בס"ד אלול תשע"ה
דף
מושגים
מס'
2 –
ראש
השנה.
-
"יום
הדין" – ראש השנה נקרא גם "יום הדין",
כי ביום זה הקב"ה מביא את כל הברואים לדין,
וקובע את גזר דינם לשנה הקרובה. -
"צדיק
גמור" – אדם שעשה הרבה יותר דברים טובים,
מאשר דברים לא טובים.
אדם כזה – הקב"ה מחליט מה יהיה אתו כבר בראש השנה – איזה שכר יקבל על המעשים הטובים? -
"רשע
גמור"
– הפוך מהצדיק הגמור – רוב מה שעשה – זה לא טוב.
גם הוא יקבל את גזר דינו מיד בראש השנה – הקב"ה יחליט איזה עונש יקבל. -
"בינוני" – אדם שעשה הרבה דברים טובים,
אבל גם הרבה דברים רעים.
להם הקב"ה לא מחליט בראש השנה מה יקרה,
אלא הוא מחכה ליום כיפור.
ואם זה לא מספיק – המשפט יסתיים בהושענה רבה (היום האחרון של סוכות).
הקב"ה לא מחכה יותר מהושענה רבא,
אלא גוזר את הדין של הבנוניים. -
קידוש
החודש – עד סוף ימי בית המקדש השני,
קבעו מתי יוצא ראש חודש,
והאם ראש חודש יהיה יום אחד או יומיים,
בעזרת עדים שהיו באים לסנהדרין בירושלים,
והעידו שראו את הירח מתחיל סיבוב חדש (בסוף החודש הירח נראה כמו בננה דקה בצד שמאל,
ובהתחלת החודש הבננה עוברת לצד ימין. ואז מתחיל חודש חדש,
ומכריזים כי היום ראש חודש). -
תקנת
הלל – כאשר ראה הלל השני (סוף ימי בית שני)
שהרומאים לא נותנים ללמוד תורה או למנות רבנים חדשים,
החליט לבנות טבלאות ונוסחאות שבעזרתם אפשר יהיה לקבוע את לוח השנה.
עד היום אנחנו קובעים את השנה לפי טבלאות שהכין הלל הזקן .
הלל קידש את החודשים שיצאו לפי הטבלאות שלו.
שניים מהכללים שהלל קבע הם:
-
"לא
אד"ו
ראש"
– לעולם לא יצא יום ראשון של ראש השנה בימים א'
ד'
או ו'
בשבוע.
כדי שיום כיפור לא יצא ביום ו'
או א'
בשבוע.
"לא
בד"ו
פסח"
– הלל השני קבע בטבלאות שהכין,
שיום ראשון של פסח לא יצא אף פעם בימים ב',
ד'
או ו'
(בד"ו).
יהודה – רב בית הספר.