ויקרא, פרק כה: שמיטין ויובלות

נושא הדף:
ויקרא,
פרק כ"ה,
שמיטין ויובלות

מיועד לכתות:
על יסודי

המחבר:
עמירם דומוביץ

פרק כה –
שמיטין ויובלות

באור מושגים

גאולת
שדה: אדם שמכר את שדהו, רשאי הוא או קרובו לקנות חזרה (=לגאול)
את שדהו ואין הקונה יכול לסרב.

שדה
אחוזה: שדה שעברה לאדם בירושה, וזוהי נחלת אבותיו מימי יהושע בן נון.

שדה
מקנה: שדה שקנה אדם מחברו או זכה בה במתנה.

בית
מושב עיר
חומה: בית בתוך עיר המוקפת חומה מימות יהושע בין נון.

בית
החצרים: בתים בערי הפרזות שאינן מוקפות חומה.

ערי
הלוים, בתי
ערי
אחוזתם: בתים (ושדות)
בערי הלוים.

גר
תושב: נוכרי שגר בארץ וקיבל על עצמו לשמור את שבע המצוות של בני–נח.

מבנה הפרק

1. חלק את הפרק לפי הנושאים הבאים:

1.
שנת השמיטה

העבודות האסורות בשנת השמיטה

2. כתוב בטבלה שלפניך את ארבע המלאכות שאסורות מדאורייתא.
רשום את המלאכות כך שהמלאכות בשדה תקבלנה למלאכות בכרם.

3. לכאורה המלאכה המקבילה בשדה לזריעה,
בכרם היא נטיעה.
נסה להסביר מדוע התורה לא ציוותה על הנטיעה אלא על המלאכה אחרת.
(רמז:
חשוב על ההבדל בין פרי העץ לפרי האדמה)

4. קרא את דברי הרמב"ם וענה על השאלות:

רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"א,
הלכות ב–ג

אינו לוקה מן התורה אלא על הזריעה או על הזמירה ועל הקצירה או על הבצירה,
ואחד הכרם ואחד שאר האילנות.

זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה, ולמה פרטן הכתוב לומר לך על שתי תולדות אלו בלבד הוא חייב ועל שאר התולדות שבעבודת הארץ עם שאר האבות שלא נתפרשו בענין זה אינו לוקה עליהן,
אבל מכין אותו מכת מרדות.

לפי הרמב"ם ישנן אבות ותולדות שאסורות מדאורייתא וישנן אבות ותולדות שאסורות מדרבנן.
פרט אותם.

העבודות המותרות בשנת השמיטה

5. עיין בדברי הרמב"ם והגדר אלו מלאכות מותר לעשות בשנת השמיטה.

רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"א,
הלכות ז–י

סוקרין את האילן בסקרא, וטוענין אותו באבנים ועודרין תחת הגפנים, והמקשקש בזיתים אם להברות את האילן אסור ואם לסתום את הפצימים מותר. משקין בית השלחין בשביעית והיא שדה הזריעה שצמאה ביותר,
וכן שדה האילנות…

ועושין עוגיות לגפנים,
ועושין את אמת המים כתחלה וממלאין את הנקעים מים.

ומפני מה התירו כל אלה,
שאם לא ישקה תעשה הארץ מלחה וימות כל עץ שבה, והואיל ואיסור הדברים האלו וכיוצא בהם מדבריהם לא גזרו על אלו שאין אסור מן התורה אלא אותן שני אבות ושתי תולדות שלהם כמו שביארנו.

איסור ספיחין

6. שתי קבוצות בצמחים לעניין שביעית:
פירות העץ ופירות האדמה.
בפסוק ה'
אנו למדים כי יש דין מיוחד בפירות האדמה המכונה "איסור ספיחין".
עיין ברש"י וכתוב מהו "איסור ספיחין".

קדושת פירות שביעית

פירות וירקות שאינם בכלל איסור ספיחים וגדלו בשביעית חלה עליהם קדושת שביעית. לקדושה זו כמה דרכי ביטוי:

א.
הפקר פירות שביעית.

ב.
איסור סחורה בפירות שביעית.

ג.
איסור שינוי מדרך השימוש הרגיל בפירות שביעית.

ד.
ביעור פירות שביעית.

7. לפניך ארבע הלכות שנזכרו בחז"ל.
ציין ליד כל אחד מהם.
לאיזה איסור הוא מקביל,
מתוך הרשימה המובאת לעיל.

בכורות יב, ע"ב

"והיתה שבת הארץ לכם לאכלה"
)ויקרא כה, ו)
– לאכלה ולא לסחורה.

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים –
מס'
דכספא פרשה כ

"והשביעית תשמטנה ונטשתה"
)שמות כג, יא)
(שלא תאמר)
מפני מה אמרה תורה (לשמט),
לא כדי שיאכלו אותה עניים?!
הרי אני מכניסה ומחלקה לעניים?
(אני לא מפקיר אלא גודר גדר ומחלק אותה בעצמי לעניים?),
תלמוד לומר "והשביעית תשמטנה –
ונטשתה",
מגיד,
שפורץ בה פרצות….
(ומפקיר והעניים לוקחים בעצמם)

ספרא בהר, פרשה א, ח

"ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל תבואתה לאכול"
)ויקרא,
כה,
ז)-
כשהוא אומר "לבהמתך ולחיה" – מקיש בהמה לחיה.
כל זמן שחיה אוכלת בשדה – בהמה אוכלת בבית.
כלה לחיה שבשדה – כלה לבהמה שבבית.

(הרמב"ן בפסוק ז,
מצטט מקור זה ומפרשו, העזר בדבריו).

ספרא בהר, פרשה א, ו

"ואכלו אביוני עמך"
)שמות כג, יא)
הראוי לאדם –
לאדם.
והראוי לבהמה –
לבהמה.

2.שנת היובל

8. כדי להכריז על שנה מסוימת כיובל צריך לעשות שלוש פעולות פרט את הדינים של כל אחד משלוש הפעולות כגון:
מה עושים,
מתי הם נעשים,
מי עושה אותם וכד'.

1. לספור:
   _____________________________________________ (עיין רשי וחזקוני,
   ח)

ב.
לתקוע בשופר:
_______________________________________________________________

ג.
לקדש:
______________________________________________________________________

9. עיין בסוף רמב"ן על פסוק ט ד"ה תעבירו שופר,
מהי ההוכחה בכתוב:

שבית דין הגדול בירושלים תוקע בשופר:
____________________________________________

שכל יחיד ויחד חייב בתקיעת שופר:
________________________________________________

10. לאחר שהכריזו על שנת היובל חלים בה שלושה דינים מרכזיים,
צטט מתוך המקרא את המלים המתארות דינים אלו:

א.
שחרור העבדים העבריים:
_____________________________________________________

ב.
החזרת הקרקעות לבעליהן המקוריים:___________________________________________

ג.
כל דיני שמיטה חלים גם ביובל:_________________________________________________

3. איסור הונאה במכירת קרקעות

11. בפסוקים (יד–יז)
נזכר פעמים האיסור "לא תונו איש בעמיתו".
חז"ל למדו כי מדובר בשני סוגים שונים של אונאה:
האחד "אונאת ממון"
והשני "אונאת דברים".

א.
עיין ברש"י (טו,
יז),
וכתוב בלשונך (בהרחבה)
מה בדיוק אסור לעשות על פי פסוקים אלו.

ב.
הוכח כי הפסוק הראשון אכן מדבר על אונאת ממון והשני על אונאת דברים.

4. השמיטה והיובל והביטחון בה'

12. מהו השכר המשולש שה'
מבטיח אם עם ישראל ישמור את דיני שמיטה ויובל?

13. מהו העונש שה'
מבטיח אם עם ישראל לא ישמור את דיני שמיטה ויובל?
עיין ויקרא כו,
לב–לו וברש"י כה,
יח.

14. בפסוקים כא–כג,
מעלה התורה טענה שעשויים ישראל לטעון ותשובת ה'
לטענתם.
בשתי דרכים ניתן לפרש את טענת העם ותשובת ה':

א.
טענת עם ישראל היא שלא יהיה להם מה לאכול בשנים ה49-
(שמיטה)
ו50-
(יובל),
שהם למעשה שתי שנים רצופות של שמיטה.

ב.
טענת עם ישראל היא שלא יהיה להם מה לאכול בכל שמיטה (בשנת ה7-,
בשנת ה14-
וכן הלאה).

עיין ברש"י וברמב"ן,
מי מביניהם מפרש כדרך הראשונה ומי כדרך השנייה?
מצא ראיות בכתוב לכל אחת מן השיטות.

15. בפסוק כג,
התורה נותנת טעם לאחת המצוות המרכזיות ביובל,
מהי המצווה ומהו הטעם?

לידיעתך!

למצוות השמיטה נאמרו טעמים רבים אך אחד הטעמים דומה מאוד לטעם של מצוות היובל:

סנהדרין לט, ע"א

אמר הקב"ה:
זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא.

5. גאולת השדות שנמכרו (בין יובל ליובל)

על ידי המוכר או קרובו

בימי יהושע הארץ נחלקה לנחלות על–פי השבטים. לבסוף כל אדם מישראל קיבל נחלה בשבטו.
האידיאל הוא שכל נחלה תישאר בידי בעליה ולא תעבור בעלות, ועל ידי כך אף השבטים ישמרו על נחלתם ולא תיסוב נחלה משבט אחד לשבט אחר.

16. עיין ברש"י פס'
כה.
מתי מותר למכור שדה?
מה אתה למד מדבריו על היחס של התורה על מכירת שדות?

17. מה הם שלוש הדרכים שמציעה התורה כדי שהשדה תחזור לבעליה המקוריים?

18. האם הקונה יכול לסרב לאחת האפשרויות (רש"י פס'
כה)?

19. ראובן פשט את הרגל.
בתחילת שנת שלושים ושמונה (ליובל)
ולכן מכר לדוד את שדהו במאה דינר.
דוד עבד את השדה ונהנה מפירותיה שלוש שנים.
לראובן היה אח עשיר ששמו שמעון שהחליט לעזור לאחיו ולגאול את השדה.
כמה דינרים ישלם שמעון לדוד כדי לקבל את השדה חזרה?

לידיעתך!

ניתן לגאול שדה רק החל מהשנה השלישית למכירה,
ולא בשנתיים הראשונות.
(רש"י כט)

6. דיני מכירת בתים בין יובל ליובל

20. דיני מכירת בתים בין יובל ליובל נחלק לשלושה סוגים,
ודיני הגאולה שלהם שונים מדיני גאולת שדות האחוזה.
וכן קיימים הבדלים ביניהם.
השלם:

21. מה הם שני ההבדלים בין גאולת שדה אחוזה לגאולת בתים בערי חומה?

22. ההבדל נוסף הוא שבבתי ערי חומה רק בעל השדה יכול לגאול ולא קרובו (רמב"ם הלכות שמיטה ויובל,
פי"ב,
הלכה ב)
מהי הראיה לכך.

23. לסיכום:
באיזו קרקע זכות הגאולה מצומצם יותר בשדה אחוזה או בבית בעיר?

24. האם דיני גאולת בתי חצרים דומה יותר לבתי הערים המוקפות חומה או לשדות אחוזה?

25. עיין ברמב"ן פס'
כט,
כיצד הוא מסביר את ההבדל בדינים בין הסוגים השונים של הבתים?

26. גאולת בתים של ערי הלוים הוא הקל ביותר ניתן לגאול מיד בשנה הראשונה,
ובוודאי שבשנת היובל הבית חוזר ללוי.
נסה לתת טעם מדוע התורה הקלה כל כך בגאולת הבתים של ערי הלווים רמז:
מהו תפקידו של הלוי?
(העזר רמב"ם הלכות שמיטה ויובל יג,
יב).

7. איסור ריבית

27. מה הקשר בין דיני פסוקים לה–לח לשאר הפרק?

28. בפסוק לה נאמר "והחזקת בו",
כיצד מקיימים זאת?

29. "וחי אחיך עמך"
(פס,
לו)
עיין בפירוש הרמב"ן (פס'
לה)
ד"ה "זו דרש בן פטורא"
עד "לחיי חברך".
מה הם שני הפירושים של בן פטורא ושל רבי עקיבא לצו "וחי אחיך עמך"?

30. כיצד מפרשים את המלים "נשך ותרבית"
רש"י והרמב"ן (פס'
לו)?

31. מה הקשר בין פסוק לח לפסוקים שלפניו (העזר באב"ע)?

8. עבד עברי –
(ועבד כנעני)

32. מה הקשר בין דיני פסוקים לט–מו לשאר הפרק?

33. המעיין בהלכות עבד עברי מוצא שעבד עברי הוא למעשה שכיר שהרי אדם קונה את זמן עבודתו לתקופה קצובה שש שנים או עד היובל.
ואין ה"עבד"
הופך לרכושו לצמיתות כלומר אין כאן "קניין הגוף".
מצא שתי ראיות בכתוב לכך שאין עבד עברי נחשב כעבד ממש.

34. התורה הגבילה את זכויותיו של האדון כלפי עבד עברי:

א.
"לא תעבוד בו עבודת עבד"
פרש ביטוי זה.
העזר ברש"י.

ב.
"לא תרדה בו בפרך",
עיין ברש"י.
הרמב"ם מוסיף על רש"י פרוש נוסף "זו עבודה שאין לה קצבה…
שלא יאמר לו עדור תחת הגפנים עד שאבוא.
מה הם שני סוגי העבודות האסורות הכלולות במושג "עבודת פרך"?

35. מדוע הוסיפה התורה במצווה זו "ויראת מאל–היך"?
הבא שתי מצוות נוספות שאף בהן נאמרה הוספה זו.

36. כיצד עבד עברי זוכה להשתחרר לפי הנאמר בפרקנו,
וכיצד הוא משתחרר בשמות כא,
א–ו?

37. מהו ההבדל המהותי בין "עבד כנעני"
ל"עבד עברי"?

9. ישראלי שנמכר לגוי

העבדות החמורה ביותר היא שישראל הוא עבדו של נוכרי.
שכן אין לסבול שבן ישראל שהוא עבד ה' ישתעבד לאיש מעם אחר. וכן יש חשש חמור שהישראלי ילמד מדרכיו של הגוי יעבוד עבודה זרה, יחלל את השבת וכד'. לכן התורה קבעה מספר דינים כדי למנוע את המצב הזה עד כמה שאפשר.

38. הרמב"ם (הלכות עבדים,
א,
ג)
אומר "עברי שמכר עצמו לגוי,
אינו יוצא לאחר שש שנים אלא ביובל?
הסבר את הטעם להלכה זו.

39. מהי הדרך הנוספת שמציעה התורה כדי שהעבד יעזוב את אדוניו הנוכרי?

40. "לא פדאוהו קרוביו,
או שאין ידם משגת,
מצווה על כל אדם מישראל לפדותו"
(רמב"ם הלכות עבדים,
ב)
הסבר את הטעם להלכה זו.