בס"ד
דף
מושגים
מספר
9
–
חג
הסיגד.
-
מקור
החג – בספר נחמיה,
מספר נחמיה על בני ישראל החוטאים ומתחתנים עם בנות לא יהודיות.
העם מקבל על עצמו לחזור בתשובה.
כל זה קורה בחודש תשרי,
ואז לאחר זמן רב בני ישראל חוגגים את סוכות לפי ההלכה.
ובכ"ד תשרי באותה שנה,
כל העם מחליטים לצום,
ללבוש שקים ולשים על עצמם אפר,
להראות שהם באמת מצטערים על החטאים שלהם,
ומבקשים סליחה מהקב"ה.
באותו המעמד,
עזרה מתפלל תפילה שאנחנו אומרים אותה בתפילת שחרית,
לפני שירת הים "וכרות עימו הברית".
באותו יום – רבע יום ראשון הם קראו בתורה,
ורבע יום שני התפללו וביקשו סליחה מהקב"ה. -
שני
ימי
חזרה
בתשובה – הרבנים ביהדות אתיופיה (שנקראים "קייסים")
רצו לעשות יום דומה של חזרה בתשובה נוסף ליום כיפור הם אמרו כי ביום
כיפור
–
כל
אחד
חוזר
בתשובה
על
החטאים
שעשה
בעצמו. הם אמרו שנספור מיום כיפורים ארבעים ימים,
כמו הימים שמשה עלה להר סיני וביקש סליחה מהקב"ה על חטא העגל,
ואז נעשה יום דומה למה שעשו עזרא ונחמיה,
חצי יום יהיה צום ובקשת סליחה,
וחצי שני חג.
אבל
ביום
הזה
יבקשו
סליחה
על
דברים
שקשורים
לכולם. יום שבו יתפללו להגיע לארץ ישראל,
לביאת המשיח,
דברים ששיכים לכל עם ישראל. -
תאריך
החג – היום הארבעים מיום כיפורים יוצא כ"ט חשוון.
ולכן חג הסיגד הוא בכ"ט סיוון. -
מנהגי
החג – בכ"ט חשוון צמים עד לצהריים,
מתפללים ולומדים תורה.
אחרי הצהריים היו עולים על הר גבוה בשירה וריקודים.
בהר היו הקייסים מבקשים סליחה מהקב"ה,
ומתפללים שנזכה להגיע לארץ ישראל – לירושלים.
שם היו הקייסים קוראים בתנ"ך,
ובתורה של יהדות אתיופיה (הנקראת "אורית"),
ומתחילים לחגוג לאכול מאכלים מיוחדים לחג ולשמוח.
(למשל לחם מטוגן הנקרא אינג'רה). -
המנהגים
היום – רבים מיהודי אתיופיה ברחו ברגל דרך מדבר סודן,
ועלו לארץ ישראל.
ההליכה במדבר הייתה קשה ומסוכנת.
הם הלכו רק בלילות לאור הירח.
שודדים ואנשים רעים אחרים היו מתנפלים עליהם,
לוקחים להם את כל רכושם.
חלקם נהרגו על ידי אותם שודדים.
ההליכה הייתה קשה,
בלי תנאים נוחים ובריאים.
לכן רבים חלו בדרך במחלות,
ולא הייתה דרך לטפל בהם,
כי לא היה להם ציוד רפואי,
רופאים וידע לרפא.
רבים מהחולים מתו.
לכן כיום מוסיפים בתפילות החג תפילות של אזכרת נשמות.
מזכירים אותם בתפילה לקב"ה כאנשים צדיקים שמתו בגלל רצונם להגיע לארץ הקודש,
ובמיוחד לירושלים,
ומתפללים כי הם יזכו להיות בגן עדן.
רבים עולים בחג לירושלים,
ומודים לקב"ה שזכו להגיע לירושלים.
יהודה – רב בית הספר.