משלוח מנות

דוד אהרון אנגלהרט

נושא:
משלוח מנות

כיתות ג–ה

מ

שלוח מנות

יום אחד,
שלומי התעורר והבין שעוד מעט פורים.
הוא זכר שיש כמה מצוות חשובות לעשות בפורים,
אבל המצווה הכי אהובה עליו היא:
משלוח מנות.
הוא זכר ששנה שעברה הוא קיבל הרבה ממתקים ומאכלים טעימים,
והיה לו נחמד.
אבל השנה,
הוא רצה ללמוד איך לעשות את המצווה כמו שצריך.

איפה יכול שלומי לחפש את המקור למצווה הזאת?
(הקף בעיגול)

1. בתורה

2. במגילת אסתר

3. במשנה

4. הדבק מקור כאן

   בגוגל

מה הן המילים שמהן נלמדת מצוות "משלוח מנות"?

_________ _________
_________ ___________

ש
לומי התרגש מאד שמצא את המקור,
אבל הוא עדיין לא הבין מארבעת המילים הללו מה הוא אמור לעשות!
כמה מנות הוא צריך לשלוח?
לכמה אנשים?

מה אתה מבין מהמילים שבפסוק?

כמה מנות צריך לשלוח?_________

למה?_________________________________________

לכמה אנשים צריך לשלוח?__________

למה?_________________________________________

הדבק
מקור כאן

לשמחתו כי רבה,
שלומי גילה שהתשובה לשאלותיו נמצאת בגמרא:
(מסכת מגילה)

אז שלומי הבין את העקרון,
הוא הבין כמה מנות הוא צריך לשלוח,
ולכמה אנשים.
אבל עכשיו עלתה לו שאלה חדשה:
מה נחשב מנה?
האם הוא יכול לשלוח שני ממתקים?
צריך לחם?
אולי הוא צריך לשלוח גם אוכל וגם שתיה?

איפה שלומי יכול להסתכל כדי למצוא תשובה?
(הקף בעיגול)

1. במגילת אסתר

2. בתורה

3. הדבק
   מקור כאן

   בספר הלכה

ע
כשיו שלומי כבר היה מרוצה.
הוא ידע את הכל,
כל מה שהוא צריך לדעת כדי לקיים את מצוות "משלוח מנות"
כהלכתה.
אבל עדיין היה חסר לו משהו.
זו מצווה נורא נחמדה ומשמחת,
אבל – למה עושים אותה?
מה המשמעות?

שלומי שאל את הרב שלו,
והוא אמר להסתכל בספר "מנות לוי"
של הרב שלמה אלקבץ (שחיבר את הפיוט "לכה דודי"!).
שם הוא גילה תשובה לשאלתו:

ל
הרבות
השלום
והריעות,
היפך מרגילתו של הצר (ההיפך מדבריו של המן הרשע)
שאמר "מפוזר ומפורד",
פירוש – בִמקום שראוי להיות עם אחד,
הנם מפוזרים ומפורדים במחלוקת,
לכן תקנו משלוח מנות.

"איזה יופי!
מצווה שהיא גם נחמדה וכיפית,
והיא גם מרבה שלום ואהבה בעם ישראל!
למי אתן את המנות?…אולי לאיציק?
לא יזיק להוסיף קצת שלום בינינו…"
שלומי מאד התרגש,
ובחיוך גדול הלך למכולת כדי לקנות מאכלים למשלוח מנות שלו.

ואתה?….

השתמש במה שלמדת וענה על השאלות הבאות:

איך
נקיים את מצוות "משלוח
מנות"?

לכמה אנשים חייבים לשלוח מנות?

כמה מנות צריך לשלוח?

מתי שולחים את המנות?

האם שתיה נחשבת "מנה"?

מי חייב במשלוח מנות?

למה מקיימים את המצווה הזאת?

נשמע מהסיפור ששלומי היה מסוכסך עם איציק. למה הוא בחר לשלוח לו משלוח מנות?

מה אומר ה"שולחן ערוך" על מי שמרבה במשלוח מנות?

השתמש במה שלמדת וענה על השאלות הבאות:

איך
נקיים את מצוות "משלוח
מנות"?

לכמה אנשים חייבים לשלוח מנות?

כמה מנות צריך לשלוח?

מתי שולחים את המנות?

האם שתיה נחשבת "מנה"?

מי חייב במשלוח מנות?

למה מקיימים את המצווה הזאת?

נשמע מהסיפור ששלומי היה מסוכסך עם איציק. למה הוא בחר לשלוח לו משלוח מנות?

מה אומר ה"שולחן ערוך" על מי שמרבה במשלוח מנות?

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים:

לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:

כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים:

לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:

כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים:

לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:

כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים:

לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:

כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים:

לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:

כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים:

לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:

כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים:

לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:

כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

"חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים…שתי מנות לאיש אחד.
וכל המרבה לשלוח לריעים משובח"
(ספר
שולחן ערוך סימן תרצ"ה)

"ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה…ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש."
(תוספת
הרמ"ה על
דברי השולחן ערוך)

ובעל
ה"משנה
ברורה"
מוסיף
ששתיה בוודאי נחשבת כמנה,
כמו
אוכל.
וגם
שצריך לשלוח מנות שהן מוכנות לאכילה,
כמות
שהן.

"חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים…שתי מנות לאיש אחד.
וכל המרבה לשלוח לריעים משובח"
(ספר
שולחן ערוך סימן תרצ"ה)

"ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה…ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש."
(תוספת
הרמ"ה על
דברי השולחן ערוך)

ובעל
ה"משנה
ברורה"
מוסיף
ששתיה בוודאי נחשבת כמנה,
כמו
אוכל.
וגם
שצריך לשלוח מנות שהן מוכנות לאכילה,
כמות
שהן.

"חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים…שתי מנות לאיש אחד.
וכל המרבה לשלוח לריעים משובח"
(ספר
שולחן ערוך סימן תרצ"ה)

"ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה…ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש."
(תוספת
הרמ"ה על
דברי השולחן ערוך)

ובעל
ה"משנה
ברורה"
מוסיף
ששתיה בוודאי נחשבת כמנה,
כמו
אוכל.
וגם
שצריך לשלוח מנות שהן מוכנות לאכילה,
כמות
שהן.

"חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים…שתי מנות לאיש אחד.
וכל המרבה לשלוח לריעים משובח"
(ספר
שולחן ערוך סימן תרצ"ה)

"ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה…ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש."
(תוספת
הרמ"ה על
דברי השולחן ערוך)

ובעל
ה"משנה
ברורה"
מוסיף
ששתיה בוודאי נחשבת כמנה,
כמו
אוכל.
וגם
שצריך לשלוח מנות שהן מוכנות לאכילה,
כמות
שהן.

"חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים…שתי מנות לאיש אחד.
וכל המרבה לשלוח לריעים משובח"
(ספר
שולחן ערוך סימן תרצ"ה)

"ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה…ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש."
(תוספת
הרמ"ה על
דברי השולחן ערוך)

ובעל
ה"משנה
ברורה"
מוסיף
ששתיה בוודאי נחשבת כמנה,
כמו
אוכל.
וגם
שצריך לשלוח מנות שהן מוכנות לאכילה,
כמות
שהן.

תני רב יוסף:
"ומשלח מנות איש לרעהו"
– שתי מנות לאיש אחד.

תני רב יוסף:
"ומשלח מנות איש לרעהו"
– שתי מנות לאיש אחד.

תני רב יוסף:
"ומשלח מנות איש לרעהו"
– שתי מנות לאיש אחד.

תני רב יוסף:
"ומשלח מנות איש לרעהו"
– שתי מנות לאיש אחד.

תני רב יוסף:
"ומשלח מנות איש לרעהו"
– שתי מנות לאיש אחד.

תני רב יוסף:
"ומשלח מנות איש לרעהו"
– שתי מנות לאיש אחד.

תני רב יוסף:
"ומשלח מנות איש לרעהו"
– שתי מנות לאיש אחד.

תני רב יוסף:
"ומשלח מנות איש לרעהו"
– שתי מנות לאיש אחד.

תני רב יוסף:
"ומשלח מנות איש לרעהו"
– שתי מנות לאיש אחד.

תני רב יוסף:
"ומשלח מנות איש לרעהו"
– שתי מנות לאיש אחד.