בס"ד

כותבים:
צוות המורים בבית הספר נעם חיים דימונה.

הנושא:
נתינה

מיועד לכיתה:
א

מערך
שיעור להוראה
בעזרת חונכים לילדי
כתה א

שם
הסיפור:
מעילו
של החפץ חיים

החונך
שואל:
את
יודע מה זה "החפץ
חיים".

החניך
לא יודע.
צריך
להסביר לו שזה שמו שם ספר שחיבר רב גדול.
היום
קוראים לרב בשם של הספר.

החונך
מקדים: הסיפור
מספר על המעיל של הרב החשוב הזה,
ששמו היה הרב
ישראל מאיר הכהן מראדין.

החונך
קורא את הסיפור עד המילים:
"למקום
שינה מסודר,
בביתו".

הציורים
יעזרו לתלמיד להשתתף בקריאה.
יש
בסיפור סימן עצור!

החונך
משוחח עם החניך:
א.
מה
לדעתך היה יפה במעשהו של הרב?

ב.
איך
קוראים למצוה זו?
(התשובה:
הכנסת
אורחים)

ממשיכים
בקריאה עד סוף הסיפורי.

עונים
עם החניך על השאלות (החניך
אינו יודע לכתוב.
כתוב
את התשובות לפי מה שהוא אומר).

אמור
לחניך:
בוא
נראה עוד דברים שקשורים להכנסת אורחים.

מעילו של החפץ חיים

רבי שמעון היה עשיר גדול,
שהיה ידוע לכולם בנדיבותו הרבה לישיבות.
כל ישיבה שפנתה אליו – היתה מקבלת את תרומתו ביד רחבה.

יום אחד פגש אותו הרב אליהו לופיאן,
ושאל אותו:
מדוע אתה תורם כל כך הרבה כסף?

"הבה ואספר לך"
– ענה רבי שמעון.

בילדותי,
כשהייתי בערך בן שלש עשרה שנה,
נזדמן לי לשהות יום אחד בעיר ראדין.
הייתי בודד,
ולא הכרתי שם אף אחד.
כאשר הלכתי ברחוב פגשתי יהודי מבוגר,
שפנה אלי בפשטות ואמר לי:
"אולי אתה רוצה להיות האורח שלי"?

התפלאתי מאד,
כיצד ידע היהודי שאני זקוק למקום אירוח.
כמובן,
הסכמתי בשמחה.

היהודי הביא אותי לביתו וראיתי שעל דלת הכניסה מופיע שם בעל הבית:
"ישראל מאיר".

רק כשנכנסתי הבנתי.
ראיתי שם אנשים שבאו להתיעץ עמו,
ולשאול אותו שאלות של תורה.
הבנתי שהיהודי המבוגר אינו אלא החפץ חיים בכבודו ובעצמו.
התביישתי מאד,
אבל הרב לא נתן לי שום אפשרות להתחרט.
הוא דאג לכל מחסורי,
נתן לי לאכול ולשתות,
ואף דאג לי למקום שינה מסודר,
בביתו.

נשכבתי במיטה,
אבל היה לי קשה להרדם.
משום כך,
שכבתי בשקט במיטה.

באמצע הלילה שמעתי צעדים שקטים.
העינים שלי,
שכבר התרגלו לחשיכה,
גילו שהרב בעצמו נכנס לחדר שלי.
הוא היה בטוח שאני ישן.
הוא נעמד ליד מיטתי ונשם עמוק.
"קר כל כך"
– אמר לעצמו בלחש –
"בודאי קר לו לאורח".
בלי היסוס הוריד הרב את מעילו – ופרס אותו על השמיכה שכיסתה אותי.
הוא יצא מן החדר בשקט,
כמו שנכנס…

"החום של המעיל הזה,
מעילו של החפץ חיים,
מחמם את ליבי עד היום"
– סיים העשיר את סיפורו – "ומשום כך אני מרבה לתרום לישיבות".

שאלות:

1. מה היה שמו של התורם הנדיב?

________________________________________________

2. באיזה עיר התרחש הסיפור?

________________________________________________

3. מה היתה שאלתו הראשונה של המארח?

________________________________________________

4. מה שמו של המארח?

________________________________________________

5. מה קרה באותו לילה שהאורח ישן בבית המארח?

________________________________________________

6. מהו הכינוי המפורסם של המארח?

________________________________________________

7. למה התורם הנדיב תורם כל כך הרבה לישיבות?

________________________________________________