ויקרא, פרק יט פסוק ב – דבר אל כל עדת ישראל קדושים תהיו

נושא
הדף:
ויקרא,
פרק
יט
פסוק
ב,
דבר
אל
כל
עדת
ישראל
קדושים
תהיו

מיועד לכתות:
על יסודי

המחבר:
עמירם דומוביץ

"דבר אל כל עדת ישראל קדושים תהיו"
(יט,
ב)

פרשת קדושים

מבוא לפרשת קדושים

1. יש מחז"ל שאומרים כי בפרשת קדושים יש ששים מצוות (עשה ולא תעשה).
עבור ברפרוף על המצוות המופיעות בפרשה בצורה כללית,
ומצא את המאפיין העיקרי של האדם אליו מופנות המצוות השונות (לדוגמא:
מה גילו,
מה עיסוקו,
מה מעמדו,
כהן לוי או ישראל,
או האם זו מצווה המופנית לכל אחד)?

2. למדנו שספר ויקרא נחלק לשלושה חלקים (ראה יחידה 16)
פרשת קדושים שייכת לחלק השלישי.
על סמך תשובתך לשאלה הראשונה,
מה מאפיין את החלק השלישי?
רמז:
חשוב על ההבדל המשמעותי בין שני החלקים הראשונים של הספר ("תורת הקורבנות"
ו"תורת הטומאה והטהרה")
לבין החלק השלישי?

"דבר אל כל עדת ישראל"

3. השווה את הפסוק הפותח את פרשתינו (יט,
ב)
לפתיחות של פרשות אחרות בספר ויקרא (א,ב;
ד,ב;
יא,ב;
יב,ב).

א.
מהו ההבדל?

ב.
על סמך תשובותיך לשאלות 1
ו2-,
נסה לתת הסבר להבדל?

על השאלות הבאות ענה בעזרת דף המקורות המובא כנספח ליחידה.

קרבן אהרון –
מקור א

4. סכם בקצרה את דבריו,
וציין האם דבריו מתאימים לתשובתך ב3-ב.

ויקרא רבה –
מקור ב

5. מה הם שני ההסברים המובאים במקור זה לשאלה,
מדוע פרשה זו נפתחת בצורה שונה?

אלשיך – מקור ג

6. סכם בקצרה את ההסבר של האלשיך לפתיחה השונה של פרשת קדושים?

סיכום

7. סכם במשפט אחד את ארבעת ההסברים מדוע פרשה זו פותחת בצורה שונה?

"קדושים תהיו"

עתה ננסה לברר מה פרוש שתי המלים שבדרישה אדירה זו,
ובייחוד מה פרושה של "קדושה".

רמב"ם – מקור ד

ב"ספר המצוות"
רמב"ם מונה את תרי"ג המצוות שהן מדאורייתא ומחלק אותן למצוות עשה ולא תעשה.
לפני שהוא מתחיל למנות את המצוות הוא כתב הקדמה של ארבעה עשר שורשים.
בשורשים אלו רמב"ם מסביר מה הם הכללים שעל פי הוא קבע מה נחשב למצווה שיש להכניסה לרשימת תרי"ג המצוות מדאורייתא ומה לא.
במקור ד מובא השורש (הכלל)
הרביעי.

8. מהו הכלל שקובע הרמב"ם בשורש הרביעי.

9. מה הן הדוגמאות שמביא הרמב"ם לצווים כלליים?

10. נגד איזה שיטה יוצא רמב"ם?

11. מדוע רמב"ם הביא בסוף דבריו את דברי הספרא והספרי?
רמז:
האם דברים אלו מחזקים את שיטת רמב"ם או את השיטה שנגדה הוא יוצא?

12. לפי רמב"ם,
כיצד מקיימים את הציווי קדושים תהיו?

13. לפי פרוש רמב"ם,
נסה להסביר את המיקום בפרשה,
של הציווי "קדושים תהיו",
ואיזה תפקיד יש לפסוק זה?

רש"י

14. עיין ברש"י (יט,
ב),
וציין כיצד הוא פרש את הציווי "קדושים תהיו"?

15. מהי נקודת המחלוקת בין רש"י ורמב"ם?

16. לפי רש"י,
כיצד מקיימים את הציווי "קדושים תהיו"?

באר יצחק –
מקור ה

כדי להבין על מה הסתמך רש"י בפירושו,
עיין בדבריו של בעל הבאר יצחק.

17. בעל באר יצחק מביא בתחילת דבריו את שיטת "רבותינו",
למי לדעתך הוא מתכוון?

18. בהמשך הוא אומר "פסוק זה דבוק אם המקראות
למעלה"
ציין לאיזה פרק ולאלו פסוקים הוא מתכוון.

19. לפי ההסבר של בעל באר יצחק לדברי רש"י,
נסה להסביר את המיקום בפרשה,
של הציווי "קדושים תהיו",
ואיזה תפקיד יש לפסוק זה?
השווה את תשובתך כאן לתשובתך לשאלה מס'
13.

שאלת רשות

20. לפי הסברו של בעל באר יצחק לשיטת פרשנותו של רש"י,
הסבר מדוע על הפסוק (כ,
ז)
"והתקדשתם והייתם קדושים"
פירש רש"י:
"והתקדשתם"
– זו פרישות מעבודה זרה".

רמב"ן

עד כה ראינו שני הסברים לציווי "קדושים תהיו",
בדברי רמב"ן מובא הסבר שלישי.
המבוסס על דברי הגמרא:

יבמות כ, ע"א

"קדש עצמך במותר
לך".

עיין ברמב"ן (יט,
ב)
ד"ה קדושים "תהיו",
וענה על השאלות:

21. האם יש ציווי מפורש בתורה שאסור להיות שטוף בזימה עם אשתו,
לשתות הרבה יין או לזלול בשר?

22. כיצד מכנה הרמב"ן אדם שבכל זאת עושה דברים מעין אלו?
הסבר את הכינוי.

23. למרות שלא נאסר במפורש (בפירוט)
בתורה דברים אלו,
בכל זאת הרמב"ן מוצא שני ציווים בתורה שבאים לכלול את כל מה שלא נאסר במפורש,
מה הם?

24. לפי רמב"ן,
כיצד מקיימים את הציווי "קדושים תהיו"?

25. לפי הרמב"ן,
מה תפקידו של פסוק זה בתחילת הפרשה?
(בעניין זה למי הוא קרוב יותר לשיטת רש"י או לרמב"ם).

ר'
יונתן אייבשיץ –
מקור ו

עד כה למדנו שני עניינים:

א.
מדוע פרשה זו נאמרה "אל כל עדת
ישראל"

ב.
מה פרוש המלים "קדושים תהיו"?

ר'
יונתן אייבשיץ,
מוצא קשר בין שני הנושאים,
עיין בדבריו וענה על השאלות:

26. ר'
יונתן מבסס את דבריו על דברי הרמב"ן אך בכל זאת קיים הבדל מסוים ביניהם:

א.
כיצד מגביל ר'
יונתן את המושג הפרישות,
ומה לדעתו סימן לקדושה אמיתית?
במה נבדל הוא בהבנת מושג קדושה מן הרמב"ן?

ב.
בהסברו של ר'
יונתן מוצאים אנו הסבר חמישי מדוע פרשה זו נאמרה בהקהל –
"אל כל עדת ישראל",
מהו הסברו ובמה הוא שונה משאר ההסברים.

ג.
מי הם המתבודדים המוזכרים בדברי יוסיפון,
שחכמי הפרושים לא הסכימו לדעותיהם?