ח

ודש
אדר –
מזל
החודש דגים

 

 

 

למזל
החודש יתכנו טעמים רבים:
בחודש
זה הדגים
בנהרות ובאגמים פרים ורבים. במסורת
הדגים הינם סמל לברכה,
הדגים
מכוסים מן העין במים "ואין
הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין".

ישראל
נמשלו לדגים:
כשם
שהדגים חייהם במים,
ישראל
חייהם בתורה שנמשלה
למים המחיים את הנפש "ואין
מים אלא תורה".
מזל
דגים בלשון רבים,
רמז
לעבור
השנה אדר א'
ו–ב'
שמזל
אחד להם.

אדר
הוא החודש השנים –
עשר
למניין חודשי השנה ליציאת מצרים –
ניסן,
והשישי
למניין חודשי השנה לבריאת העולם – מתשרי.

שמות
החודש :
במקרא
מוזכר החודש במגילת אסתר (ג:
7 )

"ומחודש
לחודש שנים עשר,
הוא
חודש אדר". פרוש
אחד מפרש את השם כ"גורן",
כי
בו מכינים את הגרנות לקראת קציר האביב. דעה
אחרת גורסת שאדר פרושו קודר,
מעונן.
ואולי
אדר הוא מלשון הדר,
שכן
חודש זה הוא נהדר בטבע ארץ–ישראל
השדות מוריקים והפרחים פורחים.

כרוב
שמות החודשים מקור השם כנראה בבלי
והובא ע"י
שבי ציון–
ומקורו
במילה הארמית אדרו
אדר
הוא חודש שהשמחה טבועה בו וזאת משני טעמים:
ימי
הפורים
החלים בו,
ומהיותו
חודש מבשר אביב שכנו של ניסן.

 מניין ימיו של חודש אדר בשנה רגילה הוא כ"ט .

בשנה מעוברת (
שבע פעמים במחזור של 19
שנה)
נוסף חודש אדר – ראשון ,
שמניין ימיו שלושים, ואילו אדר שני הוא תמיד בן כ"ט יום.

כל הדינים והמנהגים לחגיגות ולימי – אבל ,
שחלים בשנה רגילה באדר ,
עומדים בתוקפם לגבי שנה מעוברת באדר שני.

תאריכים
ומאורעות בחודש אדר

א'
באדר – בו היו מכריזים בימי בית המקדש על השקלים.
( גביית
המס לצרכי המקדש).

ז'
באדר – נולד ונפטר משה רבינו .

ט'
באדר –
נגזרה תענית על המחלוקת שבין בית–
שמאי ובית–
הלל.

י"ג באדר – "יום
ניקנור",
לזכר נצחונו של יהודה המכבי על ניקנור.

י"ד באדר –
פורים בערי הפרזות .

ט"ו באדר – שושן פורים בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן – נון .

ט"ו באדר – התחלת בנין חומת ירושלים ע"י עזרא ונחמיה,
שנקבע יום טוב .

כ"ה באדר – בטלו גזרות אדריאנוס קיסר.

שבת
שקלים,
שבת
זכור ושבת פרה

שלוש
השבתות הסמוכות לפורים בהן קוראים פרשות
מיוחדות לשבתות
אלה.
בשבת
שקלים
קוראים את "פרשת
שקלים"
(שמות
ל'
16-11) על
מנת להזכיר את
תרומת השקלים
לבית
המקדש.
שבת
זכור "זכור
את אשר עשה לך עמלק". שבת
פרה נקראת
לאחר פורים בה קוראים את פרשת "פרה
אדומה"
(במדבר
י"ט 22-1)
להזכיר את
ראשית ההכנות לקראת פסח כשהיה צריך לטהר
באפר הפרה האדומה את עולי .הרגל
הטמאים לפני הכניסה לבית המקדש בפסח.

שבת פרשת זכור

לפי הרבה פוסקים,
פרשת זכור דאוריתא,
כלומר מן התורה יש חיוב לקרוא את פרשת מחיית עמלק פעם אחת בשנה.
בימי מרדכי ואסתר קבעו החיוב על שבת שלפני פורים כדי להסמיך מחיית עמלק למפלת המן.
(עפ"י ערוך השולחן סימן תרפ"ה).
יש אומרים שאף נשים חייבות לשמוע הקריאה של פרשת זכור.

תענית
אסתר

בימי מרדכי ואסתר התענו ביום יג' באדר ולכן קבלו עליהם כל ישראל יום זה לתענית ונקרא "תענית אסתר",
(קצש"ע סימן קמ"א).

זכר
למחצית השקל

נוהגין ליתן קודם פורים אחר תפילת מנחה מחצית מן המטבע הקבוע באותו המקום ובאותו הזמן. יש לתת שלושה מטבעות של מחצית, יש נוהגין ליתן לפחות ערך של 9.6 גרם כסף לכל מחצית מטבע.

נוהגים להניח בתוך קערה בביהכנ"ס שלוש מטבעות של כסף בשווים המלא,
והבא ליתן זכר למחצית השקל,
מניח באותה הקערה כסף מקומי,
איש כנדבת לבו בתמורת אותן המטבעות (ואפילו בפחות משווים),
וזוכה במטבעות הללו ע"י הגבהתם ושב ומניחם בקערה.

אחרי תפילת ערבית,
קריאת המגילה.
(ראה לוח זמנים)

פורים

"והימים האלה נזכרים ונעשים וזכרם לא יסור מזרעם". במה הם נזכרים?
בקריאה.
(מסכת מגילה דף ב'). קריאת המגילה היא אחת משבע מצוות דרבנן שסימנם –
ענ"ן בחמ"ה – עירובין,
נטילת ידיים, נרות,
ברכות,
חנוכה,
מגילה,
הלל,

קריאת
המגילה

בתפילת
שמונה עשרה של ערבית אומרים על הניסים…
בימי
מרדכי ואסתר,
לאחר
התפילה קריאת המגילה,
למחרת
(ביום)
קוראים
פעם נוספת וגם הנשים חייבות בקריאה זו,
זכר
לנס שהיו צועקים יומם ולילה.

זמן
הקריאה בלילה:
מצאת
הכוכבים וזמנה כל הלילה,
עד
עמוד השחר.

זמן
הקריאה ביום:
מהנץ
החמה ועד שקיעת החמה,
אם
קראה משעלה עמוד השחר,
יצא
ידי חובת מקרא מגילה.

הקורא
מברך שלוש ברכות לפני הקריאה:
על
מקרא מגילה.
שעשה
ניסים.
שהחיינו
(ברכת
הזמן). בברכת
שהחיינו ביום יש לכווין על מצוות היום:
משלוח
מנות, מתנות
לאביונים וסעודת פורים.

(הקורא
ביחיד = אין
לברך הברכה שאחר קריאת המגילה).

פורים
ביום

נהגו
ללבוש בגדי שבת חגיגיים לכבוד היום.

ארבע
המצוות הנעשות בפורים בסימן האות "מ"

מחצית השקל – פורים התשס"ד

חישוב
שווי מחצית השקל

1.     
משקלו של השקל מקראי הוא 17
גרם כסף טהור.

2.     
לכן,
מחצית השקל המקראי שווה 8.50
גרם כסף טהור.

3.     
הכסף הטהור נסחר בבורסת הסחורות הבינלאומית ביחידות משקל הנקראות "אוּנְקִיָה".

4.     
משקלה של כל אונקיה הוא 28.35
גרם.

5.     
לפיכך,
כל אונקיה שווה 1.667
שקלים מקראיים.

6.     
ולעניינו,
בכל אונקיה של כסף טהור נכנס "מחצית השקל"
המקראי 3.335
פעמים.

7.     
במוצש"ק פרשת יתרו התשס"ד (14בפברואר למניין אמות העולם)
היה שווי אונקיה כסף טהור בשוק – 6.55$
(דולר ארה"ב).

8.     
מכאן נובע שמחצית השקל המקראי היה שווה בתאריך זה 1.96$
(דולר ארה"ב).

9.     
בתאריך זה שער הדולר היציג בישראל עמד על 4.437
₪ לדולר.

10. 
לסיכום,
בתאריך
זה
שווי
מחצית
השקל
הוא
8.71 ₪.