נושא הדף:
יסודות האמונה, תורה
ומצוות: סיכום לפי מיקוד
תשס"ו
מחבר: הרב
שלמה וילק
מיועד לכתות:
תיכון
בס"ד בית
המדרש התיכוני, אפרת – אור
תורה סטון הרב שלמה וילק,
ראש בית המדרש
סיכום
חומר הלימודים במחשבת ישראל לפי מיקוד
התשס"ו
תלמידים יקרים.
הסיכום שלפניכם הוא תמצית
החומר שלמדתם לבגרות. יש
לדקדק ולהבין כל מילה ולא רק רעיון כללי,
משום שכל מילה היא קיצור של
דפים שלמים. אין בקריאת
החומר מלפטור אתכם מלקרוא את החוברות,
אלא רק לעזור לכם לסכם ולהבין
היטב את מה שכתוב. הדברים
מוגשים בשפה ברורה ופשוטה, מתוך
סיכומי תלמידים, אולם הם
עמוקים מיני ים ועליכם להבינם לעומק.
זיכרו, לא למדתם
מחשבת ישראל כדי להיבחן על הנושא, אלא
משום שאמונות אלו הינם הבסיס היהודי של
כולנו! אם תלמדו אותם כך,
תדעו אותם טוב יותר.
הרב שלמה וילק
סוגיה 1 :
יסודות האמונה
-
רס"ג,
אמונות
ודעות.
-
תפקיד השכל באמונה הדתית
* תפקידו של השכל הוא לבסס את
האמונה, כדי להימנע מטעויות
ומערבוב של אמונות לא נכונות. השכל
מאפשר להגיע אל האמת בלי ספקות ובלי הטעיות
של אנשים אחרים.
* השכל מכשיר את הפנימיות להיות
כחיצוניות. דרגתו המוסרית
של אדם מוכשרת ע"י השכלת
האל וידיעת דרכיו. כך תגיע
אל האדם הטובה המושלמת.
2. הסיבות של מגבלות ההכרה
האנושית
* ההכרה האנושית פועלת בארבעה
תחומים: ידיעת מה שנראה
לעין, ידיעה מתוך השכלה,
ידיעת מה שמוכרח להיות (אקסיומה),
וליהודים קיים מקור נוסף,
הוא הנבואה. מגבלות
הידיעה הינן: * לאדם יש גם
דמיון וחלום, דבר העשוי
לעוות את תפיסת המציאות שלו. * הוא
עלול לטעות בעיון, או לשכוח
דברים. * לעיתים קרובות
לוקח זמן רב ללמוד ולעיין ובינתיים האדם
טועה בדרכו. * אדם קופץ
למסקנות פזיזות בעקבות חוסר סבלנות או
חוסר יכולת ללמוד בצורה יסודית. *
לעיתים איננו יודעים מה לחפש
ולכן לא נוכל להגיע לאמת.
3. הגדרת המושג "אמונה"
* אמונה היא היכולת להבין דבר
בצורה ברורה, כפי מה שהוא
באמת ולא בצורה מעוותת או שקרית. ומי
ששם את הדברים האמיתיים לנגד עיניו ולא
"חי בסרט", הוא
האדם המאמין.
4. תפקיד ההכרה השכלית
בתחום הדתי
*למרות שקיבלנו את האמת בנבואת
משה ושאר הנביאים אנו זקוקים למחקר השכלי,
להוכיח את אמיתות הדברים כדי
שנוכל לעמוד ולהוכיח את צדקת דרכינו מול
הכופרים, שאינם מאמינים
בנבואה, וכן *כדי
שנדע שהדרך שלנו גם יש בה שכל ונוכל להידבק
באלקים.
5. היחס בין תבונה להתגלות
* למרות שאפשר להבין ולגלות את
מציאות ה' בשכל, אנו
זקוקים להתגלות ה' לנביאים
מכמה סיבות: * עד שלומדים
לוקח זמן רב ובינתיים אנו זקוקים לידיעת
האמת. * רבים לא יוכלו להגיע
לאמת בגלל חוסר יכולתם להבין וללמוד.
* בני אדם חסרי סבלנות או עצלים
ולכן לא ילמדו אף פעם. *החקירה
השכלית מעוררת ספקות ולא כולם יוכלו לפתור
אותם.
-
ר'
יהודה
הלוי,
ספר
הכוזרי.
1. ביקורת המחשבה השכלתנית
*דת המבוססת על התבונה האנושית
מטרתה לתקן את החברה ויש בה מחלוקת ודעות
שונות לפי בני האדם השונים. הדת
היהודית אינה מבוססת על השכל כיוון שתפקידה
לקרב את בני האדם אל האלקים.
* אלקי היהודים הוא אלקי אברהם
יצחק ויעקב יותר מאשר האל שברא את השמים
והארץ, משום שאנו מאמינים
באלקים בגלל הבחירה שבחר בנו ובגלל ההתגלות
לנביאים ולא בגלל שברא את הטבע, לכן
ידיעת הטבע לא מקרבת אליו. * משל
מלך הודו הראשון – אני מחויב למלך ששולח
אלי מכתב (התורה), מתנות
(ניסים) ותרופות
(מצוות), ולא
למלך נשגב וחכם שאין לו קשר אלי!
2. הענין האלקי
* מלבד מדרגות הבריאה – דומם,
צומח, חי ומדבר
קימת מדרגה חמישית והיא מדרגת ה"ענין
האלקי". זו מדרגה על
טבעית המבטאת את היכולת להגיע לנבואה
ולהשראת שכינה בקרבנו. לכל
עם ישראל יש את היכולת הזו, ההופכת
אותנו לעם בחירה. *לכן,
בחירת עם ישראל אינה תהליך
טבעי מתוך למידה, אלא תהליך
פתאומי ע"י התגלות.
3. התגלות, יסוד
האמונה (מעמד הר
סיני)
* מעמד הר סיני מבטל את הספקות
מכמה סיבות: * כל העם היה
במעמד זה, ראה ושמע את ה'.
* הניסים במעמד סיני ובמדבר
הוכיחו את אמיתותו של ה' – האש,
הברקים, הענן,
המן ומכות מצרים. * אם
יש ספק פילוסופי לגבי השאלה האם ה'
מדבר עם בשר ודם, מעמד
הר סיני הוכיח שזה אפשרי. * לוחות
הברית האלקיים ניתנו לעם והיו לעדות
לדורות על אמיתות המעמד ועל מעלתו.
* מעמד הר סיני אינו סותר את
הנראה והנלמד ע"י השכל.
יש דברים לא מובנים, אך
אנו ראינו בעינינו ולכן צריך למצוא כיצד
האירועים במדבר ובסיני מתיישבים עם ההבנה
שלנו.
4. הייעוד הדתי
* התורה אינה מבטיחה שכר לעולם
הבא, אלא בעיקר לעולם הזה.
הדבקות בה' מעניקה
אושר בעולם שלנו. * משל מלך
הודו השני – שיירה ששלחה שליחים אל המלך
והמלך שלח אליהם מתנות ודברים שהיטיבו
את מצבם במדבר ומשום כך הם מחויבים אליו.
*לאחר המוות מקבל אדם שכר
כמדרגתו בחיים. אין מצווה
לסבול כאן כדי לקבל שכר בעוה"ב.
-
רמב"ם,
פירוש
המשנה
-
תכלית האדם – ידיעת
ה'
* מטרתו של האדם היא להשתמש
בדבר המיוחד לו כאדם – השכל, כדי
להבין את האמת האלקית.
* אדם נדבק באלקים ע"י
ידיעת המדעים – משום שהאל ברא את הטבע
המושלם וידיעת הטבע היא ידיעת אלקים.
* רק בני אדם ספורים יכולים
לדעת את כל המדעים ושאר בני האדם משרתים
אותם.
*הנביא הוא המשכיל ויודע את
האמת המדעית האלקית. *כדי
להשכיל חייבים להתרחק מן הדברים הגשמיים,
משום שרדיפת התאוות מרחיקה מן
האל.
-
רמב"ם,
משנה
תורה,
הלכות
תשובה,
פרקים
ה'-י'
-
הבחירה החפשית.
* כל אדם יכול להיות צדיק או
רשע ואין גזירה אלקית המונעת ממנו להיות
טוב.
*לו לא הייתה בחירה חפשית,
אזי *לא היה מקום
לשכר ועונש! * לא היה מקום
לצוות אותנו מאומה! * אין
צורך כלל בתורה כולה!
* מי שחוטא יכול לבוא בתלונות
רק על עצמו ולא יכול להאשים את ה' שברא
אותו בצורה כזו שהוא חוטא. * ה'
יודע אם נחטא או נהיה טובים,
אולם ידיעתו אינה מונעת את
הבחירה החפשית ואיננו יודעים כיצד.
* ה' מנע מפרעה
את הבחירה החפשית כיוון שהוא החל לחטוא
מתוך רצון עצמי וה' העניש
אותו בכך שמנע ממנו את הבחירה החפשית.
* למרות הגזירה לאברהם בברית
בין הבתרים שזרעו יהיה משועבד בארץ לא
להם, פרעה יכול היה להחליט
לא לקיים את הגזירה ולהשאיר זאת לאחרים.
2. שכר ועונש
* כיוון שיש בחירה חופשית,
יש לאדם אחריות על מעשיו ולכן
הוא צריך לשאת התוצאות שלהם ולקבל שכר או
עונש. * אדם חייב לתקן את
מעשיו ויותר מכך, את מידותיו,
המביאות אותו לחטא. * זו
מצוות התשובה, לשוב ולבדוק
את המעשים ואת המחשבות והמידות, כדי
לתקנן תמיד.
3. עבודת ה'
* עבודת ה' היא
ידיעתו – כלומר הדעה וההבנה של האדם בכל
מה שקשור לאלקים. * עובד ה'
זוכה להנאה רוחנית שהיא גדולה
לאין ערוך מהנאה גשמית. *כדי
לעבוד את ה' צריך להתרחק
מן ההנאות הגשמיות ולהתרכז ברוחניות.
* עבודת ה' מיראה
פירושה עבודה למען השכר או מפחד הענוש
ואין זו מדרגה ראויה לעבוד את ה'. *
עבודת ה' מאהבה
היא עבודה לשם העבודה, ללא
ציפיה לשכר, ממש כמו אהבת
אישה, שאינה (אמורה
להיות) לשם פרס, אלא
לשם האהבה. * עובד ה'
חושב כל זמנו על אהבה זו ומשתדל
תמיד להיות עסוק בה ועובד למענה. *
עבודה מיראה היא שלב מוקדם
ואחריה צריכה לבוא עבודה מאהבה, ע"י
חכמה והשכלה.
-
הרב
יחיאל יעקב ויינברג,
שרידי
אש,
חלק
ד'
1. ייחודה של הדתיות
הישראלית
* ה"דתיות"
היא הצמאון לאלקים. * הצמאון
של הגויים נובע מן המשברים של החיים,
מן הפחד מהלא–נודע,
מהחשש להיות לבד. * אצל
היהודים זהו דחף פנימי, נקודה
נשמתית שאינה נובעת מן החוץ. * לכן,
היהודים אינם מפחדים מן החיים
ואינם מחליפים אמונות וגם בעלי התנהגות
מוסרית עליונה. * לכן היהדות
אינה דת המתאימה לכל העולם, אלא
רק לנו. * לכן אנו איננו דת
הרואה בחיים משבר ורוע, אלא
דווקא טוב. *לכן אין לנו
אויבים ואיננו מחפשים שנאה, לעומת
הגויים.
2. הדתיות והחיים
* ככל שאדם חושש מן החיים יותר,
כך רגש הדתיות שלו נחלש. *
הגלות הרחיקה אותנו מא"י
ומן האפשרות לחיים נורמליים ולכן התרחקנו
מרגש הדתיות. * כשחומות
הגטו נפלו, והיהודים נחשפו
בחזרה אל החיים, ללא הכנה
מוקדמת, חשבו כי החיים והדת
מנוגדים וכך נוצרה החילוניות. * עלינו
להחזיר את האמונה כי היהדות היא דת האוהבת
את החיים וכך נחזיר את היהודים אל ה"דתיות".
-
הרב
יוסף דב הלוי סולוביצ'יק,
איש
האמונה
1. בדידותו של איש האמונה
* איש האמונה בודד בגלל שתי
סיבות: *א. בדידותו
מול ההוויה והרגשתו עד כמה הוא קטן לעומת
ההוויה והאלקים. (בזה לא
נעסוק). *ב. בדידותו
מול החברה שסביבו, חברה
טכנולוגית חילונית בה האדם במרכז ואיש
האמונה נחשב "אדם חריג".
* הבעיה אינה בהסבר התורה על
פי המדע, אלא במצב החברתי
בו נמצא איש האמונה, הרוצה
להיות חלק מן העולם, אך
העולם אינו רוצה בו.
2. שני תיאורים של בריאת
האדם – שני טיפוסי אדם
* בפרק א' של
בראשית מתואר האדם של צלם אלקים, האדם
החזק, הכובש, הטבעי,
המעשי, השואל
שאלות על הפיסיקה של העולם (כיצד
פועל העולם?) ולא שאלות על
מטרתו ומהותו של העולם (מדוע
ולשם מה פועל העולם?). * בפרק
ב' של בראשית נמצא האדם
שהוא עפר מן האדמה, הוא
עובד ולא אדון, הוא זקוק
לחסדים, הוא אינו אדם מדעי,
אלא דתי. הוא
שואל שאלות בדבר מהותו של העולם – שאלות
של משמעות הקיום ולא על הדרך בה הוא פועל.
* האדם הראשון מלא הדר, הוא
האדם המערבי, הכובש,
החזק, המודרני,
השולט בטבע. *האדם
השני הוא האדם הפילוסופי, המחפש
אחר משמעות ולא אחר כבוד. הוא
מחפש אחר אלקים ונוטה להיות פסיבי מול
המציאות כצופה ולא כאדון, הוא
גם עניו, הכובש את יצרו ולא
את הטבע.
3. שני סוגי קהילה:
קהילה טבעית וקהילת האמונה
*הקהילה של אדם א' היא
קהילה טבעית, בה כל אחד
משתמש בציבור כדי לעזור לו לקדם את מטרותיו
או להגן עליו. זו קהילה של
יצור משותף ואינטרסים ולא של הקרבה עצמית.
קהילה כזו נמצאת גם אצל בעלי
החיים.
* הקהילה של אדם ב' היא
קהילת האמונה, בה כל אחד
תורם לשני ולא דורש ממנו, כדי
שיוכלו ביחד למצוא את גאולתם. אדם
ב' חי בקהילה למענה הוא
מקריב את עצמיותו ואת ייחודיותו, כדי
ליצור קהילת אמונה.
סוגיה 2: תורה ומצוות
א.
רס"ג,
אמונות
ודעות
1. תפקיד מצוות ה'
* רצון הקב"ה
להיטיב לנבראים. * המצוות
נועדו להביא טובה לבני האדם, בשני
דרכים: *א. עצם
קיום המצוות מביא טובה. *ב.
השכר הטוב הניתן למקיים מתוך
בחירה חפשית.
2. העקרונות השכליים
שביסוד תרי"ג
מצוות
* המצוות השכליות הן המצוות
המובנות לאדם, למשל: *
א. איסור הרצח,
*ב. איסור הגזל,
כדי שבני האדם יוכלו לעבוד
ולאסוף רכוש, *ג. איסור
הזנות, כדי שני אדם ידעו
מי הוריהם, *ד. איסור
השקר, כדי שלא תיווצר סתירה
בנפש. * כלל חשוב: מה
שטוב לאחד ורע לשני, אינו
יכול להיות טוב! דבר טוב
הוא דבר המשותף לכולם, שכל
אחד היה רוצה בו.
* המצוות השמעיות, הן
המצוות שאיננו מבינים את טעמן, אך
גם להן יש סיבות כלליות: *א.
שבת ומועדים, כדי
לנוח, להתפלל במנוחה,
ללמוד ולהיות חברותי. *ב.
כבוד חכמים, כדי
לחנך אנשים להיות כמו החכמים, *ג.
כשרות, כדי שלא
להפוך בעלי חיים לאלים, *ג.
טומאה וטהרה, כדי
לחנך את בני האדם לענווה, ולמנוע
מאדם לקבל את הקודש כמובן מאליו. *
הטעמים לפרטי המצוות השמעיות
נסתרים מאיתנו.
3. אִמוּת הנבואה
* צריך נבואה, למרות
שהמצוות מובנות בשכל, משתי
סיבות: *א. המצוות
השמעיות. * ב. פרטי
המצוות השכליות – כיצד מקדשים אישה,
כיצד עושים קניין, מהם
סוגי הפיצויים שמשלם המכה את חבירו וכו'.
* שינוי הטבע (אותות
ומופתים), מוכיח כי ה'
נתן כח לאדם לעשות זאת,
ולפיכך ברור כי ה' דיבר
איתו. * נביאים הם אנשים
בשר ודם ולא מלאכים ולכן ברור כי ה'
נתן להם את הכוחות לעשות מופתים.
* נביא יודע כי ה' מדבר
איתו לפי סימנים מיוחדים, כמו
עמוד ענן, אש, מראה
מיוחד. * חרטומי מצרים עשו
"להטים" – תחבולות
ולא באמת שינו את הטבע.
ב.
ריה"ל,
ספר
הכוזרי
1. האידיאל הדתי –
דבקות בה'
* תכליתו (מטרתו)
של האדם היא להידבק בקב"ה.
* דבקות באה ע"י
קיום המצוות, לכל פרטיהן,
ולא ע"י לימוד
שכלי שאלקים קיים. (ראה משל
מלך הודו השני).
2. פיתוח ה"עניין
האלקי" בעם ישראל
* (עיין בנושא אמונה בביאור
המושג!) * כל עם ישראל נכח
במעמד הר סיני ושמע את הקולות, לכן
כולם נביאים. זו הוכחה
לאמיתות התורה והמצוות. * המן
לא ירד בשבת, דבר המוכיח
כי ה"עניין האלקי"
נמצא בשבת ואכן אלקים חפץ
בשמירת שבת. * השבת הייתה
אחד הגורמים המרכזיים לשמירת עם ישראל
מפני התבוללות ושמירת המסורת והחינוך
היהודי, משום שע"י
השבת נבדלנו מן הגויים והיה לנו זמן פנוי
ללימוד ומנוחת הנפש.
3. אין להתקרב את האלקים
אלא ע"י המצוות
עצמן
* משל הסכל ובית המרקחת: מי
שנכנס לבית מרקחת ונוטל תרופות, בלי
לדעת מה מועיל לאיזו מחלה, רק
יזיק לעצמו. כך גם במצוות
– כדי לדעת מה לעשות חייבים לשמוע אל בעל
בית המרקחת (הקב"ה)
ולקיים את המצוות בדיוק לפי
המרשם (התורה) כדי
שיועילו. * המצוות מועילות
רק מצד רצון הבורא לקיימן במקום ובזמן
מסוימים ולא מצד עצמן.
4. מעשי התורה דומים
ליצירי הטבע
* ממש כפי שהגוף זקוק לאוכל,
לאברי גוף המפרקים את האוכל
ומובילים אותו לתאים, ללב,
לריאות ולראש., כך
גם הנפש זקוקה למזון רוחני (קרבנות),
לאיברים (כלי
המשכן), למערכת הובלה
(הכהנים), כדי
להידבק בעניין האלקי ולקבל טובה. *
כפי שבטבע חלה הרמוניה וכל
החלקים צריכים לפעול באיזון כדי להתקיים,
כך המצוות חייבות דיוק ושילוב
נכון כדי שיוכלו להביא לדבקות. * את
חשיבות השמירה על חוקי הטבע אנו מבינים
רק לפי התוצאות שלהן, כך
גם במצוות, אנו רואים כי
מי ששומר מצוות חל עליו העניין האלקי,
לכן יש לשמור מצוות. * מי
שמקבל את התורה בתמימות ללא חקירה הוא
המעולה. מי שיש לו ספקות
רצוי שיחקור, כי אין דבר
בתורה הנוגד את השכל.
5. דמות החסיד
* החסיד הוא המושל. * מושל
על כל כוחות נפשו וגופו, מרסן
את יצריו, משתמש בכל דבר
באופן מושכל, פוקד על כח
הרצון שלו להישמע לו, מדמה
לעצמו שהוא חלק מן ההיסטוריה היהודית,
וכך נדבק בעניין האלקי. *
לאחר מכן, כל
איבריו יעשו את המצוות בשמחה.
6. תפילה וברכות
* התפילה היא "גרעין
הזמן ופריו". * גרעין
הזמן, דהיינו שהתפילה היא
החלק החשוב שביום, הנותן
כח לכל שאר הזמן. * פרי הזמן,
דהיינו שהתפילה היא ביטוי לכל
הזמן שעובר, מטהרת את
המחשבות ומכינה את הנפש להתמודדות עם מה
שיבוא.
* ככל שעובר הזמן ואדם לא מתפלל,
הנפש הופכת להיות מדוכאת יותר
ויותר. התפילה מחדשת את
הכוחות הנפשיים ונותנת כח ותקווה.
7. מיון המצוות
* יש מצוות אלקיות, שאינן
מובנות בהכרח ע"י השכל:
מילה, עריות,
כלאים, צרעת
ושאר ומאות, מעשרות,
עליה לרגל, ערלה
וכו'. * רוב המצוות הללו
קשורות אל הכהנים ואל בית המקדש.
* יש מצוות חברתיות / שכליות,
המובנות ע"י
השכל: איסורי רצח, ניאוף
וגניבה, עדות שקר, כיבוד
הורים, צדקה, מציאות
ה', איסור ע"ז
ועוד.
8. מעמד הר סיני
* קיים קושי להבין כיצד הבורא
המופשט, מתגלה לבני אדם.
* מעמד הר סיני הוכיח כי זה
אפשרי ולכן הוסרו הספקות. * לוחות
הברית הן עדות לעולמים על המעמד ועל כך
שאלקים התגלה לאבותינו ובחר בנו. *
צריך להבין כי אלקים הוא כל
יכול ורצה שיתגשם ה"עניין
האלקי" בשיעור ובצורה
שרצה בה, לפי הצורך.
9. הלכה ונבואה
* ברור כי צריך פירושים לתורה,
משום שהטקסט לא מבאר את עצמו
פעמים רבות. * משה קיבל את
התורה שבכתב מסיני וגם הסברים בעל פה
לתורה זו. * לנביא או לחכם,
הנעזר ברוח הקודש, מותר
לבאר ולהוסיף על מה שכתוב בתורה כי הוא
יודע מה רוצה ה'. * כיוון
שמסכימים רוב החכמים על הלכה, ובגלל
חכמתם הרבה, לא תיתכן טעות
אצלם.
ג.
רמב"ם,
פירוש
המשניות,
שמונה
פרקים –
הקדמה למסכת אבות
1. תיקון המידות בריאות
הנפש
* המעשה הטוב הוא מעשה מאוזן,
שאינו מושפע מרגשות או מיצרים,
אלא משכל. * קיצוניות
היא פסולה ותמיד יש ללכת בדרך האמצע (שביל
הזהב). * נדיבות היא האמצע
בין פזרנות לקמצנות. * אומץ
בין סיכון נפש ובין פחדנות. * ענווה
בין שפלות לגאווה. * נימוס
בין חוצפה ואדישות. * ביישנות
בין עזות מצח ובין הסתגרות. * כדי
לרפא תכונה קיצונית יש להטות את המעשים
לקיצוניות אחת, כדי להגיע
לאיזון (כמו נזיר). *
אין צורך לאסור איסורים ולהסתגף,
זו קיצוניות פסולה. * משה
חטא במי מריבה וכעס על העם, לכן
לא נכנס לארץ.
2. המעשה והתודעה
* תכונות רבות משותפות לאדם
ולבהמה. * ההבדל הוא בכוונה
ובתודעה – בהמה מתכוונת להנאתה ואדם
מתכוון לשם חיזוק גופו כדי להגיע למעלת
המידות ולשלמות נפשו. * מי
שמתכוון להנאתו ולתאוותו, אינו
שונה מבהמה.
ד.
רמב"ם,
משנה
תורה,
הלכות
דעות
1. אילו אורחות חיים ראוי
שנטפח בחברתנו?
* המשך לתיקון המידות משמונה
פרקים. * יש מידות שראוי
להיות קצת קיצוני בהם, כדי
לשמור מפני הנטיה ההפוכה: ענווה,
הימנעות מכעס, שתיקה
ועוד. * מי שנוהג בדרך האמצע
נקרא חכם. * מי שנוטה מעט
נקרא חסיד. * אם צריך לכעוס
יעשה עצמו כאילו כועס ולא יכעס באמת.
* אין לנהוג בחנופה ובצביעות.
* יש להיות שמח ולא עצוב או קל
ראש. * אין להיות פרוש
ומסתגף. * אדם צריך להיות
בחברה טובה שתשפיע עליו לטובה ולהתרחק
מחברה רעה. * קיימת ערבות
הדדית ואדם חייב לדאוג לחבירו, להוכיחו
ולשבחו. * יש לדבר ליתומים
ואלמנות ושאר סובלים בצורה רכה ובהתחשבות.
* יש לשמור מפני רכילות ולשון
הרע, משום שהם הגורמים
המרכזיים להרס החברה.
ה.
רמב"ם,
מורה
נבוכים חלק ג'
פרק
לב'
1. אין הקב"ה
משנה טבע בני האדם בדרך נס
* הקב"ה משנה
טבע ועושה ניסים, הרי הוא
כל יכול. * בני האדם מתפתחים
בצורה טבעית ולא ע"י נס,
כדי שיוכלו לקבל שכר ועונש
ואפשר יהיה לצוות אותם. * אם
האל ישנה בני אדם להיות טובים או רעים,
תתבטל משמעות המצוות, התורה
והנבואה.
ו.
רמב"ן,
פירוש
על התורה,
שמות
יג'
טז',
דברים
ו', ח'
1. הטעם בדבר מצוות רבות
* שלש דעות מוטעות יש: * א.
הכופרים ואומרים שאין אלקים.
* ב. האומרים
שאלקים לא יודע על העולם. * ג.
האומרים שאלקים יודע אך אדיש
לעולם. * רוב המצוות נועדו
לטפל בבעיות הללו: אנו
זוכרים כי ה' התגלה אלינו
וציווה אותנו בסיני וכך אין פתחון פה
לכופרים ואנו איננו שוכחים. * קיון
המצוות מחזק בנו את הידיעה כי כל דבר בעולם
יש לו השגחה ואין "טבע"
מנותק מרצון הקב"ה
בכל רגע.
2. מצוות כלליות
* כל מצוות התורה מכוונות אותנו
להיות טובים ומוסריים. * אי
אפשר לפרט בתורה כל מקרה וכל מצב, אלא
רק הנחיות כלליות. * המצווה
של "ועשית הישר והטוב"
אומרת כי עלינו להיות טובים
וישרים בכל מעשינו, גם אם
לא נכתבו במפורש בתורה. * זו
מצווה כללית, הנוגעת לכל
תחומי החיים.
ז.
ספר
החינוך
1. שלא לשבור עצם מן הפסח
* שורש המצווה שלא נתנהג כעבדים
וככלבים לאכול עצמות, אלא
כבני מלכים ובני חורין. * מתוך
המעשה נקבע בנו את ההבנה כי אנו ממלכת
כהנים וגוי קדוש. * אחרי
המעשים נמשכים הלבבות. * המצוות
נועדו להשפיע על אישיותנו לטובה ולתקן
את מידותנו והשקפותנו.
2. מצוות שמיטת קרקעות
* אסור לעבד את הקרקע בשנת
השמיטה. * שורש המצווה הוא
לזכור כי הארץ מוציאה פירות בדבר ה'
שברא את העולם ואנו זוכרים כי
העולם נברא ומפקירים את השדות כשה'
מצווה. * סיבה
נוספת היא להפקיר לעניים את הפירות הגדלים
הפקר, כדי לגלות מידת
הנדיבות. * סיבה שלישית היא
כדי שנבטח בה' שיספק לנו
פרנסה ואוכל גם אם איננו עובדים.
ח.
חזון
הצמחונות והשלום מבחינה תורנית,
הרב
אברהם יצחק הכהן קוק
1. עקרונות להסברת המצוות
* בלב כל אדם בעל רגש מוסרי יש
תחושה רעה כשהוא הורג בעלי חיים. *
התורה וחז"ל
לא התכחשו לרגש הזה ולא ניסו לומר שמוסרי
להרוג בעלי חיים. * לאדם
הראשון אכן נאסר לאכול בשר. * ברור
כי הערך של אי אכילת בשר הוא ערך עליון,
למרות שהקב"ה
התיר לאחר המבול לאכול בשר. מדוע?-
* התורה פועלת בהדרגה לתקן את
האדם למדרגה מוסרית עליונה.
* יחידים יכולים להיות בעלי
ערכים מוסרים נעלים, אולם
הציבור– הכלל, לא
יוכל להגיע למדרגה זו, כי
אם בהדרגה ולאורך דורות. * לנח
הותר לאכול בעלי חיים, עקב
הנפילה המוסרית של הדור. * הקב"ה
התיר לאכול בשר בעלי חיים, כדי
לקדש את חיי האדם יותר ולמנוע רצח בין בני
האדם. * כך, בני
האדם הופכים להיות מוסריים בינם לבין
עצמם, ולבסוף מבינים גם
כמה זה אכזרי להרוג בעלי חיים. * התורה
"דיברה כנגד יצר הרע",
כלומר רצתה להשקיט את יצר הרע
בדרכים עקיפות ולכן נתנה אפשרות לאדם
להרוג בעלי חיים, כדי שלא
יהרוג בני אדם. * גם אכילת
בשר הוגבלה, כדי שיגיע יום
בו נוכל לוותר עליה לגמרי.