בס"ד
שם –
נתנאל שטראוס
נושא –מבוא
והעשרה לגמרא מסכת "מכות"
– "הכחשה
והזמה –
מבוא לפתיחת פרק ראשון"
כיתות יעד –
ט–י"ב
הכחשה
והזמה
–
מבוא
לפתיחת
פרק
ראשון
ח
סיפור ראשון.
נשבר חלון בבית הספר . לאחר דרישות וחקירות באים שי ודרור ומספרים שחיים שבר בטעות את החלון . חיים מכחיש . החליטו להשעות את חיים ולראות מה לעשות בו בהמשך . למחרת התברר ששי ודרור היו בכלל בהתנדבות באותה שעה והם רק שמעו שחיים עשה את זה .
סיפור השני
נשבר חלון בבית הספר . לאחר דרישות וחקירות באים שי ודרור ומספרים שחיים שבר בטעות את החלון . חיים מכחיש . החליטו להשעות את חיים ולראות מה לעשות בו בהמשך . למחרת התברר ששי ודרור טעו ומישהו אחר לגמרי אחראי לשבירת בחלון .
לק
א':
קרא
את
הסיפורים
שלפניך:
-
במה
שונים
משפטית
סיפורים
אלו?
_____________________
_______________________________________________
_______________________________________________
-
מה
נראה
לך
מעשה
חמור
יותר?
נמק.
___________________
______________________________________________________________________________________________
-
כיצד
תפסוק
בכל
מקרה?
____________________________
_______________________________________________
______________________________________________________________________________________________
בס"ד
אין העדים נעשים זוממין עד שיזימו את עצמן כיצד אמרו מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש אמרו להם היאך אתם מעידין שהרי נהרג זה או ההורג זה היה עמנו אותו היום במקום פלוני אין אלו זוממין
אבל אמרו להם היאך אתם מעידין שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני הרי אלו זוממין ונהרגין על פיהם…..
מנא הני מילי אמר רב אדא דאמר קרא "והנה עד שקר העד שקר ענה" עד שתשקר גופה של עדות דבי ר'
ישמעאל תנא "לענות בו סרה"
עד שתסרה גופה של עדות (ה.)
חלק
ב':
עיין
במשנה
שלפניך
וענה
על
הטבלה
שאחריה:
|
הדין |
המקרה |
הגדרת |
|
אין דין זוממין |
|
|
|
יש דין זוממין |
|
|
סיכום:
בהכחשת
עדות – יש כאן מחלוקת גרסאות,
כמה אנשים שרואים את אותו הדבר מזוויות שונות וממילא בית הדין אינו יכול לדעת מי צודק
לעומת זאת בעד
זומם – אין מחלוקת גרסאות מה היה המקרה אלא השאלה היא האם העדים הללו היו בכלל עדים למקרה כזה – ועצם קעקוע עדותם מהותי לחיוב הנאשם ולקבלת עונשו . הכת השנייה לא אומרת שהייתה במקום בזמן הארוע ופרטיו שונים אלא חותרת תחת עצם הגדרת הכת הראשונה כעדים .
נקודה זו חשובה מאוד להגדרת העדים בכלל והבנת הדין של עדים זוממים בכלל
בס"ד
חלק
ג':
העשרה
"מסע
אחר אל הזיכרון" – מדוע
נקל בעדות מוכחשת
איך את זוכרת פרטי–פרטים מהארוחה שאכלנו?
הוא מופתע כל פעם מחדש.
ובאמת,
את ארוחת הבוקר שאכלנו ליד אדן החלון הרחב עם פרחי הגרניום האדומים,
שממנו השקפנו אל האגם,
ובמיוחד את הסלמון הוורדרד בתוך סירת קישואים עם משוטי פטרוזיליה ומפרש פרוסת לימון,
לא אשכח.
אולי אתה זוכר אם היינו שם בסתיו או באביב,
אני מתלבטת – והוא,
לעומתי,
זוכר כי באותו יום נפלו המניות,
לא הפסיק לרדת גשם טורדני,
שהטמפרטורה הייתה נמוכה מעשר מעלות,
ומובן שאת המטרייה שכחנו במסעדה.
ומה עשינו באותו בוקר?
ביקרנו במוזיאון.
איך את לא זוכרת?
כולנו נמצאים בסיפור ראשומון – מושג ששמו נגזר מהספר ומהסרט היפניים בשם זה,
ואשר מתייחס לתופעה שבה לכמה אנשים שנכחו באותו אירוע,
יש זיכרונות שונים ממנו,
ולפעמים אפילו סותרים זה את זה.
אנחנו עוברים התנסויות דומות יחד עם בני זוג,
ילדים או חברים לעבודה,
וזוכרים אותן בצורה שונה.
חבל להתווכח מי צודק,
או למי יש זיכרון טוב יותר.
לזיכרון העדפות משלו;
הוא אינו פותח את שעריו לכל דבר המוצג בפניו,
וגם מתוך מה שנקלט בו הוא בורר מה נזכור ומה נשכח.
את הרוב הוא זורק,
ורק מעט שבמעט נשמר במחסניו,
לא לפני שעבר שינויים כאלה ואחרים.
כמוהו כאכלן אנין טעם שאינו מוכן להביא אל פיו כל סוג של מזון המוגש לו,
הבוחר בקפידה את המאכלים החביבים עליו,
ומוסיף להם תבלינים שונים לפי טעמו.
בכל זיכרון יש הטיה.
אנו יכולים לשאול ולנסות להבין עד כמה היא גדולה או משבשת את חיינו,
אבל איננו יכולים לערער על עצם קיומה.
בזיכרון אנו מפתחים תמונות של המציאות,
שצולמו דרך מסננים אישיים ומושפעים מכימיקלים פרטיים מאוד.
לכן,
גם כשהאחד אומר דבר אחד והאחר את היפוכו,
אין המדובר בהכרח באמת או בשקר.
זיכרון של אדם אחד יהיה תמיד שונה מזיכרון של אדם אחר,
בדברים מהותיים ובפרטים קלים כאחת.
ובניגוד לדעה הרווחת,
זיכרון טוב אינו כזה שאוגר הכול.
נהפוך הוא:
זיכרון טוב משמעותו זיכרון בררני.
כזה היודע לשכוח.
המבחין בין מה שחשוב יותר לבין מה שחשוב פחות,
מה רלוונטי ומה לא.
בררנות הזיכרון אינה מגרעת,
אלא יתרון:
היא מאפשרת לנהוג כמו איש עסקים מנוסה,
להשקיע את המשאבים המוגבלים בדברים החשובים ביותר.
זו תכונה הישרדותית חכמה.
מתוך :
נפלאות
הזיכרון ותעתועי השיכחה ,
ניצה
אייל,
הוצאת
אריה ניר