בס"ד
דף
מושגים
מספר
7
–
שבת
חלק
ב'.
1."
שלוש
סעודות
– (המשך
לדף
6) – חכמים מצאו רמז למצווה לאכול שלוש סעודות בשבת,
מתוך הפסוק המדבר על אכילת המן במדבר.
"ויאמר משה אכלוהו (את המן בשבת)
היום,
כי שבת היום לה',
היום (בשבת)
לא תמצאוהו בשדה".
המילה "היום"
מופיעה בפסוק שלוש פעמים – כנגד שלוש סעודות בשבת.
2.
"מלווה
מלכה"
– יש הנוהגים לאכול סעודה נוספת,
לא בשבת,
אלא במוצאי שבת.
המטרה של הסעודה הזו היא כאילו להאריך את השבת,
להפוך את מוצאי השבת לחלק מהאווירה של השבת.
לכן,
יש הנוהגים להקפיד לאכול גם בסעודת "מלווה מלכה"
"לחם משנה"
לברך על שתי לחמים.
יש המקפידים לאכול את סעודת "מלווה מלכה"
מיד במוצאי שבת,
לאחר ההבדלה,
עוד לפני שהתחיל לעשות מלאכות של יום חול.
יש המקפידים לאכול ב"מלווה מלכה"
אוכל חם.
אך יש המסתפקים ביציאה ידי חובה באכילת מזונות (עוגה או עוגייה וכדומה).
יש שקוראים לסעודת "מלווה מלכה"
גם "סעודה רביעית",
כי זו הסעודה הרביעית של השבת.
3. "תוספת
שבת" כאשר התורה מספרת לנו על מעמד הר סיני.
ישנם מספר הבדלים בין עשרת הדברות בשתי המקומות.
אחד מההבדלים המפורסמים הוא במצוות שבת.
במקום אחד נאמר "זכור את יום השבת לקודשו".
כאשר משה חוזר על עשרת הדברות בספר דברים,
הוא אומר "שמור את יום השבת לקודשו".
מכאן למדו חכמים שצריך להוסיף לשבת קצת זמן.
גם לפני השבת וגם לאחריו.
השבת נכנסת על פי ההלכה רגע לפני השקיעה.
אך אנו מדליקים נרות לפני השקיעה.
הזמן שהוספנו לשבת (מהדלקת הנרות עד לשקיעת השמש)
– נקראת "תוספת שבת".
בירושלים,
בני ברק ופתח תקווה,
מדליקים נרות 40 דקות לפני השקיעה.
בחיפה נהוג להדליק נרות חצי שעה לפני השקיעה,
ורוב שאר המקומות מדליקים נרות שבת 20 דקות לפני השקיעה.
בצאת השבת (שיוצאת על פי ההלכה בצאת הכוכבים)
נהוג להוסיף 10-15
דקות לשבת.
4. ל"ט
אבות
מלאכה – בתורה לא נאמר שאסור לעבוד
בשבת.
אלא נאמר "לא תעשה
כל
מלאכה
ביום השבת".
ההבדל העקרוני בין "מלאכה"
ל"עבודה"
הוא:
"עבודה"
זה לעשות פעילות כל שהיא.
כמו לנקות שולחן לאחר האוכל,
או לסדר את הבית.
"מלאכה"
– זה כאשר אני בונה דבר חדש.
כותב דבר שלא היה כתוב,
טוחן,
עושה קשר וכדומה.
לא כל מלאכה אסורה בשבת,
אלא רק "ל"ט אבות מלאכה"
– רק 39 קבוצות של מלאכות שחכמים למדו אותם מדברים שעשו במקדש,
או בבנית המשכן,
הם אסורים.
בדף הבא נרחיב בע"ה את הדברים.
יהודה – רב בית הספר.