נושא:
ויקרא,
פרשת אמור:
דף פרשת שבוע –
ממדרשי חז"ל

מחבר:
הרב שמואל רוזנברג

כיתות:
ד–ט

אמור
–
ממדרשי
חז"ל

(1) מדרש רבה ויקרא פרשה כו' פסקה ט'

… והכהן הגדול מאחיו.
למה נקרא שמו כהן גדול ? שהוא גדול בה' דברים.
בחכמה,
בכח,
בנוי,
בעושר ובשנים.
בנוי – שהוא נאה מאחיו.
בכח – שהוא גבור. בא וראה אהרן כשהניף את הלוים כ"ב אלף הניף ביום אחד. כיצד היה מניפם ? מוליך ומביא מעלה ומוריד,
הווי שהיה גדול בכח בעושר – מנין שאם לא היה עשיר אחיו הכהנים מעשרין אותו ? מעשה בפנחס הסתת שמינוהו כהן גדול,
ויצאו אחיו הכהנים וראוהו חוצב באבנים,
ומלאו המחצב לפניו דינרי זהב. ומנין שאחיו מגדלין אותו אם אין לו ? שנא':
והכהן הגדול מאחיו.

ולא כהן גדול בלבד, אלא המלך כיוצא בו. וכן אתה מוצא בדוד המלך – כיון שהלך להלחם עם גלית, א"ל שאול: (ש"א יז) לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו, כי נער אתה. אמר לו דוד: רועה היה עבדך לאבי בצאן, ובא הארי והדוב ונשא שה מהעדר,
ויצאתי אחריו והכיתיו והצלתי מפיו, ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכיתיו והמיתיו.
גם את הארי גם הדוב הכה עבדך, והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם. אמר לו שאול: מי אמר לך שאתה יכול להרגו ? מיד השיבו דוד: ה'
אשר הצילני מיד הארי ומיד הדוב, הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ! מיד – וַיַלְבֵּש שאול את דוד מדיו.
וכתיב בשאול:
(שם ט) משכמו ומעלה גבוה מכל העם. כיון שהלבישו בגדיו וראה שעשויין לו ,מיד הכניס בו עין הרע. כשראה דוד שהלבין פני שאול, א"ל:
לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי,
ויסירם דוד מעליו. הא למדת – שאפי'
יהא אדם קצר ונתמנה מלך, נעשה ארוך ! כל כך למה ? שבשעה שנמשח בשמן המשחה – נעשה משובח מכל אחיו. אמר דוד: בשמן המשחה שנמשחתי בו אני שמח. שנא':
(תהלים טז) לכן שמח לבי ויגל כבודי, אף בשרי ישכון לבטח:

שאלות

1. במה באה לידי ביטוי גדלותו של כהן גדול? 2. חווה דעתך מפני מה על הכהן הגדול להיות נבדל משאר בנ"י בדברים הללו?
3. איזה קשר קיים בין הכה"ג למלך? 4. מה קרה בין דוד ושאול?

(2) מדרש רבה ויקרא פרשה כז' פסקה א'

שור או כשב או עז. הה"ד:
(שם לו) צדקתך כהררי א–ל.
ההרים מעלין עשבים,
והצדיקים יש להם מעשים טובים.
ד"א:
מה ההרים ראוים להזרע,
ועושים פירות, כך הצדיקים – עושים פירות ומטיבין לעצמם ולאחרים.
למה"ד (למה הדבר דומה) ?
לפעמון זהב, והגיל שלו מן מרגליות.
כך הצדיקים –מטיבין לעצמן ולאחרים.
שנאמר:
(ישעיה ג) אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו.

משפטיך תהום רבה. אלו הרשעים ! מה תהום אינו יכול להזרע,
ואינו עושה פירות, אף הרשעים–
אין להם מעשים טובים,
ואין עושים פירות,
אלא מְצִירִין לעצמן ולאחרים.
שנאמר:
(שם)
אוי לרשע רע. רע לעצמו ורע לאחרים.

צדקתך כהררי א–ל.
סַרֵס המקרא ודרשהו:
צדקתך על משפטיך כהררי א–ל,
על תהום רבה. מה ההרים הללו – כובשין על תהום שלא יציף העולם, כך הצדקה – כובשת את הפורעניות שלא תבא לעולם.

ד"א מה ההרים הללו – אין להם סוף, כך אין סוף למתן שכרן של צדיקים.
משפטיך תהום רבה. מה תהום אין לו חקר, כך אין חקר לפורענותן של רשעים לעתיד לבוא. ד"א ר' ישמעאל אומר:
הצדיקים שעושין התורה שניתנה מהררי א–ל,
הקב"ה עושה עמהן צדקה כהררי א–ל.
אבל רשעים שאין עושים התורה שניתנה מהררי א–ל הקב"ה מדקדק עמהן עד תהום רבה. ר'
עקיבא אומר: אלו ואלו מדקדק עמהן.
הצדיקים – גובה מהם מיעוט מעשים רעים שעשו בעוה"ז,
בשביל ליתן להם שכר טוב לעתיד לבא. ומשפיע שלום לרשעים,
ומשלם להם מיעוט מעשים טובים שעשו בעוה"ז – כדי ליפרע מהם לעתיד לבוא.

שאלות

5. מה בין צדיקים לרשעים?