נושא הדף:
ויקרא פרק יט:
דף עבודה
כתות:
תיכון
מחבר:
ראובן גורביץ
בס"ד
חוברת עבודה על פרק יט
א.
"תני
ר'
חייא:
פרשה
זו נאמרה בהקהל
מפני שרוב גופי תורה תלויים בה,
ר'
לוי
אמר:
"מפני
שעשרת הדברות כלולים בה"
(ויקרא
רבה כד,
ה)."
הסבר
את המלים המודגשות,
וכתוב
כיצד מדייק ר'
חייא
את דבריו מלשון הכתוב .
______________________________________________________________________
2. חז"ל
אומרים
שעשרת
הדיברות
שבפרשת
יתרו
כלולים
בפרקנו.
בטבלה שלפניכם מופיעים ציוויים מעשרת הדיברות.
העתיקו למקומות המתאימים את הציוויים המקבילים המופיעים בפרקנו:
|
הציווי בעשרת הדיברות |
הציווי בפרקנו |
|
לא תעשה לך פסל וכל תמונה |
|
|
לא תשא את שם ה' |
|
|
לא תרצח |
|
|
לא תענה ברעך עד שקר |
|
|
אנכי ה' |
|
|
שמור את יום השבת |
|
|
לא תגנוב |
|
3. עיין
בפרק
י"ט,
פסוק
ג ובפירושיהם של רש"י ושל ראב"ע מ"וטעם להזכיר האם קודם האב".
(61)
א.
מדוע התורה מקדימה את האם לאב לפי רש"י?
__________________________________
_____________________________________________________________________
ומדוע לפי ראב"ע?
________________________________________________________
_____________________________________________________________________
ב.
לפי רש"י:
מדוע מופיע בתורה הציווי על שבת לאחר הציווי על היחס להורים?
______________________________________________________________________
לפי ראב"ע:
מדוע נאמר הציווי בשבת וביחס להורים בלשון רבים?
_______________________
______________________________________________________________________
4. הצווי
על שמירת
השבת
מופיע
פעמיים
בפרקנו;
פעם
סמוך
למורא
אב ואם
ופעם
סמוך
למורא
מקדש.
(59)
א.
מה היא ההלכה המשותפת הנלמדת מסמיכות שני העניינים לשבת?
_____________________
______________________________________________________________________
ב.
כיצד מקיימים את מצוות מורא מקדש?
________________________________________
______________________________________________________________________
וכיצד מקיימים את מצוות מורא אב ואם?
________________________________________
______________________________________________________________________
5.
עיין
בויקרא
יט,
ט–י
ובויקרא
כג,
כ.
(50)
א.
מה ההבדל בין מתנות העניים הנזכרות בויקרא יט לבין אלה הנזכרות בפרק כג?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
ב.
מדוע נסמכה מצווה של מתנות עניים בפרק יט לעניין הקודם לפי ראב"ע פסוק ט?
______________________________________________________________________
ג.
מדוע נסמכה מצווה זו בפרק כג לפי רמב"ן לפסוק כב ד"ה "והנכון בעיני."
______________________________________________________________________
6. "לא
תגנבו" (פסוק
י"א).
א.
על–פי איזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן לומד רש"י את ההבדל בין הציווי שבפרקנו לבין זה שבעשרת הדיברות?
__________________________________________________
באר את המידה.
__________________________________________________________
______________________________________________________________________
7.
"לא
תלין פעלת שכיר"
(יט,
יג).
(47)
א.
באיזו
דרך ניתן לפרש את הפועל "תלין"
בצורה
שונה מזו של רש"י?
_____________________
______________________________________________________________________
ב.
לאיזה
פירוש של הפועל "תלין"
מסייעת
צורת הפעלים בפסוקים יא–יד
–
לפירושו
של רש"י
או לדרך הפירוש השונה?
_______________________________________________________
______________________________________________________________________
8. הציווי
"לא
תעשו עול
במשפט"
נזכר
פעמיים
בפרק יט.
א.
כתוב אל מי הוא מופנה ומה משמעות הציווי בכל מקום!
הציווי מופנה אל:
_____________ משמעות הציווי ________________________________
הציווי מופנה אל:
_____________ משמעות הציווי ________________________________
ב.
לפי רש"י,
מה ניתן ללמוד מהלשון הזהה בשני הציוויים?
____________________________
______________________________________________________________________
9. עיין
בפרק יט
פסוקים
יג –
יח.
(57)
א.
מה המשותף לפסוקים אלה?
________________________________________________
במה ניתן לראות את פסוק טו כיוצא מן הכלל של פסקה זו?
____________________________
______________________________________________________________________
ב.
"לא תקלל חרש"
(פסוק יד).
פסק את דברי רש"י בד"ה לא תקלל חרש (נקודה,
פסיק,
סימן שאלה,
מרכאות):
לא תקלל חרש –
אין
לי אלא
חרש מנין
לרבות
כל אדם
תלמוד
לומר
(שמות
כב כז)
בעמך
לא תאר
אם כן
למה נאמר
"חרש"
מה
חרש מיוחד
שהוא
בחיים
אף כל
שהוא
בחיים
יצא המת
שאינו
בחיים:
ובאר את המושגים הבאים:.
תלמוד לומר _____________________________________________________________
"יצא"
המת _____________________________________________________________
ג.
"ויראת מאלוקיך"
(פסוק יד).
עיין בפירושים של רש"י,
של ראב"ע ושל רמב"ן (מ"ועל דרך הפשט").
על איזה איסור בפסוק מוסבת האמירה "ויראת מאלוקיך"
לפי כל אחד מהפרשנים?
_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
10. עיינו
בפרק
י"ט.
פסוקים
י"ג
עד ט"ו
(63)
א.
עיינו בפסוק י"ג וכן בפירושיהם של רש"י ושל ראב"ע לפסוק.
מהו ההבדל בין "לא תעשוק"
ובין "לא תגזול"
לפי ראב"ע?
____________________________
______________________________________________________________________
מהי "פעולת שכיר"?
_______________________________________________________
ומה התורה מצווה בעניין "פעולת שכיר"
בפסוק זה?
______________________________________________________________________
ב.
עיינו בפסוק ט"ו ובפירושו של רש"י לפסוק.
אל מי מופנית מצוות "לא תעשו עָוֶל…"
שבפסוק?
___________________________________
מדוע התורה צריכה לצוות במיוחד "לא תשא פני דל"
וכן "ולא תהדר פני גדול"?
הרי ציוויים אלה נכללים ב"לא תעשו עָוֶל במשפט"!
השיבו על–פי רש"י:
______________________________________________________________________
______________________________________________________________________
______________________________________________________________________
ג."בצדק תשפוט עמיתך"
(פסוק ט"ו).
אל מי מופנה ציווי זה לפי כל אחת מהדעות שבפירושו של רש"י?
לפי הדעה הראשונה:
______________ לפי הדעה השנייה:
_________________
11. עיין
בפרק
י"ט,
יד.
(60)
עיין בפירושו של רש"י בד"ה "ולפני עור",
וברמב"ן מ"ועל דרך הפשט".
א.
כיצד מפרש רש"י את הציווי "ולפני עור לא תתן מכשול"?
___________________________
______________________________________________________________________
מדוע צריכה התורה,
לדעתו,
להוסיף "ויראת מאלוקיך"
בציווי זה?
_______________________
______________________________________________________________________
ב.
כיצד מפרש רמב"ן את הציווי "ולפני עור לא תתן מכשול"?
__________________________
______________________________________________________________________
מדוע צריכה התורה,
לדעתו,
להוסיף "ויראת מאלוקיך"
בציווי זה?
_______________________
______________________________________________________________________
ג.
רמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש,
פרק י"ב)
כותב:
הלכה
יב:
"אסור למכור לגוים כל כלי המלחמה […]
ואין מוכרין להן לא סכין […]
ולא כל דבר
שיש בו נזק לרבים…"
הלכה
יד:
"כל שאסור למכור לגוי אסור למכור לישראל שהוא ליסטים,
מפני שנמצא מחזק ידי
עובר עבירה ומכשילו ]…[הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול."
מהי המשמעות הנוספת של "ולפני עור לא תתן מכשול"
לפי הרמב"ם?
____________________
______________________________________________________________________
12.
עיין
בויקרא
יט,
טו.
א.
עיין בפסוק טו וציין מהו המבנה של הפסוק.
______________________________________________________________________
"בצדק תשפט עמיתך"
ב.
למי פונה התורה בדברים אלה לפי רש"י בפירושו "כמשמעו"
ולמי פונה התורה
לפי פירושו השני של רש"י?
___________________________________________________
______________________________________________________________________
ג.
מה הבסיס בפסוק לשני פירושיו של רש"י?
(השב לאחר עיון בפסוק כולו).
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
ד.
רמב"ם
הלכות
סנהדרין
פרק
כא
הלכה
א:
מצוות
עשה
לשפוט
השופט
בצדק
שנאמר
"בצדק
תשפט
עמיתך".
איזהו
צדק
המשפט?
זו
השוואת
שני
בעלי
הדינין
בכל
דבר,
לא
יהיה
אחד
מדבר
כל
ואחד
אומר
לו:
קצר
דבריך.
האם דברי הרמב"ם מתאימים לפירושו הראשון של רש"י או לפירושו השני?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
13.
לא
תלך
רכיל
בעמך
(טז)
(51)
ספרא מ:
"לא תלך רכיל בעמך"
– שלא תהיה רך לזה וקשה לזה.
דבר אחר:
שלא תהיה כרוכל שהוא מטעים דברים והולך.
אמר ר'
נחמיה…
ומניין שכשיצא אחד מן הדיינים (לאחר סיום הדיון)
לא יאמר:
אני מזכה וחברי מחייבים,
אבל מה אעשה שרבו עלי?
א.
מיין את שלושת הפירושים שהספרא מביא.
______________________________________________________________________
ב.
לפי איזה משלושת הפירושים מפרש רש"י?
______________________________________
14.
עיין
בפסוק
טז:
(51)
א.
מה הקשר בין שני חלקי פסוק טז לפי ראב"ע?
ד"ה "לא תעמד על דם רעך".
_______________
______________________________________________________________________
ב.
מהי הראיה שראב"ע מביא מדואג האדומי?
(היעזר בשמואל א'
כב).
____________________
______________________________________________________________________
ג.
אור
החיים
הקדוש:
"לא
תעמוד"
לצד
שצוה
על
הרכילות,
התנה
בו
שלא
יעמוד
על
דם
רעך,
שאם
ראה
כת
אחת
שרוצין
לרצוח,
חייב
להודיע
לבעל
דבר,
כדי
שיציל
נפשו,
ולא
יאמר
הרי
זה
רכילות
…
ציין מקרה מחיי יום–יום שבו האדם חייב לפעול,
ואין זה נקרא רכילות .
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
15.
"לא
תעמוד
על
דם
רעך"
(פסוק
טז).
א.
כיצד מפרש רש"י פסוק זה?
________________________________________________
______________________________________________________________________
ב.
מדוע,
לדעת ראב"ע,
מוסיפה התורה לציווי זה את המלים "אני ה'"?
____________________
______________________________________________________________________
16.
"לא
תשנא
את
אחיך
בלבבך"
(פסוק
יז).
א.
מדוע מוסיפה התורה את המלה "בלבבך"
לציווי זה לפי הרמב"ן?(ד"ה "לא תשנא"…
עד המלים "תוכחותמוסר")
__________________________________________________________
______________________________________________________________________
ב.
מה הקשר בין מצווה זו לבין הציווי "הוכח תוכיח את עמיתך"?
________________________
______________________________________________________________________
17.
"לא
תשנא
את
אחיך
בלבבך"
(יז)
"ואהבת
לרעך
כמוך"
(יח).
עיין ברמב"ן לפס'
יז "לא תשנא"
עד "הזכיר הכתוב בהווה"
א.
באר דברי רמב"ן "הזכיר הכתוב בהווה".
_______________________________________
ב.
מהי ההדרגתיות בצווים בפסוקים יז–יח לפי הרמב"ן לפסוק יז ד"ה "ויאמר הכתוב"
עד "שיאהוב לו כמוהו"?
_______________________________________________________
______________________________________________________________________
ג.
מהי המצווה של "ואהבת לרעך"
לפי רמב"ן פס'
יז ד"ה "וטעם ואהבת לרעך כמוך"?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
18. עיין
בפרק
י"ט,
טז–יז
ובפירושיהם
של רש"י
וראב"ע!
(59)
א.
כיצד עובר אדם על האסור של "לא תעמוד על דם רעך"?
לפי רש"י:
______________________________________________________________
______________________________________________________________________
ולפי ראב"ע:
____________________________________________________________
______________________________________________________________________
ב.
עיין ברמב"ן לפסוק י"ז עד "ואחרי כן יזהיר"!
רמב"ן מביא בדבריו שני פירושים לפסוק.
(1) האם יש קשר בין "לא תשנא את אחיך"
לבין "הוכח תוכיח"
לפי פירושו הראשון של רמב"ן?
הסבר!
_________________________________________________________________
______________________________________________________________________
ומהו הקשר לפי פירושו השני?
_________________________________________________
______________________________________________________________________
(2) מה המשמעות של "לא תשא עליו חטא"
לפי הפירוש הראשון של רמב"ן?
_________________
______________________________________________________________________
ומה המשמעות לפי הפירוש השני?
______________________________________________
______________________________________________________________________
19.
עיין
בויקרא יט,
יז.
עיין
ברמב"ן
לפסוק זה עד "ולא
הוכחת אותו".
א.
מה
הקשר בין שלוש המצוות שבפסוק לפי הרמב"ן?
________________________________
______________________________________________________________________
ב.
"ולא
תשא עליו חטא"
מיהו
החוטא ומהו החטא לפי רש"י,
ומיהו
החוטא ומהו החטא לפי ראב"ע?
_________________
______________________________________________________________________
ג.
אור
החיים:
ואומרו
"ולא
תשא עליו חטא"
פירוש,
שלא
ימנע ממנו תוכחות, שבזה
יישאר (כחוטא)
בחטאו
ולא ישוב אל ה'…"
מי
הוא החוטא לפי אור החיים הקדוש ומהו החטא?
_________________________________
20.
עיין
בס'
ויקרא
פרק יט פסוקים יט–כט.
(49)
א.
במה
שונה קבוצת המצוות בפסוקים אלה מקבוצת
המצוות בפסוקים יא–יח
(נמק
דבריך)?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
ב.
עיין
ברמב"ן
ד"ה
"את
חקתי תשמרו"
עד
"ותועלת
שלמה".
מה
ההבדל העקרוני בין רש"י
לרמב"ן
בפסוק זה?
___________________________________
______________________________________________________________________
21.
"לא
תזרע כלאים"
(פסוק
יט)
(49)
ירושלמי
חלה פרק א הלכה ו:
עשר
מצוות אדם עושה עד שלא יאכל פרוסה:
משום
"לא
תחרוש"
(דברים
כב,
י)
משום
"בל
תזרע"
(ויקרא
יט,
יט)
משום
"בל
תחסום"
(דברים
כה,
ד)
לקט,
שכחה,
פאה,
תרומה,
מעשר
ראשון,
מעשר
שני וחלה.
א.
באר
את עשר המצוות הנזכרות בירושלמי הנעשות
על–ידי
אדם מישראל לפני שתבואה מוכנה
לאכילה.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
ב.
באר
את הרעיון בדברי הירושלמי.
____________________________________________
______________________________________________________________________
22.
עיין
בפסוקים כג–לז.
(55)
1)נמק
את החלוקה הבאה של קטע זה על–פי
ביטוי סגנוני.
כג–כה,
כו–כח,
כט–ל,
לא,
לב,
לג–לד,
לה–לז.
______________________________________________________________________
2)
כתוב
את הנושא של כל אחת מהפסקאות הבאות:
כג–כה __________________________________________________________
כו–כח __________________________________________________________
לג–לד ___________________________________________________________
לה–לז ___________________________________________________________
23.
"כי
תבאו אל הארץ ונטעתם"
(יט,
כג)
(49)
(55)
תנחומא
ח:
אמר
להם הקב"ה
לישראל:
אעפ"י
שתמצאו אותה מלאה כל טוב,
לא
תאמרו נשב ולא נטע,
אלא
הוו זהירין בנטיעות,
שנאמר
"ונטעתם
כל עץ מאכל".
א.
מהי
המצווה בפסוק זה לפי רש"י?
____________________________________________
ב.
מהי
הדרישה בפסוק זה לפי תנחומא?
__________________________________________
ג.
במה
שונה מבחינה תחבירית פירושו של התנחומא
מפירושו של רש"י?
___________________
______________________________________________________________________
(רמז:
באיזו
מלה הסתיים משפט התנאי ובאיזו מתחיל הצו
העיקרי,
לפי
תנחומא ולפי
רש"י?)
ד.
"והיה
כל פריו קדש"
(יט,
כד).
עיין
ברש"י
לפסוק זה –
במה
דומה הפרי של השנה הרביעית למעשר שני?
_____________________________________________________________
24.
עיין
ברמב"ן
לפסוק כג מ"טעם
המצוה הזאת"
עד
סופו.
(55)
בקטע
זה מביא רמב"ן
שני טעמים שלו (השני
מתחיל במלים "ואמת
הדבר עוד")
וטעם
אחד של הרמב"ם
(מ"והרב
נתן בזה טעם")
למצוות
ערלה.
1)
כתוב
בלשונך את שני הטעמים שנותן רמב"ן
עצמו למצוות ערלה.
___________________
______________________________________________________________________
______________________________________________________________________
2)
מהו
טעמו של הרמב"ם _________________________________________________
25. א.
עיין
בפרק יט
פסוקים
כג–כה
ובפירושו
של רש"י!
(58)
א.
מה הדין שיש לנהוג בפרי העץ של השנה הרביעית?
_________________________________
______________________________________________________________________
מדוע הפרי נקרא "הילולים לה'
"? ______________________________________________
ב.
ציין שתי מצוות נוספות התלויות בארץ,
הנזכרות בפרקנו!
1)
_________________________________
2) _________________________________
26.
"לא
תאכלו על הדם"
(יט,
כו)
(49)
א.
כיצד
מפרש רש"י
את הלאו בפסוק זה?
________________________________________
______________________________________________________________________
ב.
כיצד
מפרש רמב"ן
ומהי הראיה לדבריו משאול?
(בד"ה
ו"על
דרך הפשט")
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
ג.
רמב"ן
מבסס את פירושו על אחת המידות שהתורה
נדרשת בהן,
והיא
"דבר
הלמד מעניינו".
באר
את המידה הזאת,
וכיצד
היא מסייעת לפירושו?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
27.
עיין
בפרק יט פסוק ל.
(56)
א.
איזו
הלכה נלמדת במידת "סמוכין"
לדעת
רש"י
מפסוק זה?
__________________________
ציין
הלכה נוספת מתחילתה של פרשת קדושים הנלמדת
במידת הסמוכין והקשורה גם היא בשבת.
______________________________________________________________________
ב.
עיין
בפירושו של ספורנו בד"ה
"את
שבתותי תשמרו",
וכתוב
על איזה קושי בא
ספורנו לענות בפירושו.
_______________________________________________________________
______________________________________________________________________
ג.
עיין
בפירושו של רמב"ן
לפסוקנו (עד
"ולרבותינו")
והסבר
בלשונך מדוע
לדעתו "שקולה
שבת כנגד כל המצוות".
_________________________________________________________
______________________________________________________________________
28.
עיין
בפסוק ל'
ובדברי
רמב"ן
בפסוק זה.
(55)
א.
"כי
מי שאינו משמר אותה מכחיש במעשה בראשית"
(רמב"ן)
על
איזו שאלה עונה רמב"ן
במשפט זה?___________________________________________
______________________________________________________________________
ב.
עיין
ברש"י
בד"ה
"ומקדשי
תיראו"
מ"ואע"פ
שאני מזהירכם".
1)
על
איזו שאלה בא רש"י
לענות בדבריו?
______________________________________
______________________________________________________________________
2)
עיין
בספר שמות בפרק לא,
פסוקים
א–יז.
האם
גם מן האמור
שם ניתן להגיע למסקנתו של רש"י?
נמק
את תשובתך.
__________________
______________________________________________________________________
______________________________________________________________________
29. עיין
בפרק י"ט
פסוק ל"ב
וברש"י
בד"ה
והדרת!
(59)
א.
מדוע נזקקת התורה להזהיר "ויראת מאלוקיך"
במצוה זו,
לפי רש"י?
___________________
______________________________________________________________________
מהו הכלל שקובע רש"י לציוויים שבהם נאמר "ויראת מא–לוקיך"?
______________________
______________________________________________________________________
ב.
גם בפרק כ"ה פסוק ל"ו נאמר "ויראת מאלוקיך".
עיין בפירושו של רש"י בד"ה "ויראת"
עד "או
התולה מעותיו".
האם גם כאן נאמר "ויראת מאלוקיך"
מאותו טעם שציינת בסעיף א'?
_____________________
נמק את תשובתך!
_________________________________________________________
______________________________________________________________________
30. עיין
בפרק י"ט
פסוקים
לב–לג.
(57)
א.
עיין בפירושו של ראב"ע (פסוק לג)
ובפירושו של ספורנו (פסוק לב)
והסבר
מדוע נסמך הציווי על הגר לעניין שלפניו לפי כל אחד מהפרשנים.
________________________
______________________________________________________________________
______________________________________________________________________
ב.
מהו היחס שבין פסוקים לב ולג לפי כל אחד מהפרשנים הללו.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
31. פרק
י"ט,
פסוקים
לב–לו (62)
א.
עיין בפסוק ל"ב ובפירושו של רש"י;
בדברי הגמרא (קידושין לג🙂
דלהלן:
"ר'
שמעון
בן אלעזר
אומר:
מנין
לזקן שלא
יטריח
(את
הציבור,
אם
יכול
ללכת
בדרך
אחרת),
תלמוד
לומר:
"ויראת
מאלוקיך"
(ולכן
סמך
"ויראת"
ל"זקן")".
אל מי מופנה הציווי "ויראת מאלוקיך"
לפי רש"י?
___________________________________
ואל מי מופנה לפי הדרשה שבגמרא?
____________________________________________
32.
עיין
בפסוקים לג–לז.
א.
בשלושה
מקומות בספר ויקרא מזהירה התורה על האונאה.
באר
את סוג האונאה ואת המיוחד בה בכל אחד
מהמקומות הבאים:
(1)
יט,
לג _____________________________________________________________
(2)
כה,
יד ____________________________________________________________
(3)
כה,
יז _____________________________________________________________
33.עיין
בויקרא
יט,
לג–לד.
א.
הבא דוגמה מחיי יום–יום לאיסור הונאה לפי פירושו של רש"י.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
ב.
"ואהבת לו כמוך"
(לד)
מצווה דומה נאמרת גם לגבי הרע. מדוע התורה מנמקת את המצווה לגבי הגר ואין היא מנמקת את המצווה לגבי הרע?
______________________________________________________________________
______________________________________________________________________
34. "לא
תעשו עול
במשפט"
(פסוק
ל"ה)
(62)
א.
עיין בפירושו של רש"י (לפסוק ל"ה)
ובפירושו של ראב"ע (פסוק ל"ד)!
מהו הקושי שהם באים ליישב?
________________________________________________
______________________________________________________________________
ב.
אל מי מופנה הציווי בפסוקנו לפי רש"י?
________________________________________
כיצד הוא מיישב את הקושי?
_________________________________________________
______________________________________________________________________
ג.
אל מי מופנה הקושי לפי ראב"ע?
_____________________________________________
כיצד הוא מיישב את הקושי?
_________________________________________________
______________________________________________________________________
35.
עיין
ברש"י
לפסוק לו ד"ה
"אשר
הוצאתי".
איזה
קושי בא רש"י
ליישב?
___________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
36. עיין
בפרק
י"ט,
פסוקים
לה–לז.
(61)
א.
"ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי…"
(פסוק לז).
מה הן "חוקות"?
_______________________
הבא דוגמה מהפרק:
___________________
ומה הם "משפטים"?
____________________
הבא דוגמה מהפרק:
___________________
ב.
עיין בפסוק לה ובפירושו של רש"י לפסוק.
רש"י כותב:
"מלמד שהמודד נקרא דיין."
מה מביא את רש"י למסקנה זו?
_______________________________________________
______________________________________________________________________
מהי המשמעות של העובדה שהמודד נקרא דיין לפי רש"י?
_____________________________
______________________________________________________________________
37.
עיין
בפרק יט,
פסוק
יא ופסוק טז.
א.
רש"י
בפירושו לפסוק יא כותב:
"ולא
תכחשו,
לפי
שנאמר וכחש בה משלם קרן וחומש למדנו
עונש אזהרה מנין ת"ל
לא תכחשו."
פסק
את דבר רש"י
הללו (מרכאות,
סימן
שאלה,
פסיק)
ובאר
את המושגים הבאים:
עונש
________________________________________________________________
אזהרה ______________________________________________________________
ת"ל
________________________________________________________________
ב.
עיין
בראב"ע
(פסוק
יא)
בד"ה
"תכחשו".
אל
מי מופנה הציווי לא תכחשו לפי ראב"ע?
______________________________________
_____________________________________________________________________
ג.
על
הציווי "לא
תעמוד על דם רעך"
(פסוק
טז)
כותב
אור החיים
הקדוש:
"התנה
בו שלא תעמוד על דם רעך,
שאם
ראה כת אחת שרוצים לרצוח,
חייב
להודיע לבעל
דבר כדי שיציל נפשו,
ולא
יאמר הרי זה רכילות".
עיין
בפסוק כולו וכתוב על מה מבסס בעל "אור
החיים"
את
דבריו.
_______________________
______________________________________________________________________
מה
המשותף בשני הפסוקים הללו בפירושיהם
של בעל "אור
החיים"
והראב"ע (שהזכרת
בסעיף ב')?
______________________________________________________________________
______________________________________________________________________
עבודה מהנה!!!
שנזכה ללמוד וללמד
לשמור ולעשות
ולקיים את דברי התורה הזאת!