נושא הדף:
ויקרא פרק יא

מחבר:
אהוד עדני

מיועד לכיתות: יסודי

ויקרא פרק יא

(א)
וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אלהם:

(ב)
דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ:

(ג)
כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו:

(ד)
אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם:

(ה)
ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם:

(ו)
ואת הארנבת
כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם:

(ז)
ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם:

(ח)
מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם:

(ט)
את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו:

(י)
וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם:

(יא)
ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו:

(יב)
כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם:

יג)
ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה:

(יד)
ואת הדאה ואת האיה למינה:

(טו)
את כל ערב למינו:

(טז)
ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו:

(יז)
ואת הכוס ואת השלך
ואת הינשוף:

(יח)
ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם:

(יט)
ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף:

(כ)
כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם:
ס

(כא)
אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא לו כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ:

(כב)
את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו:

(כג)
וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם:

(כד)
ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב:

(כה)
וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב:

(כו)
לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא:

(כז)
וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב:

(כח)
והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם:
ס

(כט)
וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד
והעכבר
והצב למינהו:

(ל)
והאנקה
והכח
והלטאה
והחמט
והתנשמת:

(לא)
אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב:

(לב)
וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר:

(לג)
וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו:

(לד)
מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא:

(לה)
וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור
וכירים
יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם:

(לו)
אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא:

(לז)
וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא:

(לח)
וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם:
ס

(לט)
וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב:

(מ)
והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב:

(מא)
וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל:

(מב)
כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם:

(מג)
אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם:

(מד)
כי אני ה'
אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ:

(מה)
כי אני ה'
המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני:

(מו)
זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ:

(מז)
להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל:
פ