אורן
צוויק
תורה
ספר ויקרא פרקים כג
ז–
יב
בס"ד
ישיבת אלישיב כיתה ט שם:
________
סוכות.
– פרק
כג
פס'
לג–מד.
א.
ימי השבתון,
יחס החג לימים נוראים.
-
יום השבתון בסוכות הוא היום ה__________
(פסוק לה) -
הגמרא קובעת במספר מקומות –
'שמיני –
רגל בפני עצמו'.
כלומר,
בחג הסוכות יש יום אחד של שבתון,
ואל החג 'צמוד'
חג נוסף הנקרא:__________. -
עיין בפס'
לו,
ברש"י,
מה הפירוש למלה 'עצרת'?
-
בפס'
לה נאמר:
"מקרא קודש"-
מה הפרוש ההילכתי למקרא קודש?
עיין ברש"י.
ב.
ארבעת המינים.
-
מהו זמנהּ המדויק של המצוה?
_______________ (פסוק מ). -
כתוב את לשון התורה ל4
המינים:
אתרוג:
לולב:
הדס:
ערבה:
-
אמור את האמת:
האם יכולת לזהות את 4
המינים רק מתוך התורה?
כן/
לא/
חלק כן:
________, וחלק לא __________ -
חז"ל נתנו רמזים בתורה אשר אומרים לנו מהם המינים.
מה הרמז באתרוג ובהדס:
(באר על פי רש"י פסוק מ)
-
לפניך דברי המדרש (ויקרא רבה)
בענין 4
המינים.
מה מסמלת,
לפיו,
אגידת ארבעת המינים יחד?
'פרי
עץ הדר –
אלו
ישראל: מה
אתרוג זה,
יש
בו טעם ויש בו ריח,
כך
ישראל –
יש
בהם בני–אדם
שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים.
כפת
תמרים –
אלו
ישראל: מה
התמרה הזו יש בה טעם ואין בה ריח,
כך
ישראל –
יש
בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.
ענף
עץ אבות –
אלו
ישראל: מה
הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם,
כך
ישראל –
יש
בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה.
וערבי
נחל –
אלו
ישראל: מה
ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח,
כך
ישראל –
יש
בהם בני–אדם
שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.
ומה
הקב"ה
עושה? לאבדם
אי אפשר!
אלא
אמר הקב"ה:
ייקשרו
כולם אגודה אחת והן מכפרים אלו על אלו.
ואם
עשיתם כך –
באותה
שעה אני מתעלה!
ג.
הסוכה.
1. הסוכות של בני ישראל.
בפס'
מג:
'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל'…
על כך אומרת הגמרא:
'רבי אליעזר אומר:
סוכות ממש היו.
רבי עקיבא אומר:
סוכות –
ענני כבוד היו'.
-
איזו דעה נראת לך יותר הגיונית?
-
באיזה פרוש בחר רש"י?
(בפסוק מג)
-
שאלת אתגר:
מה ניתן ללמוד על דרכו הפרשנית של רש"י משאלה 11?
2. טעם
המצוה.
לגבי מטרת הישיבה בסוכה מצאנו כמה הסברים.
-
בתורה מוזכר הטעם שיושבים בסוכה,
צטט את הפסוק המתאים:
הרשב"ם מסביר את הסיבה לישיבה בסוכה כך:
'וזה
טעמו של דבר:
חג
הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך,
באספך
את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב –
דגן
תירוש ויצהר ;
למען
תזכרו 'כי
בסוכות הושבתי'…
במדבר
40
שנה
בלא ישוב ובלא נחלה,
ומתוך
כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתיכם
מלאים כל טוב.
ואל
תאמרו בלבבכם:
'כחי
ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'…
ולכן
יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה,
ויושבים
בסוכות לזכרון שלא היה להם נחלה במדבר,
ולא בתים
לשבת. ומפני
הטעם הזה קבע ה' את
חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב,
לבלתי
רום לבבם על בתים מלאים כל טוב,
פן יאמרו:
ידינו
עשה לנו את החיל הזה'.
-
מה טעמו של הרשב"ם לישיבהבסוכה?
(כדי להשריש בנו מידה טובה,
איזו?) -
שים לב!
רשב"ם עונה בדבריו על קושיא גדולה לגבי זמנו של חג הסוכות!
מהי?
________________________________________________________________
ספר החינוך:
'משורשי
המצוה,
מה
שמפורש בכתוב,
למען
נזכור הניסים הגדולים שעשה האל ברוך הוא
לאבותנו במדבר בצאתם ממצרים –
שסככם
בענני כבוד שלא יזיק להם השמש ביום וקרח
בלילה…
ומתוך
זכירת נפלאותיו…ניזהר
במצוותיו'.
-
מה מטרת הישיבה בסוכה לפי ספר החינוך?
-
מדוע גוררת 'זכירת נפלאותיו'
את הזהירות במצוותיו?
ר'
יצחק עראמה:
(בעל 'עקידת יצחק')
'..הכוונה
בזה החג…
אשר
בו יעזבו האנשים כל עניני הכסף…
וכל
דבר הנקרא 'נכסים',
ויוצאים
אל סוכה קטנה זו,
אשר
אין בהּ רק (=אלא)
ארוחת
יום ביומו,
ועל
הרוב – מיטה
ושולחן וכסא ומנורה,
שהיא
התעוררות נפלאה,
שלא
יתעסק להרבות מאלו הבנינים,
כי
די בהכרחי לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה,
שהוא
דירת עראי!!'
-
מהי 'הכוונה בזה החג'
לפי דברי ר'
יצחק עראמה?
איזה רעיון באה הישיבה הסוכה להשריש בנו?
סיכום:
ראינו שלוש סיבות למצוות סוכה,
רשב"ם,
ספר החינוך ור'
יצחק עראמה.
כל
דעה
באה
להשריש
בנו
מידה
או
דעה
טובה
לעבודת
ה':
לדעת
הרשב"ם
הסוכה
באה
להשריש
בנו:
לדעת
ספר
החינוך
הסוכה
באה
להשריש
בנו:
לדעת
ר'
יצחק
עראמה
הסוכה
באה
להשריש
בנו: