בס"ד
נושא:
משנה,
בבא קמא, פרק ג, דפי עבודה וסיכום
כיתה:
ו
מחבר:
יהודה רוזנברג
מסכת
בבא
קמא
דפי
עבודה
וסיכום
לכיתה
ו'.
פרק
ג'.
משנה א
המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה – פטור.
ואם הוזק בה בעל החבית – חייב בנזקו.
נשברה כדו ברשות הרבים והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה –חייב.
רבי יהודה אומר: במתכוין – חייב, באינו מתכוין – פטור:
הסבר המשנה:
____________ הראשון:
המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה.
___________: פטור.
____________ שני:
ואם הוזק בה בעל החבית.
___________: לפי _________ ____________ (שהוא ___________ _____________ שמופיע כאן): ______________.
רבי יהודה ____________
עליו.
לדעת רבי יהודה ___________ הוא:
___________ ראשונה:
במתכוין __________ – חייב.
____________ שניה:
באינו מתכוון _________
– פטור.
תרמילון:
הדין,
העמדה,
המקרה,
תנא קמא,
הרב,
חולק,
התנא הראשון.
משנה מסכת בבא קמא פרק ג משנה ב
השופך
מים
ברשות
הרבים
והוזק
בהן
אחר
–
חייב
בנזקו.
המצניע
את
הקוץ
ואת
הזכוכית
והגודר
את
גדרו
בקוצים
וגדר
שנפל
לרשות
הרבים
והוזקו
בהן
אחרים
–
חייב
בנזקן:
שאלות:
-
המשנה מביאה בחלקה הראשון – מקרה.
מהו המקרה?
______________________________________________________. -
מה הדין במקרה הזה?
______________________________________. -
המשנה בחלקה השני מביאה כמה מקרים.
פרט אותם:
-
______________________________.
-
______________________________.
-
______________________________.
-
______________________________.
-
מה המשותף לכל המקרים המובאים במשנה?
________________________
_________________________________________________________. -
בתורה נאמר:
שמות פרק כא
(לג)
וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר:
(לד)
בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ:
-
מה המקרה המובא בתורה?
_______________________________
___________________________________________________. -
מה הדין במקרה כזה ?
__________________________________.
-
כל המקרים שבהם המשנה אמרה שהדין הוא שחייב לשלם את הנזקים,
הם לפי הדין של "בור".
מהו המקרה של "דין בור"
שממנו לומדים את הדין לכל המקרים שלנו?
___________________________________________________________ -
מהפסוק שהבאנו (וכי יפתח איש בור …) לומדים חכמים:
(בבא קמא כח.)
ונפל שמה שור או חמור,
שור –
ולא אדם,
חמור –
ולא כלים,
מכאן אמרו:
נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו,
חמור וכליו ונתקרעו –
חייב על הבהמה ופטור על הכלים.
-
המקרה שאותו מביאה הגמרא הוא:
______________________________
________________________________________________________ -
הדין הוא:
-
על הכלים,
כמו על _______________
– ________________ לשלם. -
על האדם או החמור שנפצעו –
_____________________ לשלם.
(תרמילון:
צריך,
לא צריך,
השעון).
-
מה לדעתך אנחנו צריכים לעשות,
כדי לנסות למנוע נזקים כאלו?
כתוב דוגמא.
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
משנה
ג
המוציא
את
תבנו
ואת
קשו
לרשות
הרבים
–
לזבלים:
והוזק
בהן
אחר,
חייב
בנזקו.
וכל
הקודם
בהן
זכה.
רבן
שמעון
בן
גמליאל
אומר:
כל
המקלקלין
ברשות
הרבים
והזיקו
–
חייבין
לשלם.
וכל
הקודם
בהן
זכה.
ההופך את הגלל ברשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו:
-
המשנה מביאה שלושה מקרים,
מהם המקרים?
מקרה
א':
_______________________________________________________
מקרה
ב':
_______________________________________________________
מקרה
ג':_______________________________________________________
-
לשם מה הוציא בעל הבית את התבן והקש לרשות הרבים?
_______________
________________________________________________________. -
האם מוכר לכם תהליך שרבים עושים אותו כיום,
לאותה מטרה,
עם שאריות האוכל האורגני (קליפות של ירקות,
פרות וכדומה)?
איך זה נקרא?
________________. -
תן דוגמא כיצד אדם יכול להינזק מערמת קש רטובה,
שהופכים אותה לקומפוסט?
_________________________________________________________. -
המשנה מביאה שתי הלכות לגבי מי שמוציא את קשו ותבנו לרשות הרבים:
הלכה
א':
_________________________________________________
הלכה
ב':
________________________________________________.
-
לכאורה,
שתי ההלכות סותרות אחת את השניה.
כי הרי אם אני חייב בנזק (הלכה א')
– זה אומר שהקש שלי,
אז למה מותר לכל אחד לקחת אותו (הלכה ב')?
קרא
את פרוש
הרמב"ם
הבא:
"זה שאמרנו כל הקודם בהן זכה,
קנס".
כיצד עונה הרמב"ם על השאלה הזאת במילה אחת ("קנס")?
_______________
___________________________________________________________
-
מה ההבדל בין שני הדינים הראשונים הכתובים במשנה?
-
הדין הראשון מדבר על – _________________________________
-
הדין השני מדבר על –
___________________________________ (תרמילון:
מקרה כללי,
מקרה מסויים).
-
קרא את פרוש הברטנורא על הדין השני:
"כל המקלקלים ברשות הרבים –
ואפילו
עושים
ברשות,
כגון בשעת הוצאת זבלים.
אם הזיקו חייבים":
-
הזכר בדין הקודם ("קשו ותבנו")
שם אמרנו כי כל אחד יכול לקחת את הקש – כי זה _______________.
-
גם במקרה השני מופיע הדין "כל הקודם בהן זכה"
והסיבה שכל אחד יכול לקחת את זה הייתה – _________. אז למה אם הוצאתי ברשות,
מגיע לי קנס,
שכל אחד יכול לקחת את החפץ?
על שאלה זו עונה קהתי "בזמן שמונחים ברשות הרבים שלא ברשות"
כיצד עונה קהתי (בעקבות דברי התוספות בגמרא)
על שאלה זו?
מותר
לקחת רק
אם
__________________________________________.
-
מתי מותר להניח דברים ברשות הרבים,
למרות שאנשים עלולים להחליק עליהם?
קרא את פרוש ברטנורא על המשנה:
"כל המקלקלים ברה"ר –
ואפילו עושים ברשות,
כגון
בשעת
הוצאת
זבלים.
אם הזיקו חייבים:
כיצד הוא עונה על שאלה זו?
___________________________________________________________. -
המקרה השלישי המופיעה במשנה הוא:
_______________________________. -
הדין במקרה זה:
______________________________________________. -
קרא את פרוש הברטנורא למקרה זה:
והסבר מה פרוש המילה "גלל"?
"זבל בהמות"
____________ ________________. -
לשם מה הפך האדם את הגללים?
מסביר קהתי"הופך אותו כדי לזכות בו"
– כתוב בלשונך את הסבר הקהתי _______________________________________ -
למה הוא חייב לשלם את הנזק,
אם מישהו נפגע מהגללים?
____________
______________________________________________________.
משנה ד
שני קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה, ונתקל הראשון ונפל, ונתקל השני בראשון
הראשון חייב בנזקי שני:
קדרין =
אנשים העושים כלי חרס.
-
תאר בלשונך את המקרה המופיע במשנה.
______________________________
________________________________________________________________________________________________________________________ -
מה הדין במקרה הזה לפי המשנה?
___________________________________. -
לכאורה,
למה אני אשם אם נפלתי,
ומישהו נתקל בה,
ונפצע?
הרי בטעות נפלתי?
קרא את הרמב"ם הבא,
וכתוב תשובה לשאלה.
התשובה היא "העמדה"
= מדובר כאן על מקרה מיוחד,
ולא על כל מקרה כזה.
כתוב באיזה מקרה חייב,
ובאיזה מקרה פטור מלשלם את הנזק של השני?
רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק יג
שני קדרין שהיו מהלכין בדרך זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון,
אם היה לראשון לעמוד ולא עמד חייב בנזקיו של שני,
שאע"פ שהוא אנוס בשעת נפילה אינו אנוס בהיותו מוטל בדרך והרי הוא יכול לעמוד,
ואם לא היה לו לעמוד פטור ואף על פי שלא הזהיר לזה שנתקל בו מפני שהוא טרוד בנפשו.
-
הראשון חייב לשלם את הנזק של השני כאשר ________________________
________________________________________________________. -
הראשון לא חייב לשלם את הנזק של השני כאשר _____________________
________________________________________________________.
-
במקרה שהשני נפצע,
וגם הכד שהייתה בידו נשברה.
על מה צריך הראשון לשלם לדעתך?
____________________________________________________.
קרא את פרוש תפארת ישראל הבא:
תפארת ישראל –
יכין מסכת בבא קמא פרק ג
מיהו אנזקי כלים פטור בכל הנהו,
דדינו כבור בר"ה [תי"ג]:
(תרגום:
אבל על נזקי כלים – פטור,
שדינם כבור ברשות הרבים.
(מהתורה למדנו שאם חפרתי בור ברשות הרבים,
ומישהו נפל לתוכו,
ונפצע,
ונשבר לו רכוש,
חופר הבור צריך לשלם רק על הפציעה.
אבל לא צריך לשלם על החפץ שנשבר).
לפי פרוש זה,
שהשני נפצע,
וגם הכד שהייתה בידו נשברה.
על מה צריך הראשון לשלם?
____________________________________________________________.
-
איזה דבר קיבלת על עצמך,
לנסות לנהוג בו בהמשך חייך,
בעקבות לימוד משניות אלו?____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________