נושא הדף: שאלות לעיון בישעיהו פרק מד – מתוך החוברת "עיונים בספר ישעיהו"
מחבר הדף: יהודה איזנברג
מיועד לכיתות: ט–יב
ישעיהו
פרק מד
1. על רעיון בחירת עם ישראל וקשרו עם ה' – עיין במקורות הבאים:
ישעיהו מא 8
ואילך; מג 5-1; ירמיהו ל 10, מו 27.
בדוק:
1.1 כיצד מבטא הנביא את בחירת ישראל בכל מקום?
1.2 מה הן המסקנות שהוא מסיק מבחירה זו?
2. פרש פסוק 3
לפי יואל פרק ג.
3. רב סעדיה גאון,
אמונות ודעות, הקדמה
…אלוקינו יתברך חייבנו כל מה שאנו צריכים אליו מעניין תורתנו על–ידי נביאיו, אחר שאמת להם הנבואה אצלנו באותות ובמופתים,
וציוונו שנאמין בעניינים ההם ונשמרם.
והודיענו כי כאשר נעיין ונחקור,
יצא לנו הברור השלם בכל שער כאשר הודיענו על–ידי נביאו והבטיחנו,
כי לא ייתכן שיהיה לכופרים עלינו טענה בתורתנו, ולא ראיה למסופקים באמונתנו. והוא באומרו במה שהגיד לנו מן הדברים כולם שהם מותחלים, והוא הבורא את התחלתם, והוא אחד אין שותף לו.
כאומרו "כה אמר ה'
מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים", ואמרו אחריו במה שציווה בו,
והזהירנו ממנו, והגיד אותה לנו שהוא היה והוא יהיה,
כאומרו:
"ומי כמוני יקרא ויגידה, ויערכה לי משומי עד עולם ואותיות ואשר תבאנה יגידו למו". והסיר פחדנו מן החולקים עלינו,
כי לא ייתכן להם שיגברו עלינו בטענה,
ולא שיראו עלינו דבר מחויב,
כמו שאמר: "אל תפחדו ואל תרהו הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה מבלעדי ואין צור בל ידעתי".
ואמרו "אל תפחדו" רוצה בו ענייני בעלי דינים ברובם וכוחותם ומידותם (="בעלי דינים" – האומות הקמות עלינו,
למרות רוב מספרם וגודל כוחם)…
ואמרו "ואל תרהו" – הוא כמו "ואל תראו", כאשר יבוא בעניין התמורה ה'
במקום א'. ורוצה [לומר:
אל תראו] מן הדברים עצמם,
ומן הטעויות עצמם.
כאשר אמר במקום אחר "מפניהם אל תרא ומדבריהם אל תחת" (יחזקאל ב)… ואמרו "הלא מאז השמעתיך"
– רוצה בו ההגדות שעתידים לבוא.
ואמרו:
"והגדתי"
– רוצה בו ההגדות אשר חלפו…
ואמרו "ואתם עדי" – דומה אל מה שראה העם מן האותות הנראות והמופתים הנגלים, והם על פנים רבים מבוא עשר המכות על מצרים ובקיעת הים ומעמד הר סיני.
3.1 מהי ההבטחה שהבטיחנו הנביא בפסוקים 8-6?
3.2 בגלל מה הבטיחנו הנביא "אל תפחדו ואל תרהו"? איך מסביר פחד זה רש"י,
ואיך רד"ק?
רבי יוסף אלבו,
עיקרים ב יח
…נמצא הכתוב בכל מקום שיתאר השם יתברך בשהוא ראשון – יתארהו בשהוא אחרון.
לרמוז שיש תואר אחד מורה על שניהם,
והוא: שאין לו התלות בזמן. אמר ישעיהו "כה אמר ה'
מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים" – רצה לומר: אין בכל הנמצאים מי שיתואר בשהוא ראשון והוא אחרון זולתי, כי כל הנמצאים מבלעדי יקדם להם או יתאחר להם הזמן, ולזה הם אפשרי המציאות. אבל אני אחר שאין לי התלות בזמן,
אינני אפשר המציאות אבל מחויב המציאות. ולזה סיים: "ומבלעדי אין אלהים"
– כלומר: אין בכל הנמצאים מי שיהיה מחויב המציאות,
רוצה לומר: יכול על הכול,
זולתי, כי אין בהם מי שייפול עליו שם ראשון ואחרון – מבלעדי.
ובעבור כן יתבאר כי אני לבדי האלוהים,
רוצה לומר: מחויב המציאות.
3.3 פרש פסוק 6
לפי רבי יוסף אלבו.
הסבר את המונחים "אפשר מציאות" ו"מחויב מציאות". מדוע ה' מחויב מציאות?
4. השווה פסוקים 9-8
לישעיהו מג 12-10.
מה מעיד עם ישראל?
5. תיאורי לעג לפסילים חוזרים בדברי הנביאים. עיין במקורות הבאים,
ובדוק מה המיוחד לכל תיאור מהתיאורים. בדוק גם את מסקנות התיאור והפולמוס לגבי ישראל.
המקורות:
ישעיהו מ 19; מד;
ירמיהו י 9
ואילך;
תהילים קטו; תהילים קלה 15
ואילך.
6. חלק את פסוקים 20-9 לנושאי משנה, ותן שם לכל חלק.
7. אסוף את כל המשפטים שבהם מבליע הנביא דברי לעג לפסילים אגב תיאורם.
8. מה הם הנימוקים ההגיוניים שבהם משתמש הנביא במלחמתו באלילות?
9. איך מסביר הנביא את העובדה שבני אדם מתפתים לעבוד אלילים?
10. במה קשור הקטע 24-21 לזה שלפניו?
11. הקטע 28-24 שייך לפי מחלקי הפרקים לנושא שלפניו, ואילו לפי אברבנאל שייך הוא לנושא הבא.
מה הם הנימוקים של כל חלוקה?
12. מהו יחס ה'
לישראל לפי פרקים מב–מד?