הסטוריה -דף סיכום למאורעות תרצ"ו-תרצ"ט

נושא:
הסטוריה:
מאורעות תרצ"ו –תרצ"ט דף סיכום

מחברת:
רעות איפרגן

מאורעות
תרצ"ו–תרצ"ט:

המאורעות בעצם היו מרד ערבי לאומני מאורגן שכוון נגד היהודים ונגד הממשל הבריטי הפרו ציוני שתמך בישוב א"י והקמתו של הבית היהודי בא"י.
הגורמים:

• העלייה
  החמישית– בתקופה זו, הוכפלה האוכלוסיה היהודית בארץ, הכלכלה היהודית התעצמה,וההתיישבות התפתחה. גידולו התעצמותו של הבית היהודי הטיל אימה וחשש בלב הערבים. הם חששו שהתפתחות זו תוביל להקמתה של המדינה היהודית, ולא ירחק היום שבו היהודים יהוו את הרב בארץ והם ישתלטו על כל הארץ בעזרת כוחם. מטרת המרד הערבי היתה לעצור את ההתפתחות בארץ.

• ביטול
  ההצעה
  להקמת
  מועצה
  מחוקקת– הנציב הבריטי העליון ארתור ווקופ העלה הצעה שתוקם מועצה מחוקקת שבה יהיו 11 ערבים 7יהודים ו 5
  בריטים.
  עפ"י הצעתו, הערבים יהוו את הרב במועצה. הבריטים חששו שהערבים יחליטו לסגור את שערי העלייה בפני היהודים הרדופים מגרמניה, ולכן בוטלה ההצעה זו. הרוחות הערביות סערו וזה חיזק את ידיהם של ראשי המרד הערבי לפעול.

• הקמת
  מדינות
  ערביות
  במזרח
  התיכון– בשנות ה 30
  העניקו המעצמות המנדטוריות במזרח התיכון עצמאות חלקית לסוריה,ירדן מצרים ולבנון, בניסיון להרגיע את הלאומניות הערבית. התפתחויות אלו עוררו כעסים חששות ושאיפות בקרב ערביי א"י.הם חששו שהם יהיו היחידים במזרח התיכון ללא עצמאות,ושאפו להקים מדינה עצמאית.
  

תיאור
המאורעות:

• השביתה
  הערבית
  הכללית–

  בשנת תרצ"ו הוקם גוף ערבי בשם ה"וועד הערבי העליון"
  פעולתו הראשונה היתה להכריז על שביתה כללית שתשתק את חיי הכלכלה בארץ. ה"וועד הערבי העליון" דרש מהבריטים שלוש תנאים ברורים כדי להפסיק את השביתה:
  – הפסקת העלייה היהודית לארץ.
  – מניעת העברת קרקעות ליהודים – הקמת ממשלה לאומית עם רוב ערבי שתייצג את כל האוכלוסיה בארץ. מטרות השביתה הכללית:

  – ללחוץ על הבריטים לקיים את תנאיהם.

  – לשתק את החיים הכלכלים בארץ ולשבש את מהלך החיים התקני בארץ. –
  למוטט את הישוב היהודי שהיה קשור למשק הערבי עד כדי תלות.
  מהלך השביתה הכללית:

  בעלי המלאכה נאלצו לנעול את עסקיהם,
  הפועלים הערבים נאסרו לעבוד במשק היהודי, נאסרה מכירת תוצרת ערבית ליהודים, והושבת הנמל ביפו ששימש כשער לייבוא וליצוא סחורות. השביתה נמשכה כ 175 יום – 6
  חודשים.
  הפסקת השביתה הכללית:

  השביתה הופסקה למרות שלא השיגה את מטרותיה– מה שמעיד על כישלונה.
  הגורמים:

  *
  פיצול החברה הערבית– רבים מהערבים הפסיקו לעבוד שלא מרצונם ורק בגלל שהועדות הכריחו אותם באמצעות כפייה וטרור.
  * תגובת השלטון הבריטי– הבריטים הזהירו כי יפעילו יד קשה כנגד מפירי החוק וכן יפעלו במשטר צבאי להפסקת השביתה.
  *התגברות המשק היהודי והתמוטטות המשק הערבי– היהודים החלו לפעול ביתר שאת והם פיתחו ענפי משק חדשים וכך הם השתחררו מהתלות בערבים. יהודים רבים התייצבו לעבוד במקום הערבים במנהל הבריטי המנדטורי. לעומת זאת, המשק הערבי הכלכלי התמוטט –השביתה הסבה נזקים חמורים למגזרים בחברה הערבית, החנוונים,
  בעלי המלאכה והסוחרים.

• טרור
  ערבי
  כנגד
  היהודים–

  במקביל לשביתה הערבית, הופעל טרור כנגד היהודים. זה התבטא בכך שכנופיות ערביות ירו על יהודים בערים מעורבות, הפעילו מכוניות תופת,התקיפו ישובים מבודדים, שרפו והשחיתו יבול,עקרו עצי פרי והציתו תבואה. הם פשטו גם בדרכים, פגעו בכלי רכב שנעו בדרכים, חסמו כבישים באבנים וסלעים,ושיבשו את התחבורה.

  ערביי ישראל זכו גם בתמיכה מהארצות השכנות, הם קיבלו נשק ולוחמים מאומנים. עידן חדש בא לערביי א"י – קצין סורי בשם אל– קאוקג'י הגיע לארץ קבע את בסיסו בג'נין,
  ארגן כנופיות ערביות,הציב מפקדים, קבע שיטות אימונים, סיפק מזון ותחמושת והורה על התקפות על הישוב היהודי ועל הצבא הבריטי.

• "המרד
  הערבי" נגד
  הבריטים– הטרור הערבי לא כוון רק אל הישוב היהודי
  בארץ, אלא גם אל השלטון הבריטי בכוונה לשנות את גישתם הפרו ציונית ולהיענות לדרישות הערביות לאומניות.

  ה"ועד הערבי העליון" הכריז על מרי אזרחי על השלטון הבריטי.זה התבטא באי שילום המיסים לשלטון וטרור. מוקשים הונחו בכבישים, פוצצו מסילות רכבת, צינור הנפט עיראק– הועלה באש, התנגשויות מכוונות בפקידי ממשל בריטים,פגיעה בתחנות משטרה וצבא ופגיעה בחיילים ושוטרים בריטים. בתחילה,
  הארץ היתה כמרקחה והבריטים לא הצליחו להשליט סדר.
  דעיכת המרד הערבי:

  מאורעות תרצ"ו תרצ"ט שנמשכו למעלה משלוש שנים לסירוגין, היו שונים מהמאורעות השונים בהיקפם ובארגונם.למרות זאת, לא הצליח המרד הערבי להשיג את מטרתו ודעך. הגורמים:
  
  – פיצול החברה הערבית–

  נוצר פיצול בחברה הערבית בין הקיצונים למתונים.כל ערבי שנחשד במתינות ובפשרנות נרצח. כ–
  600 ערבים חוסלו בטרור ערבי זה.
  הטרור גרם להתפוררות פנימית בחברה הערבית, והביא להתפכחות המוני ערבים שקראו להפסקת המרד.

  – תגובה נמרצת של כוחות המגן העבריים–
  כושר התגובה המשופר של כוחות המגן העבריים ההגנה והאצ"ל,
  השפיע על דעיכת המרד הערבי.חברי האצ"ל לא בחלו בטרור, ופעלו בשיטות כאלו באמצעות ירי לכיוון ישובי ערביים ופיצוץ שווקים.לטענתם טרור כזה ירסן את הפרעות הערביות. כמו כן הוקמו יחידות חדשות כדי שיוכלו להגן על הישובים בצורה יעילה יותר.
  – תגובה מדינית חריפה של הבריטים למיגור הטרור הערבי–
  הבריטים החליטו להתחיל לפעול ביד קשה עם הערבים לאחר שנוכחו בפרעות הבלתי מרוסנות שלהם:

  *הבריטים פירקו את ה"ועד הערבי העליון" בהכריזם שהוא בלתי חוקי והגלו את חבריו מן הארץ לדמשק.

  *הבריטים אסרו והיגלו עסקנים ערבים רבים ובעיקר אחראים למהומות דמים.בכך התפוררה ההנהגה הערבית ולא היה עוד יד מכוונת לפרעות.

תוצאות מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט מבחינת הבריטים:

המאורעות הקשים בארץ הכניסו את הבריטים לדילמה קשה. המוני יהודים פליטי המלחמה התדפקו על שערי הארץ והקשו על הבריטים להיענות לדרישת הערבים לסגור את שערי העליה היהודית לארץ. מצד אחד, הם רצו לספק את רצון הערבים וכך תיפסק האלימות בארץ, ומצד שני, הם לא יכלו להרשות לעצמם להיכנע לאלימות הערבית. כתוצאה מכך, נקטו הבריטים במספר תגובות:

• ועדת
  פיל– בתום השביתה הערבית הכללית בסתו תרצ"ז,
  הגיעה ועדת חקירה בראשות הלורד פיל.

  סמכויותיה היו:

  *לברר את הגורמים למאורעות.
  *לברר אם יש לערבים או ליהודים תלונות מוצדקות בעבר או בהווה אם יש יסוד מוצדק להן, יש צורך להגיש הצעות לסילוקן ולמניעת הישנותן.
  הוועידה
  שמעה את תלונות הערבים היהודים והבריטים.
  – הערבים דרשו כי תיפסק העלייה לא"י,
  איסור מכירת קרקעות ליהודים, והסתלקותה של בריטניה מהקמת הבית היהודי.

  – היהודים טענו כי א"י היא ביתם,
  הם בונים אותה ומקימים אותה משום שזו זכותם
  שלהם המוצדקת מעצמה. בין אם זה מוצא חן בעיני הערבים ובין אם לאו. זכותם לא"י נובעת לא
  מהמנדט ומהצהרת בלפור, אלא היא קודמת לכך. התנ"ך הוא המנדט שלהם.
  הצהרת בלפור והמנדט הם רק אישור לזכותם על הארץ.זכות זו מיוסדת על שני נימוקים:
  *א"י היא הארץ היחידה שהיהודים יכולים בתור עם או גזע ולא בתור יחידים לראות בה כארצם ההיסטורית המוצדקת.(דברי דוד בן גוריון)
  * אין עם או גזע בעולם שרואה בארץ ישראל את ארצו מולדתו. עמ"י הם בניה של הארץ הזו,ויש להם זכויות שוות בארץ בזכות תורת הארץ. זכותם באה להם באשר הם תושבים בארץ, באשר הם יהודים.(דברי דוד בן גוריון.)

  מסקנות הועדה :

  * בא"י שתי קהילות– ערבים ויהודים, בעלות תביעות לאומיות שאינן מתיישבות זו עם זו ולכן,
  הם אינן יכולות לחיות בשיתוף במדינה אחת.
  * המנדט הבריטי מחריף את הסכסוך שבין שתי הקהילות ויש לסיימו.
  המלצות הועדה:

  * תכנית
  החלוקה.
  תכנית החלוקה כוללת את סיום המנדט הבריטי בארץ, וחלוקת הארץ בין הערבים ליהודים.

  * החלוקה תתבצע באופן הדרגתי,ובתקופת המעבר יהיה על הבריטים לאסור את מכירת הקרקעות ליהודים,ולתאם את מכסת העלייה עפ"י כושר הקליטה הכלכלי של המדינה היהודית שבדרך.

  * מטבע אחיד ותמיכת המדינה היהודית במדינה הערבית על אובדן קרקעות והכנסות.
  יתרונות "תוכנית החלוקה" לערבים עפ"י הוועדה:
  *
  הערבים יזכו בעצמאות לאומית בהתאם לשאיפתם הלאומית.
  * הפחד של הערבים מפני השתלטותם של היהודים על הארץ יצטמצם.
  * הערבים יקבלו פיצויים כספיים מהמדינה היהודית על אובדן אדמות והכנסות.
  יתרונות "תוכנית החלוקה" ליהודים עפ"י הוועדה:
  *
  היהודים יזכו לעצמאות בהתאם לשאיפתם.
  * היהודים יוכלו לקלוט למדינתם מכסת יהודים כראות עיניהם, בהתאם למטרה של התנועה הציונית.

  התגובות לתכנית החלוקה:

  * הדו"ח על תכנית החלוקה שהגישה ועדת פיל אושרה ע"י בריטניה. מבחינת הבריטים,משמעות התכנית היא להגיע לפשרה בין היהודים לערבים בא"י.

  * הערבים התנגדו לתכנית החלוקה, משום שהייתה בה הכרה בזכותם של היהודים בא"י,
  שעמדה בניגוד לתביעתם הנמרצת של הערבים בארץ. הוועד הערבי העליון הכריז שהארץ צריכה כולה להיות לעם הערבי, ולכם הם תיקשרו מיד עם אנשים שיעזרו להם בעניין זה.עם המלכים הערבים,ועם אישים ומוסדות בארץ.

  הועידה הכלל ערבית שהתקיימה בסוריה אמרה כי על בריטניה להבין שעליה לבחור בין הידידות שלנו לבין היהודים. אחרת,
  הם יחברו אל מעצמות אירופאיות אחרות שנוגדות את האינטרסים שלה.

  * בישוב היהודי עוררה תוכנית החלוקה ויכוח נוקב בין התומכים למתנגדים, המתנגדים–
  התנועה הציונית,המזרחי,הרביזיוניסטים,
  גולדה מאיר ועוד חלק מועט ממחנה הפועלים,התנגדו לגבולות המוצעים ליהודים,ובמחנה התומכים היו חיים ויצמן,בן גוריון,וחלק גדול ממחנה הפועלים.

  הנימוקים בעד תוכנית החלוקה בישוב היהודי:
  *
  הקמת מדינה יהודית בא"י עפ"י תכנית החלוקה חשובה מאוד כי יש בה החלטה על עקרון של מדינה ליהודים וזה בסיס חשוב מאוד למדינה הרצויה שבדרך.זו הגשמת חלום של דורות.

  * הקמת מדינה יהודית בא"י עפ"י תכנית החלוקה, תאפשר קליטה והתיישבות בא"י ללא הגבלה, ובכך להציל רבבות יהודים שמגיעים מהשואה, ויהיה פיתרון ליהודים הזקוקים לעזרה ובורחים מהקשיים בגולה.

  * הקמת מדינה ערבית ויהודית תאפשר להגיע להסכמה ופיוס ותגרום לרגיעה בין הערבים והיהודים, הדבר יביא לצמצום הטרור מצד הערבים, ולצמצום הנזקים שפוגעים קשות בישוב היהודי.זה יאפשר ניצול מלא של המשאבים שעומדים לרשות המדינה.
  הנימוקים נגד תכנית החלוקה בישוב היהודי:

  * תכנית החלוקה היא הפרה של הצהרת בלפור, של כתב המנדט שקיבלה על עצמה בריטניה.

  * תחום המדינה שמקבלים היהודים עפ"י תכנית החלוקה אינה מאפשרת חיים ברווח למילוני היהודים שרוצים לעלות לארץ, ותיצור קשיים חדשים.
  * תחום המדינה לא מאפשרת הגנה ביטחונית מלאה ועלולה לגרום לאסונות.

• ועדת
  וודהד– על אף ההתנגדות לתכנית החלוקה מצד הערבים היהודים וועדת המנדטים,שלחה בריטניה וועדה בראשות וודהד שתבדוק את אפשרות מימוש תכנית החלוקה בארץ.

  הוועדה פרסמה את נתוניה לאחר 3
  חודשים בחורף תרצ"ט וכך נאמר:
  * חברי הוועדה החליטו פה אחד על ביטול התכנית,כי אין ביכולתה של החלוקה להציע גבולות לאזורים המוצעים שיהא בהם סיכוי סביר להקמת שתי מדינות שיוכלו להגיע לעמידה ברשות עצמן.

  הממשלה הבריטית קיבלה את המלצת הועדה ונסוגה מהתכנית.חיים ויצמן ובן גוריון, שניהם הגיבו בזעם.

• ועידת
  השולחן
  העגול– בעקבת נסיגתה של בריטניה מתכנית החלוקה, באה החלטה לזמן ללונדון את נציגי שני הצדדים הניצים על הארץ לוועידה סביב שולחן עגול– כך שיהיה שוויון בין כולם–
  בכדי למצוא פתרון הולם לכולם. שר המושבות הבריטי מקדונלד זימן את כולם, אולם הוועידה שהתקיימה היתה כמו דו שיח בין חירשים. הערבים שהיוו רוב מוחלט בוועידה סירבו לשבת עם היהודים בשולחן אחד, משום שסברו שתהיה בכך הכרה בתנועה הציונית,ולכן התקיימו הישיבות במקביל כשהבריטים רצים משולחן לשולחן (חי חי חי)
  נכדי להשיג הסכמה בין שני הצדדים,אך לשווא.
  הערבים דרשו מדינה ערבית עצמאית, הפסקת העלייה היהודית לארץ,והפסקת מכירת קרקעות ליהודים.

  היהודים דרשו את קיום התחיבות בריטניה בהצהרת בלפור, ודרישה נחרצת שבשום פנים ואופן לא יוקם שלטון ערבי בארץ שיחנוק את גידולו של הישוב היהודי בארץ.הוועידה נקלעה למבוי סתום,בריטניה הבינה שאין שום דרך לפשר בין הצדדים,ולכן החליטה לקבוע מדיניות עפ"י האינטרסים שלה.כך נוצר הספר הלבן ה 3.

• הספר
  הלבן
  השלישי
  של
  מקדונלד– לאחר כישלון ועידת השולחן העגול,נקבעה מדיניות חדשה עפ"י החלטות בריטניה שהתבטאה בספר הלבן ה 3 של מקדונלד.פורסם באביב תרצ"ט.

  תוכן הספר הלבן ה3:

  * תוך 10 שנים תוקם בא"י מדינה פלשתינית שתהיה קשורה בחוזה כלכלי ומדיני עם בריטניה. הממשלה שתקום תהיה בהתאם לאוכלוסיה– רוב ערבי ומיעוט יהודי. עד הקמת המדינה הפלשתינית ימשיך לשלוט בארץ המשטר הבריטי.
  * העלייה היהודית תצומצם לכ-75 אלף עולים ב 5 שנים ולאחר מכן, העלייה תעשה בהסכמת הערבים.

  * רכישת קרקעות על ידי יהודים בתקופת המעבר תיאסר באזורים מסוימים תוגבל רכישת הקרקעות, ולנציב העליון יהיו את הסמכויות להסדיר ולאסור העברת קרקעות. משמעות הספר הלבן ה 3:
  *
  הספר הלבן מבטא את השינוי הבולט שנעשה במדיניות בריטניה. היא עברה ממדיניות פרו ציונית למדיניות פרו ערבית.

  ממשלת בריטניה טענה ששנות הקמתו של הבית הלאומי בארץ הסתיימו כי גידולה של הארץ ליהודים הגיעה לגבול האפשרויות הקליטה הכלכליות בארץ.היו בריטים שמחו בתוקף והתנגדו לספר הלבן ה 3 כמו צ'רצ'יל,
  והנציב הרברט סמואל.
  * גם ועדת המנדטים הכריזה כי הגבלת העלייה אחרי 5
  שנים היא הפרה של כתב המנדט והקמת מדינה עם רוב ערבי זה בניגוד להתחייבות להקים בית לאומי בא"י.
  * מבחינת הערבים הספר הלבן מבטא הישג משמעותי לדרישות הערבים – לביטול הצהרת בלפור,הפסקת העלייה, איסור מכירת קרקעות ליהודים והקמת מדינה ערבית עצמאית בא"י.
  * הספר הלבן זעזע קשות את הישוב היהודי בא"י ואת יהודי התפוצות. משמעותו של הספר הלבן אומרת כי על העם היהודי לחיות תחת שלטון ורוב ערבי בארצו. הספר הלבן מבטא נסיגה מוחלטת של בריטניה מהתחייבותה בהצהרת בלפור ובכתב המנדט.

תגובות היהודים לספר הלבן ה 3:
* שביתה כללית, הפגנות ועצרות עם. יום לאחר שפורסם הספר הלבן הוכרז בישוב היהודי על "עצרת פקודה" שבו צעדו יהודי א"י בהמוניהם בעצרות מחאה ברחובות חיפה י–ם ותל אביב,וגם במושבות בשרון השומרון והגליל.

* הגברת התיישבות "חומה ומגדל". כ 15 ישובים חדשים עלו על הקרקע כדי להפגין החלטה נחושה של היהודים לרכוש קרקעות ולהמשיך להקים ישובים.
* הגברת ההעפלה. עלייה בלתי לגאלית, שתוגברה ע"י המוסד לעלייה ב' וההגנה,
כדי לבטא בכך את נחישותו של העם היהודי להמשיך ולקלוט עוד ועוד יהודים לארצם.
* חברי האצ"ל פתחו בהתקפה על מבניים בריטים. השימוש בכוח ביטא את כעסם של היהודים מכיוון שלפני כן לא היה שימוש בכוח כלפי הבריטים. הוא ביטא את אכזבת של היהודים מהבריטים ומבגידתם.

פרוץ מלחמת העולם השניה יצרה מציאות חדשה והמדיניות החדשה היתה: לעזור
לבריטניה לנצח
את
הנאצים
כאילו
אין
ספר
לבן
ולהיאבק
נגד
הספר
הלבן
כאילו
אין
מלחמה.

הגורמים למדיניות הפרו ערבית של הבריטים:

פרסום הספר הלבן ה3 ביטא למעשה את סיום השנים בהם שיתפו פעולה היהודים עם בריטניה על בסיס הקמת בית יהודי בא"י.

* המצב הבינלאומי המתוח באירופה– באירופה החלה גרמניה הנאצית בהתחמשותה, ומדינות ערב התיישרו לפני הקו הקיצוני ביותר ואיימו על הבריטים כי יכרתו ברית עם איטליה וגרמניה. הבריטים שחששו מפני מהלך של כריתת ברית בין מדינות ערב לגרמניה ואיטליה ונזקקו למדינות ערב כדי להגן על האינטרסים האסטרטגיים שלה במזרח התיכון,החליטו לרכוש את לב הערבים במזרח התיכון. (הם ידעו שהיהודים בכולופן יהיו לצידם נגד גרמניה.)
* התגברות הלאומנות הערבית– מאורעות תרצו– תרצט היו המאורעות הקשים ביותר שידעה בריטניה בתקופת שלטונה בא"י,הערבים פגעו לא רק ביהודים אלא גם בשלטון הבריטי והבריטים שחששו מהתגברות הלאומנות הערבית ושפיכות הדמים, החליטו לוותר על גישתם הפרו ציונית ולפייס את הערבים.

* ירידת כוחה של היהדות בעולם– אחד השיקולים שהניעו את בריטניה לפרסם את הצהרת בלפור היה כוחם של היהודים בארה"ב ובאירופה כולה, אך כעת ירד הכוח של היהדות באירופה עקב האנטישמיות הגוברת, הבריטים הבינו שמהיהודים לא תבוא הישועה מכיוון שארה"ב נקטה גישה ניטראלית והם העדיפו את תמיכת ארצות ערב לקראת מלה"ע השנייה.

תגובות
היהודים
למאורעות
תרצ"ו
תרצ"ט–

מבחינת היישוב היהודי, התוצאות היו קשות.
למעלה מ500 יהודים נהרגו, אלפים נפצעו,בתים נהרסו נשדדו ונבזזו מאות דונמים הועלו באש, יבול נחרב ונהרס, בתי קברות חוללו וכמו כן בתי כנסיות, ישובים שלמים נשרפו והושמדו עד עפר .יהודים שגרו בערים המעורבות כמו יפו,חיפה והעיר העתיקה נאלצו לעזוב את בתיהם ולעבור לערים עבריות.
התגובות התבטאו בשלושה תחומים עיקריים– ביטחוני כלכלי והתיישבותי:
* הקמת
נמל
תל– אביב:
כאשר הושבת נמל יפו במסגרת השביתה הכללית, דרשו היהודים מהשלטונות הבריטים להקים נמל עברי ביפו. השלטונות הסכימו וכך הוקם הנמל העברי הראשון. שקית המלט הראשונה שהועברה לתל אביב מונצחת עד היום במוזיאון בתל אביב.

* מימוש
ערך
העבודה
העברית: את מקומם של הערבים ששבתו במסגרת השביתה הכללית תפסו היהודי במפעלים, בחקלאות ובבניה. האבטלה היהודית צומצמה לעומת האבטלה הערבית שהתעצמה.

* העפלה:
עקב פרוץ מאורעות תרצ"ו,
אסרו השלטונות הבריטים העפלה לארץ והצליחו לפגוע בנקודה הרגישה ביותר של המפעל הציוני. מעתה החלו להעלות מעפילים לארץ ללא סרטיפיקאטים– אשרת העלייה של הבריטים–
במסגרת הברחה זו, עלו כ 18,000
יהודים לארץ,הושמו בישובים והתערבבו בחיי המפעל החקלאי בארץ. ארגון ההעפלה הראשון כונה "עליית אף על פי" ולאחר מכן, כאשר הוגבר הקו הבריטי האנטי ציוני, הוקם גם ארגון ההגנה למען ההעפלה, בתמיכת הנהגת הישוב "מוסד לעלייה ב' ".
המוסד דאג לעולים להתערות בחברה הארצי ישראלית ולקליטתם ביישובי הארץ.

* התיישבות
חומה
ומגדל: לנוכח המדיניות הבריטית החדשה בנוגע להקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל– הגבלת העלייה, איסור מכירת קרקעות והתיישבות יהודית– החלו להקים ישובים במסגרת "חומה ומגדל ".
עפ"י שיטה זו הוקם הישוב תוך לילה אחד,הוקף בחומה ובמרכזו נבנה מגדל תצפית ושמירה.
נבנה בצורה כזאת כדי להוכיח לערבים שבניית הארץ זו עובדה קיימת. המבנה הזה,התאים לצרכים מכיוון שהוא איפשר תצפית למרחוק מהמגדל וסיפק ביטחון בפני נשק קל –החומה.
בתחילה היו אלה מעין בסיסים צבאיים בשילוב של עבודת אדמה ואח"כ הפכו לישובים ממשיים.במסגרת חומה ומגדל הוקמו כ 50 ישובים.
הישובים השתרעו מדן ודפנה שבצפון ועד נגבה שבדרום.

המטרות
והגורמים
בהקמת
יישובי
חומה
ומגדל:

ההתיישבות בחלקי הארץ נהפכה לחשובה ביותר. החלטות היכן להתיישב ובאיזו דרך, התקבלו לאחר שהובאו בחשבון שיקולים פוליטיים,מדיניים וביטחוניים.
הגורמים להתיישבות חומה ומגדל הם:
*השפעה על הגבולות– עם הגעת וועדת פיל לארץ והתגבשות ההחלטות על תכנית החלוקה, נפוצו שמועות על התכנית שעל פיה נקבעת החלוקה.אזורים שבהם לא דרכה כף רגלו של יהודי לא יכללו בגבולות המדינה של היהודים,
שמועות אלה זירזו את הקמת יישובי חומה ומגדל. – בתקווה שבכך יוכלו להרחיב את גבולות המדינה שתיקבע.
* יצירת רצף התיישבותי יהודי– הצלחת הערבים במאורעות לפגוע קשה בישובים מבודדים הגבירה את הרצון של המתיישבים לשפר את הרציפות הטריטוריאלית בין שטחי ההתיישבות הקיימים ולתת גיבוי לישובים מבודדים ע"י הקמת גושי התיישבות רצופה.

מאורעות תרפ"ט:

התנועה הלאומית ערבית התפתחה בעשור הראשון למנדט הבריטי,ולא היו צרות בעשור זה. מאורעות תרפ"ט פרצו על רקע לאומני דתי והתוצאות– קשות.
הגורמים:

• הסכסוך
  על
  הכותל: הסכסוך על זכויות היהודים להתפלל בכותל היה מוקד המתיחות בין
  הקהילות. השתלשלות הסכסוך:
  –
  באמצע תפילת כל נדרי,יוה"כ תרפ"ט,הוזעקו הבריטים לסלק את המחיצה ששמו היהודים בכותל.מחיצה זו הפרה את החלטת העותומאנים שאסור ליהודים להביא ספסלים כיסאות ומחיצות. הערבים כעסו,וטענו שזוהי מזימה של היהודים להשתלט על הר הבית.הערבים החלו לערוך מעשי התגרות שנועדו למתוח את האווירה. הם הפרו את השקט והשלווה בסמטאות על ידי הקמת דוכנים שצמצמו את המעבר והרעישו,ערכו טקסים קולניים וכו'. בט'
  באב תרפ"ט נערכה הפגנה יהודית שענתה על התגרות היהודים וזעקה זעקות שבר: 'הכותל,כותלנו!'
  בתגובה ערכו הערבים גם הם הפגנה,ומכאן התפתחו ההתפרעויות שבה נקראו לבוא ולהגן על מקום קודשם.

• העלייה
  הרביעית: בתקופה זו, הבית הלאומי בא"י התפתח מאוד בענפי התעשייה התרבות המסחר ובגידול הדמוגרפי בארץ. כמו כן, ההתיישבות העירונית גדלה מאוד. התפתחות זו, עוררה אצל הערבים חששות לגבי המשך קיומה של הארץ – שהיהודים ישתלטו עליה וגידול הבית היהודי יערער את זכויותיהם בארץ. הם החלו בפרעות כדי להפיג את חששותיהם וכן כדי להרתיע את היישוב היהודי.

• חופשת
  מולדת
  של
  הפקידות
  הבריטית: בקיץ תרפ"ט הפקידים הבריטים הבכירים בצבא ובמשטרה יצאו מן הארץ לחופשה קצרה בבריטניה,וההיעדרות הזו זמנה עיתוי נח לערבים לפרוץ במאורעות.

תיאור מאורעות תרפ"ט:

• פרעות
  בי–ם:
  כשבוע לאחר ט'
  באב,
  פרצו הערבים אל העיר העתיקה,המונים מוסתים חמושים באלות ובסכינים, והחלו לפגוע בכל יהודי שנקרה בדרכם. הם פשטו על חנויות ובתים ובזזו מכל הבא ליד. הם אף ניסו לפרוץ אל עבר השכונות החדשות שמעבר לחומות, ואנשי ההגנה הדפו אותם. ערבים מכפרים סמוכים הצליחו להגיע אל השכונות שמחוץ לחומות–תלפיות,
  רמת רחל נווה יעקב ועוד.. הפרעות נמשכו כשבוע,ונהרגו 33 יהודים ונפצעו עשרות.

• פרעות
  בצפת
  ובחברון: אנשי ההגנה הזהירו את אנשי צפת וחברון על פרוץ הפרעות ועל אפשרות של הגעתם גם לאזורים הללו, והציעו להם להתפנות מהבתים. אנשי צפת וחברון סירבו בתואנה שיחסיהם עם הערבים טובים מאוד, והם עלולים להיפגע אם הם יברחו. המציאות המרה טפחה על פניהם– המוני ערבים חמושים פרצו אל תוך הרובע היהודי בחברון, בזזו והרגו למעלה מ60 יהודים.
  לאחר הפרעות הועברו אנשי הרובע לירושלים והרובע נסגר. גם בצפת,פרצו הערבים והרגו כ 18 יהודים,
  בזזו את הבתים והרסו אותם. רק לאחר כמה זמן, כינסו הבריטים את היהודים בחצר אחת והצילו אותם. יהודי צפת לא נטשו את עירם וחזרו אל בתיהם כדי לשקמם.

• פרעות
  בערים
  המעורבות: בחיפה היה ניסיון לפרוץ במאורעות אך הם נהדפו ע"י אנשי
  ההגנה,ונהרגו כ 6
  יהודים.
  ביפו,
  העיר המעורבת פרצו הערבים אל תוך שכונת מנשיה,וניסו לפרוץ גם אל תל אביב ללא הצלחה– ההגנה הדפו אותם. ביפו נהרגו כ6 אנשים.

• פרעות
  בישובים
  החקלאיים: בישובים מבודדים הערבים התקיפו בכוחות גדולים,והצליחו לבזוז, לשרוף להרוג עד אשר היהודים נאלצו לעזוב את בתיהם.
  ישובים ושדות שלמים עלו באש.
  בקיבוץ חולדה התנהל קרב אמיץ בין אנשי הקיבוץ וההגנה לבין הערבים שבסופו תבעו הבריטים מהיהודים לעזוב את המקום.

תוצאות
המאורעות
מבחינת
היהודים:

• נטישת
  מקום
  מגורים: בעקבות המאורעות נטשו יהודים רבים את מקום מגוריהם. * י–ם:
  יהודים רבים העדיפו לעבור מהעיר העתיקה לשכונות שמחוץ לחומות. *
  חברון:
  כל הניצולים מהטבח הנורא הועברו לירושלים והרובע היהודי בחברון נחרב וישיבה הוקמה בי–ם על פני הישיבה שהייתה בחברון.
  * יפו:
  יהודים רבים עברו לת"א בדומה למאורעות תרפ"א.

• הקמת
  'קרן
  עזרה
  לא"י':
  יהודים רבים מכל העולם נזעקו לעזרת היישוב היהודי בארץ, והקימו את הקרן עזרה לא"י לשיקום הריסות ולשיפור אמצעי הביטחון. במשך מספר חודשים נתרמו כספים רבים שבאמצעותם נתנה האפשרות לשקם הריסות,לסלול כבישים מישובים מבודדים לדרכים ראשיות,ולהצעיד את היישוב היהודי קדימה.

• התחזקות
  ארגון
  ההגנה: מאורעות תרפ"ט הוכיחו כי יש צורך בחיזוק הביטחון וכוחות ההגנה על הארץ.
  נעשו מס' פעולות לחיזוק ההגנה:
  * ארגון ההגנה החל באסיפת נשק ובקנייתו ממקורות חוץ כמו אטליה,בלגיה וכו'. הנשק הגיע
  כשהוא מוסתר בחביות מלט. כמו כן,קמה תעשיה צבאית שהחלה לייצר רימונים,פצצות,חלקי רובים ועוד כיוצא באלה.הנשק יוצר והוסתר בבתי מלאכה בת"א.
  * החלו בצירוף חברים חדשים, הגברת האימונים וכו'.

• הפילוג
  בהגנה: התוצאות הקשות לישוב היהודי בעקבות המאורעות גרמו לוויכוחים על דרך הלחימה בערבים. חלק מאנשי ההגנה–תהומי וחבריו– טענו כי יש ללחום בערבים ביתר כוח ובתקיפות. הם פרשו מארגון ההגנה והקימו את ארגון ההגנה ב' שאופיין באידיאולוגיה שלהם– רוח תקיפה וקשוחה.

תוצאות המאורעות מבחינת הבריטים:

• תגבורות
  של
  הצבא
  הבריטי הובאו ממצרים והחלו לדכא את המרד הערבי– ערבים רבים נאסרו והורשעו במשפט.

• ועדת
  שאו: לאחר מאורעות תרפ"ט,
  הגיעו הבריטים למסקנה שיש צורך לבחון את המצב בארץ מחדש על מנת להבטיח שקט. הממשלה הבריטית בלונדון הקימה ועדת חקירה בראשות אדון שאו כדי לבחון את הגורמים למאורעות ולהמליץ על צעדים שימנעו התקפות נשנות.

  המסקנות:

  * הערבים תקפו את היהודים ללא כל התגרות מצד היהודים.
  * הגורמים האחרים למתיחות בארץ היו העלייה היהודית הרבה וקניית הקרקעות– נישול הערבים מאדמותיהם,מה שיצר אצל הערבים חששות בקשר להמשך קיומם בארץ. ההמלצות:

  * יש להגביל את העלייה היהודית לארץ בהתאם למצב בארץ, ויבואו בחשבון גם בעיותיהם של הערבים.

  * יש להטיל פיקוח על קניית הקרקעות בארץ.
  * יש לבטל את סמכויותיה של ההסתדרות הציונית *
  יש להעניק לערבים זכות של שלטון עצמי * יש להגדיל את הכוחות של הצבא הבריטי על מנת לשמור על הסדר הביטחון. התגובות:

  * הערבים שמחו וראו בכך נסיגה מהצהרת בלפור ונטייה לטובתם–קבלת טענותיהם. * היהודים ראו בדו"ח הוועידה גישה מרושעת וחד צדדית המבטאת נסיגה מהצהרת בלפור המקורית, והגישו לממשלה הבריטית תזכיר מפורט ובו הם סותרים את מסקנות הוועדה,שהעלייה היהודית לא היוותה את הגורם למאורעות,אלא ההסתה הלאומית–דתית של הערבים.

  * אישי ציבור מרכזיים כמו ארתור בלפור ולויד ג'ורג'
  גינו את דו"ח וועדת שאו. * וועדת המנדטים של חבר הלאומים מתחה ביקורת על דו"ח הוועדה והאשימה את בריטניה בכך שהיא חורגת מהתחייבויותיה הקודמות ובכך שהיא לא ראתה את הנולד ומנעה את המהומות.

• וועדת
  ג'ון
  סימפסון: לאור המחאות הקשות שהגיעו על דו"ח וועדת שאו מאישי ציבור חשובים בבריטניה ומהיישוב היהודי בארץ, החליט שר המושבות הבריטי הלורד פספילד לשלוח וועדת חקירה נוספת בראשות ג'ון סימפסון מומחה להתיישבות והטיל עליו לסקור את מצב הארץ עפ"י וועדת שאו. הלורד פספילד, היה ידוע בשנאתו ליישוב היהודי בארץ. מסקנות הוועדה:

  * ביקורת על קק"ל שקונה אדמות מערבים ומעסיקה רק פועלים יהודיים ובכך מנשלת את הערבים מפרנסתם ופוגעת בזכויותיהם על הארץ.
  *
  בשיטת העבודה של הערבים לא נותרו עוד קרקעות לשם התיישבות של עולים חדשים. המלצות הוועדה:

  * יש לאסור עלייה יהודית כי עלייה זו תגביר את האבטלה של הערבים.
  ורק עולים בעלי הון פרטי שיכולים לתרום להתפתחות כלכלת הארץ יכולים לעלות.
  * חיזוק הפיקוח על העלייה וגירוש עולים בלתי לגאלים מן הארץ.
  * יש לפתח את המשק הערבי.
  דו"
  ח וועדת סימפסון הצדיק את דו"ח וועדת שאו וזה היה ניצחון ברור למדיניות האנטי ציונית של פספילד.

• הספר
  הלבן
  השני
  של
  פספילד: על סמך הדוחות של וועדות שאו וסימפסון, פרסם פספילד ספר לבן שבו נקבעה המדיניות של בריטניה בארץ.
  תוכנו של הספר:

  * למנדט הבריטי יש מחויבות כפולה– גם לערבים וגם ליהודים.
  * יש להגביל את העלייה היהודית לארץ בהתאם ליכולות הכלכליות והיישוביות כי עלייה גדולה מדי מנשלת ערבים מפרנסתם.
  * מכירת קרקעות ליהודים תיפסק עד אשר ישוקם המשק הערבי בעזרת היהודי. ולאחר מכן, קניית הקרקעות תיעשה רק באישור השלטון הבריטי.
  משמעות הספר:

  * ישנה מגמה להתעלם מהצהרת בלפור, ולא לתת אישור להקמת הבית הלאומי היהודי בארץ–זה מתבטא בהפסקת העלייה / הגבלת העלייה לארץ.
  * מאז פרסומו של הספר הלבן השני, פסקה המדיניות האנטי ציונית להיות במיעוט ועברה לקואליציה– הפכה להיות המדיניות הרשמית של בריטניה.
  התגובות לספר הלבן השני:

  * מחאות תכופות של כל הזרמים הפוליטיים בארץ נגד בריטניה.
  * הסוכנות היהודית בארץ פרסמה נתונים שסתרו את מסקנות הספר הלבן, והוכיחה שלא קיפחו את הערבים בפרנסתם,ואף היטיבו עימם.
  * חיים ויצמן התפטר מתפקידו כראש ההסתדרות הציונית,והאשים את בריטניה בבגידה בהצהרת בלפור. כמו כן, התנצל על שתמך בבריטניה.
  * גורמים בריטים שונים כמו חברי פרלמנט פרו ציוניים ועיתונאים, תקפו את ממשלת בריטניה בזעם, בטענה שבריטניה מתחמקת מהתחייבויותיה הבינלאומיות, ופוגעת בדימויה של בריטניה כמדינה רודפת חוק וצדק.

• אגרת
  מקדונלד: נוכח התגובות הסוערות סביב פרסום הספר הלבן מכל צדדי המתרס, ראתה הממשלה הבריטית כחובה לסגת ממדיניות הפר הלבן.
  בריטניה מנתה וועדת שרים שניהלה מו"מ עם נציגי ההנהלה הציונית, כדי ליישב את הסערה.בסיומם של הדיונים,שיגר מקדונלד איגרת לחיים ויצמן ובה הוא פירש את משמעות הספר הלבן.

  תוכן האיגרת:

  * ההתחייבות הבריטית היא כלפי כל העם היהודי כולו ולא רק כלפי העם היושב בארץ. * בריטניה מתחייבת להמשיך את בניין הארץ עפ"י כתב המנדט.
  * העלייה היהודית לא תוגבל אך היא תהיה מותנת באשרות כניסה לארץ. * מכירת קרקעות ליהודים לא תיאזר,
  אך היא תיעשה בפיקוח בריטי כדי לא לסכן את הערבים.

  משמעות האיגרת:

  * האיגרת ביטלה למעשה את הספר הלבן השני של פספילד, והדגישה את המחויבות הבריטית על הצהרת בלפור.
  * האיגרת גרמה לחרדה רבה בקרב ערביי הארץ משום שראו בבריטניה את הגורם העיקרי להמשך התפתחותו של היהודים בארץ.
  ניתן לראות באיגרת את גרעין האיבה בין הבריטים לערבים מה שבא לידי ביטוי במאורעות תרצ"ו–תרצ"ט.

לאחר כיבוש הארץ ע"י הבריטים החלו הערבים למחות על הצהרת בלפור ועל הקמת בית יהודי לאומי בארץ.

הגורמים
להתעוררות
הערבית
הפלשתינאית:

• התמוטטות
  האימפריה
  העותומאנית– ההתמוטטות גרמה לערבים ובכללם ערביי א"י לתסיסה ודרישה שהשלום שישכון לאחר המלחמה יהיה מבוסס על זכות ההגדרה העצמית של העמים המשועבדים ולכן הם דרשו מימוש זכות זו.

• הצהרת
  בלפור– פרסום ההצהרה ע"י בריטניה גרמה לחשדות בקרב הערבים. הם לא הבינו כיצד הבריטים העדיפו את המיעוט היהודי על פניהם והם החלו להפגין נגד היהודי הציוני מתוך חשש שהיהודים באים להשתלט להם על הארץ.

• חלום
  סוריה
  הגדולה
  שנגוז– עם התמוטטות האימפריה העותומאנית,קמה בדמשק ממשלה ערבית עצמאית שהייתה בהתאם למטרה של התנועה הערבית– להקים מדינה 'בגבולות סוריה הטבעיים' שכוללים את ירדן,לבנון,סוריה וא"י.
  אולם החלטה זו נגוזה עם בוא הצרפתים שקיבלו מנדט על סוריה,וגירשו את הממשלה.בחורף תרפ"א,
  התכנסו הערבים לוועידה שבה הוחלט לרכז את כל המאבקים נגד היהודים ולגרשם.

האידיאולוגיה הפלשתינית:

• לערבים יש רציפות היסטורית ממושכת יותר בא"י,
  לעומת היהודים שלא היו בא"י זה כ2000
  שנה הן מבחינה התיישבותית והן מבחינה שלטונית.

• רוב התושבים בא"י הם ערבים ולכן להם יש את זכות הישיבה בה.

• א"י מוקפת מדינות ערביות מכל הצדדים,בהן יש מסורת,
  דת ,שפה והתנהגות שהן שונות מן המסורת היהודית, ואי אפשר להפריד את א"י עם היהודים משאר הארצות.היהודים הם נטע זר.

  האידיאולוגיה
  הציונית:

• א"י קדושה לעמ"י והיא הובטחה להם בתנ"ך – "לך אתן את הארץ הזאת" וכו.

• הצהרת בלפור המדברת על הקמת בית יהודי לאומי בא"י קיבלה אישור ויש ליהודים כוונה לממש אותה.

• מימוש הבית היהודי והלאומי לא יבוא על חשבון זכויות הערבים.

• כל המקומות הקדושים ביותר לעם ישראל ממוקמים בארץ, ולכן יש להם זכות לגור שם.

• חוק השבות (
  את זה אני המצאתי).
  ראשית
  ההתארגנות
  הערבית:

• הקמת גופים ששימשו כמרכזי הסתה כנגד הציונים, כגון–
  הוועד הפועל הערבי בראשות חוסייני המועצה המוסלמית העליונה ועוד.

• הפגנות ומהומות שבהם מחו הערבים כנגד הקמת בית יהודי – בעיקר כנגד הצהרת בלפור ובעיקר ביום השנה להצהרה זו.

• ייזום מאורעות דמים בתר"פ–תרפ"א שבהם נהרגו ונפצעו המוני יהודים שבל היותם ציוניים.

מאורעות
תר"פ–
תרפ"א:

הגורמים:

• חלום
  סוריה
  הגדולה
  שנגוז– לאחר התמוטטות האימפריה העותומאנית הוקם שלטון חדש בסוריה ששאיפתו הייתה בהתאם לשאיפה הערבית לאומנית –להקים מדינה בגבולות סוריה הטבעיים– שכללו את א"י ירדן לבנון וסוריה. המנדט הצרפתי שהגיע דחה את השלטון והתסיס את הערבים לנקמה ביהודים ולכיבוש הארץ.

• הצהרת
  בלפור– פרסום הצהרת בלפור התסיס את הערבים והם מחו בתוקף. הם לא הבינו כיצד העדיפו את המיעוט היהודי על פניהם –הרוב. כאשר הגיע הנציב צ'רצ'יל והבהיר כי ישנה כוונה לקיים את ההצהרה בא"י,
  וכי יש לראות זאת כעובדה ולקבלה,החלו הערבים לתכנן מהומות והפגנות נגד היהודים במטרה לשנות את העובדה המרגיזנית הזאת.

• העלייה
  השלישית– בתקופה זו, הגיעו המוני יהודים שפיתחו את הארץ בתחום ההתיישבות, הכלכלה והמסחר. הערבים החלו לחשוש כי ארצם נלקחת מהם והם החלו לפרוע ביהודים כדי להזהירם מפני השתלטות על הארץ.

תיאור המאורעות:

• פרעות
  בי–ם:
  באביב תר"פ,
  בעת חגיגת הנבי מוסא פרצו מאות ערבים מוסתים אל עבר הרובע היהודי בעיר העתיקה.במהלך שלושת ימי הפרעות נהרגו כ 6 יהודים,
  נפצעו מאות ורכוש נבזז ונשרף.חוללו בתי קברות ובתי כנסיות. יש לציין, כי המנדט הבריטי לא עשה שום מאמץ כדי לעצור בפורעים .

• פרעות
  ביפו: באביב תרפ"א,
  נתקפה העיר יפו, בעת תהלוכה של יהודים קומוניסטים שהפגינו והרגיזו את הערבים.
  מאות ערבים מוסתים, מהעיר יפו וכן מהכפרים הסמוכים, החלו לפרוע ביהודים
  ולבזוז את בתיהם.
  עיקר ההתקפה פנתה כלפי שכונת עג'מי שם רוכזו העולים מהעלייה השלישית ובכך התבטא הזעם של הערבים כלפי העלייה.

• פרעות
  ביהודה
  ושומרון: לאחר ששקטו המאורעות ביפו, התנפלו הערבים בצורה מאורגנת על המושבות העבריות בשומרון– חדרה,
  כפר–סבא,רחובות ופ"ת.במס'
  מושבות הצליחו הבריטים ויהודים ביחד להדוף את ההתקפות ולהסדיר את השקט והביטחון. נהרגו 4 יהודים ונפצעו עשרות.

תוצאות המאורעות מבחינת היהודים:

• מעבר
  מיפו
  לתל
  אביב: החלה זרימה המונית של יהודים מהעיר המעורבת יפו אל עבר העיר המתפתחת העברית– תל אביב.

• ביסוס
  כוחה
  של
  ההגנה: לאחר ההתפרעויות הבינו היהודים כי כוחם חלש וקטן וכי יש להתפתח בתחום הביטחון כדי להבטיח שבפעם הבאה שהערבים יתפרעו, המגנים יוכלו להגיב בצורה יותר מאורגנת. הם הבינו כי אין עוד לבטוח בממשל הבריטי,ורק כוח יהודי חזק יוכל להגן עליהם. ה'הגנה'
  שהוקמה לאחר נפילת תל– חי ולאחר מאורעות תר"פ לא הייתה מספיק חזקה בעת מאורעות תרפ"א,
  והתחזקה יותר לאחר מכן. הוקם ועד ארצי –'מרכז ההגנה' שריכז תחתיו את נציגי הישובים וכן את קבוצות ההגנה במקומות השונים, וכך ה'הגנה'
  הפכה לארגון כלל ישובי.

• מכיוון שהערבים שבתו ולא נתנו עוד אספקה,החלה החקלאות להתפתח על בסיס עברי
  .

תוצאות המאורעות מבחינת היהודים:

• הוכרזה
  הפסקה
  בעליה
  היהודית ע"י הנציב הרברט סמואל.(הוכיח את נטיית הבריטים לדרישות הערבים)

• ועדת
  הייקראפט: וועדה שהוקמה לאחר המאורעות ותפקידה היה לבחון את הגורמים לפרעות, לתת המלצות ולהסיק מסקנות לפעם הבאה. מדיניות הוועדה הייתה פרו–ערבית,
  וקיבלה את טענות הערבים.
  הגורמים לפרעות:

  – סיבות כלכליות שקשורות עם העלייה היהודית.
  – הבריטים היו בעד היהודים ופיתחו את ההתיישבות ההמלצות:
  לצמצם את העלייה היהודית לארץ.

• הספר הלבן הראשון של צ'רצ'יל:
  

בעקבות מסקנות וועדת הייקראפט, הוציא צ'רצ'יל את הספר הלבן הראשון שהתווה את המשך מדיניות בריטים בארץ.
תוכן הספר:

– הקמת בית יהודי לאומי אומר שבית יהודי יוקם בארץ ולא שהארץ תהפוך לבית לאומי. – הבית הלאומי לא יהיה בעבר הירדן המזרחי.
– הבריטים מחויבים לקיים את הבטחתם להקים בית לאומי יהודי בארץ ישראל,כי זה בא ליהודים בזכות ולא בחסד.

– העלייה תימשך, אבל זה תלוי במספר של העולים, ושזה לא יפגע במחייתם ועבודתם של תושבי הארץ.
משמעות הספר:

התנועה היהודית לא הייתה מאושרת מהספר הלבן, אך היא קיבלה אותו.מצד אחד,בריטניה הכירה בשאיפתו של העם היהודי ובזכותו להקים בית לאומי יהודי בארץ,ומצד שני הספר צמצם את הטריטוריה של הארץ,וכן הגביל את העלייה. בעצם,
המשמעות המעשית הייתה, שמעתה העלייה לארץ תהייה מוגבלת ותלויה בשלטונות המנדט הבריטי על א"י.

יש לציין שני מושגים:

שדיול–
מיכסת עלייה שנקבעה פעם בחצי שנה ע"י מו"מ בין הבריטים לבין ה'הנהלה הציונית' עפ"י מצב התעסוקה בארץ. המכסות התייחסו רק לעולים חסרי הון פרטי, עולים שיכלו להוכיח שהינם בעלי הון,
ויכולים לפתח את התעשייה לא נכללו בזה. סרטיפיקאט–
תעודה או אישור המקנה זכות של עלייה והתיישבות בארץ, הרישיון ניתן במישרים שבעלי הון פרטי מידי הבריטים, ולחסרי הון, ניתן בעקיפין, ע"י חברי ה'הנהלה הציונית'.