נושא
הדף:
יהושע:
עיון
מונחה בספר יהושע –
פרק
מבוא

מחבר
החוברת:
אלי
גרינברג

מיועד
לכיתות:
כל
הכיתות

לפרק
הבא
לחץ כאן

עיון מונחה בספר יהושע

פרק מבוא והדרכה

כל הזכויות שמורות,
תשס"ה (2005)

מהדורה ראשונה

עוד בסדרה:

"איש
לנחלתו"
– עיון מונחה בספר שופטים.

בהכנה:

"מן
הנווה"
–
לימוד מונחה בספר שמואל (א–ב).

"עיר
מלוכה"
– לימוד מונחה בספר מלכים (א–ב).

למידע נוסף:

אלי גרינברג,
עמונה,
ת.ד 364
עפרה

054-8128131

Eligr1@gmail.com

נדפס בישראל,
תשס"ה (2005)

לוחות:
י.י הפקות דפוס,
ירושלים

גרפיקה ועימוד:
אלי גרינברג

בס"ד

טובה הארץ

מבואות
לשיטת
הלימוד

א.
מבוא

בשנים האחרונות אני זוכה ללמד בחטיבת המקרא בתלמוד תורה ברקאי במעלה מכמש.

הלימוד בכיתה אינטנסיבי ונמרץ ביותר,
ונוצר צורך לעיצוב מסגרת לשימור תורתם של התלמידים.

פרי סיכום שיטתי זה של ספר יהושע,
פסוק אחרי פסוק,
מונח כעת לפניכם.

טרם נסביר את הדרך לשימוש בחוברת,
בכיתה ובבית,
ברצוני לתאר במשפטים ספורים את שיטת הלימוד ואווירת הכיתה הנוצרת סביבה.

ב.
שיטת ברקאי

"בן
חמש שנים
למקרא,
בן
עשר
למשנה.." (פרקי אבות)

על בסיס משנה זו הגה לפני כעשרים וחמש שנה הרב דן בארי שיטת לימוד ייחודית,
החותרת להקנות בכיתות א'-ד'
את מרבית ספרי המקרא בידיעה מקיפה ומעמיקה,
תוך תשומת לב ללשון המקראית,
הכרת אורח החיים בעולם המקרא,
ותחומי ידע כלליים המשיקים ונוגעים למקרא ולהבנתו.

ג.
כלל פרט וכלל

הקו המנחה את המורה בשיטת ברקאי נובע ממידה זו שהתורה נדרשת בה.

בהכנת השיעור כמו בהעברתו,
על המורה לתפוס את מכלול הסוגיה העומדת לפניו והקשריה אל היחידות שלפניה ואחריה,
לרדת אל פרטי הפסוקים עד יכולת של הסברה מסודרת של חלקי הפסוק והקשרם בדרך הפשט,
ולשוב אחר כך אל הסוגיה הכללית המתבררת ביתר שאת לאחר הדיון בפרטיה.

ד.
מבנה השיעור הקלאסי בשיטת ברקאי

הקדמה – בשלב פתיחה זה של השיעור המורה מקדים ידיעות הנצרכות לתלמידיו להבנת היחידה העומדת לפניהם,
יוצר עניין לקראת לימוד היחידה,
ומקשר את היחידה לחומר לימוד קודם המוכר כבר לתלמידיו (כלל ראשון).

לימוד – לימוד פרטני של הפסוקים,
פרק אחר פרק בלא דילוגים.

סיכום
– הכללת החומר הנלמד,
סיכומו על ידי המורה,
בדיקת מידת קליטת הנלמד על ידי התלמידים ועיסוק בסוגיות כלליות העולות מן היחידה.

ה.
חשיבות השינון ומקומו בשיעור

קניינה של תורה נעשה בפה.
בכיתות הלומדות בשיטת ברקאי אנו לומדים את טעמי המקרא ומשתמשים בהם באופן סדיר בקריאה משותפת בכיתה.
השינון תורם להסדרת גירסא נכונה ומדוייקת של הפסוקים ובניית זיכרון מקיף למען יהיו דברי התורה משוננים ומחודדים בפי התלמיד.

במסגרת השיעור,
בנוי השינון גם הוא על בסיס עקרון הכלל פרט וכלל.

א.
קריאה
מקדימה (כלל)

ב.
לימוד
הפסוקים (פרט)

ג.
קריאה
מסכמת (כלל)

באופן לימוד זה משולב הלימוד בשינון הפסוקים ויוצר הבנה מעמיקה מכח העיון בפשטי הפסוקים ודביקות בתורה הבאה מכח השינון הרציף.

ו.
השינון בבית

כקומה נוספת ללימוד בכיתה חוזרים התלמידים בבית על הנלמד בכיתה,
ומשננים שוב את הפסוקים אותם למדו באותו היום,
לתוספת העמקה וידיעות.

ז.
ראיית הספר כמכלול

כבסיס ללימוד המקרא ערך הרב דן בארי ספר יסוד בשם "כותרות
התנ"ך".
מטרת ספר זה היא להעניק ללומד,
יכולת "אחיזה"
בספר בו הוא עוסק,
מרמת הכלל הגדול וחלקי הספר השונים,
עד לפרטי הפרטים ותתי הנושאים הנידונים בספר.

כותרות אלו מסודרות מעל הלוח בכיתת הלימוד,
ומאפשרות לתלמידים לראות באופן רציף את הקשר בין היחידה הנלמדת ברגע זה בכיתה לנושא הכללי אליו היא שייכת.

ח.
כותרת השיעור

לכל יחידה נלמדת ניתנת כותרת המתמצתת את נושא היחידה (5-10
פסוקים).
כותרת זו נכתבת על הלוח ותוחמת את גבולות היחידה בה עוסקים במהלך השיעור.
אל הכותרת הזו ותמצית ענייניה מתייחס המורה במהלך ההקדמה לשיעור.

ט.
ביאורי מילים

בבסיס לימוד הפשט עומדים ביאורי המילים.
במהלך הלימוד הפרטני מתייחס המורה להסברת אותן מילים מוקשות,
ומסדר הסבר ברור של הפסוק בפי התלמיד.
המילים הקשות וביאוריהן נכתבים על הלוח ומופיעים במהלך השיעור מול התלמיד הקולט את משמען ומעשיר את ידיעותיו בלשון המקראית.
בסוף יחידה מעתיק התלמיד את ביאורי המילים אל מחברתו תחת כותרת היחידה.

י.
שאלות חזרה

במהלך סיכום היחידה מכליל המורה את תמצית הלימוד,
ובודק את רמת הידיעות שנרכשו במהלך ההקדמה ולימוד הפשט.
דרכי הבדיקה רבות ומגוונות ויכולות לכלול הפעלות שונות,
משחקים,
כתיבת סיכום במחברת ועוד.

אחת מדרכי החזרה והסיכום המרכזיות היא שאלת צרור נכבד של שאלות,
המדורגות ברמות קושי שונות ומתאימות לרמות השונות של תלמידי הכיתה.

נושאי השאלות מגוונים:

1. ביאורי המילים שנלמדו.

2. תוכן היחידה ומהלך ענייניה.

3. נושאים כלליים המשיקים ליחידה שנלמדו בהקדמה.

על פי תוצאות השאלות והמשוב הכיתתי,
ניתן לחזור על פי בחירה על נושאים שלא הובנו כראוי,
ולחדד את הבנתם.

יא.
סיכום שבועי

כמות החומר הרב הנלמדת (לעיתים עד מס'
פרקים בשבוע),
מחייבת מנגנון משוב ובחינה מסודרים.
בכיתות היסוד נבחנים התלמידים מידי שבוע בבוחן שבועי קצר הבודק את ידיעות התלמידים בנושאים הבאים:

1. תוכן
   היחידות הנלמדות.

2. ביאורי
   המילים
   הקשות.

3. היכרות
   עם
   הפסוקים
   לאור
   השינון
   במהלך השבוע.

על מנת להקל על התלמידים לשמר בידם את לימודם,
נוצרה החוברת שלפניכם.

יב.
הלימוד המונחה

חוברת זו תואמת למבנה השיעור הבסיסי בדרך ה"כלל
–
פרט
–
וכלל". בראש העמוד מופיעה הכותרת הכללית של נושאי הספר,
עם הדגשה בולטת של היחידה בה עוסקים.

בטבלאות עצמן שלשה חלקים:

1. כותרת משנית ותיחום התוכן הנלמד.
   (לדוגמא:יהושע
   א,א–ט:
   ה'
   מחזק
   את יהושע)

2. ביאורי מילים קשות ביחידה הנלמדת.

3. שאלות חזרה.

יג.
קהל היעד

אופייה המגוון של החוברת והעיסוק בפסוקים ברמות שונות,
מאפשר לעשות בה שימוש נרחב.

1. כיתות יסוד הלומדות את הספרים כסדר או פרקים נבחרים.

2. חטיבות ביניים הלומדות את הספרים בעיון מעמיק ומעוניינות בחזרה בקיאותית.

3. תלמידי תיכונים הלומדים יחידות בקיאות.

4. לומדים עצמאיים ברמה העל תיכונית המעוניינים בארגון וסידור הספר ומבנהו,
   ומורים המכינים את הפרקים ללימוד בכיתותיהם.

יד.
אופן השימוש

כל חלק בעמוד ניתן לשימוש בפני עצמו או בצירוף עם חלקים נוספים.

כותרת
הספר:
שינון חלקי הספר השונים מהכללים אל הפרטים.

כותרות
המשנה:
חיבור הכותרת אל הפסוקים והיכרות עם מבנה העמוד בתנ"ך.

ביאורי
המילים:
שילוב בלימוד אינטנסיבי או בקיאותי להעמקת הידיעות ויכולת הסברת פסוקים.

שאלות
חזרה:
בסיום לימוד יחידה,
לחזרה ובדיקה ללומד העצמאי או בכיתה.

טו.
ביבליוגרפיה

1. כותרות התנ"ך:

   1. הרב דן בארי:
      "כותרות התנ"ך",
      מתוך תנ"ך שלם,
      הוצאת חורב,
      ירושלים,2002.

   2. משה צבי סגל:
      פרוש ספר יהושע בתוך "תורה נביאים וכתובים – מהדורה ספרותית",
      הוצאת דביר,
      מהדורה רביעית,
      ירושלים,1960.
      

2. ביאורי מילים:

   1. מנחם הכהן:
      "מקראות גדולות – הכתר",
      הדפסה שלישית,
      
      הוצאת אוניברסיטת בר אילן,
      רמת גן,
      1997.

   2. יהודה קיל:
      "דעת מקרא"
      – ספר יהושע,
      הוצאת מוסד הרב קוק,
      ירושלים,
      1971.

   3. משה צבי סגל,
      לעיל.
      

3. שאלות
   החזרה:
   נכתבו על ידי המחבר.

טז.
צורת העמוד

1. כותרת
   הספר: מיקום היחידה הנלמדת במהלך הספר מסומן בריבוע מודגש, להקלת איתור הנושא.

2. צורת
   הטבלה: מימין לשמאל. כותרות המשנה מודגשות באפור ולאחריהן ביאורי המילים ושאלות החזרה.

3. ביאורי
   המילים
   מופיעים באותיות מודגשות ובכתיב מלא.
   ביאוריהן בכתב רגיל.

4. שאלות
   החזרה: להקלת ההתמצאות בחוברת מתחיל המספור מחדש בכל עמוד.

הערות והארות הקוראים תתקבלנה בברכה.