בס"ד
מחבר:
שיראל
יהודה
נושא:
יחזקאל
פרק א – מערך שיעור
כיתות
יעד: ט
יחזקאל
א'
מטרת השיעור:
*לדבר על נושא ההתנבאות בא"י
* להתחיל פרק א' ולדבר
איתם על נושא המרכבה.
מהלך השיעור:
-
סוגיית ההתנבאות בגולה.
לקרוא 3 פסוקים
ראשונים.
דיון: איפה
יחזקאל רואה את המראות שלו? בגולה
בבבל.
איזו שאלה זה מעלה אצלנו?
האם יש התנבאות בגולה..
מ'ס תשובות
לעניין:
-
לקרוא את הכוזרי–לנבא
בעבור הארץ הזו -
להתנבא לראשונה בארץ
-
גם כשמתנבאים בגולה הנבואה
הראשונית צריכה להיות בארץ.
2. נושא המרכבה–
לקרוא קריאה שקטה את הפרק.
– מה הבנתן?
"אין דורשין במרכבה יחיד,
אלא אם כן היה חכם ומבין
מדעתו"..- רד"ק
פרשת המרכבה נקראת בביהכ"נס
בהפטרה לשבועות– למה אם כן
ניתן לקרוא אותה בציבור?
ר' עובדיה
מברטנורא:
ולא במעשה בראשית –
במעשה ששת ימי בראשית ב
אפילו לשני בני אדם, וכל
שכן לשלשה או יותר, דאמר
קרא (דברים
ד לב):
"כי
שאל נא לימים ראשונים",
יחיד שואל ואין שנים שואלים:
ולא במעשה מרכבה – שראה
יחזקאל ושראה ישעיה. ורמב"ם
פירש: מעשה בראשית – ההחכמה
הטבעית; ומעשה מרכבה –
מציאות האל ותאריו, והמלאכים,
והנפש, והשכל,
ומה שיהיה אחר המות. ואין
נראה לי שיקרא כל זה מעשה מרכבה, דא"כ
חכמת המרכבה הוה ליה למתני; אלא
מעשה מרכבה הוא שעל ידי הזכרת שמות של
קדושה משתמשים בכתר, וצופין
איך משמרות המלאכים במעמדן, ואיך
היכל לפנים מהיכל, כעין
הסוכין ברוח הקודש:
ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין
מדעתו – אפילו לאדם אחד
אין דורשין במרכבה, אלא אם
כן מכיר בו הרב שהוא חכם, שאם
ימסור לו ראשי פרקים – יהיה הוא מבין השאר
מדעתו:
להגדיר את המושג מראה– ניתן
לראות אך הוא לא מוחשי, לא
ניתן למימוש והוא לא מוחשי. אך
המסר הוא מוחשי, גם אם לא
ניתן לממש אותו. תדמיינו
חלום שחלמתן. התחושות הן
אמיתיות אך המחזה אינו מוחשי.
-
קריאה של פרק ב'.
מה המילה הדומיננטית ביותר
בפרק, מה הקריאה כלפי
יחזקאל? "בן אדם"
יש לכך 2 סיבות:
-
אולי יחזקאל התמלא גאווה עקב
מה שראה והוא חושב שהוא ברמה של מלאך,
אז הקב"ה
מזכיר לו שהוא רק אדם. -
יחזקאל חושב שהוא מת בעקבות
המראות שראה ולכן הקב"ה
מרגיע אותו ואומר לו " בן
אדם" ז"א
אתה חי.
יחזקאל
פרק א'
נביא בגולה (פרק
א' פ'ס א'-ג')
כל מי שנתנבא לא נתנבא כי אם
בארץ הזו או בעבורה.
כך זכה אברהם לנבואתו הראשונה
כאשר ציוה ללכת אל הארץ הזאת, ויחזקאל
ודניאל בעבורה ניבאו– אכן
שניהם ראו עוד את הבית הראשון ואת כבוד
השכינה, אשר כל ימי היותה
שורה בבית ההוא היה כל אדם המוכן לכך מצד
הסגולה מגיע לנבואה.
אשר לנבואת ירמיהו במצרים הלא
היתה בארץ ובעבורה, כמוה
כנבואת משה ואהרון ומרים,
כי סיני ופארן שניהם בגבול
ארץ ישראל, הלא הם על ים
סוף, ודבר האלוה היה:
"ושתי את גבולך מים סוף ועד
ים פלשתים וממדבר עד הנהר".
(כוזרי
מאמר שני, י"ד)
1. מהם דברי הכוזרי בנוגע לנבואה
בגולה?
____________________________________________________________________
-
לפי דעתך, למה
קושר הכוזרי את נבואת הגולה לארץ ישראל?
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________
מעשה המרכבה (פ'ס
ד'- כ'ח)
"אין דורשין במרכבה יחיד,
אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"
(רד"ק)
ר' עובדיה
מברטנורא (חגיגה ב'א,א')
ולא במעשה מרכבה – שראה
יחזקאל ושראה ישעיה. ורמב"ם
פירש: מעשה בראשית – ההחכמה
הטבעית; ומעשה מרכבה –
מציאות האל ותאריו, והמלאכים,
והנפש, והשכל,
ומה שיהיה אחר המות. ואין
נראה לי שיקרא כל זה מעשה מרכבה, דא"כ
חכמת המרכבה הוה ליה למתני; אלא
מעשה מרכבה הוא שעל ידי הזכרת שמות של
קדושה משתמשים בכתר, וצופין
איך משמרות המלאכים במעמדן, ואיך
היכל לפנים מהיכל, כעין
הסוכין ברוח הקודש:
ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין
מדעתו – אפילו לאדם אחד
אין דורשין במרכבה, אלא אם
כן מכיר בו הרב שהוא חכם, שאם
ימסור לו ראשי פרקים – יהיה הוא מבין השאר
מדעתו: