נושא
הדף: מבוא
להלכות שבת – סיכום
וחזרה לקראת מבחן
מחבר:
אילן
עמר
מיועד
לכיתות: ז–ט
סיכום
וחזרה
למבחן
בהלכה (מבוא להלכות שבת)
-
לט'
אבות
מלאכה של שבת:
המשנה
במסכת שבת מונה לט'
אבות
מלאכה שאסור לעשותן בשבת.
הגמרא
מבררת מהו המקור לאותן מלאכות האסורות
בשבת.
בגמרא
ישנן שתי דעות;
דעת
רבי חנינא
בר חמא
–
שסובר:
שלט'
אבות
מלאכה של שבת הן כנגד מלאכות המשכן,
שכן
פרשיית שבת בתורה נסמכה לפרשיית המשכן
ולומדים מדין סמיכות
פרשיות
שהמלאכות שנעשו במשכן,
אסור
לעשותן בשבת.
ודעת
רבי שמעון
בן רבי יוסי בן לקוניא
–
שסובר:
שלט'
אבות
מלאכה האסורות בשבת הן כנגד לט'
פעמים
שמוזכר שורש המילה:
"מלאכה"
בתורה.
מסקנת
הגמרא וכן נפסק להלכה,
שלט'
אבות
המלאכה האסורות בשבת הן כנגד מלאכות
המשכן.
לט'
אבות
המלאכה האסורות בשבת הן מגוונות וקשורות
בתחומי עשייה שונים כגון:
חקלאות,
עיבוד
צמר ועורות,
צידה
ושחיטה,
בניין
ועוד.
-
מלאכה
הנעשית ע"י
שניים:
מהמילה:
"בעשותה"
האמורה
בתורה למדו חז"ל
שעל מנת שהעושה מלאכה בשבת יהיה חייב
עליה מהתורה,
הוא
חייב לעשות את כולה ולא חלק ממנה.
"העושה
את כולה ולא העושה מקצתה."
לכן
אם שניים עושים מלאכה שאחד יכול לעשותה
הרי שכל אחד מהם עשה רק חצי מלאכה ולא
מלאכה שלמה והם אינם חייבים מהתורה (אלא
איסור דרבנן).
אמנם
אם מדובר במלאכה שאינה יכולה להיעשות
אלא ע"י
שני אנשים ושניים עשו אותה,
הרי
ששניהם חייבים מהתורה לפי שכל אחד מהם
עשה את החלק השלם של המלאכה.
דוגמא
לכך היא הוצאה מרשות לרשות של חפץ כבד
שאי אפשר לשאתו אלא בשניים,
אם
שניים הוציאו אותו מרשות לרשות הרי ששניהם
חייבים מהתורה על איסור הוצאה מרשות
לרשות.
-
מלאכה
שאינה צריכה לגופה:
לכל
מלאכה שעושים יש תכלית ומטרה!
אמנם
ישנם פעמים בהם אדם עושה מלאכה לא לשם
תכליתה אלא להשיג מטרה צדדית או משנית
ממלאכה זו.
לגבי
תכלית המלאכות האסורות בעשייה בשבת יש
מחלוקת בין רש"י
והתוס'
מהי
תכליתן:
לפי
רש"י:
תכלית
כל מלאכה ומלאכה היא אותה התכלית שבד"כ
אנשים מבצעים מלאכות אלו.
לפי
תוס':
תכלית
כל מלאכה ומלאכה מהמלאכות האסורות בעשייה
בשבת,
היא
אותה התכלית שהייתה להן בזמן המשכן.
לגבי
החיוב על עשיית מלאכה בשבת מבלי להתכוון
לתכליתה
(בין
לפי פירוש רש"י
ובין לפי פירוש תוס'),
יש
מחלוקת בין רבי
שמעון
שסובר שאין חייבים על כך לבין רבי
יהודה
שסובר שחייבים מהתורה גם על מלאכה שנעשתה
מבלי להתכוון לתכליתה!
דוגמאות
למלאכה שאינה צריכה לגופה:
חופר
בור שלא לשם עשיית בור אלא במטרה להשיג
חול (שאם
הייתה לו אפשרות להשיג חול מבלי לחפור
בור,
לא
היה חופר בור),
צידה
שלא לצורך,
כיבוי
אש מסיבות שונות ועוד.
-
דבר
שאין מתכוון:
על
מנת שאדם יהיה חייב בשבת על עשיית מלאכה,
הוא
צריך להתכוון
לעשות את אותה המלאכה.
דבר
שאינו מתכוון,
פירושו
של דבר שאדם
עושה פעולה שמותר לעשותה בשבת ושכתוצאה
מכך יכולה להיעשות מלאכת איסור שהוא לא
התכוון כלל לעשותה.
לגבי
דבר שאין מתכוון,
יש
מחלוקת בין רבי
יהודה
שסובר שאסור לעשות פעולת היתר שיש אפשרות
שתגרור מלאכה אסורה אעפ"י
שאינו מתכוון לעשותה,
לבין
רבי שמעון
שסובר שמותר לעשות מלאכת היתר אעפ"י
שיש אפשרות שהיא תגרור מלאכת איסור משום
שאינו מתכוון כלל לעשותה.
אמנם
ישנם מקרים בהם שעשיית פעולת היתר תגרור
בהכרח מלאכת איסור ובזה מודה רבי שמעון
שאסור
לעשות מלאכת היתר אם בוודאות תגרור העשייה
מלאכת איסור.
דבר
זה נקרא "פסיק
רישיה"
שמשמעו:
שכשם
שאי אפשר לחתוך ראש של תרנגול מבלי שהוא
ימות –
כך ישנן מלאכות שאי אפשר לעשותן מבלי
שתיגרר בעקבותיהן מלאכת איסור ולכן ודאי
שאסור לעשותן.
-
שינוי:
המיוחד
בדיני מלאכות שבת להבדיל משאר ציוויי
התורה הוא:
שאופן
עשיית המלאכה קובע.
על
מנת שאדם יהיה חייב על עשיית מלאכה בשבת
הוא חייב לבצע את המלאכה כדרכה
ולא בצורה שונה מהדרך הרגילה!
איסור
גניבה,
רצח,
אכילת
טרפות וכד'
הם
איסורי תורה התקפים גם אם נעשו בדרך רגילה
וגם אם נעו בשינוי.
לעומת
זאת,
אדם
שעשה מלאכה האסורה בשבת בדרך שונה מהדרך
הרגילה לביצועה –
אינו חייב מהתורה.
עשיית
מלאכה בשינוי בצירוף צורך מסוים (קרוב
לפיקוח נפש,
שעת
דחק וכד')
מותרת
לכתחילה בשבת (ומ"מ
בכל מקרה יש לשאול שאלת רב ולא מחליטים
כך על דעת עצמנו בלבד!)
דוגמאות
לשינוי מלאכה הן:
כתיבה
ביד החלשה,
הוצאה
מרשות לרשות בצורה שונה וכד'.
-
קיום:
ביחס
למלאכות מסוימות,
על
מנת שאדם יהיה חייב על עשייתן בשבת,
הוא
חייב לבצען באופן שהן תתקיימנה.
לכל
מלאכה יש את גדרי הקיום המיוחדים לה.
אין
זמן קבוע לקיומן של כל המלאכות אלא לכל
מלאכה ומלאכה יש זמן קיום משלה.
בצירוף
צורך מסוים ניתן לבצע מלאכות האסורות
בשבת שלא תתקיימנה בטווח הזמן המוגדר
להן אלא פחות מכך כגון כתיבה ב"עטשבת"
שמשתמשים
בבתי חולים ובצבא לכתיבת דוחות רפואיים,
יומני
מבצעים וכד'
והכתב
לא מתקיים אלא לזמן קצר,
ובצאת
השבת מעתיקים את הכתוב לכתב שנשאר ומתקיים.
