חוברת עבודה על שירת האזינו

אוגוסט 2, 2026 · מאת איצקוביץ ישראל · דפי עבודה

‫שירת האזינו‬

‫נלקט ונאסף בסייעתא דשמיא‬
‫ע"י ישראל יצחק הלוי איצקוביץ‬
‫‪03-6167043‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬

‫הקדמה לפ' האזינו‬
‫שירת האזינו הוא שירה שאמר משה ביום מותו‪ ,‬שירה זו הוא גם‬
‫תוכחה על המעשים רעים שעשו‪ ,‬באומרו הבט על הדורות הקודמים‬
‫מה עשה ה' לעושי רע‪ ,‬ומוסיף לבאר את העונשים שיעשה ה' לעושי‬
‫רע‪ ,‬ומסיים בביאת המשיח‪.‬‬
‫‪ 'à ÷åñô‬מינוי העדים‬
‫©‪  m¦in© Ẍd© Epi¦f £̀ d‬הקשיבו השמים ע"מ שתהיו עדים‪) ,‬מפני ב'‬
‫סיבות א( כי השמים עומדים לעולם‪ .‬ב( כי ע"י שיתנהגו כראוי‬
‫השמים והארץ יתנו פריים(‪  dẍA¥ c© £̀ e© .‬ואז ע"י שתשמעו אדבר‪.‬‬
‫‪ – :it¦ -ix¥ n§ `¦ ux¤ `¨ d̈ rn‬והארץ תשמע מה שאני אומר‪ ,‬כי‬
‫§‪© W§ z‬‬
‫‪¦e‬‬
‫גם הם יהיו עדים‪.‬‬
‫‪ 'á ÷åñô‬העדות ‪ -‬שבח על התורה‬
‫‪ – ig¦ w§ l¦ xḧÖM© sx£‬ומה העדות ? כמו שמטר מטפטף תמיד‬
‫©‪Ÿ ri‬‬
‫כן לקחי שהוא התורה קיים לעולם‪ – iz¦ ẍn§ `¦ lH© M© l©FY¦ .‬כמו‬

‫‪mxi‬‬
‫טל שהכל שמחים בו‪ ,‬כמו כן התורה הכל שמחים בה‪¦ r¦ U§ M¦ .‬‬
‫‪ – `W‬כמו רוח )שעירים הוא מלשון רוח סערה( שמחזקין‬
‫‪¤ c¤ -il£‬‬
‫‪¥r‬‬
‫‪-il£‬‬
‫‪¥ r miai‬‬
‫§‪¦ a¦ x§ k‬‬
‫את העשבים‪ ,‬כמו כן התורה מחזקת לומדיה‪¦ e .‬‬
‫‪ -:aU‬כמו טיפות גשם כשנופלים על הדשא‪ ,‬הם נותנים טעם‬
‫‪¤ r¥‬‬
‫מתוק לדשא כמו כן התורה נותנת טעם מתוק לאדם )ע"פ הספרי(‪.‬‬
‫‪ – 'â ÷åñô‬פניית משה לישראל‬
‫‪ – `ẍw§ ¤̀ dŸëd§i mW‬משה פונה כעת אל ישראל ואומר להם‪,‬‬
‫¦‪¥ iM‬‬
‫`‪ – :Epid¥ l‬אתם תנו כבוד‬
‫‪Ÿ l¥ lcb‬‬
‫שכאשר אקרא את שם ה'‪¤ Ead̈ :‬‬
‫לה'‪ ,‬והיינו שתענו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬
‫‪ – 'ã ÷åñô‬דרכי משפט ה'‬

‫‪ – el¢‬ה' החזק‪ ,‬ולכאורה היה יכול להעניש‬
‫©‪Ÿ rR̈ min¦ Ÿ xESd‬‬
‫עוברי רצונו בעונשים גדולים‪ ,‬מ"מ תמים פעלו‪ ,‬ונותן עונש רק כפי‬
‫המגיע‪ – hR̈W§ n¦ eik̈ẍC§ -lk̈ iM¦ .‬ומה הטעם ? כי כל דרכי ה'‬
‫¡‪ – dp̈En‬ה' המנהג עולמו‬
‫הם לפי המשפט והיושר‪` l ¥̀ .‬‬
‫בנאמנות‪ ,‬ובמה? שמשלם שכר לצדיקים בעוה"ב‪ ,‬והיינו אע"פ‬
‫שמאחר את התשלום‪ ,‬הוא מפני ששומר את השכר לעתיד לבוא‪.‬‬
‫§‪ – l¤er̈ oi ¥̀ e‬אי ה' עושה עול לאיש‪ ,‬ולכן אפילו רשע שעשה מצווה‬
‫אין הקב"ה מקפח שכרו אבל משלם לו בעולם הזה‪- wiC¦ v© .‬ולכן‬
‫האנשים מצדיקים עליהם את הדין‪ – :`Ed xẄï§e .‬התנהגות זו של‬
‫האנשים )שמצדיקים עליהם את הדין( ישרה‪ ,‬וכן ראוי לנהוג‪.‬‬
‫‪ – 'ä ÷åñô‬תוצאות מעשי רע‬
‫¦‪ – Ÿel zg¥ W‬כשבני ישראל משחיתים דרכיהם‪ ,‬האם השחיתו לו ?‬
‫‪ – `lŸ‬לא שיחתו לו‪ ,‬כי א"א לנו לעשות דבר להקב"ה ע"י מעשינו‪.‬‬

‫‪xeC‬‬
‫̈‪ – mn̈En eip̈A‬ע"י מעשינו הרעים אנו משחיתים לעצמנו‪Ÿ .‬‬
‫‪ – :lYl§ z© tE‬ומדוע הם עושים מום לעצמם ? כי הם דור‬
‫¦‪§ WT¥ r‬‬
‫עיקש שמעקם את הישר‪ ,‬ופתלתול היינו עקום מאוד כמו פתיל שגדל‬
‫סביב הגדיל‪.‬‬
‫‪  'å ÷åñô‬ב' תמיהות על עשיית הרע‬
‫©‪ – z`f-Eln§ b§ Y¦ 'dl§ d‬בתמיה‪ ,‬על ה' אתם גומלים זאת ?‬

‫שעשה לכם טובות וגם עתיד להיפרע ממי שיעשה מעשה רע‪mr© .‬‬
‫̈‪ – läp‬עם שמתנהג בנבלות שהם כפוי טובה ששכחו את הטוב שה'‬
‫§‪ – mk̈g̈ `l‬וגם אינו מתנהג בחכמה לדעת הנולד‪,‬‬
‫עשה להם‪Ÿ e .‬‬
‫‪- j̈¤pT̈ j̈ia¦ `¨ `Ed-`el‬‬
‫דהרי מי שיעשה עבירה ה' יענישו‪Ÿ d£ .‬‬
‫הרי הוא אביך שקנה אותך להיות לו לעם וגם עשה לך קן לגור‪ ,‬וגם‬
‫‪2‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬

‫תיקנם במה שהיה ראוי וצריך לתקן‪ – j̈U§ r̈ `Ed .‬הוא עשה אותך‬
‫)את עם ישראל( כעם המיוחד בין האומות‪ – :j̈¤p£pk§ie© .‬ולאחר‬
‫שעשה לעם מיוחד ביסס וייפה ואתך בכל מיני תיקונים הראויים‬
‫לאומה חשובה‪ ,‬דהיינו כהנים נביאים מלכים וכו'‪.‬‬
‫‪ – 'æ ÷åñô‬הבט בדורות הקודמים ותפחד מלעשות רע‬
‫‪ – ml̈er‬זכור הימים של שנות עולם והיינו היזכר מה‬
‫§‪Ÿ zen‬‬
‫§‪Ÿ i xkf‬‬
‫‪- xcŸ ë xCŸ zep‬‬
‫עשה ה' לראשונים שהכעיסו לפניו‪Ÿ W§ EpiA¦ .‬‬
‫ותבינו את שנות כל הדורות‪ ,‬ואת כל האירועים שאירע להם‪ ,‬והוא‪:‬‬

‫דור אנוש שהציף עליהם מי אוקיינוס‪ ,‬ודור המבול ששטפם‪l`© W§ .‬‬
‫‪ – j̈c¥‬שאל אביך שהם הנביאים שנקראו אבות‪ ,‬והם יגידו‬
‫¨` ¦‪§ Bi© e§ j̈ia‬‬
‫§‪ – :j§ l̈ Exn`i‬שאל לזקנים שהם‬
‫לו תוצאות מעשי רע‪§ e j̈i¤pw¥ f§ .‬‬
‫החכמים‪ ,‬ויאמרו לך מה עשו הראשונים ומה נעשה איתם‪.‬‬
‫‪ – 'ç ÷åñô‬בשביל עם ישראל משתנה עונש אפי' אצל הגוים‬
‫‪ – m¦ieB‬כשהנחיל ה' לגוים את חלק עונשם‪.‬‬
‫‪Ÿ oei‬‬
‫§‪Ÿ l§ r¤ lg¥ p§ d© A‬‬
‫§‪ – mc̈`¨ i¥pA§ Ÿecix¦ t§ d© A‬כשהפריד ה' בין בני אדם דהיינו דור‬
‫ההפלגה‪ ,‬ולכאורה היה יכול לאבדם לגמרי מהעולם בעבור עוונם‪.‬‬
‫©‪ – miO¦ r© zlŸ aª B§ aS‬ומ"מ הקים גבולות בין העמים‪ ,‬ולא‬
‫‪¥i‬‬
‫¦‪ – :l ¥̀ ẍU‬ומדוע עשה כן?‬
‫השמידם מן העולם‪§ i i¥pA§ xR© q§ n¦ l§ .‬‬
‫בשביל בני ישראל שעתידים לצאת מהם‪.‬‬
‫‪ – 'è ÷åñô‬טעם שה' דואג כ"כ לישראל‬
‫‪ – eO‬מדוע עשה ה' כן? כי ישראל הם חלקו של‬
‫¦‪Ÿ r© 'd wl¤ g¥ iM‬‬
‫‪ – : Ÿezl̈£‬יעקב הוא חבל נחלתו כמו החבל‬
‫ה'‪gp© la¤ g¤ aw£ri© .‬‬
‫העשוי מג' חוטים‪ ,‬כמו כן יעקב היה לו ג' זכיותיו‪ (1 :‬זכות עצמו‪.‬‬
‫‪ (2‬זכות יצחק‪ (3 .‬זכות אברהם‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬

‫‪ – 'é ÷åñô‬בחירת בנ"י בה' והנהגתם ע"י ה'‬
‫¦‪ – xÄc§ n¦ ux¤ ¤̀ A§ Ed ¥̀ v̈n‬ה' מצא את עם ישראל נאמנים‬
‫‪§i‬‬
‫במדבר‪ ,‬והיינו שקיבלו עליהם את התורה‪ ,‬ודלא כבני ישמעאל ועשו‪.‬‬
‫§‪ – onW‬ובשממה‪ ,‬מקום שיש יללת חיות‪ ,‬וחוסר‬
‫§‪¦ i ll‬‬
‫‪¥ i EdzŸ aE‬‬
‫§‬
‫‪ – Edp§ a£‬ומה עשה‬
‫§‪¤ aq‬‬
‫מים‪ ,‬במקום כזה ג"כ נמשכו אחר האמונה‪Ÿ i .‬‬
‫§‪- Ed¥p£pea‬‬
‫להם הקב"ה ? סובבם בעננים ובדגלים בארבע רוחות‪Ÿ i .‬‬
‫‪ – :epi‬ה'‬
‫‪Ÿ r¥ oeWi‬‬
‫¦‪Ÿ `¦ M§ Edp§ x¤ S‬‬
‫וגם נתן להם בינה שהוא התורה‪§ i .‬‬
‫שמר אותו כמו ששומרים על האישון )השחור( שבעין‪.‬‬
‫‪ – à"é ÷åñô‬ה' מנהיג את ישראל ברחמנות גדולה‬
‫̈‪ – ŸePw¦ xiri‬כמו הנשר אינו מגיע פתאום אל הקן שלו‪,‬‬
‫‪¦ xW¤‬‬
‫§‪¤ pM‬‬
‫‪ – sg¤ x© i§ eil̈f̈eB‬והאיך מעירם‬
‫אלא מעיר אותם לפני בואו‪Ÿ -lr© .‬‬
‫? מרחף מעל הגוזלים‪ ,‬וע"י הרעש הם מתעוררים‪ ,‬כמו כן הקב"ה‬
‫לא בא אל בנ"י ברוח אחד דבר שהיה גורם להם שמרוב בהלה‬
‫¦‪- Edg¥ T̈¦i eiẗp̈M§ Uxt‬‬
‫ימותו‪ ,‬אלא בא להם מד' רוחות השמים‪§ i .‬‬
‫כמו הנשר שכשרוצה להעביר בניו ממקום למקום הוא פורש כנפיו‬
‫‪ – :ez‬ומניח אותם מעל כנפיו‪ ,‬שהנשר‬
‫ולוקחם‪Ÿ ẍa§ ¤̀ -lr© Ed ¥̀ V̈¦i .‬‬
‫מפחד מחץ‪ ,‬ולכן הוא מניח את גוזליו על כנפיו‪ ,‬מטעם שאם יבוא‬
‫חץ יכנס בו ולא יכנס לתוך בניו‪ ,‬ואף הקב"ה כן סובבם בענני כבוד‬
‫שאם יבואו חיצים יכנסו בו בלבד‪.‬‬
‫‪ – á"é ÷åñô‬המשך הנהגת בנ"י ע"י ה'‬
‫‪ – EPg¤ p§ i© cc̈Ä 'd‬ה' הנהיג את בנ"י שהלכו בבטחון ולכן הלכו‬
‫‪-:xk̈¥p l ¥̀ eO‬‬
‫לבדם‪ ,‬ולא התלוו אליהם שום עומה‪Ÿ r¦ oi ¥̀ e§ .‬‬
‫ומדוע הלכו בבטחון? כי לא היה כח באף אחד ממלכי האומות‬
‫להילחם בישראל‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬

‫‪ – â"é ÷åñô‬הטוב הצפון להם בא"י‬
‫‪ – ux¤ `¨ iz‬יעלה אותם על גובה הארץ‪,‬‬
‫‪¥n‬‬
‫©‪¢ Ä -lr© Eda¥ M¦ x‬‬
‫‪§i‬‬
‫‪- ic̈Ü zaEp‬‬
‫©‪Ÿ Y§ lk`I‬‬
‫והיינו בגלל שא"י גבוהה מכל הארצות‪© e .‬‬

‫‪rl© Q¤ n¦ Wa© c§ Edw¥ p¥‬‬
‫ושם בא"י הם יאכלו את מה שיגדל בשדה‪¦ Ie© .‬‬
‫ ארץ ישראל תהא משובחת מאוד שיוכלו לאכול דבש אפי' מפירות‬‫‪ – :xEv Win¦ l§ g© n‬וגם שמן יוציאו‬
‫§‪¥ on¤ W‬‬
‫שהם קשים כסלע‪¤ e .‬‬
‫מזיתים קשים כחלמיש וצור‪ ,‬שהם אבן וסלע‪.‬‬
‫‪ – ã"é ÷åñô‬המשך שבח ארץ ישראל‬
‫‪ – o`v al£‬ובא"י יאכלו חמאת בקר וחלב מצאן‬
‫‪¥ ge© xẅÄ z`© n§ g¤‬‬

‫וזה היה בזמן שלמה שהיה בקר וצאן מרובים מאוד‪al¤ g¥ -mr¦ .‬‬
‫‪ – oẄä-i¥pA§ mili‬איל שהם של‬
‫̈‪ – mix¦ M‬שומן של כבשים‪¦ ¥̀ e§ .‬‬
‫‪ – micEY‬שהם תיישים‬
‫§‪¦ r‬‬
‫בני בשן שבעבר הירדן שהם שמנים מאוד‪© e .‬‬
‫)הזכר של העז( וכל שלשתם הייה בזמן עשרת השבטים‪al¤ g¥ -mr¦ .‬‬
‫‪ – dḦg¦ zei‬שהחטה תהיה משובחת ושמנה מאוד כגודל כליה‬
‫¦‪Ÿ l§ M‬‬
‫‪ :xn‬ויין משובח‬
‫§‪¤ g̈-dY¤ W§ Y¦ ap̈r¥ -mc‬‬
‫וזה היה בזמן שלמה‪© e .‬‬
‫תשתה במזרקי יין‪.‬‬
‫‪ – å"è ÷åñô‬בגידת בנ"י בה'‬
‫¦‪ – hr̈a‬בנ"י השמינו מרוב טובה ולכן בעטו‬
‫§‪§ Ie© oExW‬‬
‫¦‪ª i on© W‬‬
‫©‪§ Ie‬‬
‫בה' ר"ל‪ – z̈iU¦ M̈ z̈ia¦ r̈ Ÿp§ n© Ẅ .‬בנ"י השמינו מרוב טוב ולכן‬
‫¡‪ – EdÜr̈ D© el‬ומה גרם להם הטוב?‬
‫התכסו בבשר‪Ÿ ` WH¦Ie© .‬‬
‫§‪ – :eŸ zr̈W‬וע"י זה ביזה את‬
‫©‪ª i xEv lA‬‬
‫שעזבו את ה' שעשהו‪¥ pi§ e© .‬‬
‫ה' החזק כסלע שהוא הושיע אותו‪.‬‬
‫‪ – æ"è ÷åñô‬המשך בגידת בנ"י בה'‬
‫‪5‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬

‫‪zar¥ ez‬‬
‫̈‪ – mixf‬הבעירו את חמתו וקנאתו של ה'‪Ÿ A§ .‬‬
‫©‪¦ A§ Ed ª̀ p¦ w‬‬
‫‪§i‬‬
‫‪ -:Edqi‬ובמה הכעיסו אותו? בתועבות בדברים מתועבים‪.‬‬
‫©‪ª r¦ k‬‬
‫‪§i‬‬
‫‪ – æ"é ÷åñô‬בגידת בנ"י בה' במה שעבדו ע"ז‬
‫¡‪ – D© l‬הם הקריבו לע"ז שאין בהם שום‬
‫‪Ÿ ` `lŸ mic¦ X¥ l© EgA§ f¦§ i‬‬
‫¡‪ – mErc̈§i `lŸ mid¦ l‬הע"ז שעבדו היה‬
‫כוח‪ ,‬וע"ז הכעס כפול‪Ÿ ` .‬‬
‫‪ – E`Ä axŸ T̈n¦ miW¦ c̈£‬הע"ז הם‬
‫חדש שלא היה ידוע מקודם‪g .‬‬
‫‪ – :mki‬מע"ז לא‬
‫̀‪¤ za£‬‬
‫‪¥‬‬
‫חדשים ורק לאחרונה באו‪mExr̈U§ `lŸ .‬‬
‫עמדו שערות אבותיכם מפחד‪ ,‬והיינו בגלל שלא ידעו מסוג ע"ז זה‪.‬‬
‫‪ – ç"é ÷åñô‬בנ"י שכחו מה'‬
‫‪ – iW¦ Y‬ה' החזק כסלע שכחת )תשי מלשון שכחה(‪.‬‬
‫‪¤ j̈c§ l̈§i xEv‬‬
‫‪ – :j̈l£‬ושכחת את ה' שהולידך‪.‬‬
‫©‪¤ lgŸ n§ l ¥̀ gM© W§ Y‬‬
‫‪¦e‬‬
‫‪ – è"é ÷åñô‬כעס ה' על בנ"י‬
‫¦‪ – u`¨ p‬ה' ראה מעשי בני ישראל הללו‪ ,‬ויכעס‪.‬‬
‫©‪§ Ie© 'd `x‬‬
‫©‪§ Ie‬‬
‫‪ – :eiz̈paE‬מהכעס שהכעיסוהו בניו ובנותיו‪.‬‬
‫¦‪§ eip̈Ä qr© M© n‬‬
‫‪ – 'ë ÷åñô‬עונש בנ"י‬
‫‪ – md¤ n‬וע"ז אמר ה'‪ :‬אני אסתיר פני‬
‫©‪¥ i©pẗ dẍiY¦ q§ `© xn`I‬‬
‫‪¤ e‬‬
‫‪- mz̈ix£‬‬
‫מהם‪ ,‬היינו שיסתיר שכינתו מהם‪¦ g`© dn̈ d ¤̀ x§ ¤̀ .‬‬
‫אראה מה יהיה בסופם‪ ,‬והאם יצליחו במעשם לאחר שהסיר שכינתו‬
‫‪ – dÖd¥ zkRª d§ Y© xec‬ומה טעם לעונש זה? כי הם‬
‫מהם‪Ÿ iM¦ .‬‬
‫‪ – :mÄ on‬הם מתנהגים‬
‫דור שמהפכין רצונו של ה'‪ª ¥̀ -`lŸ mip¦ Ä .‬‬
‫כבנים שאין בהם נאמנות‪ ,‬והיינו שאמרו בפני נעשה ונשמע‪ ,‬ואח"כ‬
‫בטלו הבטחתם ועבדו לעגל‪.‬‬
‫‪ – à"ë ÷åñô‬ע"י איזה עם יענשו‬
‫‪6‬‬

‫שירת‬

‫האזינו‬

‫`‪ – l ¥̀ -`lŸ a§ ipE‬היות שבני ישראל הכעיסו את ה'‬
‫‪¦ p§ w¦ md¥‬‬
‫‪- mdi‬‬
‫‪¤ l¥ a§ d© A§ ipEq£‬‬
‫בשדים שהם לא אלוה בע"ז )כמבו' לעיל(‪¦ rM¦ .‬‬

‫וגם הכעיסו אותו בעבדם ע"ז שהם הבל‪-`lŸ A§ m ¥̀ ip¦ w§ `© ip¦ £̀ e© .‬‬
‫̈‪ – mr‬ולכן אכעיסם כעונש ע"י גוים שאינם עם‪ ,‬שם הכשדים‬
‫‪läp̈ ieb‬‬
‫)הבבלים( שאינם נחשבים בחשבון השבעים אומות‪Ÿ A§ .‬‬
‫‪ – :mqi‬וע"י עם טיפש שכופר בתורה אכעיסם‪.‬‬
‫©` §‪¥ r¦ k‬‬
‫‪ – á"ë ÷åñô‬עונש חורבן ירושלים וא"י‬
‫¦‪ – iR¦ `© a§ dg̈c§ ẅ W ¥̀ -iM‬כי אש בערה באפי והיינו הכעס‬
‫`‪ – ziY¦ g§ Y© le‬ותבער עד יסוד‬
‫‪Ÿ W§ -cr© cwi‬‬
‫©‪© Y‬‬
‫המשול לאש‪¦ e .‬‬
‫הארץ‪ ,‬והיינו אע"פ שאין דרך אש לבער עפר‪ ,‬מ"מ הרשעת ישראל‬
‫¦‪ – Dl̈ai‬וע"י‬
‫©‪ª e ux¤ ¤̀ lk`Y‬‬
‫גרמה לכך שהאש בער עד היסוד‪© e .‬‬
‫‪ – :mix¦ d̈ ic¥ q§ en‬ותשרוף את‬
‫©‪Ÿ hd¥ l© Y‬‬
‫אש זו נאכל יבול הארץ‪§ e .‬‬
‫ירושלים המיוסדת על ההרים‪.‬‬
‫‪ – â"ë ÷åñô‬הזהרה לתוספת רעה‬

‫‪ – zer‬אני אאסוף עליהם רעות‪iS© g¦ .‬‬
‫©` §‪Ÿ ẍ Ÿenil¥ r̈ dR¤ q‬‬
‫̀‪ – :mÄ-dN¤ k© £‬ואת כל חצי אני אגמור בם‪ ,‬אבל מ"מ יש בפסוק זה‬
‫מעט נחמה דאין הפסוק אומר שבנ"י ח"ו יכלו‪ ,‬אלא שהחיצים יכלו‬
‫בתוך בנ"י‪ ,‬אבל בוודאי שיישארו יהודים‪.‬‬
‫‪ – ã"ë ÷åñô‬עונשי בנ"י ‪ -‬שדים ובהמות טורפות‬
‫§‪- ar̈ẍ i¥fn‬מגודלי שער מרעב‪ ,‬היינו שיהיו כ"כ רעבים עד‬
‫‪ – sW‬ילחמו בהם‬
‫‪¤ x¤ in¥ gª lE‬‬
‫שיגדלו להם שערות מרוב רעב‪§ .‬‬
‫‪ – ixi‬ויהיו נכרתים ע"י השד‬
‫§‪¦ x¦ n§ ah¤ w‬‬
‫השדים הנקראים רשף‪¤ e .‬‬
‫‪ – mÄ-gN© W‬שן של בהמות אשלח‬
‫§‪© £̀ znd¥ A§ -oW‬‬
‫הנקרא מרירי‪¤ e .‬‬
‫בם‪ ,‬וויש בזה עונש חמור ויוצא דופן היות שאין דרך הבהמות לנשוך‬
‫‪7‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬

‫‪ – :xẗr̈ il£‬וגם יהיה בהם חמת הזוחלים‬
‫‪¥ gf zn£‬‬
‫אנשים‪© g-mr¦ .‬‬
‫על העפר שזה הנחש‪.‬‬

‫‪ – ä"ë ÷åñô‬עונשי בנ"י ‪ -‬מלחמות‬
‫‪ – ax¤ g¤ -lM¤ W‬אלו שיסתובבו בחוץ יהרגו מהחרב של‬
‫¦‪© Y§ uEgn‬‬

‫‪mix¦ c̈£gnE‬‬
‫החיילים‪ ,‬וזה העונש על העבירות שנעשו בחוצות‪¥ .‬‬
‫̀‪ – dn̈i ¥‬ואלו שבחדרים ימות מרוב פחד ‪ -‬וזה עונש עבור‬
‫העבירות שנעשו בחדרי חדרים‪ – xEgÄ-m©B .‬גם בחור הבוטח‬
‫בגבורתו‪ – dl̈EzA§ -m©B .‬גם ילדה צעירה שראוי לרחם עליה‪.‬‬
‫‪- :däiU‬‬
‫‪ – w¥pei‬גם קטן שבודאי מרחמים עליו‪¥ Wi`¦ -mr¦ .‬‬
‫‪Ÿ‬‬
‫ואפילו זקן שהכל מכבדים אותו וכולם יהרגו במלחמה מטעם‬
‫העונש‪.‬‬
‫‪ – å"ë ÷åñô‬עונש שהיה ראוי לבוא‬

‫‪mdi‬‬
‫¨` ©‪¤ ¥̀ t§ `© iY¦ x§ n‬‬
‫¦‪ -:mẍk‬אבטל מהאנשים את זכר עם ישראל‪,‬‬
‫¡‪§ f Wep‬‬
‫©` §‪Ÿ `O¥ dz̈iA¦ W‬‬
‫‪ -‬אמר ה' שישליכם הפקר כמו פאה‪.‬‬

‫כמו שעשה לעשרת השבטים שנפוצו בעולם ואינו ידוע היכן הם‪.‬‬
‫‪ – æ"ë ÷åñô‬ומדוע אין ה' עושה כן לבנ"י‬
‫`‪ – xEb`¨ a¥ie‬אם לא היה כעס האויב צבור ואסוף‪,‬‬
‫‪Ÿ qr© M© ilEl‬‬
‫‪¥‬‬
‫היה ח"ו מקיים ה' את כל צרות הללו‪ ,‬אבל היות והאויב שונא את‬
‫ישראל‪ ,‬ועושה את הצרות מחמת השנאה‪ ,‬לכך ה' מרחם על עמו‪.‬‬
‫‪ – eni‬וע"י שיתנו להם רשות ישחיתו את עם‬
‫©‪Ÿ x¥ v̈ ExM‬‬
‫‪§ pi§ -oR¤‬‬
‫̈‪- dn̈ẍ Epci‬‬
‫‪¥ Exn`i‬‬
‫ישראל ואח"כ יתנכרו השונאים לה'‪§ -oR¤ .‬‬
‫לאחר נצחונם יאמרו השונאים‪ ,‬שהם הגוים‪ ,‬מדוע הצלחנו ? כי ידנו‬
‫‪8‬‬

‫שירת‬

‫האזינו‬

‫§‪- :z`f-lM̈ lr© R̈ 'd `l‬‬
‫רמה‪ ,‬ויש בנו את היכולת והכוח‪Ÿ e .‬‬
‫ולא שה' עשה כן עבור חטאי בנ"י‪.‬‬
‫‪ – ç"ë ÷åñô‬ומדוע הגויים מתנהגים כן‬
‫‪ – dÖd¥ zev‬כי הגוים הם עם שאבדו עצותיו‪.‬‬
‫`‪Ÿ r¥ ca‬‬
‫‪© ieb‬‬
‫¦‪Ÿ -iM‬‬
‫§‪ -:dp̈EaY§ md¤ Ä oi ¥̀ e‬ואין בהם שכל להבין שהכל מה'‪.‬‬
‫‪ – è"ë ÷åñô‬ומה סברו בהבנתם‬
‫©‪ – z`f EliM¦ U‬אילו היה בידם חכמה היו מבינים‬
‫‪§ i Enk§ g̈ El‬‬
‫‪ – :mz̈ix£‬היו מבינים בסוף את‬
‫̈‪¦ g`© l§ Epiai‬‬
‫לבד שאין זה מכוחם‪¦ .‬‬
‫סיבת הפורענות של ישראל‪.‬‬
‫‪ – 'ì ÷åñô‬המשך הטענה על הגויים‬
‫¦‪ – sl¤ ¤̀ cg̈ ¤̀ sCŸ x‬האיך יכול להיות שאחד יניס אלף‬
‫̀‪§ i dk̈i ¥‬‬
‫̈‪ – dääx§ Eqipi‬וע"י שניים מבריחים רבבה‬
‫‪¦ m¦ip© WE‬‬
‫אנשים‪§ .‬‬
‫מישראל‪ – mẍk̈n§ mẍEv-iM¦ `lŸ -m`¦ .‬אם לא כי אלוקי ישראל‬
‫החזק כצור מכרם והיינו מסרם לגוים‪ -:mẍiB¦ q§ d¦ 'de© .‬וה'‬
‫הסגירם לגוים‪ ,‬ולכן זה הסיבה להצלחותיהם‪.‬‬
‫‪ – à"ì ÷åñô‬אפילו לאחר הצלחת הגוים אין הע"ז מתגדל‬

‫§‪Epia‬‬
‫‪ – mẍEv EpxEv‬לא כאלוקינו אלוהיהם‪¥ i`§e .‬‬
‫¦‪¥ k§ `lŸ iM‬‬
‫‪ – :mili‬וכעת האויבים שופטים אותנו‪ .‬והיינו שפסוק זה הוא‬
‫§‪¦ l¦ R‬‬
‫המשך הטענה על הגוים שכל זאת היה להם להבין‪ ,‬דהרי אלוהי‬
‫הגוים לא הצליח לעשות כלום נגד ה'‪ ,‬ואדרבה ה' עשה באלוהיהם‬
‫שפטים‪ ,‬ועכ"ז הם ששופטים על עם ישראל‪ ,‬וא"כ הסיבה‬
‫להצלחתיהם אינו נובע מכוח האלהות שלהם‪ ,‬ע"כ שיש כאן כוונה‬
‫נסתרת והיינו שה' מעניש את בנ"י‪ ,‬ולא שכוחם גדול‪.‬‬
‫‪ – á"ì ÷åñô‬למה דומה מעשי בנ"י‬
‫‪9‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬

‫©‪ – mp̈t‬ומדוע אמר ה' שיפקיר את בנ"י? כי‬
‫‪§ B mcŸ q§ ot¤‬‬
‫¦‪¤ Bn¦ -iM‬‬
‫הגפן של ישראל דהיינו המעשים שלהם דומים למעשים של סדום‪.‬‬
‫‪ – dẍn£‬ומעשיהם דומים גם למעשי עמורה )שדמות‬
‫‪r znŸ c§ X© nE‬‬
‫¦‬
‫היינו שדה תבואה וכאן הוא כעין משל למעשיהם שדומה למעשי‬
‫‪ – Wex‬ענבי בנ"י שהם‬
‫‪Ÿ -ia¥ P§ r¦ en‬‬
‫‪Ÿ ap̈£‬‬
‫עמורה נקט שדמות(‪¥ r .‬‬

‫המעשים שלהם מהם כמו ענבים הנקראים רוש‪zxŸ xŸ n§ zlŸ M§ W§ `© .‬‬
‫‪ – :en‬ועל חטאים הללו מגיע להם משקה מר מאשכולות מרים‬
‫̈‪Ÿ l‬‬
‫)הכונה לכוס פורענות(‪.‬‬
‫‪ – â"ì ÷åñô‬מרירות כוס הפורענות‬
‫‪ – mp̈i¥i mpi‬קטע זה הוא המשך לפסוק הקודם שכתוב‬
‫‪¦ P¦ Y© zn£‬‬
‫‪©g‬‬
‫שיהיה להם כוס פורענות‪ ,‬וכעת מבאר שהמרירות תהיה כמו מרירות‬
‫של כעס נחש‪ – :xf̈k§ `© mip¦ z̈R§ W`x§e .‬וכוס הפורענות יהיה‬
‫אכזרי כמו ראש הנחשים מהסוג הנקרא פתן שכיודע הוא נחש אכזרי‬
‫מאוד‪ ,‬ואינו מרחם על אף אחד‪.‬‬
‫‪ – ã"ì ÷åñô‬אין ה' שוכח מהעוונות‬
‫‪ – ic¦ Ör¦ qn‬אע"פ שאין ה' מעניש מיד אין‬
‫‪ª M̈ `Ed-`lŸ d£‬‬

‫הכוונה שח"ו שכח‪ ,‬אלא הוא כמוס מוחבא אצל ה' ‪mEzg̈ .‬‬
‫`‪ – :iz̈xv§ e‬העונש מוחבא באוצרות ה'‪.‬‬
‫§‪Ÿ A‬‬
‫‪ – ä"ì ÷åñô‬אם יעברו עבירות הוענש מוכן מיד‬
‫§‪ – mN¥ W‬לה' מוכן הפורענות והנקמה וישלם להם‪.‬‬
‫¦‪¦ e mẅp̈ il‬‬
‫§‪ – ml̈b§ x© hEnŸ zr¥ l‬בזמן שתמוט רגלים בזמן שתתמוטט‬
‫רגלם כלומר שתסתיים זכות אבותם‪- mc̈i ¥̀ m Ÿei a Ÿexẅ iM¦ .‬‬
‫העונש מוכן להם מיד‪ ,‬וביום שיענשו יקבלו אותו מיד )ולא שהעונש‬
‫‪ – :en‬וימהר‬
‫‪Ÿ l̈ zcz£‬‬
‫רחוק ואינו יכול להביאו מיד(‪¦ r Wg̈§e .‬‬
‫העתיד לבוא להם‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬
‫‪ – å"ì ÷åñô‬אפי' בעת פורענות מרחם ה' על עמו‬

‫̈‪ – ŸeOr© 'd oici‬כעת מוסיף משה רבנו לומר דאע"פ שיעניש‬
‫¦‪¦ -iM‬‬
‫ה' את בנ"י עכ"ז מרחם עליהם בשעת העונש‪ ,‬וזה כי ישפוט ה' את‬
‫¦‪ – mg̈¤pz‬ועל עבדיו ירחם כשיראה‬
‫§‪§ i eic̈ä£r-lr‬‬
‫עם ישראל‪© e .‬‬
‫¦‪ – cï zl© f§ `¨ -iM¦ d ¤̀ x‬ומתי ירחם עליהם‬
‫היסורים שלהם‪§ i iM¦ .‬‬
‫? כאשר יראה שכח ידם הולכת מהם‪ ,‬והיינו שיד האויב מתחזקת‬
‫עליהם‪ – :aEfr̈§e xEvr̈ qt¤ ¤̀ e§ .‬באחרית הימים לא יהיה לעם‬
‫ישראל עצור ואזוב שאפשר לסמוך עליהם‪ ,‬ואז ישענו רק על ה'‪ ,‬ולכן‬
‫ה' ירחם עליהם‪ ,‬עצור ‪ -‬מושל‪ ,‬אזוב ‪ -‬מנהיג‪.‬‬
‫‪ – æ"ì ÷åñô‬אמירת מוסר לבנ"י ע"י ה'‬

‫¡‪ – Ÿenid¥ l‬ה' יאמר להם היכן הע"ז שעבדתם‪xEv .‬‬
‫§` ©‪Ÿ ` i ¥̀ xn‬‬
‫‪¨e‬‬
‫‪ – :ea‬הע"ז שאמרתם שהוא חזק כאבן ושחסיתם בו‪.‬‬
‫̈‪Ÿ Eiq̈g‬‬
‫‪ – ç"ì ÷åñô‬המשך מוסר לבנ"י ע"י ה'‬
‫‪ – Elk`i‬הע"ז שאכל את הקרבנות‬
‫‪¥‬‬
‫‪eni‬‬
‫̀‪Ÿ g¥ äf§ al¤ g¥ xW¤ £‬‬
‫¦‪ – mk̈iq¦ p§ oi¥i EYW‬והם גם שתו את היין שישראל‬
‫שנתתם לו‪§ i .‬‬

‫§‪id‬‬
‫‪ – mkª‬שהע"ז הזאת יעזרו לכם‪¦ i .‬‬
‫©‪¤ xf§ r‬‬
‫ניסכו להם‪§ ie§ EnEwï .‬‬
‫‪ -:dẍz§ q¦ mki‬שהע"ז הזאת שהקרבתם לו יהיה לך למסתור‬
‫‪¤ l£‬‬
‫‪¥r‬‬
‫מפני האויב‪.‬‬
‫‪ – è"ì ÷åñô‬בנ"י יצטרכו להודות שה' הוא האלוקים‬
‫̀‪ – `Ed ip£‬והיות שראיתם שהע"ז לא‬
‫§‪¦ ip¦ £̀ iM¦ dŸr© E`x‬‬

‫הושיעה אתכם יצטרכו להודות שרק ה' הוא האלוקים‪oi ¥̀ e§ .‬‬
‫¡‪ – ic¦ Ör¦ mid¦ l‬ומבלעדי ה' אין שום אלוקים‪zin¦ `¨ ip¦ £̀ .‬‬
‫`‪Ÿ‬‬
‫©‪ – d¤Ig© £̀ e‬הכוח להמית ולהחיות רק ביד ה'‪ip¦ £̀ e© iY¦ v§ g© n̈ .‬‬
‫‪11‬‬

‫שירת‬

‫האזינו‬

‫̀‪ – `R̈x§ ¤‬ה' הוא המוחץ היינו הוא שנתן מכות לבנ"י והוא ג"כ‬
‫̈‪ – :liS¦ n© icI‬ואין שום פושע שיכול להינצל‬
‫ירפא אותם‪¦ n¦ oi ¥̀ e§ .‬‬
‫מהעונש המגיע לו‪.‬‬
‫‪ – 'î ÷åñô‬ה' נשבע‬
‫̈‪ – ici‬כאשר אני ארים את ידי לשמים‬
‫¦‪¦ m¦in© Ẅ-l ¤̀ `V̈ ¤̀ -iM‬‬
‫‪ – :ml̈rl§ ikp‬ואמרתי בלשון שבועה חי‬
‫§` ©‪¦ `¨ ig© iY¦ x§ n‬‬
‫להישבע‪¨ e .‬‬
‫אנוכי לעולם‪.‬‬
‫‪ – à"î ÷åñô‬מה השבועה‬
‫‪ – iA¦ x§ g© wx© A§ iz¦ eP‬ומה השבועה? כשאשחיז את להב‬
‫¦`‪Ÿ W© -m‬‬
‫̈‪ – ici‬ואוחז במידת הדין‬
‫`‪¦ hR̈W§ n¦ A§ fg‬‬
‫§‪¥ z‬‬
‫הסכין עד שתבריק‪Ÿ e .‬‬
‫ולא ברחמים להינקם בכל אויבי ישראל‪- iẍv̈l§ mẅp̈ aiW¦ `¨ .‬‬
‫‪- :mN¥ W‬‬
‫§‪© £̀ i`© p§ U© n§ l‬‬
‫וכ"ז להשיב נקם לכל צרי עם ישראל‪¦ e .‬‬
‫ולשונאי עם ישראל אשלם כגמולם‪.‬‬
‫‪ – á"î ÷åñô‬עונש לגויים‬
‫©` §‪ – mC̈n¦ iS© g¦ xiM¦ W‬כלומר משל המקרא שהחיצים יהיו‬
‫`‪ – xÜÄ lk‬וחרבו‬
‫§‪© YŸ iA¦ x§ g‬‬
‫שיכורים מרוב דם האויבים ששתו‪© e .‬‬
‫§‪ – dïa§ W‬ומדוע יקבלו עונש זה‬
‫של ה' תאכל בשרם‪¦ e ll̈g̈ mC© n¦ .‬‬

‫ בגלל דם חללי ישראל ששפכו‪ ,‬וששבו את ישראל‪W`xn¥ .‬‬‫`‪ – :a¥ie‬וגם על פירצות שפרצו אבותיהם‪ ,‬כי כשהקב"ה‬
‫‪Ÿ zer‬‬
‫©‪Ÿ x§ R‬‬
‫נפרע מן הגוים פוקד עליהם עונם ועון אבותיהם‪.‬‬
‫‪ – â"î ÷åñô‬ואז שהגוים יראו יברכו את בנ"י‬
‫‪ – eO‬ואז כשהגוים יראו כל זאת יתחילו לשבח‬
‫‪Ÿ r© m¦ieb‬‬
‫©‪Ÿ Epip¦ x§ d‬‬
‫‪ – m ŸeT¦i eic̈ä£‬ומה ישבחו? שעם ישראל‬
‫את עם ישאל‪r-mc© iM¦ .‬‬
‫לא עזבוהו בכל התלאות אע"פ שסבלו צרות רבות וכ"ז כי ידעו‬
‫‪12‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬

‫̈‪ – eiẍv̈l§ aiWi‬וה' יחזיר‬
‫שבסוף ה' יקום דם עבדיו‪¦ mẅp̈§e .‬‬
‫‪- ŸeOr© ez‬‬
‫§‪Ÿ n̈c§ `© xR¤ k‬‬
‫נקמה לשונאים שעשו צרות לעם ישראל‪¦ e .‬‬
‫וה' יפייס את עמו ואדמתו ע"י הנקמה‪.‬‬

‫סיכום‬
‫משה רבינו מינה את השמים ואת הארץ להיות עדים למה שעומד‬
‫לומר‪ ,‬העדות הוא על התורה שקיים לעולם כמו מטר שמטפטף‬
‫תמיד‪ ,‬וכולם שמחים בו כמו טל‪ ,‬ומחזק את לומדיה כמו רוח סערה‬
‫שמחזקת את העשב‪ ,‬ונותנת טעם מתוק כמו טיפות גשם הנופלות‬
‫על הארץ ונותנים טעם מתוק לדשא‪.‬‬
‫ה' החזק כאבן‪ ,‬מ"מ מעניש את האדם רק כפי חטאו‪,‬‬
‫והטעם כי דרכי ה' הם לפי המשפט והיושר‪ ,‬וה' משלם שכר‬
‫לצדיקים בנאמנות בעולם הבא‪ ,‬וגם לרשעים אינו מקפח את המצוות‬
‫שעשו ונותן להם שכרם בעולם הזה‪ ,‬ולכן האנשים מצדיקים עליהם‬
‫את הדין‪ ,‬ומנהג ישר הוא‪.‬‬
‫כשבני ישראל משחיתים דרכיהם אינם משחיתים לה' כי אם‬
‫לעצמם‪ ,‬ומדוע הם משחיתים כי הם דור שמעקם את הישר‪,‬‬
‫והתנהגות זו הוא בתמיה גדולה‪ ,‬האיך גומלים זאת לה' שעשה להם‬
‫טובות‪ ,‬והתנהגות זו הוא התנהגות של עם נבל שמתנהג בכפיות‬
‫טובה‪ ,‬כי הרי ה' קנה אותך לעם‪ ,‬ועשה אותך לעם המיוחד‪ ,‬וביסס‬
‫אותך בכל מיני תיקונים‪.‬‬
‫ובנוסף לזה התנהגות זו הוא ללא חכמה‪ ,‬היות וה' בסוף‬
‫ישלם עונש לכל המעשים הללו‪ ,‬ואם תרצה לדעת איזה עונשים ה'‬
‫מעניש שאל לנביאים ולזקנים את העונש שנתן ה' לדור המבול ודור‬
‫ההפלגה‪.‬‬
‫וגם כשתעיין בעונש זו תראה שגם בה טמון אהבת ה'‬
‫לישראל‪ ,‬מכיון כשהעניש ה' מדוע לא כילה אותם לגמרי ? מכיון‬
‫שרצה שיישאר פליט מהם‪ ,‬היות ועתיד לצאת מהם בנ"י‪ ,‬והטעם שה'‬
‫דואג לישראל הוא בגלל שישראל הם חלקו של ה' וגם בזכות יעקב‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬

‫בנ"י היו נאמנים לה' במדבר‪ ,‬וקיבלו עליהם את התורה‪,‬‬
‫במקום שמום הלכו אחריו בנאמנות‪ ,‬ולכן סובב אותם ה' בעננים‬
‫ודגלים‪ ,‬ונתן להם את בינת התורה‪ ,‬ושמר עליהם כמו ששומרים על‬
‫השחור שבעין‪.‬‬
‫ה' התנהג עם בנ"י כמו הנשר ‪ (1 :‬כמו שהנשר אינו מגיע‬
‫פתאום אל קינו מחמת כי יבהיל אותם‪ ,‬כ"כ ה' בא אל בנ"י מד'‬
‫רוחות השמים‪ (2 .‬כמו שהנשר נושא את גוזליו על כנפיו מטעם‬
‫שמעדיף שיכנס החץ בו ולא יכנס בגוזליו‪ ,‬כ"כ ה' הנהיג את בנ"י‬
‫בעננים כדי שהחיצים יכנסו בו ולא בבנ"י‪.‬‬
‫ה' הנהיג את בנ"י בביטחון גמור‪ ,‬ולכן הלכו בדד ללא‬
‫שיתלוו אליהם אחד מהאומות‪ ,‬והעלה אותם אל א"י שהוא גבוהה‪,‬‬
‫ושם יאכלו את מה שיגדל בשדה‪ ,‬ויאכלו דבש אפילו מפירות שקשים‬
‫כסלע‪ ,‬ויוציאו שמן אפילו מזתים שקשים כאבן‪ ,‬וחמאה מבקר ומצאן‪,‬‬
‫ושומן של כבשים‪ ,‬ואילים מבני בשן‪ ,‬ותיישים‪ ,‬והחיטה תהיה משובחת‬
‫וגדולה כגודל כליה‪.‬‬
‫אבל מ"מ אם מרוב טובה ישמינו בנ"י ויבעטו בה' ר"ל‪,‬‬
‫ויעזבו את ה' שעשהו‪ ,‬ויבזו את ה' שהושיע אותם‪ ,‬יבעירו חמתו של‬
‫ה' בדברים מתועבים‪ ,‬יקריבו לע"ז שאין בו שום כוח‪ ,‬וע"ז זו יהיה‬
‫חדשה שאבותיהם לא ידעו ממנה כלל‪ ,‬ויעבדו לו ושכחו מה'‬
‫שהולידם‪.‬‬
‫ה' כשיראה מעשים הללו יכעס‪ ,‬ולכן אמר אסתיר פני מהם‬
‫וע"י זה לא יצליחו במעשם‪ ,‬וכל זאת כי הם דור שמהפכים את רצונו‬
‫של מקום‪ ,‬ומתנהגים בלי נאמנות‪ ,‬ולכן‪ :‬היות ובנ"י הכעיסו את ה'‬
‫בע"ז שאין בידו כוח לכך הענישם בעם הכשדים שהם עם אינו ידוע‬
‫במנין השבעים אומות‪ ,‬כעס ה' יצא ותשרוף את ארץ ישראל‬
‫וירושלים‪ ,‬המיוסדת על ההרים‪ ,‬ובנוסף לזה כל החיצים יכנסו ח"ו‬
‫בתוך ישראל‪ ,‬ויהיה רעב גדול בארץ עד שיגדל שערות מרוב רעב‪,‬‬
‫וילחמו בהם שדים הנקראים רשף ומרירי‪ ,‬והבהמות והנחשים ינשכו‬
‫בהם‪ ,‬אלו שיסתובבו בחוץ ימותו מהחרב‪ ,‬ואלה שבחדרים ימותו‬
‫‪14‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬

‫מרוב פחד‪ ,‬גם בחור וגם ילדה ותינוק וזקן‪ ,‬ה' יפקיר את בנ"י כמו‬
‫פאה‪.‬‬
‫אמנם ה' היה מגדיל את העונש יותר אלא אילו היה מגדיל‬
‫את העונש היה מתרומם בזה קרנם של הגוים‪ ,‬באמרם שידי העבודה‬
‫זרה שלהם הצילה והצליחה להם נגד ישראל‪ ,‬ולא יתלו את הצלחתם‬
‫נגד ישראל במה שישראל חטאו נגד ה'‪ ,‬והטעם שהם אומרים כן כי‬
‫הם אינם חכמים‪ ,‬כי אילו היו מתבוננים היטב במהלך העניינים היו‬
‫לבטח רואים שיש כאן יד נסתרת בהצלחתם‪ ,‬הרי האיך יתכן שאחד‬
‫יניס אלף ושניים רבבה‪ ,‬אם לא שה' רוצה בעונש זו‪ ,‬ובפרט‬
‫שהאלילים שלהם נענש בידי ה'‪ ,‬ועכ"ז הצליחו נגד ישראל‪ ,‬הרי‬
‫להדיה שאין הכוח מגיע מהאלילים שלהם אלא שה' נתן כוח לאויבים‬
‫להעניש את בנ"י‪ ,‬והיות שהם אינם מתבוננים לכך אין ה' מפקיר‬
‫בידם כלל‪.‬‬
‫והטעם שה' רוצה להפקיר את בנ"י כי המעשים שלהם‬
‫דומים למעשים של סדום ועמורה‪ ,‬והמעשים מרורים כמו ענבים‬
‫הנקראים רוש‪ ,‬ולכן מגיע לבנ"י כוס מרורים שהוא כוס הפורענות‪,‬‬
‫וכוס זה הוא מרור כמו כעס של נחש פתן שהוא כידוע נחש מאוד‬
‫אכזרי‪ ,‬למרות שאין ה' מעניש מיד‪ ,‬אין זה נובע ח"ו מאי יכולתו של‬
‫ה' להעניש‪ ,‬אלא ה' ממתין ומצפה לשינוי‪ ,‬ואם ח"ו אין האדם משנה‬
‫את מעשיו בשעה שה' רוצה להעניש העונש מוכן מיד‪.‬‬
‫אבל מ"מ למרות שהגוים שעושים את הצרות הוא בגלל‬
‫העבירות של בנ"י‪ ,‬מ"מ הגויים יענשו לבסוף על הצרות שעוללו‬
‫לישראל‪ ,‬ודבר זה יהיה בעת שיד האויב מתגבר עליהם ולא יהיה‬
‫להם מושל או מנהיג לסמוך עליו‪ ,‬ואז ייאמר להם ה' היכן הע"ז‬
‫שסמכתם עליו‪ ,‬וזבחתם לו קרבנות‪ ,‬ונסכתם לו יין‪ ,‬לכו אליו אולי‬
‫הוא יעזור לכם‪ ,‬והיות שהוא אינו יכול לעזור לכם אתם חייבים‬
‫להודות שרק ה' יכול לעזור לכם‪ ,‬ואף אחד אינו יכול לסייע לכם‪ ,‬ה'‬
‫הוא שנתן את המכות‪ ,‬והוא שירפה אותם‪.‬‬
‫וה' ישחיז את סכינו להינקם בגויים לכל הצוררים לעם‬
‫ישראל‪ ,‬החיצים יהיו שכורים מרוב דם‪ ,‬וזאת כעונש על אשר הרגו‬
‫‪15‬‬

‫האזינו‬

‫שירת‬

‫כ"כ הרבה נפשות מישראל‪ ,‬ואז הגויים ורננו וישבחו את ה'‪ ,‬כי יראו‬
‫שבנ"י נשארו נאמנים לה' לכל אורך הגלות‪ ,‬וזאת כי הם האמינו שה'‬
‫ינקום בגויים את מה שעוללו להם‪.‬‬

‫‪16‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)