טו בשבט: כי האדם עץ השדה – מבחר עבודות לתלמיד בשילוב מעבד תמלילים

נושא הדף:
טו בשבט –
מבחר עבודות לתלמיד בשילוב מעבד תמלילים

מחבר:
יהושע רוזנברג

מיועד לכיתות:
ה–ז

לט"ו בשבט –
"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה "

1. עיינו בשירו של נתן זך "כי האדם עץ השדה".

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ

כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדַע

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה

כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשׂרף באש

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צמא למים

כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשׂאר צמא

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ

אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

אָהַבְתִּי וְגַם שנאתי

טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה

קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָהּ שֶׁל עָפָר

וָמַר לִי,
מַר לִי בַּפֶּה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

א.
צבעו בצבע אדום את השורה המבטאת את הרעיון המרכזי של השיר.

ב.
מצאו בשיר דוגמאות הממחישות את הרעיון המרכזי וצבעו אותן בירוק.

2. נתן זך פסימי בגישתו.

א.
העתיקו לכאן מן השיר ביטויים של פסימיות.

ב.
האם אתם שותפים לפסימיות של המשורר?
נמקו.

3. נסו להוסיף בית נוסף לשיר.
השתדלו לשמור עד כמה שניתן על רוח היצירה של נתן זך.

נעיין במקורות שירתו של נתן זך.
בספר דברים פרק כ'
נאמר:

(יט)
כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי
הָאָדָם
עֵץ
הַשָּׂדֶה
לָבֹא
מִפָּנֶיךָ
בַּמָּצוֹר:

(כ)
רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עד רדתה.

4. החליפו את הגופן של המילים המדברות על האיסור לכרות עצים.

מהם העצים המותרים בכריתה?
צבעו בצבע שתבחרו את הקטע בפסוק המדבר על עצים שמותר לכרות.

רש"י מפרש את הפסוק "כי האדם עץ השדה"
כך:

הרי כי משמש בלשון דלמא.
(שמא,
וכי).
שמא האדם עץ השדה להיכנס בתוך המצור מפניך להתייסר בייסורי רעב וצמא כאנשי העיר למה תשחיתנו:

5. א.
ערכו את הקטע מספר דברים ופסקו אותו לפי פירושו של רש"י.

ב.
איזה סימן פיסוק ייתן נתן זך בסוף המשפט שאתם פיסקתם בסימן

שאלה.
נמקו!

ג.
רשמו בטבלה את השורות שבהן מדמה המשורר את האדם לעץ ואת

השורות שבהן הוא מדמה את העץ לאדם.

ד.
ציינו מספר קווי דמיון.

האדם מדומה לעץ	העץ מדומה לאדם

רבי שמשון רפאל הירש מבאר את הפסוק:
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר כך:
עץ השדה הוא האדם.
תוצרת האדמה היא תנאי לקיומו של האדם,
"שחייו של אדם אינו אלא מן האילן"
(ספרי)
("עץ השדה"
הוא הנושא).
… נראה אפוא שזו משמעות הפסוק:
אל תכרות את עצי הפרי של העיר הנצורה,
שכן עצי הפרי מהווים את קיומו של האדם והם כלולים אפוא במסגרת המצור;
הם מנויים עם הדברים שרצונך לזכות בהם על ידי המצור.
כדרך שלא תצור על העיר על מנת להרוס אותה,
כן אל תהרוס את עצי העיר.
הם חלק מן העיר הנצורה.

6. א.
מהו הנימוק לאיסור כריתת העצים במצור לפי פירושו של רש"ר הירש?

ב.
מהו הקשר בין האדם לעץ לפי פירושו?

בתלמוד בבלי מסכת תענית דף ז עמוד א אמר רבי יוחנן:

מאי דכתיב (מהו שכתוב):
'כי האדם עץ השדה',
וכי אדם עץ שדה הוא?
אלא משום דכתיב (שכתוב)
כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת,
וכתיב אתו תשחית וכרת.
הא כיצד?
אם תלמיד חכם הגון הוא – ממנו תאכל ואתו לא תכרת,
ואם לאו – אתו תשחית וכרת.

7. א.
לאיזה סוג של עץ מדומה בקטע מן התלמוד הבבלי תלמיד חכם הגון?

ב.
לאיזה עץ מדומה תלמיד שאיננו הגון?

8. א.
מי מדומה למי במדרש בראשית רבה פרשה כו ד"ה ו ויאמר ה':
אמר רבי אחא אף אילני סרק עתידין ליתן דין וחשבון,
רבנן אמרי מהכא (דברים כ)
כי האדם עץ השדה מה האדם נותן דין וחשבון אף עצים נותנין דין וחשבון…

ב.
השלימו את המשפט.
בבראשית רבה פרשה כו ה—
מדומה ל—.

9. המדרש מדמה בני אדם לעצים.

א.
צבע את הקטע שבו קובע המדרש כי העצים הם בני האדם.

ב.
חלק את הפסוק מספר יחזקאל לחלקיו ורשום ליד כל חלק את הזיהוי שנותן לו המדרש.

ספר יחזקאל פרק י"ז:
(כד)
וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָֹּדֶה כִּי אֲנִי ה’ הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הוֹבַשׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ אֲנִי ה’ דִּברתי ועשיתי.

בראשית רבה פרשה נג ד"ה:
וה'
פקד

וה'
פקד את שרה כאשר אמר זהו שאמר הכתוב (יחזקאל י"ז)
וידעו כל עצי השדה כי אני ה'
השפלתי עץ גבוה הגבהתי עץ שפל…
אמר רבי ברכיה אני ה'
דברתי ועשיתי,
והיכן דבר?
למועד אשוב אליך ולשרה בן ועשה,
וידעו כל עצי השדה אלו הבריות,
כמו שנאמר:
כי האדם עץ השדה,
כי אני ה'
השפלתי עץ גבוה זה אבימלך,
הגבהתי עץ שפל זה אברהם,
הובשתי עץ לח,
אלו נשי אבימלך,
דכתיב כי עצור עצר ה',
הפרחתי עץ יבש,
זו שרה,
אני ה'
דברתי היכן דבר,
למועד אשוב אליך,
ועשיתי,
הה"ד (זהו שכתוב)
ויעש ה'
לשרה כאשר דבר.

10. הפסוק בספר תהלים פרק פ'
מדמה את עם ישראל לגפן:
גפן ממצרים תסיע.
מדרש ויקרא רבה פרשה לו מציין את תכונות הגפן ואת התכונות המקבילות להן בישראל.
ערוך את המדרש בשני טורים.
בטור האחד תכונות הגפן ובטור השני את המקבילה בישראל:

וזכרתי את בריתי יעקוב הה"ד (הדא הוא דכתיב = זהו שכתוב):
גפן ממצרים תסיע (תהלים פ')
מה הגפן הזה אין נוטעין אותה במקום טרשים גדולין אלא בולשין אותה מתחתיה ואח"כ נוטעין אותה כך תגרש גוים ותטעיה מה הגפן הזו כל שאתה מפנה תחתיה הרי היא משובחת כך הם ישראל פנית לפניהם כל מלך ואחר כך ותשרש שרשיה ותמלא הארץ מה הגפן הזו אין נוטעין אותה ערבוביא אלא שורות שורות כך ישראל הם דגלים דגלים הה"ד (במדבר ב)
איש על דגלו באותות לבית אבותם מה הגפן הזו נמוכה מכל האילנות ושולטת בכל האילנות כך הם ישראל נראים כאלו שפלים בעולם הזה אבל לעתיד לבא הן עתידין לירש מסוף העולם ועד סופו מה הגפן הזו שרביט אחד יוצא ממנו ומכבש כמה אילנות כך ישראל צדיק אחד יוצא מהן ושולט מסוף העולם ועד סופו הה"ד (בראשית מב)
ויוסף הוא השליט (יהושע י')
ויהי ה'
את יהושע (ד"ה =דברי הימים=
א יד)
ויצא שם דוד בכל הארצות ושלמה היה מושל בכל הממלכות (אסתר ט)
כי גדול מרדכי בבית המלך מה הגפן הזה העלים שלה מכסין על האשכלות כך הם ישראל עמי הארץ שבהם מכסין על תלמידי חכמים מה הגפן הזו יש בה אשכלות גדולות וקטנות הגדול מחבירו נראה כאלו נמוך מחבירו כך ישראל כל מי שאחד מהם יגע בתורה וגדול מחבירו בתורה נראה נמוך מחבירו מה הגפן הזו טעונה ג'
ברכות כך ישראל מתברכין בג'
ברכות בכל יום יברכך ה'
יאר ה'
ישא ה'
מה הגפן הזו יש בה ענבים יש בה צמוקים כך ישראל יש בהם בעלי מקרא בעלי משנה בעלי תלמוד בעלי אגדה מה גפן זו יש בה יין ויש בה חומץ זה טעון ברכה וזה טעון ברכה כך ישראל חייבין לברך על הטובה ועל הרעה על הטובה ברוך הטוב והמטיב על הרעה ברוך דיין האמת מה היין הזה כל מי ששותה ממנו פניו מאירות וכל מי שאינו שותה ממנו שניו קהות כך ישראל כל מי שבא ומזדווג להם סוף שנוטל את שלו מתחת ידיהן מה גפן זו בתחלה היא נרפסת ברגל ואח"כ עולה לשולחן מלכים כך ישראל נראין כאלו מאוסין בעולם הזה דכתיב (איכה ג)
הייתי שחוק לכל עמי נגינתם כל היום אבל לעתיד לבא ונתנך ה'
עליון דכתיב (ישעיה מט)
והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך מה גפן זו עולה על כל מסע ומסע כך ישראל סופרין על כל מלכות מה גפן זו מדלין אותו על גבי ארזים גדולים כך ישראל שנאמר (תהלים פ)
כסו הרים צלה מה גפן זו נשענת על גבי קנה כך ישראל נשענין בזכות התורה שכתובה בקנה מה גפן זו השומר שלה עומד למעלה כך ישראל השומר שלהם למעלה שנאמר:
הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל (תהלים קכא)
מה גפן זה נשענת ע"ג עצים יבשים והיא לחה כך ישראל נשענין בזכות אבותם אע"פ שהן ישנין הה"ד וזכרתי את בריתי יעקב.

אני והעץ

עבדו בזוגות אל מול המחשב.
שרטטו עץ הכולל:
שורשים,
גזע,
ענפים,
עלים,
פירות.
כל אחד מבני הזוג ירשום על חלקי העץ את הפרטים הבאים:

על השורשים – תכונות שיש בו ואשר קבל מהוריו או מסביו.
(תכונות שבאו לך בירושה,
או התנהגות שרכשת מהם)

על הגזע – תכונות עיקריות המאפיינות אותו.

על הענפים –
מאפיינים חיצוניים של זהותו.

על העלים מאפייני התנהגות.

על הפירות רישמו דעות,
השקפות,
אמונות שהם חלק מזהותכם האישית.

לאחר שמולאו הפרטים יבקש כל אחד את תגובת חבירו – הסכמה,
התנגדות,
ספק וכיוצ"ב.

עצים בארץ ישראל

בספר דברים פרק ח'
מתוארת ארץ ישראל כארץ טובה.
הכתוב מזכיר את שבעת המינים:

(ז)
כִּי ה'
אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר:

(ח)
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ:

1. רשום את שמם של העצים משבעת המינים כפי שהם נקראים היום.

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיב עמוד ב

אמר רב חייא בר אשי אמר רב:
עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות,
שנאמר:
כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם.
(יואל ב')

2. רשום בטבלה שלפניך עצי סרק ועצי פרי הגדלים בארץ ישראל.

עצי פרי	עצי סרק

3.הוסף בטבלה שלפניך עצים שהם בני ארץ ישראל ועצים שיובאו אליה.

עצי ארץ ישראל	עצים שהתאזרחו בארץ
שקד לוז	מנגו תפוז

4. רשום בטבלה שלפניך עצים הגדלים בכל אחד מבתי הגידול:

לדוגמא:

שיר השירים פרק ו'

(יא)
אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים:

ספר עמוס פרק ה'

…כַּרְמֵי חֶמֶד נְטַעְתֶּם וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם:

כרם	פרדס	חורש / יער	מטע	גן / גנה
		חרוב		אֱגוֹז

5. רשום את שמה של פעולת הקטיף של הפירות הבאים:

זית,
תאנה,
תמר,
תפוח,
גפן,
שעורה,
שקדים.
(למשל:
חטה –
קוצרים).

העזר במקורות הבאים:

מדרש תנחומא פרשת בלק סימן ד ד"ה (ד)
בלק בן

…כאדם שהוא אורה את התאנה…

מדרש תנחומא פרשת חקת סימן כג ד"ה (כג)
וישלח ישראל

מלה"ד לשומר שנטל שכרו לשמור גפן או תאנה בא אחד אמר ליה עבור מכאן שאני בוצר את הכרם,
א"ל איני יושב לשמור אלא בשבילך ואתה באת לבוצרה,

תלמוד בבלי מסכת נדה דף סז עמוד א

כדתנן:
האיש נראה כעודר ומוסק זיתים,

הגפן ותוצרתה

6. היין הוא מתוצרתה של הגפן.
עיין במקורות הבאים ורשום את תכונות היין כפי שהן עולות מהם.
מה גורם היין לבני האדם?

ספר בראשית פרק ט'

(כ)
וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם:
(כא)
וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה:

ספר עמוס פרק ה'

לָכֵן יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם עַל דָּל וּמַשְׂאַת בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם וְלֹא תֵשְׁבוּ בָם כַּרְמֵי חֶמֶד נְטַעְתֶּם וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם:

ספר משלי פרק כ"ג

(יט)
שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ:

(כ)
אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ:

(כא)
כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה:

ספר ישעיה פרק כ"ח

(ז)
וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה:

ספר ישעיה פרק ה'

(יא)
הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם:

(יב)
וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל ה’ לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ:

ספר שמואל א פרק א'

(יג)
וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה:

(יד)
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ:

(טו)
וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה’:

פירות
מיובשים

ספר מלכים ב פרק כ'

(ז)
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וַיִּקְחוּ וַיָּשִֹימוּ עַל הַשְּׁחִין וַיֶּחִי:

ספר ישעיה פרק ל"ח

(כא)
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי:

רש"י ישעיה פרק ל"ח פסוק כא

(כא)
דבלת תאנים – דבלת העשויה מתאנים כשהן לחין קרויין תאנים וכשנדרסין בעיגול קרויין דבלה.

ספר שמואל א פרק ל'

(יב)
וַיִּתְּנוּ לוֹ פֶלַח דְּבֵלָה וּשְׁנֵי צִמֻּקִים וַיֹּאכַל וַתָּשָׁב רוּחוֹ אֵלָיו כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם וְלֹא שָׁתָה מַיִם שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת:

7. איזה שם אחר אתה מכיר לתאנה מיובשת?
רשום שמות נוספים של פירות מיובשים.

שקד

8. א.
יותר מכל העצים נקשר שמו של השקד בט"ו בשבט.
התוכל לשער מדוע?

ב.
השקד הוא מהעצים הקדומים בארץ ישראל.
הוא נזכר בספורי יוסף בספר בראשית פרק מ"ג:

(יא)
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים :

נסה לזהות את העצים האחרים בפסוק.

9. מדוע לדעתך מופיע השקד בנבואת ירמיהו כסמל הזריזות והשקידה?

ספר ירמיה פרק א'

(יא)
וַיְהִי דְבַר ה’ אֵלַי לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה:

(יב)
וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ:

10. שלש פעמים נזכרת אחת מתכונות השקד במעשה המנורה בספר שמות פרק ל"ז.
מה באה לציין הזכרה זו?

(יז)
וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנֹרָה זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה הָיוּ:
(יח)
וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי:
(יט)
שְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה אֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה:
(כ)
וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ:
(כא)
וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִמֶּנָּה:
(כב)
כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה הָיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר:

(כג)
וַיַּעַשׂ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר:
(כד)
כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אֹתָהּ וְאֵת כָּל כֵּלֶיהָ:

11. על מטה אהרון מסופר בספר במדבר פרק י"ז

(כג)
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים:

רשום את השלבים בצמיחת פרי השקד.

נטיעות בארץ ישראל

בספר ויקרא פרק י"ט נאמר:

(כג)
וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל:

(כד)
וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה’:

(כה)
וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם:

1. א.
צבע את פסוקית התנאי שבפסוק בצבע אדום.
(כאשר —)

ב.
צבע את תוצאת התנאי בצבע אחר.
(אז —)

2 . א.
קרא את מדרש ויקרא רבה פרשה כה והעתק בסופו את קטע המלא מן

הפסוקים שעליו הוא מתבסס.

ויקרא רבה פרשה כה

אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחלה הה"ד (הדא הוא דכתיב = זהו שכתוב)
ויטע ה'
אלהים גן בעדן (בראשית ב),
אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה הה"ד כי תבאו אל הארץ.

ב.
איזה מעשה של הקב"ה עלינו לחקות לדעת בעל המדרש?

3. קרא את הקטע ממדרש תנחומא וכתוב על פיו מה עלול לגרום לבני אדם להמנע מנטיעה ומדוע הם בכל זאת נוטעים.

מדרש תנחומא פרשת קדושים סימן

(ח)
כי תבואו אל הארץ ונטעתם,
אמר להם הקב"ה לישראל אע"פ שתמצאו אותה מליאה כל טוב,
לא תאמרו נשב ולא נטע אלא הוו זהירין בנטיעות שנאמר ונטעתם כל עץ מאכל,
כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו נוטעים לבניכם שלא יאמר אדם אני זקן כמה שנים אני חי מה אני עומד מתייגע לאחרים למחר אני מת,
אמר שלמה (קהלת ג)
את הכל עשה יפה בעתו גם את העולם נתן בלבם העלם כתיב חסר וא"ו מהו כן אילולי שהקב"ה העלים מלבו של אדם את המיתה לא היה אדם בונה ולא נוטע שהיה אומר למחר אני מת למה אני עומד ומתייגע לאחרים לפיכך העלים הקב"ה מלבות של בני אדם את יום המיתה שיהא אדם בונה זכה יהיה לו לא זכה לאחרים,

מעשה באדריאנוס המלך שהיה עובר למלחמה והולך עם הגייסות שלו להלחם על מדינה אחת שמרדה עליו מצא זקן אחד בדרך שהיה נוטע נטיעות תאנים,
א"ל אנדריאנוס אתה זקן ועומד וטורח ומתייגע לאחרים א"ל אדוני המלך הריני נוטע אם אזכה אוכל מפירות נטיעותי ואם לאו יאכלו בני,
עשה שלש שנים במלחמה וחזר לאחר שלש שנים מצא לאותו זקן באותו מקום מה עשה אותו זקן נטל סלסלה ומלא אותה בכורי תאנים יפות וקרב לפני אנדריאנוס אמר לפניו אדני המלך קבל מן עבדך אני הוא אותו הזקן שמצאת אותי בהליכתך ואמרת לי אתה זקן מה אתה מצטער עומד ומתייגע לאחרים הרי כבר זכני המקום לאכול מפירות נטיעותי ואלה שבתוך הסלסילה מהן מנתך מיד אמר אדריאנוס לעבדיו טלו אותה ממנו ומלאו אותה זהובים ועשו כך…
לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות אלא כשם שמצא עוד יוסיף ויטע אפילו יהיה זקן,
אמר הקב"ה לישראל למדו ממני כביכול אני צריך שנאמר (בראשית ב)
ויטע ה'
אלוהים גן בעדן מקדם.

4. הטלויזיה
החינוכית החליטה להפיק סרט בשם:
מעשה
באדריאנוס המלך. התסריט
ייכתב על פי מכרז. התסריט
הטוב ביותר ייבחר. נניח
שהחלטתם להשתתף במכרז. השלימו
בטבלה הבאה את הפרטים החסרים בתסריט.

תסריט בארבע תמונות לסיפור אדריאנוס המלך
אדריאנוס יוצא למלחמה	פגישתו של אדריאנוס עם הזקן	אדריאנוס שב מן המלחמה ונפגש שנית עם הזקן	הזקן שב הבייתה ומשוחח עם בני ביתו
דמויות	דמויות	דמויות	דמויות
עלילה	עלילה	עלילה	עלילה
תפאורה	תפאורה	תפאורה	תפאורה

מקומו של ט"ו בשבט במעגל השנה

במשנה מסכת ראש השנה פרק א'
משנה א'
שנינו:

ארבעה – ראשי שנים הם.
באחד בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים,
באחד באלול – ראש השנה למעשר בהמה.
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים:
באחד בתשרי.
באחד בתשרי – ראש – השנה לשנים,
ולשמיטין,
וליובלות,
לנטיעה,
ולירקות.
באחד בשבט – ראש השנה לאילן,
כדברי בית שמאי,
בית הלל אומרים:
בחמשה עשר בו.

1. מלא בטבלה הבאה את דעותיהם של החולקים בשאלת מועדו של ראש השנה לאילן

ראש השנה לאילן

	בית שמאי	בית הלל
התאריך

2. עיין בקטע מן התלמוד הבבלי ובפירוש רש"י שלאחריו.

א.
מדוע נקבע ראש השנה לאילן דווקא בחודש שבט?

ב.
מהי משמעותו של ראש השנה לאילן לפי המקורות האלה?

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יד עמוד א

באחד בשבט ראש השנה לאילן.
מאי טעמא?
אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא:
הואיל ויצאו רוב גשמי שנה,
ועדיין רוב תקופה מבחוץ.
– מאי קאמר?
– הכי קאמר:
אף על פי שרוב תקופה מבחוץ,
הואיל ויצאו רוב גשמי שנה.

רש"י מסכת ראש השנה דף יד עמוד א

באחד שבט ראש השנה לאילן – ואין תורמין מפירות אילן שחנטו פירותיו קודם לכן על פירות האילן שחנטו לאחר מכאן.

הואיל ויצאו רוב גשמי שנה – שכבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות,
ונמצאו הפירות חונטין מעתה.

משלי עצים

1. כבר במקרא ממשילים עניינים שונים לעצים.

עיינו בספר הושע פרק ט'
פסוק י'
ורישמו למה מדמים כאן את ישראל.

מה הן התכונות המלמדות על הדמיון?

(י)
כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם הֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם:

2. מנו תכונות של התמר ושל הארז המתאימים לדימוי לצדיק שבתהילים פרק צ"ב:
(יג)
צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה:

3. עיינו במקורות הבאים ומלאו את הטבלה שלפניכם

	ישראל נמשלו ל…	התורה נמשלה ל…
העץ/ הפרי
הנימוק
עץ/תוצרתו
הנימוק
העץ/הפרי
הנימוק
יין
הנימוק

רד"ק ישעיהו פרק נה פסוק א

ואשר אין לו כסף – לא יחוש כי אינו צריך כי בחנם יתנו לו יין וחלב,
נמשלה תורה ליין מה יין משמח הלב כמו שנאמר ויין ישמח לבב אנוש אף דברי תורה כן שנאמר פקודי ה'
ישרים משמחי לב,

תלמוד בבלי מסכת חולין דף צב עמוד א

אמר רבי שמעון בן לקיש:
אומה זו כגפן נמשלה,
זמורות שבה – אלו בעלי בתים,
אשכולות שבה – אלו תלמידי חכמים,
עלין שבה – אלו עמי הארץ,
קנוקנות שבה – אלו ריקנים שבישראל;

במדבר רבה פרשה כא ד"ה טו ד"א יפקד

לפיכך (שם /משלי/
כז)
נוצר תאנה יאכל פריה למה נמשלה תורה בתאנה שרוב האילנות הזית הגפן והתמרה נלקטין כאחת והתאנה נלקטת מעט מעט כך התורה היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשנתים,
איש אשר רוח בו לפי שאמר אלהי הרוחות שאתה מכיר רוח כל אחד ואחד

מדרש תנחומא פרשת אחרי מות סימן י ד"ה (י)
איש איש

בכל הקרבנות נמשלו דברי תורה,
מקריבין יין נסך על גבי המזבח שנאמר (במדבר טו)
ויין לנסך רביעית ההין,
נמשלה דברי תורה ליין שנאמר (משלי ט)
ושתו ביין מסכתי,
מקריבים לחם על גבי המזבח שנאמר (במדבר כח)
את קרבני לחמי לאשי,
וכן הוא אומר (שמות כה)
ונתתי על השולחן לחם פנים לפני תמיד,
נמשלה תורה ללחם שנאמר (משלי ט)
לכו לחמו בלחמי,
מקריבים על גבי המזבח שמן שנא'
סולת בלולה בשמן,
נמשלה תורה לשמן שנ'
(קהלת ט)
בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר.

שמות רבה פרשה מד ד"ה א זכור לאברהם

זכור לאברהם,
פתח ר'
תנחומא בר אבא (תהלים פ)
גפן ממצרים תסיע,
למה נמשלו ישראל לגפן אלא מה הגפן כשבעליה מבקשין שתשביח מה הם עושין עוקרין אותה ממקומה ושותלין אותה במקום אחר והיא משבחת,
כך כיון שבקש הקב"ה להודיע ישראל בעולם מה עשה עקרן ממצרים והביאן למדבר והתחילו מצליחים שם והתחילו מקבלין התורה ואומרים (שמות כד)
כל אשר דבר ה'
נעשה ונשמע ויצא להם שם בעולם,
שנאמר (יחזקאל טז)
ויצא לך שם בגוים ביפיך,

אסתר רבה פרשה ט ד"ה ב ויאמר לה

… מאיזה עצים היה אותו העץ,
אמרו חכמים בשעה שבא להכינו קרא הקב"ה לכל עצי בראשית מי יתן עצמו ויתלה רשע זה עליו,
תאנה אמרה אני אתן את עצמי שממני מביאין ישראל בכורים ולא עוד אלא שנמשלו ישראל כבכורה הלא הוא דכתיב (הושע ט')
כבכורה בתאנה בראשיתה,
גפן אמרה אני אתן את עצמי שבי נמשלו ישראל הה"ד (תהלים פ')
גפן ממצרים תסיע,
רמון אמר אני אתן את עצמי שבי נמשלו ישראל שנא'
(שה"ש =שיר השירים=
ד')
כפלח הרמון רקתך,
אגוז אמר אני אתן את עצמי שבי נדמו ישראל הה"ד (שם /שיר השירים/
ו')
אל גנת אגוז ירדתי,
אתרוג אמר אני אתן את עצמי שממני נוטלין ישראל למצוה הדא ה"ד (ויקרא כ"ג)
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו',
הדס אמר אני אתן את עצמי שנמשלו בי ישראל שנאמר (זכריה א')
והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה,
זית אמר אני אתן את עצמי שבי נמשלו ישראל שנאמר (ירמיה י"א)
זית רענן יפה פרי תאר קרא ה'
שמך,
תפוח אמר אני אתן את עצמי שבי נמשלו ישראל שנאמר (שיר השירים ב')
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים וכתיב (שם /שיר השירים/
ז')
וריח אפך כתפוחים,
דקל אמר אני אתן את עצמי שבי נמשלו ישראל הה"ד (שם /שיר השירים/
ז')
זאת קומתך דמתה לתמר,
עצי שטים ועצי ברושים אמרו אנו ניתן עצמנו שממנו נעשה המשכן ונבנה ביהמ"ק,
ארז ותמר אמרו אנו ניתן עצמנו שאנו נמשלים לצדיק שנאמר (תהלים צ"ב)
צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה,
ערבה אמרה אני אתן את עצמי שבי נמשלו ישראל שנא'
(ישעיה מ"ד)
כערבים על יבלי מים וממני נוטלין למצוה לארבעת המינין שבלולב,
באותה שעה אמר הקוץ לפני הקב"ה רבש"ע אני שאין לי (במה)
[על מה]
לתלות אתן את עצמי ויתלה טמא זה שאני נקרא שמי קוץ והוא קוץ מכאיב ונאה שיתלה קוץ על קוץ וממנו מצאו ועשאו,
וכיון שהביאוהו לפניו הכינו על פתח ביתו ומדד עצמו עליו להראות עבדיו היאך יתלה מרדכי עליו,
השיבתו בת קול נאה לך העץ,
מתוקן לך העץ מששת ימי בראשית,