נושא הדף: ויקרא פרק כו,
ברכות וקללות
מיועד לכתות: על יסודי
המחבר:
עופר כהנא
פרק כו
מעיון בפשט הפרק, מה יש יותר? ברכות או קללות?
הוכח.
________________________________________________________________________________________________________________
האם מסכים ראב"ע (פס'
יג ד"ה קוממיות)
למסקנה זו? הסבר דבריו.
________________________________________________________________________________________________________________
להלן שני הסברים אחרים לתמיהה זו.
1. הסבר ע"פ דבריו של ר'
נפתלי ויזל כיצד,
בכל–זאת,
מרובות הברכות על הקללות?
'…שהברכות מרובות מהקללות!
…שהרי בברכות הבטיח שאם ילכו בחוקותיו,
ישיגום מיד סדרי הברכות כולם עד בלי די, ואם–כן,
אם ימאסו בחוקותיו..
היה ראוי שיחולו עליהם מיד הקללות הקשות כולן!
ומן הכתובים אנו למדים שגם אם ימאסום – לא ישיגום הקללות כאחת, אלא בראשונה יענום בתולדות קלות להחרידם – אולי ישובו, ואם לא ישובו – ישלח בהם סדר אחד (בפס'
טז–יז)
; ואם עדיין לא ישובו – ישפטם בסדר השני (פס'
יח–כ)
;ואם יעמדו במרדם – ישיגום הסדר השלישי והרביעי (וכן הלאה – עיין בפרק) ; ואם בכל זאת לא ישובו – אז תשיגם הקללה הגדולה'.
________________________________________________________________________________________________________________
2. ר"ע ספורנו:
'ואם בחוקותי תמאסו'
– שלא בלבד (ש)תבטלום,
אבל תמאסו בהם!
'ואם את משפטי תגעל נפשכם'
– תגעל אותם כמו שמקיא אדם בכוונה!
לפניך פסוקי ההקדמה לברכות והקללות.
השוה ביניהם,
והסבר מדוע לפי הסברו של הספורנו מרובות הברכות על הקללות?
|
1. |
לפני הברכות: (כו/ג) אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. |
` a |
לפני הקללות: (כו/יד) ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה. |
|
2. |
? |
` a |
(כו/טו) ואם בחוקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי. |
|
3. |
(כו/ד) ונתתי גשמיכם… ונתתי שלום בארץ… |
` a |
(כו/טז) …והפקדתי עליכם בהלה… ..ונתתי פני בכם ונגפתם לפני אויבכם.. |
________________________________________________________________________________________________________________________________________________
תמיהה חמורה יותר מבחינה מחשבתית,
עולה מקריאת תוכן
הברכות
והקללות עצמן.
ניסח אותה בעל העקידה.
הסבר את התמיהה לפי דבריו.
'בעלי הדתות המאמינים בשכר ועונש מאת ה' לעושי רצונו ומכעיסיו,
ישיגו על תורתנו!
אחר שהשכר הרוחני הוא העיקר המכוון בתורה, איך שתקה ממנו התורה,
ויעדה השכר הגופיי,
הכלֵה ואבֵד,
ושמתהו תכלית לאנשים במעשים התּורִיִים'?
________________________________________________________________________________________________________________
תשובה אחת מרבות מביא הרמב"ם בהלכות תשובה (ט/א).
מאחר שנודע שמתן שכרן של מצוות…
היא חיי העוה"ב…
מהו זה שכתוב בכל התורה כולה: אם תשמעו – יגיע לכם כך, ואם לא תשמעו – יקרה אתכם כך?
וכל אותם הדברים בעולם
הזה!!
כגון שובע ורעב,
ומלחמה ושלום,
ומלכות ושפלות,
וישיבת הארץ וגלות…
כל אותם הדברים אמת היו ויהיו,
ובזמן שאנו עושים כל מצוות התורה – יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן, ובזמן שאנו עוברים עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות,
ואעפ"כ,
אין אותן הטובות סוף מתן שכרן של מצוות, ולא אותן הרעות הן סוף הנקמה שנוקמים מעובר על כל המצוות'.
מה יסוד התשובה לתמיהה הנ"ל לפי דבריו?
________________________________________________________
________________________________________________________
________________________________________________________
'אלא שכך הוא הכרע הדברים:
ה'
נתן לנו תורה זו… וכל העושה כל הכתוב בהּ… זוכה בה לחיי עוה"ב.
והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה…
שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה,
כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהם, וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה,
כגון שובע ושלום וריבוי כסף וזהב, כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להם, אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצווה,
כדי שנזכה לחיי עולם הבא!
וכן הודיענו בתורה, שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן…
שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חיזקו ידיהם לבעוט,
ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותם מלקנות העולם הבא, כדי שיאבדו ברשעם!!
מה תפקיד השכר הגשמי המובטח בתורה, ומה תפקיד העונש הגשמי המובטח בהּ?
________________________________________________________________________
________________________________________________________________________
נמצא פרוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו, כלומר,
אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו, משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם, עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בהּ…
ונמצאתם זוכים לשני העולמות:
לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא, שאם לא יקנה פה חכמה,
ומעשים טובים אין לו – במה יזכה?
ואם עזבתם את ה'… מביא עליכם כל הקללות…
עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצוות כדי שתאבדו מחיי עוה"ב,
ונמצא שאבדתם שני העולמות,
שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה וברעבון,
אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצוות שבהן זוכים לחיי עוה"ב.
עכ"ל הרמב"ם.
כיצד זוכים או מאבדים 'שני עולמות'?
________________________________________________________
________________________________________________________
________________________________________________________
________________________________________________________
עיון באחת הברכות.
עיין בפס' ח'.
מהי הקושיא הברורה העולה ממנו ומהו התיקון המתבקש?
________________________________________________________
________________________________________________________
רבינו בחיי כותב על פס' זה כך: 'ורדפו מכם חמישה מאה'
– ומאה חמישיות מכם – רבבה ירדפו,
והנה יבוא החשבון מכוון ושוה'.
הסבר תשובתו.
________________________________________________________
________________________________________________________
מה ניתן להקשות על פרושו לאור הידוע לנו כ'חסכנות'
התורה במלים?
(האם אין בפס' מלים מיותרות?)
________________________________________________________
________________________________________________________
רש"י במקום מביא את הספרא.
כיצד הבינו חז"ל את הפסוק? האם לפי דבריהם,
קשה הקושיא שבשאלה הקודמת?
הסבר.
________________________________________________________
________________________________________________________
________________________________________________________
________________________________________________________
בבראשית יח/כט כותב רש"י:
'אולי ימצאון שם ארבעים' –
וימלטו ארבעה כרכים,
וכן שלשים יצילו שלשה מהם או עשרים יצילו שנים מהם או עשרה יצילו אחד מהם'.
והקשה עליו הרמב"ן:
ואני תמה: אם–כן,
מה התפילה והתחינה הזאת אשר היה מתחנן בכל פעם ופעם: 'אל נא יחר לאדני'
ו'הנה נא הואלתי לדבר'…
והלא ראוי הוא, שיהיו ארבעים מצילים ארבעה,
והשלושים והעשרים יצילו לפי החשבון כאשר החמישים יצילו חמישה' !!!
מהי קושייתו על רש"י?
________________________________________________________
________________________________________________________
יישב את הקושיא לפי דברי רש"י אצלנו (כו/ח).
________________________________________________________
________________________________________________________
מפרשי רש"י מקשים עליו מהפס'
בדברים (לב/ל)
לגבי רדיפת הגויים אחרי ישראל:
'איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה', ששם,
לא
העיר
רש"י
דבר !! (יכול היה להעיר, שגם נפילת ישראל היא ניסית כמו נצחונם,
על–דרך הפסוק באיכה:
'ותרד פלאים'…)
כיצד ניתן ליישב קושייתם?
{השוה את שני הפעלים בפסוק זה לשני הפעלים בפסוק שלנו (כו/ח)}
________________________________________________________
________________________________________________________