נושא:
עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים – ויקרא ט"ז
מחבר:
ישי רוזנברג
מיועד לכיתה: ט ללימוד ויקרא ז–יב להכנה ליום כיפור
עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים
-
בשני מקומות בתורה מופיעים קרבנות יום הכיפורים:
בפרשת אחרי–מות ובפרשת פינחס. -
נעיין
בשני המקומות ונערוך רשימה של הקרבנות
אשר קרבו באותו יום.
|
ויקרא פרק טז – אחרי–מות (ב) (ג) (ד) (ה) |
במדבר פרק כט – פרשת פינחס (ז) (ח) (ט) (י) (יא) |
|
קרבנות אהרן: ____________________ קרבנות בנ"י: ____________________ |
עולות: ___________ ___________ חטאת: תמיד: |
|
סה"כ: |
סה"כ: |
נעיין בדברי הרמב"ם ונשווה את רשימתו לרשימתנו:
רמב"ם הלכות עבודת יום הכפורים פרק א הלכה א
"ביום הצום מקריבין:
תמיד
בשחר
ותמיד
בין
הערבים כסדר כל יום ויום,
ומקריבין מוסף היום פר
ואיל
ושבעה
כבשים כלם עולות,
ושעיר
חטאת נעשה בחוץ והוא נאכל לערב,
ועוד מקריבין יתר על מוסף זה,
פר
בן
בקר
לחטאת והוא נשרף,
ואיל
לעולה,
ושניהם משל כהן גדול,
ואיל
הבא משל צבור האמור בפרשת אחרי מות,
והוא האיל האמור בחומש הפקודים בכלל המוסף,
והוא הנקרא איל העם,
ועוד מביאין משל צבור שני
שעירי
עזים,
אחד קרב חטאת והוא נשרף,
והשני שעיר המשתלח,
נמצאו כל הבהמות הקרבים ביום זה חמש עשרה:
שני תמידין,
ופר,
ושני אילים ושבעה כבשים כולם עולות,
ושני שעירים חטאת אחד נעשה בחוץ ונאכל לערב והשני נעשה בפנים ונשרף,
ופר כהן גדול לחטאת והוא נשרף".
הרמב"ם מגיע לחמש עשרה בהמות כיצד?
______________________________________
____________________________________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________.
את לימודנו נקדיש לקרבנות הנזכרים בפרשת אחרי מות.
את הפעולה הראשונה אותה ביצע הכהן הגדול מתארת המשנה:
1. משנה מסכת יומא פרק ג משנה ח
"בא לו אצל פרו ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח ראשו לדרום ופניו למערב והכהן עומד במזרח ופניו למערב וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ככתוב בתורת משה עבדך (ויקרא ט"ז)
כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד":
כאן עזב הכהן את הפר ועבר לעסוק בפעולה אחרת"
2. משנה מסכת יומא פרק ג משנה ט
"בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו ושם שני שעירים וקלפי היתה שם ובה שני גורלות של אשכרוע היו ועשאן בן גמלא של זהב והיו מזכירין אותו לשבח".
משנה מסכת יומא פרק ד משנה א
"טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם של שם עלה בשמאלו ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה שמאלך נתנו על שני השעירים ואומר לה' חטאת ר' ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטאת אלא לה' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד":
משנה מסכת יומא פרק ד משנה ב
"קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שלוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו".
3. עכשיו,
לאחר ההגרלה חוזר הכהן הגדול אל פרו עליו למדנו בסעיף 1:
משנה מסכת יומא פרק ד משנה ב
"בא לו אצל פרו שנייה וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך ככתוב בתורת משה עבדך (ויקרא י"ו)
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד":
נסכם:
שני ווידוים נאמרו על הפר:
האחד עבור:_______________. והאחד עבור:________________.
4. עכשיו הכל מוכן להקרבת הפר,
אך בטרם ייכנס הכהן עם דם הפר אל קודש הקדשים – יש להכניס את הקטורת לקיים את הנאמר " כי בענן אראה על הכפרת".
ולכן:
משנה מסכת יומא פרק ד משנה ג
"שחטו וקבל במזרק את דמו ונתנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרוש נטל מחתה ועלה לראש המזבח ופנה גחלים אילך ואילך וחותה מן המעוכלות הפנימיות וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה":
משנה מסכת יומא פרק ה משנה א
"הוציאו לו את הכף ואת המחתה וחפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וכך היתה מדתה נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים וביניהן אמה ר' יוסי אומר לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר (שמות כ"ו)
והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים החיצונה היתה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון מהלך ביניהן עד שמגיע לצפון הגיע לצפון הופך פניו לדרום מהלך לשמאלו עם הפרוכת עד שהוא מגיע לארון הגיע לארון נותן את המחתה בין שני הבדים צבר את הקטורת על גבי גחלים ונתמלא כל הבית כולו עשן יצא ובא לו בדרך בית כניסתו ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון ולא היה מאריך בתפלתו שלא להבעית את ישראל":
5. לאחר שנתמלא קודש הקדשים בעשן הקטורת שב הכהן אל דם הפר בו עסקנו לעיל:
משנה מסכת יומא פרק ה משנה ג
"נטל את הדם ממי שהיה ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה ולא היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע יצא והניחו על כן הזהב שבהיכל":
משנה מסכת יומא פרק ה משנה ד
"הביאו לו את השעיר שחטו וקבל במזרק את דמו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה ולא היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים וכו' יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל רבי יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד נטל דם הפר והניח דם השעיר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלה ושבע למטה ולא היה מתכוין וכו' וכך היה מונה וכו' נטל דם השעיר והניח דם הפר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלה ושבע למטה וכו' עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא בריקן":
נסכם את שראינו עד עתה:
-
שני ווידוים על הפר.
-
הכנסת קטורת לקודש הקדשים.
-
הכנסת דם פר ושעיר לקדש הקדשים.
6. עתה עבר הכהן אל עבודת הדם שנעשתה בהיכל:
הזאה מן הדם על הפרוכת ועל מזבח הזהב.
לאחר שסיים הכהן את העבודות הללו,
שב הכהן אל השעיר השני,
אשר עלה עליו הגורל לעזאזל.
משנה מסכת יומא פרק ו משנה ב
"בא לו אצל שעיר המשתלח וסומך שתי ידיו עליו ומתוודה וכך היה אומר אנא השם עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית ישראל אנא בשם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעוו ושפשעו ושחטאו לפניך עמך בית ישראל ככתוב בתורת משה עבדך לאמר (ויקרא טז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד":
7. לאחר הווידוי נשלח השעיר למדבר,
את שהתרחש שם מתארת המשנה:
משנה מסכת יומא פרק ו משנה ו
"מה היה עושה חולק לשון של זהורית חציו קשר בסלע וחציו קשר בין שתי קרניו ודחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד ולא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה אברים אברים ".
8. הכהן הגדול והעם שנותרו במקדש – המתינו עד שיושלם מעשה השעיר המשתלח,
וכיצד ידעו כי נסתיים התהליך"?
משנה מסכת יומא פרק ו משנה ח
"אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר דרכיות היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר אמר ר' יהודה והלא סימן גדול היה להם מירושלים ועד בית חדורו ג' מילין הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעין שהגיע שעיר למדבר ר' ישמעאל אומר והלא סימן אחר היה להם לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין שנאמר (ישעיה א') אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו":