מלכים ב פרק כד: כניעת יהויכין - דעת

מחבר:
אראל
בלום

נושא:
מלכים
ב פרק כד: כניעת
יהויכין

כיתות
יעד: ז–ט

בס"ד.
כניעת יהויכין
. מלכים
ב' פרק
כד' פסוקים
ח' – יז'
.

נספר
את הסיפור בקצרה על פי הנ"ך
עם פירוש רש"י
.
האם
צדק יהויכין כשנכנע ?

יהויכין
צדק
יהויכין
טעה

הסיבות….
הסיבות….

אולי
היה סיכוי לנצח ? נעיין
בירמיהו פרק יג'
.
ירמיהו
ניבא שכמו שהאזור נשחת ואי אפשר לתקנו ,
כך
ישראל עכשיו ואי אפשר לתקנם .
ובפסוק
יח' אמר
ירמיהו למלך יהויכין ולאמו להשפיל ולהכנע
!
ומה
עושה יכניהו ?
ומדוע
?
נעיין
מקור א' .

יכניה
מקבל את הגזרא ואינו נלחם נגד דברי הנביא
וה' ! – כל
הכבוד .

אם
הכל נהרס ,
אז
איזו תקווה קיימת ?
מה
מטרת הנבואה של "אין
סיכוי"
?
עכשיו
צריך להפסיק לנסות לתקן את הממלכה הזאת
אבל לעתיד תקום ממלכה אחרת .
מה
צפוי אחרי קבלת הגזרה ?

נעיין
בירמיהו כט' את
נבואת ירמיהו אחרי הגלות . נקרא
פסוקים א' – יד'
.

אחרי
הגלות של 70
שנה
תבוא הגאולה !!

מרד צדקיהו .
פרק כד'
פסוק יח'
– פרק כה'
פסוק ב'
.

קוראים את הפסוקים ושואלים :
מדוע
מרד
צדקיהו
?
הרי
המרד
הוא
התאבדות
!

רש"י
פסוק
כ'
: הקב"ה נתן בלבו כדי שיגלה .
נבדוק
עוד
סיבות
:
נעיין מקור א'
:

נבוכדנצר אכל ארנבת חיה ! צדקיה נשבע שהוא לא יגלה !

מדוע
נשבע
צדקיה
לנבוכדנצר
?
כיוון שלא הייתה לו בררה …
מדוע
הצטער
אחר
כך
צדקיהו
שהוא
לא
יכול
לגלות
?
מדוע
הסנהדרין
השתתפו
עם
צדקיה
להתיר
את
השבועה
?

נעיין מקור ב'
: צדקיהו והסנהדרין חשבו שלא ראוי שעם מכובד כעם ישראל וכל העולם ישתעבדו למלך גס רוח שכזה ! ^¹
אם
כך
במה
הם
טעו
?
עם ישראל היה גם במצב שפל ושוב לא היה ראוי להיות שליט בארצו . ^²
סיכום
: עם ישראל חייב לתקן את עצמו ואז יהיה ראוי לשלוט על עצמו ולהיות אור לגויים .

בס"ד.
כניעת יהויכין. מלכים
ב' פרק
כד' פסוקים
ח' – יז'
.

א. ויקרא רבה פרשה יט ד"ה ו ד"א ואשה

כיון
שהרגו נבוכדנצר [את
יהויקים ] המליך
את יכניה בנו תחתיו וירד לו לבבל יצאו כל
בני בבל לקלסו אמרו לו מה עשית אמר להם
יהויקים מרד בי והרגתיו והמלכתי יכניה
בנו תחתיו אמרו לו מתלא אמר גור טב מכלב
ביש לא תרבי גור ביש מכלב ביש עאכ"ו,[תרגום
: המשל
אומר : אל
תגדל גור טוב מכלב רע , ובודאי
שאל תגדל גור רע מכלב רע ! ] מיד
שמע להם ועלה וישב בדפנו של אנטוכיא ירדו
סנהדרי גדולה לקראתו ואמרו לו הגיע זמנו
של בית זה ליחרב ? אמר
להם : לא
אלא אותו שהמלכתי תנוהו לי ואני הולך לי
אזלין אמרין ליכניה נבוכדנצר בעי לך מה
עשה עמד וכנס כל מפתחות בית המקדש ועלה
לראש הגג ואמר רבש"ע
הואיל ולא זכינו להיות גזברין לפניך עד
עכשיו היינו בעלי בתים נאמנים לפניך מכאן
ואילך הרי מפתחותיך לפניך, תרין
אמוראין חד אמר כמין יד של אש ירדה ונטלתן
ממנו וחד אמר משעה שזרקן עוד לא ירדו.

1. מה התכוון מלך בבל לעשות בהתחלה עם יכניה ?

2. מה מסמל מהלך זה ?

3. מה אמרו הסנהדרין ליכניה ?

4. מה מלמד מדרש זה על יחסו של יכניה לה'
?

ב. ירמיה פרק יג'.

א כּה–אָמַר ה' אֵלַי הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים וְשַׂמְתּוֹ עַל–מָתְנֶיךָ וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ:
ב וָאֶקְנֶה אֶת–הָאֵזוֹר כִּדְבַר ה' וָאָשִׂם עַל–
מָתְנָי:
ג וַיְהִי דְבַר–ה' אֵלַי שֵׁנִית לֵאמר:
ד קַח אֶת–הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל–מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע:
ה וָאֵלֵךְ וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אוֹתִי:
ו וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיּאמֶר ה' אֵלַי קוּם לֵךְ פְּרָתָה וְקַח מִשָּׁם אֶת–הָאֵזוֹר אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ–שָׁם:
ז וָאֵלֵךְ פְּרָתָה וָאֶחְפּר וָאֶקַּח אֶת–הָאֵזוֹר מִן–הַמָּקוֹם אֲשֶׁר–טְמַנְתִּיו שָׁמָּה וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר לֹא יִצְלַח לַכּל:
ח וַיְהִי דְבַר–ה' אֵלַי לֵאמר:
ט כּה אָמַר ה' כָּכָה אַשְׁחִית אֶת–גְּאוֹן יְהוּדָה וְאֶת–גְּאוֹן יְרוּשָׁלַם הָרָב:
י הָעָם–
הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת–
דְּבָרַי הַהלְכִים בִּשְׁרִרוּת לִבָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וִיהִי כָּאֵזוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא–יִצְלַח לַכּל:
יא כִּי כַּאֲשֶׁר–
יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל–מָתְנֵי–אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת–כָּל–בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת–כָּל–בֵּית יְהוּדָה נְאֻם–ה' לִהְיוֹת לִי לְעָם וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת וְלֹא שָׁמֵעוּ:
יב וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת–הַדָּבָר הַזֶּה כּה–אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּל–נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הֲיָדעַ לֹא נֵדַע כִּי כָל–נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן:
יג וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כּה–אָמַר ה' הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת–כָּל–ישְׁבֵי הָאָרֶץ הַזּא–ת וְאֶת–הַמְּלָכִים הַיּשְׁבִים–
לְדָוִד עַל–כִּסְאוֹ וְאֶת–הַכּהֲנִים וְאֶת–
הַנְּבִיאִים וְאֵת כָּל–ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָם שִׁכָּרוֹן:
יד וְנִפַּצְתִּים–
אִישׁ אֶל–אָחִיו וְהָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחְדָּו נְאֻם–ה' לֹא–אֶחְמוֹל וְלֹא–אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם:
….יח אֱמר
לַמֶּלֶךְ
וְלַגְּבִירָה
הַשְׁפִּילוּ
שֵׁבוּ
כִּי
יָרַד
מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם
עֲטֶרֶת
תִּפְאַרְתְּכֶם: יט עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ וְאֵין פּתֵחַ הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ הָגְלָת שְׁלוֹמִים:
כ (שְׂאיּ)
[שְׂאוּ]
עֵינֵיכֶם (וּרְאיּ)
[וּרְאוּ]
הַבָּאִים מִצָּפוֹן אַיֵּה הָעֵדֶר נִתַּן–לָךְ צאן תִּפְאַרְתֵּךְ:
כא מַה–תּאמְרִי כִּי–יִפְקד עָלַיִךְ וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְראשׁ הֲלוֹא חֲבָלִים יאחֱזוּךְ כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה:
כב וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה בְּרב עֲוֹנֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ:
כג הֲיַהֲפךְ
כּוּשִׁי
עוֹרוֹ
וְנָמֵר
חֲבַרְבֻּרתָיו
גַּם–אַתֶּם
תּוּכְלוּ
לְהֵיטִיב
לִמֻּדֵי
הָרֵעַ:

מה צריך יכניה לעשות על פי ירמיהו ?

ג. ירמיה פרק כט'.

א וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלָם אֶל–יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה וְאֶל–הַכּהֲנִים וְאֶל–הַנְּבִיאִים וְאֶל–כָּל–הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה:
ב אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה–הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלָם:
ג בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן–שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן–חִלְקִיָּה אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ–יְהוּדָה אֶל–נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה לֵאמר:
ד כּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל–הַגּוֹלָה אֲשֶׁר–הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה:
ה בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת–פִּרְיָן:
ו קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת–בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ–שָׁם וְאַל–תִּמְעָטוּ:
ז וְדִרְשׁוּ אֶת–שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל– ה' כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם:
ח כִּי–
כה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל–יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר–בְּקִרְבְּכֶם וְקסְמֵיכֶם וְאַל–תִּשְׁמְעוּ אֶל–חֲלֹמתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים:
ט כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם– ה':
י כִּי–כה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקד אֶתְכֶם וַהֲקִמתִי עֲלֵיכֶם אֶת–דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל–הַמָּקוֹם הַזֶּה:
יא כִּי–
אָנכִי יָדַעְתִּי אֶת–הַמַּחֲשָׁבת אֲשֶׁר אָנכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם– ה' מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה:
יב וּקְרָאתֶם אתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם:
יג וּבִקַּשְׁתֶּם אתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל–לְבַבְכֶם:
יד וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם– ה' וְשַׁבְתִּי אֶת-(שְׁביּתְכֶם)
[שְׁבוּתְכֶם]
וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל–הַגּוֹיִם וּמִכָּל–הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם– ה' וַהֲשִׁבתִי אֶתְכֶם אֶל–הַמָּקוֹם אֲשֶׁר–הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם:

מה היא התקווה שמנבא ירמיהו ?

מרד צדקיה .
מל"ב.
פרק
כד'
פסוק
יח'
– פרק
כה'
פסוק
ב'
.

א. מסכת נדרים דף סה/א

וגם
במלך נבוכד נצר מרד אשר השביעו באלהים
(חיים)
מאי
מרדותיה אשכחיה צדקיה לנבוכד נצר דהוה
קאכיל ארנבא חיה א"ל
אישתבע לי דלא מגלית עילוי ולא תיפוק
מילתא אישתבע לסוף הוה קא מצטער צדקיהו
בגופיה איתשיל אשבועתיה ואמר .
שמע
נבוכד נצר דקא מבזין ליה .
שלח
ואייתי סנהדרין וצדקיהו אמר להון :
חזיתון
מאי קא עביד צדקיהו ?
לאו
הכי אישתבע בשמא דשמיא דלא מגלינא ?
אמרו
לו : איתשלי
אשבועתא [אמר
להם : מתשלין
אשבועתא ?
] (אמר
להם : וכי
מותר להשאל על השבועה ?)
אמרי
ליה אין (כן)אמר
להו : בפניו
או אפילו שלא בפניו ?
אמרי
ליה : בפניו
. אמר
להון ואתון מאי עבדיתון מאי טעמא לא
אמריתון לצדקיהו ?
(מדוע
לא אמרתם לצדקיהו שאסור להשאל על שבועה
שלא ביפני מי שנשבעו לו ?
) מיד
ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון אמר רבי יצחק
ששמטו כרים מתחתיהם:

מה ראה צדקיהו אצל נבוכדנצר ?
מה השביע אותו נבוכדנצר ?
מה עשה צדקיהו לבסוף כדי להתיר את שבועתו ?

ב.
תנחומא ב'
וארא יח'.
הכניס
לפניו [ליפני
צדקיהו] בשר
שהיבהב , ראה
לנבוכדנצר אוכל ורירו יורד על זקנו ,
והיה
צדקיהו מביט בו ותמה ואומר :
לזה
כל העולם משתעבדין ?!

4. מדוע לדעתך רצו הסנהדרין וצדקיהו לגלות את מעשי נבוכדנצר ?

שאלות בקיאות .

למי היה
יהויקים משועבד שלש שנים ? [א']
מה עשה
יהויקים אחרי של השנים ? [א]
מי נלחם
ביהויקים ? [ב]
מדוע
נענשו יהודה במלחמות אלו ? [ג]
מה היה
חטאו החמור של יהויקים ? [ד']
מי מלך
אחרי יהויכין ? [ה'
– ו']
מי כבש
את כל האזור מנחל מצרים עד נהר פרת ?
[ז]
כמה זמן
מלך יהויכין ? [ח']
מה היו
מעשיו של יהויכין ? [ט]
מי עשה
מצור על ירושלים ? [י'
– יא']
מה החליט
יהויכין לעשות כשהגיע מלך בבל לירושלים
? [יב]
עיין
ברש"י
לפסוק יב' וכתוב
מדוע הלך יהויכין למלך בבל ?
פרט את
כל מעשי מלך בבל אחרי כניעתו של יהויכין
.[יב'
– יז]
– לפחות
6 מעשים
!
א.
מי מלך
אחרי יהויכין ? [יז']

ב.
מדוע
דווקא הוא מלך ? [יז]

כמה
שנים מלך צדקיהו ? [יח]
מה היו
מעשיו של צדקיהו ? [יט]
א.
מה עשה
צדקיהו נגד מלך בבל ? [כ']

ב.
עיין
ברש"י
לפסוק כ' וכתוב
מדוע עשה זאת צדקיהו ?

לחץ
כאן למערך שיעור ודפי עבודה לפרק כה

1
מלבי"ם פסוק
יט' : ע"פ
חז"ל צדקיהו היה צדיק
ורק חטא בכל שלא שמע לירמיהו שלא למרוד
וכן חטא בכך שעבר על השבועה .

2
המלבי"ם שם
: למרות שצדקיהו היה צדיק
ישראל שבאותו הדור היו רשעים .

⬇ הורדת הקובץ (Word)