נושא
הדף:
ויקרא,
פרק
כג,
פס'
א–ח
–
שבת
וחג
הפסח
מיועד
לכיתות:
ט
מחבר:
עופר
כהנא
ויקרא
פרק כג
יחידה
א –
פס'
א–ח.
שבת וחג הפסח.
1.
השוה
פסוק ב'
לפס'
ג.
מהו
קושי בקשר ביניהם?
______________________________________________________________
2.
לקושי
זה ניתנו מספר תשובות.
עיין
ברש"י,
ברמב"ן
לפס'
ב
(במילים
'והנה אמר:
מועדי ה'…)
ובפרוש
אור
החיים הק'
שלפניך,
וכתוב
שלשה הסברים לקשר בין הפסוקים.
'ונראה כי שיעור (=פירוש)
הכתובים הוא,
שמתחילה צוה ה'
כי עיקר המועדות תלוי בזמנים אשר יקראו אותם,
וחש הכתוב שיטעו לומר,
שבכלל זה גם–כן קדושת יום השבת,
אם יסכימו לדחותו מיומו ליום אחר –
יתקדש על–פיהם!!
לזה חזר ופירש:
'אלה הם מועדי,
ששת ימים'…
פירוש;
אלה שהם שבתות,
הם מועדי –
מועדים שקבע הבורא ואינם בגדר השתנוּת.
וחזר לומר:
'אלה מועדי ה'
מקראי קודש'
(פס'
ד)
אשר הרשיתי אתכם שתקראו אותם אַתֶּם –
'בחדש הראשון'..
פסח,
שבועות,
ראש השנה,
יוכ"פ,
סוכות,
אלו אין קדושתן אלא ע"פ ישראל'.
|
|
רש"י |
|
|
רמב"ן |
|
|
אור החיים הק' |
3.
אילו
פעולות של בי"ד
'קובעות'
את
המועדים?
עיין
רש"י
ד.
______________________________________________________________
4.
מהי
החשיבות הגדולה של קביעת לוח השנה ע"י
בי"ד?
______________________________________________________________
5.
עיין
בפירוש אוה"ח
לפניך,
וכתוב
מדוע חוזרת,
למעשה,
התורה
בפס'
ד'
על
פס'
ב'
?
'…על שלשה סימנין (=סיבות)
מעברין את השנה;
על התקופה,
ועל האביב ועל פירות האילן.
ויש שם דברים אחרים שבי"ד מעברין בשבילן –
מפני הדרכים וכו'
ומפני הגשרים ומפני תנורי פסחים וכו'
ומפני גלויות ישראל שנעקרו ממקומן ועדיין לא הגיעו לירושלים…
הרי שֶלִשְׁתֵּי סיבות כוללות מעברין את השנה:
האחד,
לצד תנאי הזמן שיהיה באביב,
והשני,
לצד כשרון (='כשירוּת')
העם.
לזה אמר שתי פעמים 'אשר תקראו אותם'….
______________________________________________________________
______________________________________________________________
6.
פס'
ה.
האם
מתחיל חג הפסח 'בין
הערביים'?
הסבר
ע"פ
רש"י.
______________________________________________________________
7.
בענין
המלאכה האסורה בחג והמלאכה המותרת,
מצאנו
מספר מקורות בתורה:
א.
(שמות
יב/טז)
:
'וביום הראשון מקרא–קדש,
וביום השביעי מקרא–קדש יהיה לכם,
כל מלאכה לא יֵעשה בהם,
אך אשר יֵאכל לכל נפש הוא לבדו יֵעשה לכם'.
ב.
(ויקרא
כג/ז)
: 'כל מלאכת עבודה לא תעשו'.
ג.
(דברים
טז/ח)
: 'ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה'
אלקיך לא תעשה מלאכה'.
עיין
בדברי ספר
החינוך (מצוה
רחצ)
הבאים,
והסבר:
א.
מהי
'מלאכת
עבודה'?
ב.
מדוע
'בסדר
בא אל פרעה'
הוצרך
לפרש 'אך
אשר יאכל לכל נפש'…?
ג.
כיצד
יש להבין את המונח 'לא
תעשה מלאכה'
שבספר
דברים,
ומדוע
קיצר הכתוב שם?
'ואמר הכתוב כאן 'מלאכת עבודה',
ולא אמר 'כל מלאכה',
לפי שצרכי אוכל נפש הותרו לעשות ביום –טוב,
כמו שבא הכתוב במקום אחר (שמות יב)
'אך אשר יאכל לכל נפש'…,
וזהו פירוש מלאכת עבודה,
כלומר,
מלאכה שאינה לצורך או"נ,
כענין שנאמר 'ובכל עבודה בשדה'
וכו'.
אבל המלאכה שהיא לאו"נ,
כמו בישול וכיו"ב,
מלאכת הנאה היא,
לא מלאכת עבודה,
וכן פירש הרמב"ן.
(ויקרא כג/ז)
וכתב עוד,
שזה הפירוש מתבאר בתורה,
כי בחג המצות שאמר תחילה 'כל מלאכה לא יעשה בהם'
בסדר 'בא אל פרעה',
הוצרך לפרש 'אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם',
ובשאר יו"ט יקצר ויאמר:
'כל מלאכת עבודה לא תעשו'
– לאסור מלאכה שאינה או"נ ולהודיע שאו"נ מותר בהן.
ולא יאמר הכתוב לעולם באחד מכל שאר יו"ט 'כל מלאכה'
ולא (=בלא ש)
יפרש בהן היתר או"נ,
כי 'מלאכת עבודה'
ילמד על זה.
אבל בפרשת 'כל הבכור'
(דברים טו) בחג המצות …
אמר 'לא תעשה מלאכה',
והטעם מפני שכבר התיר בו –
בחג זה בפירוש או"נ בסדר 'בא אל פרעה'!,
ואח"כ בסדר זה (פרשת אמור) הזכיר 'מלאכת עבודה'
דמשמע בו ג"כ היתר או"נ,
ולפיכך,
כשחזר והזכירו פעם אחרת,
בפרשת כל הבכור,
לא הוצרך לומר בו עוד ביאור,
והזכיר 'מלאכה'
סתם,
וסמך על הידוע.
ומכל מקום,
לא אמר 'כל מלאכה'
כמו בשבת ויוכ"פ,
אבל אמר 'מלאכה',
כלומר:
'המלאכה אשר הזהרתיך עליה'.
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
עיין
ברמב"ן
אצלנו (פס'
ז;
לאחר
שמצטט את רש"י,
במילים
'ואיננו נכון כלל'),
וכתוב,
כיצד
הבין רש"י
את הביטוי 'מלאכת
עבודה',
ומהן
שלש קושיות הרמב"ן
על פירושו.
______________________________________________________________
______________________________________________________________
