הלכות תפילה / בית כנסת

הלכות תפילה /
בית כנסת

מחבר: משה
בן חמו

כיתות: ז

ה
–
יכנס
שני פתחים
אמרו
חכמים:
לעולם
יכנס אדם לבית הכנסת שיעור שני פתחים
ואח"כ
יתפלל (ברכות
ח,
א).
שלושה
פירושים נאמרו בזה,
וכולם
נתקבלו להלכה (שו"ע
או"ח
צ,
כ).
המשמעות
הראשונה בדברי חז"ל
אלו,
שצריך
להקפיד להכנס לתוך בית הכנסת לכל הפחות
כשיעור רוחב שני פתחים קטנים (כ–
64 ס"מ),
שהמתפלל
ליד הפתח מראה בעצמו שהתפילה נדמית בעיניו
כמשאוי,
ולכן
הוא עומד סמוך לפתח כדי שמיד יוכל לצאת
(רש"י).
אבל
אם מקומו הקבוע בסמוך לפתח,
מותר
להתפלל בו,
כי
הכל יודעים ששם מקומו,
ואינו
עומד שם מפני שרוצה למהר לצאת (תר"י).

לפי
זה ברור שלכתחילה אין להתפלל במבואה שלפני
פתח בית הכנסת,
שאם
אפילו בתוך בית הכנסת סמוך לפתח אמרו שלא
להתפלל,
קל
וחומר שאין להתפלל במבואה שלפניו.
המשמעות
השניה,
שלא
ישב סמוך לפתח,
כדי
שלא יביט החוצה ויסיח את דעתו מהתפילה
(הר"ם
מרוטנבורג).
לפי
זה ראוי גם שלא לשבת ליד חלון הפונה
לחוץ.
והמשמעות
השלישית שהבא להתפלל צריך לשהות כמה
שניות,
כשיעור
כניסה בשני פתחים,
לפני
שיתחיל בתפילתו,
כדי
שיכוון את דעתו לתפילה (הובא
ברא"ש).

ורמז
יש בזה לשני פתחים רוחניים שאדם צריך
לעבור לפני שיתחיל להתפלל.
בפתח
הראשון יסיח את דעתו מענייני העולם הטורדים
את מנוחתו,
ובפתח
השני ייחד את כוונתו לעבודת ה'
(ע'
מהר"ל
נתיב העבודה פרק ה).

שאלות

1.מה אמרו חכמים ומה נפסק להלכה
שלוש משמעויות?

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________

א
–
מעלת
המניין
עשרה
מישראל שעוסקים בתורה או בתפילה –
שכינה
שורה עמהם,
שנאמר
(תהלים
פב,
א):
"אֱלֹוהִים
נִצָּב בַּעֲדַת אֵ–ל".
ואמנם
גם כשאחד מישראל מתפלל או לומד השכינה
שורה עימו,
אלא
שיש מדרגות בזה,
והמדרגה
הגבוהה היא כאשר עשרה מישראל עוסקים בדבר
שבקדושה,
שאז
הקדושה מתגלה בעולם (ע'
ברכות
ו,
א).
ועל
פי זה תקנו חכמים,
שכל
הדברים שבקדושה יאמרו במניין של עשרה.
בין
הדברים שבקדושה הם:
חזרת
הש"ץ,
ברכת
כהנים,
ברכו,
קדיש
וקריאת התורה (מגילה
כג,
ב).

ואמרו
חכמים שהתפילה שאדם מתפלל עם הציבור
מתקבלת,
שנאמר
(תהלים
נה,
יט):
"פָּדָה
בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי
בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי".
ואפילו
אם לא כוונו כל כך בתפילתם,
אין
הקב"ה
מואס בתפילתם של רבים (ברכות
ח,
א).
ואף
שכל תפילה שנאמרת בעשרה חשובה יותר
ומתקבלת,
עיקר
התפילה בציבור הוא שעשרה מישראל יתפללו
ביחד תפילת שמונה עשרה.

נמצא
אם כן שיש שתי מעלות במניין:
האחת,
במניין
אפשר לומר את כל אותם דברים שבקדושה שתקנו
חכמים לומר במניין;
השניה,
בזכות
המניין התפילה מתקבלת.
וכיוון
שעל ידי המניין השכינה שורה,
ראוי
לכל אדם להשתדל להיות מהעשרה הראשונים,
שעל
ידם השכינה שורה.
ואם
אינו יכול להגיע בין העשרה הראשונים
לתפילת שחרית,
ישתדל
להיות בין העשרה הראשונים לתפילת מנחה
או מעריב (שו"ע
או"ח
צ,
יד;
בא"ח
מקץ א).

1.מהיכן לומדים ששכינה היא דוקא
בעשרה אנשים?

_____________________________________________________

2.מה הם דברים שבקדושה?

_____________________________________________________

3.מאיזה פסוק לומדים שתפילה עם
הציבור מתקבלת?

_________________________________________________________________

4.מה הם שתי המעלות שיש במניין?

_______________________________________________________________________________________________________________________________________

5.מה ראוי וצריך כל אדם לעשות?
_________________________________________

ב
– טעם
למעלת התפילה במניין

במבט
ראשון עלול אדם לחשוב כי התפילה שיתפלל
ביחידות,
תהיה
עמוקה ומרגשת יותר,
ותבטא
יותר את אישיותו וצרכיו המיוחדים.
אבל
למרות החשיבות שבחוויה הפרטית,
עיקר
מגמתנו בעולם לקדש שם שמיים,
ולקשר
את כל העולם על כל מרכיביו לשורשם הרוחני,
ולשם
כך אנחנו צריכים לפעול מתוך הכלל ולמען
הכלל.
הדבר
בא לידי ביטוי גם בתפילה במניין.
וכן
בנוסח התפילה אנחנו מבקשים בעד הכלל:
"רפאינו
ונרפא",
"ברך
עלינו את השנה הזאת",
"תקע
בשופר גדול לחרותינו ושא נס לקבץ גלויותינו",
"ולירושלים
עירך ברחמים תשוב",
וכן
כל הברכות שבתפילת שמונה עשרה.
זהו
עניינו המיוחד של עם ישראל,
שהוא
מסוגל לגלות את הקדושה בציבור.
בין
הגויים ישנם צדיקים גדולים,
אבל
הם אנשים פרטיים,
שהשפעתם
פרטית.
קדושת
הכלל מתגלה בעם ישראל בלבד,
ולכן
עם ישראל קיבל את התורה והוא שיכול לבנות
את בית המקדש שעל ידו מתגלה האור האלוקי
בעולם.
ואף
עשרה מישראל שמתכנסים לדבר שבקדושה מגלים
במידה מסוימת את קדושת כלל ישראל.
ומתוך
כך,
אם
יבוא אדם שמתפלל במניין וקשור לציבור
ומצטער בצערו ומבקש את טובתו,
וירצה
להוסיף ולהתפלל ביחידות תפילות אישיות
היוצאות מן הלב,
הרי
זה משובח,
הואיל
וכל תפילותיו הפרטיות מקושרות לכלל.

1.מה
עלול אדם לחשוב?

_________________________________________________________

2.מה
צריך לתקן בכדי לשנות זאת וכיצד
זה בא לידי ביטוי בעם ישראל?

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

ג
–
מהי
תפילה במניין
עיקר
התפילה במניין הוא שיתפלל אדם עם עשרה
יהודים תפילת שמונה עשרה.
ומי
שלא הספיק להתפלל עם הציבור בלחש יצטרף
בתפילתו לחזרת הש"ץ,
ואף
תפילה זו תחשב לו כתפילה במניין לדעת רוב
הפוסקים.

וגם
מי שהגיע לבית הכנסת מאוחר,
אם
יתפלל עמידה בעוד שהציבור עוסק באמירת
פרקי התפילה,
כדוגמת
"עלינו
לשבח",
אף
שאינו נחשב כמתפלל במניין,
תהיה
לו בזה מעלה מסוימת,
שיתפלל
במקום שבו עשרה יהודים עוסקים בשירות
ותשבחות.
ואם
הוא מתפלל עמידה של שחרית בעת שהציבור
מתפלל מוסף,
נחשב
כמתפלל במניין (צל"ח
ברכות ו,
א;
מ"ב
צ,
ל).

מי
שאינו יכול להגיע לבית הכנסת,
ישתדל
לכוון את זמן תפילתו לשעה שהציבור מתפללים,
ובזה
ישתף עצמו במידת מה בתפילתם,
ועל
ידי כך תתקבל תפילתו,
שהשעה
שבה הציבור מתפללים היא עת רצון (ברכות
ו,
א;
שו"ע
צ,
ט).
לכתחילה
יכוון עצמו להתפלל עם ציבור מסוים שהוא
יודע את זמן תפילתו.
ואם
אינו יודע זמן של ציבור מסוים,
יכוון
את דעתו להתפלל עם איזה מניין שיהיה,
שכן
מן הסתם בכל שעה שיתפלל ישנו בעולם איזה
שהוא מניין שעומד בתפילה.

1.אם מישהו איחר לתפילה מה עליו
לעשות והאם הוא נחשב כאדם שמתפלל במניין?

__________________________________________________________________________________________________________________________________________2.
אדם אחד זקן שהגיע לגיל 90
וקשה לו לצאת מהבית מה הייתם
אומרים לו לעשות בקשר לתפילה ?

_____________________________________________________________________

ח
–
צירוף
חילוני למניין
יהודי
שעבר עבירות,
כגון
שאכל מאכלים אסורים או עבר על שאר עבירות
שבתורה –
מצטרף
למניין.
כי
למרות שחטא,
בפנימיותו
הוא ודאי רוצה להיות שותף למגמות הקדושות
של עם ישראל,
וכפי
שאמרו חכמים (סנהדרין
מד,
א):
"ישראל
אף על פי שחטא ישראל הוא".
אבל
החוטא להכעיס,
כיוון
שהראה בעצמו שאינו שייך לתורה ולישראל –
אינו
מצטרף למניין (מ"ב
נה,
מו–מז).

לדעת
כמה פוסקים,
מחלל
שבת בפרהסיא,
אפילו
אם עושה זאת להנאתו,
הרי
הוא כעובד עבודה זרה ואינו מצטרף למניין
(מ"ב
נה,
מו).
אבל
בדורות האחרונים,
הורו
למעשה כמה מגדולי הפוסקים,
שאם
מחלל השבת רוצה להצטרף למניין –
מצרפים
אותו.
וזאת
משום שכיום מעמד מחלל השבת שונה.
בעבר,
כשכל
ישראל שמרו את השבת,
כל
מי שהעיז לחללה בפרהסיא,
אפילו
אם עשה זאת לשם הנאתו,
היה
בזה התרסה נוראה כנגד כלל ישראל,
ולכן
החשיבוהו כעובר עבירות להכעיס.
אבל
בדורות האחרונים,
שלדאבון
ליבנו שמירת השבת נפרצה אצל רבים מישראל,
אין
השבת מדד למידת הזדהותו של היהודי עם
מורשתו,
ולכן
אם הוא עצמו רוצה להצטרף למניין –
אפשר
לצרפו.
אבל
אין ראוי למנותו חזן.

1.האם כל אחד ראוי להצטרף למניין
הסבר?

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

2.מה חשבו בעבר לגבי מחלל שבת
ומה הדין כיום לפי שאר הפוסקים?

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

אנא
סמן את התשובה הנכונה.
בסיום
המבחן לחץ "סיימתי"
וקבל
ציון.
[אין
חובה לענות על כל השאלות].

ראש
הטופס

1.
האם
תפילה עם הש"ץ
נחשבת תפילה במנין?

א.
כן

ב.
לא

ג.
לדעת
רוב הפוסקים כן

ד.
לשו"ע
כן, לרמ"א
לא.

2.
לאלו
חלקים בתפילה צריך מניין?

א.
חזרת
הש"ץ
וקדיש.

ב.
א'
וגם
ברכו, ברכת
כהנים ושירת הים.

ג.
ב'
וגם
קריאת התורה

ד.
כל
דבר שבקדושה

3.
האם
אפשר לומר קדיש כשחלק מהמניין לא סיים את
תפילת העמידה?

א.
לא

ב.
בתנאי
שיש 5
עונים.

ג.
לדעת
השו"ע
כן, ולדעת
הרמ"א
בתנאי שיש 5
עונים.

ד.
לדעת
הרמ"א
כן, ולדעת
השו"ע
בתנאי שיש 5
עונים.

4.
האם
מי שנמצא בחדר צדדי בבית הכנסת מצטרף
למנין?

א.
אם
יש מנין בלעדיו –
הוא
מצטרף ונחשב שמתפלל במנין,
אם
לא הוא אינו יכול להשלים.

ב.
אם
הוא רגיל בכך ויש מנין בלעדיו –
הוא
מצטרף, אחרת
לא.

ג.
לדעת
השו"ע
א' ולדעת
הרמ"א
ב'.

ד.
לדעת
הרמ"א
א' ולדעת
השו"ע
ב'.

5.
האם
מי ששומע את החזן דרך הרדיו יכול להצטרף?

א.
לא,
ואסור
לו לענות אמן.

ב.
לא,
והוא
יכול לענות אמן,
ויש
אומרים שחייב.

ג.
אם
הוא רוצה לענות אמן הוא יכול להצטרף,
אבל
אינו חייב.

ד.
מחלוקת
הפוסקים
א
–
הראוי
להיות שליח ציבור
החזן
מנהיג את התפילה.
פעמים
שכל הקהל אומר איתו את התפילה והוא קובע
את הקצב,
ופעמים
שהוא לבדו אומר את התפילה והקהל עונים
אחריו אמן,
כבחזרת
הש"ץ
ואמירת הקדישים.
לפיכך
צריך שיהיה החזן הגון,
בעל
שם טוב,
עניו,
רצוי
לחביריו,
קולו
נעים ורגיל לקרוא בתורה,
בנביאים
ובכתובים (תענית
טז,
ב;
שו"ע
נג,
ד).

במיוחד
יש להקפיד על כך בימים הנוראים ובימי
התעניות,
שאז
אנו מתפללים ומתחננים לפני הקב"ה
שימחל לנו על חטאינו ויצילנו מן הצרות
ויקרב את גאולתנו,
ואם
יהיה פגם בחזן,
תפילת
הציבור לא תעלה יפה (רמ"א
או"ח
תקפא,
א).

בזמן
חז"ל
אסור היה לכתוב סידורים,
משום
שרק דברים שבכתב,
היינו
תנ"ך,
הותר
לכתוב,
אבל
דברים שבעל פה,
ובכללם
התפילות והברכות שתיקנו חכמים –
אסור
היה לכתוב (תמורה
יד,
ב).
ואז
תפקידו של החזן היה חשוב מאוד,
מפני
שהיה צריך לומר את כל התפילה בקול רם,
כדי
להוציא את הרבים ידי חובתם.
והיו
בוחרים חזן קבוע לתפקיד נכבד זה,
וכל
מה שאמרו לגבי החזן בתעניות שייך גם לגבי
החזן הקבוע.
ולכתחילה
היה צריך שכל אחד ואחד מן הציבור יסכים
למינוי החזן,
מפני
שהוא היה מוציאו ידי חובתו.
אולם
כיום,
שיש
לכולם סידורים,
תפקידו
של החזן פחות חשוב,
ואין
נוהגים לבחור חזן קבוע לכל השנה,
אלא
בכל יום אדם אחר עובר לפני התיבה,
ולכן
פחות מדקדקים בבחירת החזן (שו"ע
נג,
יט,
מ"ב
נג,
נג).

ואף
על פי כן צריכים הגבאים להשתדל שהחזנים
העולים לפני התיבה יהיו הגונים,
שומרי
תורה ומצוות,
ושהציבור
יסכים שיהיו שלוחיו בתפילה,
מפני
שהם אומרים בשליחותו את חזרת הש"ץ
והקדישים (ע'
כה"ח
נג,
פו).
ובתפילות
שבת ויום טוב,
שבהם
נוהגים שהחזנים שרים ומזמרים חלקים
מהתפילה,
צריכים
להשתדל שהחזנים יהיו בעלי כשרון מוזיקלי
וקול ערב.

1. מי
   ראוי להיות חזן?
   

_______________________________________________________________________________
2.מתי
יש להקפיד במיוחד על חזנים טובים ולמה?

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

3.מה
היה בזמן חז"ל
תפקידו של החזן?

_____________________________________________________________________________

4.על
מה צריך שיקפידו הגבאים בקשר לאדם שעולה
חזן?

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תחתית
הטופס

5.אם
יש שני בתי כנסת שוים במעלתם,
קרוב
ורחוק, האם
יש להעדיף את הרחוק?

א.
כן.

ב.
לא.

ג.
מחלוקת
הפוסקים.

ד.
אין
עדיפות, אבל
מי שהולך לרחוק זוכה בשכר פסיעות