בס"ד

דף
מושגים
מס'
32 –
השואה
וקידוש
ה'.
-
"הפתרון
הסופי" – בשנים ת"ש – תש"ה בזמן מלחמת העולם השנייה הצליחו הגרמנים ובני בריתם לכבוש חלקים גדולים מהעולם.
ראש הממשלה הגרמנית – היטלר (יימח שמו וזכרו)
תכנן את התוכנית שידועה בשם "הפתרון הסופי".
בתוכנית זו מתכנן היטלר לרצוח את כל היהודים בכל העולם.
היטלר ראה ביהודים גזע נחות,
סוג ב'
שהורס את העולם,
ולכן הוא רצה להשמידם.
-
"קידוש
ה'
בשואה
" – הרבה יהודים ידעו כי הם הולכים למות,
רק בגלל שהם יהודים.
הם היו רעבים,
חלשים מאוד,
ולא האמינו שיוכלו להישאר בחיים.
וכפי שהעיד בפני אחד הניצולים "אנחנו ידענו כי יהודי צריך למות,
ולכן לא התנגדנו".
היהודים לא פחדו מהמוות,
ושמחו למות כיהודים המאמינים בקב"ה,
כך כתבו יהודים בדמם בתוך חדרי הגזים "שמע ישראל ה'
אלוקינו ה'
אחד". -
"אמונה
בקב"ה
בשואה" – יהודים רבים המשיכו להאמין בקב"ה,
למרות הסבל הרב אותו סבלו,
סבל שאנחנו לא מסוגלים להבין.
יהודים שמחו כי הצליחו להתפלל ולהניח תפילין.
יהודים הסכימו לוותר על אוכל טוב שפעם אחת הביאו להם,
כי זה היה …
יום כיפורים.
שמרו שתי פרוסות לחם,
כדי שיוכלו לעשות קידוש בשבת.
רבנים כתבו על דפי נייר את תפילות יום כיפורים,
לפי מה שזכרו בע"פ – כדי שאחרים שלא זוכרים – יוכלו גם להתפלל,
ועוד. -
"גבורה
בשואה" – מעשי גבורה רבים היו בשואה.
ילדים קטנים היו יוצאים מהגטו דרך …
צינורות הביוב (שהיו ריקים,
כי אם לא אוכלים,
אז גם לא צריך ללכת לשירותים)
ויצאו בצד של הגרמנים,
מצאו או לקחו אוכל,
וחזרו לגטו עם האוכל,
ונתנו אותו לכולם.
יהודים התארגנו בתוך מחנות השמדה,
ונלחמו בנאצים.
הם נלחמו מול טנקים בעזרת אבנים,
מקלות ובקבוקי בנזין שאותם הדליקו,
רצו לטנקים,
וזרקו את הבקבוק הבוער לתוך הטנק,
ועוד מעשי גבורה מדהימים של יהודים רבים. -
"קיום
מצוות
בשואה"
– אנשים עשו כל מה שיכלו כדי לקיים מצוות,
נשים שילדו בגטו או במחנות העבודה – עשו בעצמן ברית מילה לתינוק,
גם כאשר הן ידעו כי הוא ימות תוך זמן קצר,
רק כי רצו שימות בתור יהודי.
אנשים עשו את ליל הסדר בתוך מחנות עבודה,
גם כאשר ידעו שאם יתפסו אותם,
יהרגו אותם מיד,
ללא כל משפט,
ועוד דברים רבים כאלו. -
"חסידי
אומות
עולם" – בתוך כל השנאה שהייתה כלפי היהודים,
היו גם גויים שלא הסכימו לרצח של היהודים,
ועשו כל מה שיכלו כדי להציל יהודים.
אנשים החביאו בתוך ביתם,
או במרתף ביתם ילדים או משפחות,
ודאגו להעביר להם אוכל ובגדים כל יום.
אותם אנשים ידעו כי הנאצים מחפשים אנשים שעוזרים ליהודים,
ואם יגלו אותם,
הם ירצחו כמו היהודים,
או שיתלו אותם בכיכר העיר יחד עם היהודי שהצילו,
וישימו עליהם שלט "אני עזרתי להציל יהודים,
וזה העונש שמגיע לי".
אנשים אלו לא פחדו.
לאחר המלחמה,
נתנו להם כבוד גדול בארץ,
נטעו יערות על שמם,
קראו לרחובות בכל מיני ערים על שמם.
אנשים טובים אלו הצילו ילדים יהודים רבים מאוד.
יהודה – רב בית הספר.