חנוכה: למה מדליקים שמונה נרות בחנוכה? – 21 תשובות לשאלת ה"בית יוסף"

בית
יוסף
אורח חיים סימן תרע

איכא למידק למה קבעו שמנה ימים דכיון דשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחת ונמצא שלא נעשה הנס אלא בשבעה לילות???

<<<<<<<<>>>>>>>>

1. מגילת תענית (ליכטנשטיין)
   הסכוליון ד"ה /עשרים וחמשה בכסלו

ומה ראו לעשות חנכה שמנה ימים והלא חנכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעת ימים שנאמר ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וגומר ואומר ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו וגומר ובשביעי הקריב אפרים וכן מצינו בחנכה שעשה שלמה שלא עשאה אלא שבעת ימים שנאמר כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים מה ראו לעשות חנכה זו שמנה ימים אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכל שבעת הימים היו מתקנים בכלי שרת.

אך,
בתלמוד שלנו לא נזכר אלא הנס של פך השמן בלבד 'שלא היה בו להדליק אלא יום אחד,
ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים'.
הרי חוזרת השאלה למקומה:
למה עושים חנוכה שמונה ימים,
והלא נס השמן לא היה אלא שבעה ימים בלבד,
שכן היה שמן ליום אחד בלי הנס?:

2. מאירי שבת

יום הראשון קבעו יום טוב על נס הנצחון במלחמה,
שביום כ"ה נחו מאויביהם,
כשם שנקבע יום טוב בפורים ביום אשר נחו מאויביהם,
ושאר שבעת הימים על נס השמן:

3. האשכול

מה שמצאו פך שמן טהור חתום בחותמו של כהן גדול –
זה גופא היה נס:

4. בית יוסף
   

וי"ל שחילקו שמן שבפך לשמנה חלקים ובכל לילה היו נותנים במנורה חלק אחד והיה דולק עד הבוקר ונמצא שבכל הלילות נעשה נס.

5. בית יוסף
   

ועוד י"ל שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור נשאר הפך מלא כבתחלה וניכר הנס אף בלילה הראשונה.

6. בית יוסף

אי נמי שבליל ראשון נתנו כל השמן בנרות ודלקו כל הלילה ובבוקר מצאו הנרות מלאים שמן וכן בכל לילה ולילה:

7. ברכי יוסף,
   שלטי הגבורים

לפי שהיוָנים גזרו על המילה,
והיתה גזרה זו קשה עליהם מכל הגזרות מפני שיש בה הפרת ברית,
וכשגברה יד החשמונאים עליהם שמחו על חידוש ברית מילה שנִּתנה לשמונה ימים ועליה סמכו גם את חגם –
שמונה ימים:

8. ארחות חיים,
   תולדות יעקב יוסף –
   מקץ

שבלילה הראשון עשו פתילות דקות כדי שלא ישאבו אלא שמן מעט וגם חלקו את השמן ונתנו במנורה מעט כדי שיספיק השמן לשמונה ימים –
ונעשה נס ודלקו נרות המנורה באור גדול כל הלילה,
וכן בכל הלילות.
ולכן יש במצוַת נר חנוכה ענין של מהדרין ומהדרין מן המהדרין,
כיון שעיקר הנס לא בא אלא על הידור מצוה:

9. חיי אדם

שדפנות הפך אכלו מן השמן מעט ולאחר שנתנו השמן במנורה לא היה כדי להדליק אפילו יום אחד:

10. פרי צדיק –
    חנוכה כה

שהיונים רצו להוציא מלב ישראל את האמונה שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם בהשגחתו,
אלא הכל מתנהג בדרך הטבע,
וכבר היו רבים מישראל נוטים אחר אמריהם.
כיון שראו את הנס שלא כדרך הטבע,
היו הכל רואים שהכל מהשגחתו יתברך,
ואפילו בשעה שהעולם מתנהג בדרך הטבע –
גם אז מיד ה'
הכל ומהשגחתו.
ולכך אנו אומרים בפיוט לחנוכה:

'בני בינה ימי שמונה קבעו'
וכו'.
כלומר,
מתוך שהיו בני בינה,
הבינו דבר מתוך דבר;
מתוך הנס הבינו שהשמן הרגיל לדלוק בדרך הטבע –
גם הוא נס:
בשם הרבי מווארקי.

11. חידושי הרי"ם

שלא נתיאשו מלהדליק גם ביום ראשון כיון שאמרה תורה:
נֵר תָּמִיד (ויקרא כד),
וידעו שמחר לא יהיה להם מה להדליק.
והוא הנס הגדול שמקיֵּם את עם ישראל בכל דורותיו וגלויותיו.
שאילו באו לעשות חשבונות מה יהיה ביום מחר לא יוכלו להתקיֵּם אפילו יום אחד,
אבל ישראל אין עושים חשבונות,
אלא שׂמים בטחונם באלקיהם,
וכל רגע וכל מעשה קטן שיש בידם לקיֵּם דבר ה'
– הם שמחים בו ועושים באמונה תמה ואינם מהרהרים:

12. ספר אוהב ישראל –
    ליקוטים חדשים –
    פרשת וישב

ומכלל דברינו מתורץ שפיר קושית הב"י מה שהביא הט"ז שהקשה דהלא הנס לא היה אלא על ז'
ימים עיי"ש.
כי העיקר הוא מה שהמשיכו הח'
מדות העליונות והתחיל להאיר החכמה העליונה שהוא חיות כל העולמות כמו שמצינו אצל כלי המשכן.
אף שעשה בצלאל כבר את המשכן והארון וכל כליו כאשר הראה הקב"ה למשה בהר עכ"ז לא היה להם עדיין חיות עד אחר שמשחם בשמן המשחה,
והיינו שהשפיע עליהם שמן משחת קדש משפע החכמה העליונה והיו הכלים ממש כמו חיים.
וכמו שאיתא בגמרא ובזוה"ק אצל הכרובים.
וכ"ז היה מחמת שהמשיך עליהם חיות ממוח החכמה ע"י שמן המשחה והבן:

13. שפת אמת ספר בראשית –
    לחנוכה –
    שנת [תרנ"ו]
    

בחנוכה קורין בנשיאים.
דכ'
זאת חנוכת המזבח כו'
המשח אותו מאת נשיאי ישראל.
העיד הכתוב כי חל קדושה על המשכן בכח התקרבות הנשיאים.
כי כל בנין המשכן ומקדש היה עדות שיש למעשה בנ"י חלק בקדושה עליונה כמ"ש בגמ'
מחוץ לפרוכת העדות וכי לאורה צריך כו'
עדות הוא שהשכינה שורה בישראל מה עדות נר מערבי כו'.
והענין הוא כי כל הנהגת בני ישראל במדבר למעלה מן הטבע.
ה'
הולך לפניהם.
ולכן אמרו וכי לאורה צריך ומה הי'
נצרך להיות נס בנר מערבי להיות דולק כל היום.
והלא יכול להיות נר מאיר מעצמו במשכן עפ"י נס.
רק שזה העדות שחל מעשה הנס כפי הכנת בנ"י כמ"ש יערוך אותו כו'.
וזה רמז נר מערבי להיות התערבות מעשה נסים בהכנת האדם.
זה עדות שהשכינה שורה בישראל דייקא.
וזה עצמו הי'
ג"כ בנס דחנוכה שנשאר שמן על יום אחד ונעשה בו נס דייקא.
וזה עיקר העדות שבהדלקת הכהן נעשה נס.
ומיושב קושית הב"י כי לא הי'
נס בלילה הראשונה.
ואדרבה זה עיקר העדות שלא הי'
דולק בנס רק בהשתתפות מעשה הכהן.
וכן הי'
בענין המלחמה מסרת גבורים ביד חלשים כו'.
הגם כי לא הי'
עפ"י טבע א"כ הי'
יכול להיות שיהי'
להם מפלה ומיתה במקומותיהם.
רק שרצה הקב"ה להיות נעשה הישועה באמצעיות בנ"י.
וזה עצמו שם חנוכה כמו חנוך לנער עפ"י דרכו.
כי הקב"ה עושה הנס באמצעיות בנ"י להרגילם להתמשך אחר הנהגה עליונה.
משל המלך שאוחז יד בנו ועושה בידו בעצמו נקמה בשונאיו.
וכן גם עתה מתעורר הנס בשמים במצות הדלקת נר חנוכה.
ולכן מברכין להדליק נר חנוכה ולא אמרו להדליק נר בחנוכה.
רק שיש למעלה נר חנוכה.
ובנ"י מדליקין אותו הנר בכח מעשיהם למטה כנ"ל:

14. הרב יהודה
    צבי ברנדווין

ידוע קושית הבית יוסף למה מדליקים שמונה ימים לזכר הנס,
כי לא צריכים להדליק רק שבעה ימים כי על יום הראשון היה מספיק להם פך השמן.

ותירצתי זאת עפ"י הרמז שיש במלת חנוכה שכתוב בספרים בשם ספר אבודרהם,
שמלת חנוכה נוטריקון ח'
נרות והלכה כבית הלל,
והכונה היא על המחלוקת שבין בית הלל ובית שמאי בענין הדלקת הנרות שבית הלל אומרים שמוסיף והולך שמתחילים להדליק נר אחד ביום ראשון וגומרים להדליק שמונה נרות ביום השמיני כי מעלין בקודש.
ובית שמאי אומרים שבליל ראשון מדליקים כל השמונה ואח"כ פוחתים והולכים כמו בפרי החג.

ואפשר לומר שכל אחד הולך לפי שיטתו כמובא בגמרא שבת בענין הגר שרצה לדעת כל התורה על רגל אחת,
שהלל אמר לו מאן דסני לך לחברך לא תעביד ואידך זיל גמור.
הפירוש הוא שאמר לו להתחיל לקיים המצוה של ואהבת לרעך כמוך שהיא כלל גדול בתורה ויסוד התורה ואח"כ יוסיף ויגמור הכל.
ושמאי דחפו באמת הבנין כלומר אמר לו שיש לנו בנין שלם של תורה ומצות ואין לקבל את זה על רגל אחת רק שיקבל עליו לקיים הכל ואח"כ לא עליך המלאכה לגמור שבזה דחפו עיי"ש בגמרא כי הזמן קצר מלהאריך כעת.

15. ספר נר
    מצוה עמוד כא

ואם תאמר,
כיון שהיה בו להדליק יום אחד אם כן אין נס רק לז'
ימים.
ואין לומר,
שהיו מחלקין שמן הפך לח'
ימים,
דזה אינו,
דכיון דכתיב (ויקרא כד,
ג)
יערך אותו אהרן מערב עד בוקר,
צריך לתת שמן שיהיה דולק כל הלילה,
וטוב שיעשו מצוה אחת כתקנה להדליק יום אחד,
ואף אם לא יהיה להם להדליק אחר כך,
יותר טוב משלא יקיימו אף יום אחד.
אבל לא קשיא,
כי נתנו הכל במנורה,
וכל יום ויום נדלק שמינית מן השמן והיה נס בכל יום ויום,
ולא קשיא מידי:

16. ספר נר מצוה עמוד כא

ושמונה ימים שנעשה להם הנס מורה על מעלת התורה כמו שבארנו זה במקום אחר.
והרי יסד דוד מזמור (תהלים קי"ט)
אשרי תמימי דרך על התורה בתמניא אפי.
ועוד סדר למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל וגו'
שבעה פסוקים,
ואחר שבעה פסוקים תורת ה'
תמימה.
כי אלו ז'
פסוקים הם העולם הזה,
והתורה היא על העולם הזה שנברא בז'
ימי בראשית,
לכך מדריגה השמינית היא התורה.
ולכך שבעה שבועות תספור (דברים טז,
ט),
עד החמישים שהוא אחר השבעה הוא מתן תורה,
ודבר זה בארנו באריכות במקום אחר.
לכך הנס של חנוכה ראוי שיהיה שמונה ימים זה אחר זה,
ועוד יתבאר טעם לזה בסמוך:

17. ספר מאור ושמש –
    רמזי חנוכה ד"ה והנה

למה עושים חנוכה שמונה ימים הלא הנס היה רק ז'
ימים,
עיין בבית יוסף).
והנראה לי מאחר שהיה מקום שתחול הברכה דהיינו פך אחד שהיה חתום בחותמו של כהן גדול שהוא הקדושה הגדולה וניצוצים קדושים,
הגם שהיה מעט אף על פי כן יחדו הצדיקים והקדושים שבדור הכל למעלה והמשיכו מי"ג מדות של מעלה את הברכה למטה עד שהיה נגלה במנורה הטהורה הנס שדלק ח'
ימים שהתנוצץ האור של מעלה למטה.
וזה נוכל לרמוז במה שאמרו שמצאו פך אחד שהוא בגימטריא י"ג תיקוני דיקנא שהוא רחמים גמורים ומיוחד ביחוד גדול וזה שהיה חתום בחותמו של כהן גדול על כן שפיר היה הנס גם ביום הראשון מאחר שהעיקר ההמשכה שהמשיכו את הנס היה ביום הראשון של חנוכה,
שהמשיכו שיאיר מלמעלה…

18. ספר ערבי נחל –
    דרוש לחנוכה

תקסב –
הבית יוסף הקשה מאחר שביום הראשון לא היה נס דהא כבר היה בו כדי להדליק יום אחד מדוע עושין שמנה ימים,
הא לא היה הנס רק שבעה ימים.
וראיתי בספר תולדות יעקב יוסף שכתב דלכאורה יש לתרץ זאת עם מה שהקשה עוד מדוע לא תיקנו תשעה ימים משום ספיקא דיומא כמו בכל המועדים.
ואם כן יש לומר דקושיא חדא מיתרצא בחברתה,
דבאמת לא היה ראוי לתקן רק שבעה ימים אלא שתיקנו שמונה ימים משום ספיקה דיומא.
ואח"כ סתר שם תירוץ זה דאי משום ספיקא דיומא תיקנו שמונה ימים היה ראוי שיתחיל חנוכה מן יום השני מעת שהתחיל הנס דהיינו מכ"ו בכסלו רק שיומשך אח"כ בסופו עוד יום אחד משום ספיקא דיומא כמו בכל המועדים שמתחיל פסח בט"ו בניסן וסוכות בט"ו בתשרי אבל אין מקדימין משום ספיקא דיומא ועיין שם שמאריך:

19. ועוד ראיתי בספר א'
    על התורה הביא בשם הר"א בתוס'
    הסמ"ג תירוץ אחר על קושית הבית יוסף,
    דמסתמא בלילה הראשון נתנו כל השמן במנורה כדי שידלוק כשיעורו ולא דאגו ליום מחר כי מצוה הבאה ראשונה ודאי צריכין לעשותה בשלימות,
    ואם כן ודאי טמנו הפך ההוא בירכתי הבית,
    ואם כן איך מצאו ביום השני שמן בפך ההוא כי מי עלה על לבו לפשפש בהפך ההוא ולחשוב אולי נעשה נס ואין סומכין על הנס,
    אלא על כרחך שמיד ביום הראשון כששפכו השמן שבפך למנורה תיכף נעשה הנס ונתמלא הפך בהיותו עדיין ביד הכהן נמצא גם ביום הראשון נעשה נס ע"כ דברי הר"א:

והקשה עליו הספר הנ"ל דעדיין לא הועיל בתירוצו,
דאם כן לא היה נס ביום השמיני כיון שכל יום ויום נעשה נס לחבירו אם כן שביעי הכין לשמיני וביום השמיני לא היו צריכין לנס שכבר היה להם שמן…

ומעתה נראה לי ישוב נכון לקושית הבית יוסף,
כי אע"פ שכל אחד משני תירוצים הללו יש עליו סתירה כאמור,
מ"מ בצירוף שני התירוצים גם יחד נתישב קושית הבית יוסף,
והוא דבאמת היה המעשה כדברי מהר"א ואם כן בכ"ה בכסליו היה נס,
ולא קשיא רק על יום השמיני שלא נעשה בו נס,
ואם כן שפיר נוכל לומר כתירוץ התולדות יעקב יוסף שהוא משום ספיקא דיומא וק"ל.
ועדיין אינו עולה יפה דאם כן ביום השמיני לא נדליק רק שבעה נרות כיון שהוא משום ספק דיום שביעי וק"ל.
ועיין בחידושי הו"ת דרוש לשבת חנוכה פלפול ארוך בגמרא דבבא מציעא:

20. המנורה אשר שמעתי,
    שהיא מוכנה מטעם כבודו להנתן בראש האולם לעונג שבת מיסודו אהל שם שתהיה,
    המנורה הזאת,
    לא של שבעה קנים כתבנית מנורת הקודש של בית המקדש אלא של שמונה קנים כמנורת חנוכה

כבודו היודע את ערכה של ההלכה וחוסן החיים שבה לא פחות מידיעתו את ערכה של האגדה ותועפותיה ודאי יקיים את ההלכה הפסוקה באין חולק לא יעשה אדם מנורה כנגד מנורה אבל עושה של חמשה קנים "ושל ששה ושל שמונה ושל שבעה,
לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות,
מסכת ר"ה,
כד ועור כמה מקומות,
ואחד מהטעמים שתקנו של בית חשמונאי של שמונה נרות בחנוכה ולא שבעה היה כדי לעצור מלעשות תבנית מנורת הקודש מחוץ למקדש,
אפילו רק בדוגמת מספר נרותיה

זאת היא הערצת הקודש והמקדש הנותנת,
עוז לישראל לנצח

והנני בזה חותם בברכה נאמנה מאד נעלה,
אברהם יצחק הכהן קוק

21. כי אילו מדליקים שבעה נרות,
    הרי שביום הרביעי יודלקו ארבעה נרות הן לפי בית שמאי והן לפי בית הלל,
    ואז לא יהיה ניכר הלכה כמאן.

לא ידוע המקור

4