בהכשרה נוספת.
ואף
הרב הנקין זצ"ל
הסכים לדעתו.
(בין
בשר לחלב,
נוהגים
לערוך הכשרה כפי שכתבתי למעלה.
ואפשר
גם לכסות באופן הרמטי את כל המאכלים,
או
לפחות את אחד הסוגים:
הבשר
או החלב,
ואזי
אין צורך בהכשרה.
אפשר
גם להשתמש תמיד במכסה מחורר מיוחד לחלבי
ומיוחד לבשרי,
שעל
ידי כך הזיעה יוצאת ואינה נכנסת.
בשני
האופנים האחרונים צריך להפסיק בין הצלחת
המסתובבת למאכל.
לרב
רבינוביץ'
גם
אם לא כיסה את המאכלים,
די
בניקוי המיקרוגל).
^
7..
החום
הגבוה של המים במדיח מגיע לכ–
80 מעלות.
ודרגת
הבליעה במדיח היא בעירוי מכלי ראשון,
שמקום
חימום המים הוא הכלי הראשון ומשם המים
מוזרמים על הכלים.
וכבולעו
כך פולטו.
ואמנם
המנהג להכשיר את כל הכלים בכלי ראשון על
האש,
ולכן
כתב באג"מ
או"ח
ג,
נח,
שיכניס
שם אבן מלובנת.
אולם
כשקשה אפשר להגעיל כבליעתו.
שרק
בכלי ראשון שעל האש צריך להגעיל במים
רותחים דווקא,
אבל
כאשר הבליעה בעירוי,
לדעת
רוה"פ
מספיק שההכשר יהיה בחום שהיד סולדת (כמבואר
לעיל י,
הערה
10),
וודאי
שכשברור שהכשרתו נעשתה בחום שאינו פחות
מבליעתו שהוא מוכשר.
ומדינא
גם את המגשים היה אפשר להתיר כך.
אלא
שכיוון שהם נגעו ממש בשיירי המאכלים,
יש
שהחמירו להכשירם בהגעלה במים רותחים או
לפחות בעירוי של מים רותחים (אג"מ).
וכן
יש חוששים שכל המדיח נחשב ככלי ראשון שעל
האש,
ואזי
הכשרתו צריכה להיות בכלי ראשון שעל האש,
ורק
לגבי גוף המדיח שאינו נוגע בכלים אפשר
להקל אבל לא לגבי המגשים (כ"כ
הרב פויפר בקצוש"ע
בשר וחלב ח"ב
ביאורים ו'
ז').
ומ"מ
העיקר שהבליעה שם כדרגת עירוי,
ולכן
כשקשה אפשר להכשיר גם את התבניות בתוך
המדיח.
וכ"כ
בס'
הגעלת
כלים יג,
רכה–רכח.
ועוד,
שיש
סוברים שהדין שכבולעו כך פולטו חל גם על
רמת החום של הבליעה בכלי ראשון,
וממילא
בחום הגבוה ביותר של המדיח אפשר להכשירו
(עיין
בשו"ע
הרב תנא,
כה,
וספ"כ
א,
ד).
←