נושא
הדף:
ויקרא,
פרק
י
ט"ז–כ:
הויכוח
בין
משה
ואהרון
וכעסו
של
משה

מתאים
לכיתות
ט–יב

מחבר
הדף:
גדי
סמואל

בס"ד

פרשת שמיני שיעור מספר 3

הויכוח
בין משה ואהרון וכעסו של משה

ויקרא י ט"ז–כ

טז וְאֵת שְׂעִיר
הַחַטָּאת דָּרשׁ דָּרַשׁ משֶׁה וְהִנֵּה
שׂרָף וַיִּקְצף עַל–אֶלְעָזָר
וְעַל–אִיתָמָר בְּנֵי
אַהֲרן הַנּוֹתָרִם לֵאמר: יז
מַדּוּעַ לֹא–אֲכַלְתֶּם
אֶת–הַחַטָּאת בִּמְקוֹם
הַקּדֶשׁ כִּי קדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא
וְאתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת–עֲוֹן
הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי ה’:
יח הֵן לֹא–הוּבָא
אֶת–דָּמָהּ אֶל–הַקּדֶשׁ
פְּנִימָה אָכוֹל תּאכְלוּ אתָהּ בַּקּדֶשׁ
כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי: יט
וַיְדַבֵּר אַהֲרן אֶל–משֶׁה
הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת–חַטָּאתָם
וְאֶת–עלָתָם לִפְנֵי ה’
וַתִּקְרֶאנָה אתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי
חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי
ה’:

כ וַיִּשְׁמַע משֶׁה
וַיִּיטַב בְּעֵינָיו:

עיינו ברש"י
על פס' י"ז
ד"ה "שעיר
החטאת"וענו:

• על איזה קורבן מדובר?
  (במדבר פרק ז' פס'
  יב ואילך)

• מדוע אם כן לא אכלו בני אהרון
  את הקורבן? (שתי דעות)

קראו את הספרי המובא להלן:

משה רבינו לפי שהיה בכלל כעס בא לכלל טעות ר' אלעזר אומר בג' מקומות בא לכלל כעס ובא לכלל טעות כיוצא בו אתה אומר ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר

• מדוע כעס משה?

• חשוֹב: איזו
  זכות אפשר ללמד על משה?

עיינו ברש"י
על פסוק י"ט':

• באיזה טון דיבור עונה אהרון
  למשה?

• קראו את פרוש שד"ל
  המובא להלן והסבירו את תשובתו של משה:

""הן היום"-אני
וארבעה בני הקרבנו את חטאתנו ואת עולותינו
לכפר בעדנו ואף על פי כן קרו אותי כאלה
,שמתו שני בני אם כן,
הרי אין רצויים לפני המקום,
אם כן,אכילת
החטאת היא לכפר על העדה היתכן שנכפר אנחנו
על העדה בהיותינו נזופים למקום?

"דרש
דרש"

• קראו את המאמר המובא להלן
  :מתוך דף פרשת השבוע של
  אוניברסיטת בר–אילן פרשת
  שמיני, " חציין של תיבות"
  פרופ' עלי מרצבך
  המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב

(לא ציטטנו את כל המאמר,
מי שמתעניין מוזמן להכנס לאתר
האינטרנט של בר אילן)

בגמרא
בקידושין דף ל ע"א מובא:
" לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה שהיו אומרים וא"ו דגחון חציין של אותיות של ס"ת דרש דרש חציין של תיבות "

מאמר זה אינו מובן, שהרי
אם נספור את האותיות, המילים
והפסוקים, נקבל תוצאות
אחרות. למשל, מספר
המילים שבתורה הוא 79,980, נמצא
חציו של התורה בתיבות 39,990, ואילו
"דרש דרש" הן
המילים 40,921 ו40,922 –
מתחילת בראשית.

מתברר שמספר המילים הכפולות
בתורה עם אותו שורש אינו 77 אלא
89

מרשימה זו עולה שיש 44 מילים
כפולות עד "דרש דרש",
ו44- מילים כפולות
לאחר "דרש דרש".
התיבות הכפולות "דרש
דרש" הן בדיוק מחצית
המילים האלה, כלומר מס'
.45

אפשר להוסיף, כיוון
שמספר הצמדים הכפולים הוא מספר אי זוגי
(89), לכן "דרש
דרש" הוא ממש באמצע,
ומובן מדוע אמרו חז"ל:
"דרש מכאן ודרש מכאן".

והערה אחרונה מעשית. יש
לזכור, כי מטרת הסופרים
בספירות השונות של האותיות, המילים,
הפסוקים והפרשיות הייתה לשמור
על אחדות ודיוק התורה שבכתב. הם
רצו לתת שיטות בדיקה פשוטות לכל מחזיקי
ספרי התורה כדי לבדוק שאכן לא נשכח דבר,
ואין תוספות בתורה. אין
זה מעשי לבקש מאדם לספור 80,000 מילים,
ולכן הם הציעו בדיקות פשוטות
הרבה יותר, אם כי לא מוכחות
בוודאות. גם בעניין מניין
מחצית האותיות בתורה, האות
ו של 'גחון' (וי'
יא מב) אינה האות
האמצעית של התורה, אלא האות
האמצעית בין האותיות המיוחדות (אות
זעירא, אות רבתית, אות
קטיעא), ויש רק 17 כאלה
בכל התורה .

הזוג "דרש
דרש" הנמצא באמצע המילים
הכפולות עם אותו שורש, רומז
לנו שיש לנו לדרוש ולדייק בכל התורה כולה!

עתה , ענו על
השאלות הבאות:

• מהי הקושיה העולה מהגמרא
  בקידושין?

• מהו הפיתרון שמציע פרופ'
  עלי מרצבך?

• לשם מה ספרו הסופרים את האותיות
  בתורה וכתבו לנו על ספירה זו?