נושא
הדף:
מספר
התקיעות

מחבר:
חגית
פגלין

מיועד
לכיתות:
ט–יב

בס"ד

מספר התקיעות

• כמה פעמים מוזכרת התרועה בתורה ?
  __________

"ומנין
לשלש של שלש שלש – תלמוד לומר והעברת שופר תרועה,
שבתון זכרון תרועה,
יום תרועה יהיה לכם"

(מסכת ראש השנה דף ל"ד.)

• מכאן למדים שמהתורה צריך לשמוע סה"כ _________
  קולות .

קראי את הפסוק הבא :

"וְהַעֲבַרְתָּ
שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ
שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם"

(ויקרא כ"ג,
כ"ה)

"ומנין
שפשוטה
לפניה –
תלמוד לומר והעברת שופר תרועה.
ומנין
שפשוטה
לאחריה –
תלמוד לומר תעבירו שופר"

(מסכת ראש השנה דף ל"ג🙂

• מה פרוש המילים העברת שופר ?
  

• מה למדים מהמילים המודגשות ?

• מכאן שיש לתקוע :

________________
_______________ _________________

________________
_______________ _________________

________________
_______________ _________________

סה"כ =
_____________ קולות

• למדנו עד כה,
  על החובה לשמוע שלוש תרועות,
  אולם מהי 'תרועה'
  ?

קראי את הקטע הבא מספר החינוך !

"ופירוש
תרועה,
כתרגומו,
יבבא,
וענין יבבא הוא קול שבור,
כלומר קול יללה.
נמצא שהתורה ציותה אותנו לעשות בשופר קול הדומה ליללה,
ומפני שמקומות העולם חלוקים בענין היללה,
שבמקום אחד מיללין בגניחות גסות ובמקום אחר בדקות,
ובמקום אחר עושין הכל גסות ודקות,
נהגו בכל מקום ומקום להיות מתריעין בראש השנה על דרך שהיו מיללין איש איש במקומו,
ובכן היו יוצאין ידי חובתן במצוה,
שהתורה ציותה בקול יללה,
ובאי זה שיהיה בשום מקום בכך היה יוצא ידי תורה בכל מקום,
ואף על פי שבמקומו אין מיללין כן,
שהרי קיים כוונת הכתוב ועשה ביום זה יללה בשופר.
עד שקם רבי אבהו ולא ישר בעיניו להיות ישראל חלוקים במנהג התרועה זה בכה וזה בכה,
שנעשה תורה כשתי תורות,
וקבץ כל המנהגים,
והתקין שיהו תוקעין בכל המקומות בשוה.
ולצאת ידי חובה מכלל היללות שנעשות בעולם,
תיקן לעשות התרועה בשלשה צדדין,
כעין גניחות גסות דהיינו שברים,
וכעין גניחות דקות דהיינו שאנו קורין תרועה,
ועוד בצד אחר גניחות גסות ודקות כמנהג אחד מהמקומות שעושין הכל ביללותיהם.
ונמצא לפי זה שאנו צריכין לתקוע שלש של שלש שלש פעמים שלש:
(מתוך "דיני המצוה" במצוה ת"ה)

כתבי את שלושת אופני התרועה האפשריים:

1. תרועה =
   ___________________________

2. תרועה =
   ___________________________

3. תרועה =
   ___________________________

• כדי לצאת ידי חובת שמיעת 'קול תרועה'
  (אחת)
  לכל הדעות,
  יש לשמוע :

______________
_______________ _______________

______________
_______________ _______________

______________
_____________ ____________ ______________

• ע"פ מה שלמדנו לעיל :
  יהיו _____
  = _____ * _____ קולות בראש השנה.

עייני במחזור
ראש
השנה ובדקי כמה קולות למעשה שומע המתפלל בר"ה:

__________	לפני מוסף (במיושב )
__________	בתוך מוסף
__________	בחזרת הש"ץ
__________	סוף התפילה

סה"כ =
_____ קולות

עייני בקטע הבא ונסי להבין מהו המקור לריבוי הקולות שמצאת !

"כבר
פשט
המנהג
בקהילות
ישראל
שתוקעין
בין
הכל
מאה
קולות.
מהם תקיעות,
מהם שברים ומהם תרועות.
וסמכו מנין זה של קולות השופר,
כנגד מאה פעיות שפעתה אם סיסרא ותיבב על בנה:
מַדּוּעַ בֹּשֵׁש רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו (שופטים ה').
שכך היה ידוע לחכמים במסורת,
שמספר פעיותיה –
מאה:

ומה
ענין
מאה
קולות
של
שופר
אצל
פעית
אם
סיסרא?

אלא שקול השופר בא לעורר רחמים על זרעו של יצחק שנעקד כאיִל על גבי המזבח,
וכל הפעיות שפעתה אם סיסרא פעיות של אכזריות היו,
אכזריות אשר לא מצינו כמותה בכל העולם:

האֵם בשעה שהיא מיבבת על צער בנה,
הלא תדע רחם על אמהות אחרות כמותה,
שבוכות על מות בניהן;
אבל היא,
אם סיסרא,
אינה כן אלא כל תנחומיה –
הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר.
סיסרא בנה עוסק כעת בריטוש שבויים מישראל ובניפוץ עוללים,
וזאת נחמתה,
ובכך היא מפיגה את צערה –
יש לך אכזריות גדולה מזו?:

יבואו מאה קולות השופר של רחמים,
ויבטלו אותן הפעיות שכולן של אכזריות היו,
לפיכך מאה קולות כנגד מאה פעיותיה של אכזרית זו,
שפעתה לשם אכזריות:

עוד רמז למאה קולות –
שכן אמרו ז"ל:
מאה פעיות האשה פועה כשהיא יושבת על המשבר,
צ"ט למיתה ואחת לחיים.
וביום הרת עולם –
תבל ומלואה כיושבת על המשבר,
אם לשבט אם לחסד,
לפיכך תוקעין מאה קולות"

(ספר התודעה –
פרק שני)

• סכמי אם כן,
  מהו הטעם לשמיעת מאה קולות בראש השנה ?

______________________________________________________________________________________________________________________________