בס"ד פרשת קדושים
נושא:
ויקרא,
פרשת קדושים – שאלות על הפרשה
מחבר:
שנדורפי יגאל
-
מיועד לכיתות ד–ט
-
למי נאמרה פרשת קדושים, לפי הגדרת הפסוק ? (יט,ב)
_________________________________________________________________________
-
מה מבאר רש"י,
מדוע נאמרה פרשה זו בנוכחות כל עמ"י אנשים, נשים וטף ?
(יט,ב ברש"י ד"ה דבר אל כל עדת בנ"י)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש הציווי "קדושים תהיו" לפי רש"י ? (יט,ב ברש"י ד"ה קדושים תהיו)
_________________________________________________________________________
-
מה הנימוק המפורש בפסוק לציווי:
"קדושים תהיו" ? (יט,ב בסוף הפסוק)
_________________________________________________________________________
-
* מה היה קשה לרש"י על סגנון הפסוק: "איש אמו ואביו תיראו" ? (יט,ג רש"י ד"ה איש אמו ואביו תיראו)
_________________________________________________________________________
-
מה התירוץ ע"פ הפשט לקושיתו ? (שם בתחילת דבריו)
_________________________________________________________________________
-
מה התירוץ השני לקושיתו ?
(שם בא"ד אשה מנין)
_________________________________________________________________________
-
מה מקשה רש"י על תירוצו השני ?
(שם בא"ד אם כן)
_________________________________________________________________________
-
מה מתרץ ?
[באר במדויק מה כוונתו בתירוץ!]
(שם בא"ד שהאיש)
_________________________________________________________________________
-
מה סדר הזכרת ההורים כאן;
במצוה אחרת שחייב הבן להוריו ? (יט,ג ברש"י ד"ה אביו ואמו תראו בא"ד ובכבוד)
_________________________________________________________________________
-
כיצד מבאר רש"י את שנויי הסדר ?
(שם ברש"י)
(יט,ג ברש"י ד"ה אביו ואמו תיראו בא"ד ובכבוד)
_________________________________________________________________________
-
מה כלול במורא הורים ?
(יט,ג ברש"י ד"ה אני ה'
א–לקיכם בא"ד איזהו מורא)
_________________________________________________________________________
-
מה כלול בכבוד הורים ?
(שם בא"ד איזהו כבוד)
_________________________________________________________________________
-
איזו מצוה נסמכה למורא הורים ? (יט,ג בפסוק)
_________________________________________________________________________
-
כיצד מבאר רש"י את הסמיכות ? (יט,ג ברש"י ד"ה ואת שבתותי תשמורו)
_________________________________________________________________________
-
מה הנימוק לדין שאין לציית להורה המצוה לעבור על איסור? (יט,ג בסוף הפסוק וברשי ד"ה אני ה'
א–לקיכם)
_________________________________________________________________________
-
מה פירוש המילה "אליל"
לפי רש"י ? (יט,ד ברש"י ד"ה אל תפנו אל האלילים)
_________________________________________________________________________
-
מה מבאר רש"י מדוע השתמשה התורה בשני ביטויים שונים לתאור עבודה זרה: "אלילים",
ו"אלהי מסכה" ? (יט,ד ברש"י ד"ה ואלהי מסכה)
_________________________________________________________________________
-
אלו שני איסורים כלולים בציווי:
"ואלהי מסכה לא תעשו לכם"
? (יט,ד ברש"י ד"ה לא תעשו לכם)
_________________________________________________________________________
-
מה מבאר רש"י,
מדוע חוזרת התורה שוב, על משך זמן אכילת קרבן השלמים ?
(יט,ה ברש"י ד"ה וכי תזבחו וגו')
_________________________________________________________________________
-
מה פשט הביטוי:
"לרצונכם תזבחהו" ? (יט,ה ברש"י ד"ה לרצונכם תזבחהו)
_________________________________________________________________________
-
מה דרשו רבותינו,
מה הגדר ההלכתי,
הנלמד מהמילה: "לרצונכם"
? (יט,ה ברש"י ד"ה לרצונכם)
_________________________________________________________________________
-
מה צריך לחשוב השוחט בהמת שלמים לקרבן,
לגבי משך זמן אכילת הקרבן ? (יט,ו וברשי)
_________________________________________________________________________
-
* עיין בפסוק "ואם האכל יאכל וכו'" (יט,ז)
ובפסוק דומה לעיל (ז,יח)
ובאר מה קשה ? (העזר ברש"י יט,ז ד"ה ואם האכל יאכל וגו')
_________________________________________________________________________
-
מה מתרץ רש"י מה נלמד מהכפילות ?
(שם בא"ד תנהו ענין)
_________________________________________________________________________
-
מנין למדנו, שאם השוחט תכנן לאכול מהבשר של השלמים מחוץ לירושלים,
אין האוכל מהבשר חייב כרת,
למרות שאכל בשר שאסור לאכלו ? (שם בא"ד,
יכול יהיו חייבים כרת על אכילתו תלמוד לומר)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש המילה:
"פיגול"
? (יט,ז ברש"י ד"ה פיגול)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו של אוכל מבשר קרבן ביום השלישי ?
(יט,ח וברשי)
_________________________________________________________________________
-
מה למדנו מזה שנאמר "לא תכלה פאת שדך"
? (יט,ט ברש"י ד"ה לא תכלה פאת שדך)
_________________________________________________________________________
-
על כמה שיבולים נאמר "ולקט קצירך לא תלקט" ? (יט,ט ברש"י ד"ה ולקט קצירך)
_________________________________________________________________________
-
על אלו אשכולות נאמר "וכרמך לא תעולל"
? (יט,י ברש"י ד"ה לא תעולל)
_________________________________________________________________________
-
* על כמה גרגרים נאמר "ופרט כרמך לא תלקט" ? (על פי יט,י ברש"י ד"ה ופרט כרמך)
_________________________________________________________________________
-
איזו חומרה מייחסת התורה לגזל מתנות עניים ? (יט,י ברש"י ד"ה אני ה'
א–לקיכם)
_________________________________________________________________________
-
לאיזו גניבה מתכוונת התורה באמרה:
"לא תגנובו" ? (יט,יא ברש"י ד"ה לא תגנובו)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש: "לכחש"
? (יט,יא ברש"י ד"ה ולא תכחשו)
_________________________________________________________________________
-
מהי האזהרה שלמדנו מ: "ולא תשקרו איש בעמיתו" [מלבד הפרוש הפשוט של המילים]
? (יט,יא ברש"י ד"ה ולא תשקרו)
_________________________________________________________________________
-
מהם שלבי ההתדרדרות שמהם מזהירה התורה ?
(שם בא"ד אם גנבת)
_________________________________________________________________________
-
* מה ההבדל בין "ולא תשקרו איש בעמיתו"
לבין "ולא תשבעו בשמי לשקר"
?
_________________________________________________________________________
-
מדוע חזרה התורה על איסור שבועת שקר,
שכבר נאמר בעשרת הדברות ?
(יט,יב ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש "לעשוק"
? (יט,יג ברש"י ד"ה לא תעשק)
_________________________________________________________________________
-
על שכרו של איזה שכיר נאמר "לא תלין פעֻלת שכיר אתך עד בקר"
? (יט,יג ברש"י ד"ה עד בקר)
_________________________________________________________________________
-
על שכרו של איזה שכיר נאמר "ולא תבוא עליו השמש" ? (שם בא"ד ובמקום אחר)
_________________________________________________________________________
-
מהו הלאו הנוסף המפורש בפסוק,
מלבד "לא תעשוק" ו"לא תלין פעולת שכיר" ? (יט,יג בפסוק)
_________________________________________________________________________
-
* מדוע לדעתך הדגישה התורה לא לקלל חרש,
ע"פ הפשט ?
_________________________________________________________________________
-
מה למדו רבותינו מהדגשת החרש ? (יט,יד ברש"י ד"ה לא תקלל חרש בא"ד א"כ למה נאמר חרש)
_________________________________________________________________________
-
* מה פשט הפסוק [וכן תרגם אונקלוס],
"ולפני עִוֵר לא תתן מכשול"
?
_________________________________________________________________________
-
כיצד באר רש"י את הפסוק ? (יט,יד ברש"י ד"ה ולפני עור לא תתן מכשול)
_________________________________________________________________________
-
* איזה איסור דרשו מכאן רבותינו ? (רמז:
יין לנזיר)
_________________________________________________________________________
-
מדוע נאמר על אסור "לפני עור"
– "ויראת מא–לקיך"
? ( יט,יד ברש"י ד"ה ויראת מאלקיך)
_________________________________________________________________________
-
מה הכלל שמלמדנו רש"י,
מתי נאמר בתורה "ויראת מא–לקיך"
? (שם בא"ד וכן כל דבר)
_________________________________________________________________________
-
באיזה שם גנאי משתמשת התורה לדיין המטה את הדין ? (יט,טו)
_________________________________________________________________________
-
אילו ארבעה שמות גנאי נוספים נקרא דיין זה ?
(יט,טו ברש"י ד"ה לא תעשו עול במשפט)
_________________________________________________________________________
-
איזו "הֲוֵה אֲמִינָא" מתוך צדקות, היתה יכולה להיות לדיין, שבאו לפניו עני ועשיר לדין ? (יט,טו ברש"י ד"ה לא תשא פני דל)
_________________________________________________________________________
-
באילו מילים דוחה התורה "הֲוֵה אֲמִינָא" זו ? (שם ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
איזו "הֲוֵה אֲמִינָא" משתלמת מאד לדיין,
היתה עלולה להיות לפניו כשבאו לפניו עשיר ועני לדין ? (יט,טו ברש"י ד"ה ולא תהדר פני גדול)
_________________________________________________________________________
-
באילו מילים דוחה התורה את ה"הֲוֵה אֲמִינָא" השניה ? (שם ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש: "בצדק תשפוט עמיתך"
לפי הפירוש הראשון ברש"י ? (יט,טו ברש"י ד"ה בצדק תשפוט עמיתך)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש: "בצדק תשפוט עמיתך"
לפי הפירוש השני ברש"י ? (שם בא"ד דבר אחר)
_________________________________________________________________________
-
* נסה להביא ראיה לפרוש השני,
מהתבוננות בצורת הכתיבה של המילה "עמיתך",
ומשימת לב לעובדה שלפני דיין עומדים שני בעלי דינים,
ואילו לפני הדן את חברו לכף זכות – עומד אדם אחד בלבד !
_________________________________________________________________________
-
כיצד מבאר רש"י את המילה:
"רכיל",
כך שהיא קשורה להליכה,
ושלכן נאמר "לא תלך רכיל בעמך"?
(יט,טז ברש"י ד"ה לא תלך רכיל,
בתחילת דבריו)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש: "לא תעמד על דם רעך"
? (יט,טז ברש"י ד"ה לא תעמד על דם רעך)
_________________________________________________________________________
-
* מדוע יש צורך בפסוק המדבר על הצלת חבר, אחר שיש פסוקים המדברים על השבת אבידה,
וק"ו שגופו שוה לו יותר מכבשה או שמלה ?
(רמז:
סכנה)
_________________________________________________________________________
-
מדוע נאמר:
"אני ה'"
אחר מצות "לא תעמוד על דם רעך"
? (יט,טז ברש"י ד"ה אני ה')
_________________________________________________________________________
-
באיזה אופן אוסרת התורה לטפל בכעס שהצטבר בלב נגד משהו ?
(יט,יז)
_________________________________________________________________________
-
מה כן צריך לעשות בכעס שהצטבר בלב נגד משהו ? (יט,יז)
_________________________________________________________________________
-
באיזה אופן צריך להוציא אותו ? (יט,יז ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מה הדוגמא שמביא רש"י לנקימה ?
(יט,יח ברש"י ד"ה לא תקום)
_________________________________________________________________________
-
מה הדוגמא שמביא רש"י לנטירה ?
(שם בא"ד ואיזוהי נטירה)
_________________________________________________________________________
-
* הוכח מהפסוק האם מותר לנקום בגוי ?
(יט,יח)
_________________________________________________________________________
-
מה הנימוק שנותנת התורה למצוות "ואהבת לרעך כמוך"
? (יט,יח)
_________________________________________________________________________
-
* נסה לבאר כיצד באמת הנימוק הזה מבאר את המצוה ! (רמז:
אבא ובנים)
_________________________________________________________________________
-
מה אמר ר'
עקיבא על מצוה זו ?
(יט,יח ברש"י ד"ה ואהבת לרעך כמוך)
_________________________________________________________________________
-
* נסה לבאר מדוע באמת מצוה זו היא כלל גדול ! (העזר בשפתי חכמים)
_________________________________________________________________________
-
כיצד כלולות מצוות בין אדם למקום בכלל הזה ? (רמז אפשרי:
הנימוק של התורה למצוה)
_________________________________________________________________________
-
לאילו שלש מצוות קוראת התורה "חֻקֹתי"
? (יט,יט)
_________________________________________________________________________
-
כיצד מבאר רש"י את המילה:
"חק"
? (יט,יט ברש"י ד"ה את חקתי תשמרו בא"ד חקים)
_________________________________________________________________________
-
האם מותר לאדם להתחמם במעיל הממולא גיזי צמר וגם בשמיכה הממולאת בפשתן לא מעובד ?
מנין ? (יט,יט ברש"י ד"ה ובגד כלאים)
_________________________________________________________________________
-
האם מותר לאדם ללבש כובע שע"י לחץ חברו בו צמר ופשתן ?
מנין ? (שם בא"ד מנין לרבות לבדים)
_________________________________________________________________________
-
מיהי בדיוק השפחה "הנחרפת לאיש"
? (יט,כ ברש"י ד"ה נחרפת לאיש)
_________________________________________________________________________
-
* באר מדוע היא קצת כמו אשת איש,
וקצת לא כמו אשת איש !
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש "והפדה לא נפדתה"
? (יט,כ ברש"י ד"ה והפדה לא נפדתה)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש "או חפשה לא נתן לה"
? (יט,כ ברש"י ד"ה או חופשה [ובאר ע"פ הרש"י הקודם])
_________________________________________________________________________
-
כיצד מפרש רש"י את הביטוי "בקרת תהיה" ? (יט,כ ברש"י ד"ה בקרת תהיה)
_________________________________________________________________________
-
מה מנמקת התורה,
מדוע אין עונש מות במקרה זו, הרי היא מאורסת [=מקודשת]
לעבד עברי, שהוא יהודי רגיל לגבי קדושי אשה רגילה ? (יט,כ בסוף הפסוק וברשי ד"ה כי לא חופשה)
_________________________________________________________________________
-
מה צריך החוטא עם השפחה החרופה לעשות,
כדי לכפר על חטאו ?
(יט,כא)
_________________________________________________________________________
-
האם גם חוטא במזיד עם שפחה חרופה מביא אשם,
או רק שוגג ? מנין ? (יט,כב ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מה נראה מלשון הפסוק, מה מצפה התורה מיהודי, שיעשה כשיכנס לא"י ? (יט,כג)
_________________________________________________________________________
-
כמה זמן מהנטיעה אסור ליהודי להנות מהפרות שגדלים על העץ ?
(יט,כג)
_________________________________________________________________________
-
מנין למדנו שיש איסור בהנאה,
ולא רק באכילה ? (יט,כג ברש"י ד"ה וערלתם ערלתו)
_________________________________________________________________________
-
מה דין פירות שגדלו באמצע השנה השניה ויבש אותם ורוצה להנות מהם אחרי תום שלוש שנים ?
מנין ? (יט,כג ברש"י ד"ה שלש שנים יהיה לכם ערלים)
_________________________________________________________________________
-
מה צריכים לעשות לפירות שגדלו בשנה הרביעית ? (יט,כד ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מה צריכים לעשות לפירות שגדלו בשנה החמישית ? (יט,כה)
_________________________________________________________________________
-
מדוע הוסיפה התורה את ההבטחה:
"להוסיף לכם תבואתו אני ה'
אלקיכם"
? (יט,כה ברש"י ד"ה להוסיף לכם תבואתו)
_________________________________________________________________________
-
מדוע חותמת התורה את הפסוק בביטוי:
"אני ה'
אלקיכם"
? (יט,כב ברש"י ד"ה אני ה')
_________________________________________________________________________
-
מהי הדרשה הראשונה שמביא רש"י לפסוק: "לא תאכלו על הדם" ? (יט,כו ברש"י ד"ה לא תאכלו על הדם)
_________________________________________________________________________
-
מהי הדרשה השניה שמביא רש"י לפסוק: "לא תאכלו על הדם" ? (שם בא"ד ואזהרה)
_________________________________________________________________________
-
מהן שתי הדוגמאות שנותן רש"י לנחוש האסור ? (יט,כו ברש"י ד"ה לא תנחשו)
_________________________________________________________________________
-
מהן שתי הדוגמאות לאיסור "לא תעוננו" ? (יט,כו ברש"י ד"ה לא תעוננו)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש: "לא תקיפו פאת ראשכם" ? (יט,כז ברש"י ד"ה לא תקיפו פאת ראשכם)
_________________________________________________________________________
-
כמה נקודות האסורות בהשחתה יש בזקן ?
(יט,כז ברש"י ד"ה פאת זקנך)
_________________________________________________________________________
-
מתי לא עוברים על הלאו:
"ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם"
? (יט,כח ברש"י ד"ה ושרט לנפש)
_________________________________________________________________________
-
מתי עובר יהודי ח"ו על איסור כתבת קעקע ? (יט,כח בריש ד"ה וכתבת קעקע)
_________________________________________________________________________
-
מה הנימוק שמנמקת התורה ע"פ הפשט את האיסור "אל תחלל את בתך להזנותה"
? (יט,כט)
_________________________________________________________________________
-
מה מבאר רש"י,
מהו הענש הנרמז במילים "ולא תזנה הארץ"
? (יט,כט ברש"י ד"ה ולא תזנה הארץ)
_________________________________________________________________________
-
מהם שני הנושאים שהסמיכתם התורה בפסוק ל'
?
_________________________________________________________________________
-
מה למדנו מסמיכות זו ?
(יט,ל ברש"י בא"ד ואף על פי)
_________________________________________________________________________
-
כיצד מתבטא מורא מקדש להלכה ? (שם בתחילת דבריו)
_________________________________________________________________________
-
*נסה למצא רמז בפסוק לדברי חז"ל:
"אם משמרים ישראל שתי שבתות – מיד נגאלים"
? (רמז:
החלף קמץ בשוא)
_________________________________________________________________________
-
כיצד נעשה איסור האוב לפי רש"י ? (יט,לא ברש"י ד"ה אל תפנו אל האובות)
_________________________________________________________________________
-
כיצד נעשה איסור הידעוני לפי רש"י ? (שם בא"ד וידעוני)
_________________________________________________________________________
-
מה תהיה חלילה התוצאה אם יעסקו באוב וידעוני ?
(יט,לא ברש"י ד"ה אל תבקשו וד"ה אני ה'
א–לקיכם)
_________________________________________________________________________
-
מי נקרא "שיבה",
ומי נקרא "זקן"
לפי תרגום אונקלוס ? (יט,לב בתרגום אונקלוס)
_________________________________________________________________________
-
* מה ידוע לך מהגמרא מי נקרא "שיבה",
ומי נקרא "זקן"
?
_________________________________________________________________________
-
מה נקרא "הדור"
לפי רש"י ? (יט,לב ברש"י ד"ה והדרת פני זקן)
_________________________________________________________________________
-
מה למדנו מלשון הפסוק: "ויראת מאלקיך" ? (שם בא"ד יכול)
_________________________________________________________________________
-
מהו האיסור הנאמר בפסוקנו לגבי גר ?
(יט,לג)
_________________________________________________________________________
-
מה צריך להיות היחס הנכון לגר ?
(יט,לד)
_________________________________________________________________________
-
מה הנימוק שנותנת התורה לאיסור הונאת הגר ? (יט,לד ברש"י ד"ה כי גרים הייתם)
_________________________________________________________________________
-
מה הנימוק במילים:
"אני ה' אלקיכם"
? (יט,לד ברש"י ד"ה אני ה'
אלקיכם)
_________________________________________________________________________
-
מה קשה על דברי הפסוק : "לא תעשו עול במשפט", מדברי התורה לעיל בפסוק טו ? (יט,לה ברש"י ד"ה לא תעשו עול במשפט)
_________________________________________________________________________
-
כיצד מיישב רש"י את הכפילות ? (שם בא"ד ומהו המשפט השנוי כאן)
_________________________________________________________________________
-
אלו חמישה דברים חמורים מאד לעמ"י,
גורם דיין העושה עוול, ומודד במשקל המעוות את המשקל ? (שם בא"ד וגורם לחמשה דברים)
_________________________________________________________________________
-
באר:
(יט,לה ברש"י)
מידה__________,משקל___________,
מְשׂוּרָה ___________. -
באר:
(יט,לו ברש"י)
אבני צדק ________,
איפת צדק________, הין צדק _________. -
כיצד משמש הבטוי:
"אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", כנימוק לאיסור עשיית עול במדידה,
לפי הפירוש הראשון ברש"י ? (יט,לה ברש"י ד"ה אשר הוצאתי אתכם)
_________________________________________________________________________
-
כיצד משמש הבטוי:
"אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", כנימוק לאיסור עשיית עול במדידה,
לפי הפירוש השני ברש"י ? (שם בא"ד דבר אחר)
_________________________________________________________________________
-
כיצד מפרש רש"י את דברי הפסוק :
"ואל בני ישראל תאמר וכו'"
? (כ,ב ברש"י ד"ה ואל בני ישראל תאמר)
_________________________________________________________________________
-
כוונתו של רש"י היא שכאן,
בפרשת קדושים, אומרת התורה מה עונשן של העבירות שהזהירה עליהן בפרשה הקודמת, פרשת אחרי מות.
עיין שם בפרק יח פסוקים ו–כג וכתוב בקצרה את מי אסרה התורה בכל פסוק:
-
(יח,ז)
_____________ יד.
(יח,כא)
____________ -
(יח,ח)
____________ ____________ טו.
(יח,כב)
____________ -
(יח,ט)
____________ טז.
(יח,כג)
____________ -
(יח,י)
____________ -
(יח,יב)
____________ ____________ -
(יח,יג)
____________ ____________ -
(יח,יד)
____________ ____________ ____________ -
(יח,טו)
____________ ____________ -
(יח,טז)
____________ ____________ -
(יח,יז)
____________ / ____________ אשתו -
(יח,יח)
____________ ____________ בחיי אשתו -
(יח,יט)
____________ -
(יח,כ)
____________ ____________ -
מהו החטא הראשון שנזכר בפרשה הקודמת שהתורה מפרטת כאן בפרשתנו מה עונשו ?
(כ,ב–ה)
_________________________________________________________________________
-
* כיצד היה מתבצע חטא זה ? (ראה לעיל יח,כא ברש"י בכל דבוריו)
_________________________________________________________________________
-
מה העונש בבי"ד של מטה על חטא זה ?
(כ,ב וברשי ד"ה מות יומת)
_________________________________________________________________________
-
מי צריך לסייע לבית הדין לבצע ענש זה ?
(שם ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מדוע נקראים כאן היהודים בשם:
"עם הארץ", לפי הסיבה הראשונה ברש"י ? (כ,ב ברש"י ד"ה עם הארץ)
_________________________________________________________________________
-
מדוע נקראים כאן היהודים בשם:
"עם הארץ", לפי הסיבה השניה ברש"י ? (שם בא"ד ד"א)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו הנוסף של המעביר מזרעו למֹלֶךְ ? (כ,ג)
_________________________________________________________________________
-
אלו דברים נוראים נעשו ע"י חטא זה ? (כ,ג בסוף הפסוק)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש: "למען טמא את מקדשי" ? (כ,ג ברש"י ד"ה מקדשי)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש: "ואני אתן את פני באיש ההוא" לפי רש"י ? (כ,ג ברש"י ד"ה אתן את פני)
_________________________________________________________________________
-
מה רמוז בדברי הפסוק, איזה כח עצום יש לציבור אפילו אם ח"ו חוטא ?
(כ,ג ברש"י ד"ה באיש)
_________________________________________________________________________
-
מנין למדנו שגם על נכדים וצאצאים פסולים שנתן למֹלֶךְ נענש כמו על בנים רגילים ?
(כ,ג ברש"י ד"ה כי מזרעו נתן למֹלֶךְ)
_________________________________________________________________________
-
מדוע היה צרך בלימוד מיוחד כדי לדעת מה הדין כאשר חטא בנכדיו ?
(שם ברש"י בתחילתו)
_________________________________________________________________________
-
מה יקרה אם עמ"י לא יטפל בחוטא ?
(כ,ד–ה)
_________________________________________________________________________
-
מה רומזת התורה במילים: "העלם יעלימו" ? (כ,ד ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מה באר ר'
שמעון בר יוחאי,
מדוע תיענש המשפחה של החוטא ? (כ,ה ברש"י ד"ה ובמשפחתו)
_________________________________________________________________________
-
האם המשפחה המחפה על החוטא תיענש כמו החוטא, או בענש אחר ? מנין ? (כ,ה ברש"י ד"ה והכרתי אותו)
_________________________________________________________________________
-
מה החומרה המיוחדת שיש בעבודת המֹלֶךְ, לעומת עבודות שעובדים בהן לאלילים אחרים ?
(כ,ה ברש"י ד"ה לזנות אחרי המלך)
_________________________________________________________________________
-
לדעת התרגום יונתן בן עוזיאל האיסור להעביר מזרעו למֹלך,
איננו איסור מעביר בנו באש אלא איסור אחר וכה דבריו:
"ומן זרעך לא תתן בתשמישתה לציד בן עממין למעברא לפולחנא אוחרא"
–-
מה האיסור לפי דבריו ?
________________________________________________ -
כיצד ע"פ פירושו מובן מאד מדוע נאמר איסור זה בסמיכת לאיסורי עריות הן בפרשת אחרי מות והן בפרשת קדושים ?
______________________________________________
-
-
מה העונש המפורש כאן לעוסק באיסור אוב וידעוני ?
(כ,ו)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש: "והתקדשתם והייתם קדושים"
הנאמר כאן אחרי אסורים הקשורים לע"ז ? (כ,ז ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו המפורש בפסוק של מקלל אביו או אמו ?
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו המדויק,
ע"פ הנלמד מגזירה שווה: "דמיו בו" ? (כ,ט ברש"י ד"ה דמיו בו)
_________________________________________________________________________
-
מה הפרוש ע"פ הפשט של הבטוי: "דמיו בו" ? (שם ברש"י בא"ד ופשוטו של מקרא)
_________________________________________________________________________
-
מה למדנו מהכפילות:
שהתורה חוזרת ואומרת גם "אשר יקלל את אביו ואת אמו" וגם:
"אביו ואמו קלל"
? (כ,ט ברש"י ד"ה אביו ואמו קלל)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו המפורש בתורה של חוטא עם אשת איש ? (כ,י)
_________________________________________________________________________
-
מה בדיוק עונשו ע"פ התורה שבע"פ ?(כ,י ברש"י ד"ה מות יומת הנואף והנואפת)
_________________________________________________________________________
-
מה למדנו מזה שנאמר:
"איש אשר ינאף"
? (כ,י ברש"י ד"ה איש)
_________________________________________________________________________
-
מה למדנו מזה שנאמר:
"אשר ינאף את אשת איש"
? (כ,י ברש"י ד"ה אשר ינאף את אשת איש)
_________________________________________________________________________
-
מה למדנו מזה שנאמר:
"אשר ינאף את אשת רעהו"
? (כ,י ברש"י ד"ה אשר ינאף את אשת רעהו)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו של חוטא עם אשת אביו ? (כ,יא)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו של חוטא עם אשת בנו ? (כ,יב)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש: "תבל"
? (כ,יב ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו של חוטא עם זכר ?
(כ,יג)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו של אדם שנשא אשה ואחר כן נשא את אמה ? (כ,יד)
_________________________________________________________________________
-
מה קשה לרש"י על הבטוי:
באש ישרפו אותו ואתהן"
? (כ,יד ברש"י ד"ה ישרפו/אותו/ואתהן)
_________________________________________________________________________
-
מה התירוץ הראשון ברש"י ? (כ,יד ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מה התירוץ השני ברש"י ? (שם ברש"י בא"ד ויש מרבותינו)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו של חוטא או חוטאת עם בהמה ?
(כ,טו–טז)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשם של אח ואחות שחטאו ?
(כ,יז)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש ע"פ הפשט של הבטוי "חסד הוא" הנאמר כנימוק לאיסור אח ואחות ? (כ,יז ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מה הפירוש ע"פ הדרש ?
(שם ברש"י בא"ד ומדרשו)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשם של האיש והאשה שחטאו בהיותה נידה ?
(כ,יח)
_________________________________________________________________________
-
* במה שונה סגנונו של הפסוק:
"וערות אחות אמך"
(כ,יט),
משאר הפסוקים בפרשיתנו המדברים באיסור ערוה ?
_________________________________________________________________________
-
מה העונש המפורש לחוטא עם דודתו ?
(כ,כ)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש: "ערירים"
? (כ,כ ברש"י ד"ה ערירים)
_________________________________________________________________________
-
האם העונש להיות ערירים הוא רק לחוטא עם דודתו,
או גם בשאר חייבים כריתות ? מנין ? (כ,כ ברש"י ד"ה אשר ישכב את דודתו)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו של החוטא עם אשת אחיו ? (כ,כא)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש ע"פ הפשט של הביטוי "נדה היא" הנאמר באסור אשת אחיו ?
(כ,כא ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
איזה שכר מובטח לעמ"י על זהירות מעריות ?
(כ,כב)
_________________________________________________________________________
-
מה הנימוק לאיסור להתנהג כמו גויים ?
(כ,כג)
_________________________________________________________________________
-
מה פרוש: "וָאָקוּץ"
? (כ,כג ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
כיצד גורמים חטאי הגויים שישבו בארץ, לכך שעמ"י יקבל את הארץ ?
(כ,כג–כד)
_________________________________________________________________________
-
כיצד נקראת ארץ ישראל בפסוקנו ? (כ,כד לפני האתנחתא)
_________________________________________________________________________
-
מה מחייבת אותנו ההבדלה שהבדיל ה' בינינו לבין העמים,
ע"פ סמיכות הפסוקים ? (כ,כד–כה)
_________________________________________________________________________
-
מה מקשה רש"י על דברי הפסוק: "והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה"
? (כ,כה ברש"י ד"ה והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה)
_________________________________________________________________________
-
מה מתרץ רש"י ? (שם ברש"י בא"ד אלא)
_________________________________________________________________________
-
מה כוונת ה'
באמרו:
"ואבדל אתכם מן העמים להיות לי"
? (כו,כו ברש"י)
_________________________________________________________________________
-
מה עדיף שיאמר אדם: "בשר חזיר הוא מגעיל ולכן אינני אוכל",
או שיאמר: "בשר חזיר הוא טעים, אבל אבי שבשמים אסר אותו עלי" ? מנין ? (שם ברש"י בא"ד ר' אלעזר בן עזריה אומר)
_________________________________________________________________________
-
מה עונשו של חוטא באוב וידעוני ?
(כו,כז ברש"י):-
במזיד והתראת עדים _______________________
-
במזיד ללא עדים __________________________
-
בשוגג __________________________________
-
-
מה הדין בחלול שבת, בשלשת האופנים הנ"ל ? (שם בסוף הרש"י)
_________________________________________________________________________
–
סוף –
עמוד