ויקרא, פרק יט פסוק יד – ולפני עוור לא תתן מכשול

נושא
הדף:
ויקרא,
פרק
י"ט
פסוק
י"ד,
ולפני
עור
לא
תתן
מכשול

מיועד לכתות: על יסודי

המחבר:
עמירם דומוביץ

"ולפני עור לא תתן מכשול,
ויראת מאלקך" (יט,
יד)

מבוא למצווה

האיסור "ולפני עור לא תתן מכשול",
התפרש בדרכים רבות.
אנו ניבחן את הפרושים השונים ונראה עד היכן הרחיבו חכמים איסור זה.
הפרושים השונים מציעים הסברים שונים לעניינים הבאים:

א.
מה המשמעות של עיוור?

ב.
מהו המכשול?

ג.
מהו הנזק שנגרם?

לימוד המצווה

1. קרא את הפסוק ופרש לפי פשוטו מה נאסר בו?
ענה על שלוש השאלות שב"מבוא למצווה".

2. לפי הפרוש הפשוט של הפסוק מה המכנה המשותף בין הציווי בפסוק זה,
לציווים בפסוקים הבאים:

דברים כב,
ח

כי תבנה בית חדש,
ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך,
כי יפול הנופל ממנו"

ויקרא יט,
טז

לא תעמוד על דם רעך

3. מה החידוש בפסוק "לא תעמוד על דם רעך"
שאינו קיים בפסוק על העיוור,
ובפסוק על המעקה?

ספרא – מקור א

4. הספרא (מובא בקיצור ברש"י על הפסוק),
מביא שלוש דוגמאות מה כלול באיסור "ולפני עור לא תתן מכשול",
דוגמאות אלו מלמדות אותנו על פרוש שונה לאיסור זה,
מן הפרוש שראינו מקודם.

א.
מה המכנה המשותף לכל שלוש הדוגמאות?

ב.
מה ההבדל בין הפרוש של הספרא לבין הפרוש שראינו בתחילה?

ג.
מהו "עיוור",
לפי הפרוש הקודם,
ומהו "עיוור"
לפי הפרוש של הספרא?

לידיעתך!

בשאלה הקודמת ראינו את המכנה המשותף לשלוש הדוגמאות אך בעיון מעמיק נגלה הבדלים ביניהם. בדרך כלל כאשר חז"ל מביאים מס'
דוגמאות הם רצו בכל דוגמה להציג עקרון מסוים. אנו ננסה למצוא את ההבדלים בין הדוגמאות השונות.

5. לפניך צורות שונות של גרימת נזק לחבר,
כל דוגמא מדברת על צורה שונה.
קרא את הספרא ומיין את הדוגמאות לפי שלושת הצורות הבאות:

– גרימת נזק ל"ממון"
חברו:
______________________________________________

– גרימת נזק ל"גוף"
חברו:
_______________________________________________

– גרימת נזק ל"נשמת"
חברו:
_____________________________________________

מסכת פסחים ורמב"ם – מקורות ב–ג

עד כה ראינו את הפרוש הפשוט של הפסוק (עיוור = אדם שאינו רואה)
ואת הפרוש של הספרא המרחיב את האיסור לתחום נוסף (עיוור=
אדם שחסרה לו ידיעה מסוימת).
אך בגמרא פסחים ובדברי ברמב"ם,
מצאנו פרוש המרחיב את האיסור אף יותר מדברי הספרא.

6. מהו החידוש,
בדברי הגמרא ובדברי הרמב"ם,
בפרשנות שלהם לאיסור "ולפני עור לא תתן מכשול"?

7. כיצד הם מפרשים את המלה "עיוור"
בפסוק,
מהו ה"מכשול",
ומהו הנזק הנגרם?

מסכת בבא מציעא – מקור ד

בדברי הגמרא בב"מ,
מצאנו פרוש המרחיק לכת יותר מכל הפרושים שראינו עד כה, פרוש זה מרחיב את האיסור בכיוון נוסף.

8. "אדם המלווה את חברו שלא בעדים",
איזה נזק הוא עשוי לגרום לחברו,
מדוע הוא נקרא "עיוור",
ומהו המכשול?

9. מהו החידוש בפרוש זה שלא ראינו עד כה?
רמז:
במה שונה המניע של האדם במקרה זה מכל הדוגמאות שראינו בפרושים הקודמים?

מסכת מועד קטן – מקור ה

כיוון חדש ומפתיע לפסוק מצאנו בדברי הגמרא במועד קטן.

10. מדוע חשוב שיהיה סימון ברור היכן מצויים קברים?

11. בדוגמה המובאת בדברי הגמרא,
האדם לא עשה דבר כדי לגרום נזק לחברו,
הוא לא שם מכשול,
הוא לא נתן עצה גרועה,
הוא לא פיתה את חברו לעבור על עבירה,
ובכל זאת גם מבלי לעשות דבר אדם יכול לעבור על איסור "ולפני עוור לא תתן מכשול",
הסבר כיצד.

12. מה אתה למד מדברי הגמרא האלו,
על אחריותו של האדם לסביבתו,
לחברה שבה הוא חי,
וכיצד עניין זה מתקשר לכותרת של הפרשה "קדושים תהיו"?

13. מה המכנה המשותף בין פרוש זה,
לציווי "לא תעמוד על דם רעך"?
ראה שאלה 3.

"משך חכמה" – מקור ו

ראינו פרושים רבים לפסוק ולפני עיוור לא תתן מכשול.
ניתן לחלק את הפרושים השונים לשתי קבוצות.

א.
לפי פשוטו –
לא לשים מכשול לפי עיוור –
אדם שלא רואה וע"י כך לגרום נזק לגופו.

ב.
לפי חז"ל –
לא לגרום נזק לאדם שהוא עיוור בגלל חוסר ידיעה,
בגלל שאינו יכול לשלוט ביצרו ובתאוותו,
וע"י כך לגרום נזק לנשמתו,
לגופו או לממנו.

14. בעל המשך חכמה מביא בדבריו את שני הפרושים,
האם לדעתו שני הפרושים חולקים זה על זה?
מהו לדעתו היחס בין שני הפרושים?

רש"י ומהר"ל – מקור ז

נבדוק האם גם הפרשנות של חז"ל לפסוק יכולה להיחשב כפשוטו של מקרא,
כלומר האם הפרשנות של חז"ל נובעת מתוך הפסוק עצמו,
או שדבריהם הם בבחינת דרש בעלמא.

15. עיין ברש"י על הפסוק ד"ה "ויראת מאלקיך",
ובדברי המהר"ל מפראג בפירושו "גור אריה",
על פירוש רש"י.
מה הוכחה שלהם לכך שגם הפרוש של חז"ל מבוסס על הפסוק עצמו?