נושא הדף: ויקרא פרק טז עבודת הכהן הגדול
מיועד לכתות: על יסודי
המחבר:
עופר כהנא
עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים
הקדמה:
בפרקנו לא נאמרו כל
עבודות הכהן הגדול כסדרן אלא רק אותן המיוחדות ליום הכיפורים ושאין כמותן בשאר ימי השנה ואף לא במועדים.
(למשל,
אין מוזכרות בו עבודת תמיד של שחר ושל בין הערביים,
תרומת הדשן,
ומוספי היום המוזכרים בפרשת פנחס)
גם העבודות האמורות בפרק, אינן תמיד על סדרן הכרונולוגי ביום הכיפורים.
להבנת מבנה הפרק נעזר ברש"י שהרחיב בענין זה.
תחילה נעיין בפשטי הכתובים.
|
פסוק |
העבודה |
|
ד |
לבישת בגדי לבן (רש"י) |
|
ו |
וידוי ראשון על פר החטאת האישי. נוסח הוידוי (ספרא כ–כא): 'כיצד היה מתוודה? אנא השם, |
|
ז–י |
גורלות השעירים (ראה פס' ה) |
|
יא |
וידוי ושחיטת הפר. נוסח הוידוי: 'כיצד היה מתוודה? אנא השם, |
|
יב–יג |
לקיחת קטורת (מנין?) |
|
יד |
הזאת דם פר הכהן (שנשחט בפס' יא) |
|
טו |
שחיטת השעיר שעלה בגורל לה' (פס' |
|
טז |
הזאה נוספת בקדש לכיוון הפרוכת מדם הפר ומדם השעיר הנ"ל (כל אחד בנפרד) |
|
יח–יט |
נתינת דם על קרנות מזבח הזהב (הנמצא בקדש) |
|
כא–כב |
סמיכה על ראש השעיר לעזאזל, נוסח הוידוי: כיצד היה מתוודה? אנא השם, נתינת השעיר לאיש עתי ושילוחו למדבר. |
בשלב זה יש חריגה בתורה מהסדר הכרונולוגי.
רש"י מביא את הגמרא ביומא לב. שקבעה ע"פ לימודים שונים 'שכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מפס'
זה'.
אנו נמשיך לעקוב לפי סדר העבודה:
|
פסוק |
העבודה |
|
כד |
לאחר שהכהן שלח את השעיר למדבר, |
|
כה |
הקרבת אימורי החטאות (פרו האישי והשעיר שעלה בגורל לה' – |
|
כו–כח |
דין המשלח את השעיר לעזאזל, |
|
כג |
הכהן טובל ומחליף לבגדי לבן ונכנס להוציא את הכף והמחתה שהכניס לקה"ק (פס' |
מושגים כלליים:
1. הלכה למשה מסיני שביוכ"פ היה הכהן טובל חמש טבילות,
ומקדש ידיו ורגליו עשר פעמים. לכל החלפת בגדים – מזהב ללבן, ולהפך – קדמה טבילה,
ולפני ואחרי כל טבילה קידש ידיו ורגליו בכיור.
2. ביוכ"פ התוודה הכה"ג שלשה וידויים.
אחד עליו ועל בני ביתו, שני על אחיו הכהנים ושלישי על כל ישראל.
3. באופן חריג לכל עבודות בית המקדש, היו ביוכ"פ עבודות בתוך
קדש
הקדשים – עיקרן:
הזאת דמים לפני הארון ונתינת הקטורת בקה"ק.
4. בגדי זהב – 8 בגדי כה"ג הרגילים:
חשן,
אפוד,
מעיל,
ציץ,
כתונת,
אבנט,
מצנפת,
מכנסים.
5. בגדי לבן – ארבעת האחרונים העשויים פשתן (בוץ)
בלבד.
בעבודות המיוחדות ליוכ"פ,
עבד בבגדי לבן משום שהזהב מזכיר את העגל ו'אין קטיגור נעשה סניגור'.
6. רמב"ם הלכות עבודת יוכ"פ:
'נמצאו כל הבהמות הקרבים ביום זה: חמש עשרה'. שלש מהן חטאות והן: פרו של כה"ג,
השעיר שעלה עליו הגורל לה' ושעיר החטאת של המוספים.
(שתי הראשונות פנימיות ודינן להישרף,
ואילו השלישית – חיצונה ונאכלת במוצאי יוכ"פ)
שאר 12 הבהמות כולן עולות: שני התמידים,
איל הכה"ג ואיל העם, ופר ושבעה כבשים של מוסף.
לסיכום,
העבודות המיוחדות ליוכ"פ הן:
1. עבודת פר ושעיר הפנימיים – הזאת הדמים בקה"ק ובקודש.
2. הכנסת קטורת לקה"ק.
3. הקרבת איל הכה"ג ואיל העם (עולות).
4. הוצאת הכף והמחתה מקה"ק.
ש.ב.
1. עיין ברמב"ן לפס' כג ('ובאמת,
שהכתוב הזה אומר לנו דרשני').
כיצד ניתן להוכיח מהפס' עצמו,
שאין זה מקומו?
(כפי שמסביר רש"י ע"פ הגמרא)
2. רמב"ן הנ"ל.
('והנה הפרשה לא הזכירה…
'ודרך הכתובים'
עד 'ועל דעת רש"י').
הסבר מה
הסיבה לכך שהתורה לא כתבה את סדר העבודה בדיוק כסדר הכרונולוגי?
3. עיין בגמרא יומא לו: וכתוב מהם 'עוונות',
מהם 'פשעים'
ומהם 'חטאים'.
4. לפי תשובתך הקודמת,
ענה מה ההגיון בסדר הוידוי כפי שמובא בטבלה שלמעלה?
(וידוי שני ושלישי)
5. הסבר את לשון הוידוי הראשון (שהיא גם לשון התורה בפס' כא !) בדרך של 'זו ואין צריך לומר זו'.