נושא הדף:
פרשת שבוע:
אחרי מות קדושים
מחבר:
יהודה רוזנברג
מיועד לכתות:
יסודי
בס"ד
פרשת שבוע פרשות אחרי מות – קדושים.
שלום ילדים יקרים!
מה נלמד מפרשת השבוע?
כמה נפלא לפגוש אדם המתלהב מדבר טוב שהוא עשה!
תחשוב/י על קבוצה התורמת הרבה כסף וציוד,
משקיע עבודה במשך שנה שלימה,
וסוף סוף הכל מוכן,
כל החלקים מוכנים,
ונשאר רק לחבר אותם.
נשאר רק להרכיב את כל החלקים,
האחראי בא בבוקר,
מרכיב את החלקים,
אך לא משתמש במה שבנה.
אך בערב הוא מחליט לפרק את מה שבנה.
למחרת בבוקר בונה מחדש,
ובערב …
שוב מפרק.
כך הסיפור חוזר על עצמו שבוע שלם!
ואז ביום השמיני – סוף סוף בונים,
ולא מפרקים.
מה שבנינו נשאר שלם,
מתחילים להשתמש בו.
לא לכל אחד מותר להיכנס למקום,
ואין מאושר ממי שזוכה להיכנס למקום.
איזו התלהבות!
איזו שמחה,
לאחר עבודה של שנה,
לאחר שבוע שרק בונים,
מחכים לרגע שנוכל להיכנס,
ושוב מפרקים,
כן – מתחילים להשתמש במה שבנינו!
ואני,
כן אני בן המאושרים שמותר לו להיכנס פנימה!
אין צורך לנחש,
ברור שהתכוונתי לבניית המשכן!
נדב ואביהו מתלהבים,
מקריבים אש שאסור להם לעשות זאת,
ומתים.
לא!
הם לא היו רעים,
להפך!
הם היו צדיקים,
הם רק רצו להתקרב יותר לקב"ה.
כפי שמספרת לנו התורה "בקרבתם לפני ה'
וימותו".
הם בסה"כ רצו להתקרב לקב"ה,
אך משום כך הם מתו.
בתחילת פרשת אחרי מות,
אנו קוראים על עבודת כהן גדול ביום הכיפורים במשכן.
התורה מדגישה כי יש לעבודה זו קשר למות בני אהרן.
אומר הקב"ה לאהרן "ואל יבוא בכל עת אל הקדש"
(ט"ז 2).
אומר הקב"ה לאהרן – ההתלהבות היא דבר נפלא!
אבל לא תמיד,
ולא יותר מידי.
אתה אהרן תזכה להיכנס לקדש הקדשים,
אבל לא כל פעם שתרצה!
הכניסה מותרת רק ביום כיפורים,
ורק בבגדים מסוימים,
ורק למטרות מסוימות!
למה?
למה אם כבר השקענו כל כך הרבה,
שלא נוכל להיכנס מתי וכמה שנרצה?
נראה לי כי התשובה פשוטה.
דבר שאני עושה אותו יום יום,
מתי שמתחשק לי,
לאחר תקופה קצרה הוא כבר משעמם אותי,
ואני לא מתלהב ממנו יותר.
כדי ליהנות ולהתרגש מדבר מסוים,
אסור לעשות אותו מתי שרוצים.
רק דבר מיוחד שמחכים לרגע שבו נוכל לעשות מה שאנחנו כל כך רוצים לעשות – רק אז,
ברגע שנזכה לעשות,
באמת מאוד נהנה ונשמח!
השבוע נחגוג או כבר חגגנו,
תלוי מתי תקראו את הדף)
את יום העצמאות למדינת ישראל.
קשה לנו – שנולדנו כאן,
חיים כאן – להבין כי אנו צריכים לא להפסיק להתרגש ולהתלהב מהמדינה שלנו,
למרות כל הבעיות שיש לנו בתוכה.
איננו מתרגשים,
כי אנו חיים בא כל הזמן,
ולכן אנחנו כבר לא מתלהבים.
אך אם נחשוב כי רק לפני כמה עשרות שנים לא הייתה מדינה ליהודים,
לא היה מקום ששיך ליהודים,
ושאליו היהודים יכלו ללכת ממקום שלא רצו אותם,
רק אז נבין כי מה שיש לנו,
המדינה שלנו היא מתנה נפלאה,
ואיש בע"ה לא ייקח לנו אותה!
חידון פרשת שבוע:
-
התקרבנו יותר מידי ולא לאש!
ונשרפנו למוות (לפי המדרש).
(ט"ז 1). -
היכן היה "לעזאזל"?
(ט"ז 10). -
אני לא חיה,
אבל אני כן מקיאה.
מי אני?
(י"ח 26). -
מנהג בפורים,
שהוא גם אליל.
(י"ט 4). -
איך יודעים שהדיבורים "הולכים"?
(י"ט 16). -
אסור לנחש!
(י"ט 26). -
אסור לשנוא,
ואפילו רק בלב!
מה המצווה?
(י"ט 17).
שלכם,
יהודה.