חשיבה הלכתית – למוד באמצעות פסוקים: סוגיה 3

שם המחבר: אלקנה שטראוס נושא: לימוד בעזרת פסוקים כיתות: ד–ו

תפילת
משה

משה
רבינו
רעיא
מהימנא
(=רועה
נאמן)
מנהיג
את
עמו
במדבר,
וכרועה
אמיתי
דואג
לצאנו.
אף
שחטאו
ישראל
עושה
משה
כל
מאמץ
להציל
אותם
מעונש.
מתוך
הפסוקים
מבארים
לנו
חכמים
את
השתדלותו
הרבה
של
משה
בתפילתו
לפני
קונו.

חטא העגל

{א} וַיַּרְא
הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן
הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ
אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ
כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ
מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה
הָיָה לוֹ… {ז} וַיְדַבֵּר
יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת
עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם:
{ח} סָרוּ
מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם
עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ
לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ
אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר
הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
{ט} וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם
הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא:
{י} וְעַתָּה
הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם
וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי
גָּדוֹל:
{יא} וַיְחַל
מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו
וַיֹּאמֶר לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ
בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד
חֲזָקָה:
{יב} לָמָּה
יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה
הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים
וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל
הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
{יג} זְכֹר
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל
עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם
בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת
זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם
וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי
אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם:
{יד} וַיִּנָּחֶם
יְהוָה עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר
לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ:

"וידבר
ה'
אל
משה לך רד"

מאי (=מה הפירוש)
לך רד? אמר רבי אלעזר: אמר לו הקדוש ב"ה למשה, משה רד מגדולתך! כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי, מיד תשש כוחו של משה ולא היה לו כוח לדבר, וכיון שאמר (הקב"ה)
{דברים
ט–יד} "הרף ממני ואשמידם" אמר משה, דבר זה תלוי בי מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים. משל למלך שכעס על בנו והיה מכהו מכה גדולה והיה אוהבו יושב לפניו ומתיירא לומר לו דבר, אמר המלך אלמלא אוהבי זה שיושב לפני הרגתיך. אמר (משה)
דבר זה תלוי בי מיד עמד והצילו (את עם–ישראל).

• הסבר
  כיצד דברי רבי אליעזר נלמדים מהפסוק? _______________________
  ________________________________________________________.

"ועתה
הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך
לגוי גדול"

אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו– מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו. ואמר לפניו רבונו של עולם אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם.

• הסבר
  כיצד דברי רבי אבהו נלמדים מהפסוק? _______________________
  _______________________________________________________.

"ואעשה
אותך לגוי גדול"

אמר רבי אלעזר: אמר משה לפני הקדוש ב"ה, רבונו של עולם ומה כסא של שלש רגלים (אברהם יצחק ויעקב) אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך כסא של רגל אחד (משה) על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותיי עכשיו יאמרו ראו פרנס שהעמיד עליהם בקש גדולה לעצמו ולא בקש עליהם רחמים.

• הסבר
  כיצד דברי רבי אליעזר נלמדים מהפסוק? _______________________
  ________________________________________________________.

"ויחל
משה את פני ה'"

אמר רבי אלעזר: מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שהחלהו (הפציר בו שיחדול). ורבא אמר: עד שהפר לו נדרו, כתיב הכא (=כתוב כאן) "ויחל" וכתיב התם (=וכתוב שם)
{במדבר ל–ג} "לא יחל דברו"
(דין בהפרת נדרים)…
ושמואל אמר: מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם שנאמר {שמות לב–לב} "ואם אין מחני נא מספרך".

אמר רבא אמר רב יצחק: מלמד שהחלה עליהם מדת רחמים. ורבנן אמרי: מלמד שאמר משה לפני הקב"ה רבש"ע חולין הוא לך מעשות כדבר הזה.

• הסבר
  כיצד דברי חכמים נלמדים מהפסוק? _________________________
  _______________________________________________________.

"ויחל
משה את פני ה'"

תניא (שנינו בברייתא) רבי אליעזר הגדול אומר: מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שאחזתו (חלה במחלה שקוראים לה) אחילו. מאי אחילו? אמר רבי אלעזר אש של עצמות. מאי אש של עצמות? אמר אביי: אשתא דגרמי (=קדחת עצמות).

• הסבר
  כיצד דברי רבי אליעזר נלמדים מהפסוק? _______________________
  _______________________________________________________.

"זכור
לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת
להם בך"

מאי "בך"? אמר רבי אלעזר: אמר משה לפני הקדוש ב"ה, רבונו של עולם אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה, ועכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים (וזכות האבות תגן עליהם לעולם).

• הסבר
  כיצד דברי רבי אליעזר נלמדים מהפסוק? _______________________
  _______________________________________________________.

"ותדבר
אליהם: ארבה
את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר
אמרתי"

האי (=זה הלשון) "אשר אמרתי" (אינו מדויק) אשר אמרת מיבעי ליה (=היה צריך לומר)! אמר רבי אלעזר: עד כאן דברי תלמיד (משה אמר:
"…ככוכבי השמים") מכאן ואילך דברי הרב (תשובת הקב"ה:
כל הארץ שהבטחתי ינחלו עם–ישראל ולא אשמידם).
ורבי שמואל בר נחמני אמר: אלו ואלו דברי תלמיד, אלא כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם דברים שאמרת לי לך אמור להם לישראל בשמי (בשמך ה')
הלכתי ואמרתי להם בשמך (ההבטחה שתביא אותם לארץ כנען), עכשיו מה אני אומר להם (איך אומר להם עכשיו שההבטחה בשמך לא תקויים?).

• 
  מהיכן
  למדו חכמים עניין? ______________________________________

חטא המרגלים

{יא} וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי
הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ
בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי
בְּקִרְבּוֹ:
{יב} אַכֶּנּוּ
בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה
אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ:
{יג} וַיֹּאמֶר
מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם
כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה
מִקִּרְבּוֹ:
{יד} וְאָמְרוּ
אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ
כִּי אַתָּה יְהוָה בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה
אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה
יְהוָה וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם
וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם
יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה:
{טו} וְהֵמַתָּה
אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ
הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ
לֵאמֹר:
{טז} מִבִּלְתִּי
יְכֹלֶת יְהוָה לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם
וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר:
{יז} וְעַתָּה
יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר
דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר:
{יח} יְהוָה
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא
עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה
פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל
שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:
{יט} סְלַח
נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל
חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם
הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה:
{כ} וַיֹּאמֶר
יְהוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:
{כא} וְאוּלָם
חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת
כָּל הָאָרֶץ:

"מבלתי
יכולת ה'"

יכול ה'
מיבעי ליה (=היה צריך לומר)!

אמר רבי אלעזר: אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע עכשיו יאמרו אומות העולם תשש כחו כנקבה ואינו יכול להציל, אמר הקב"ה למשה: והלא כבר ראו נסים וגבורות שעשיתי להם על הים! אמר לפניו: רבונו של עולם עדיין יש להם לומר (אומות העולם) למלך אחד יכול לעמוד (מול מלך אחד–פרעה יכל לנצח)
לשלשים ואחד מלכים (מלכי ארץ כנען)
אינו יכול לעמוד.

• הסבר
  כיצד דברי רבי אליעזר נלמדים מהפסוק? _______________________
  _______________________________________________________.

"ויאמר
ה'
סלחתי
כדברך"

אמר ר'
יוחנן: מלמד שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה(צדקת בדברך).
תני דבי (חכמי בית–מדרשו של)
רבי ישמעאל: "כדבריך"- עתידים אומות העולם לומר כן (באמת היו עתידים אומות העולם לומר כן).
(הגמרא מסיימת בשבח משה)
אשרי תלמיד (משה) שרבו (הקב"ה) מודה לו.

• הסבר
  כיצד דברי חכמים נלמדים מהפסוק? _________________________
  _______________________________________________________.

"ואולם
חי אני"

אמר רבא אמר רב יצחק: מלמד שאמר לו הקדוש ב"ה למשה: משה החייתני (בזכות דבריך ימשיכו אומות העולם להכיר ביכולתי) בדבריך:

• הסבר
  כיצד דברי רב יצחק נלמדים מהפסוק? _______________________
  _______________________________________________________.