מטרות לימודיות

1. שהתלמיד ידע מהו זימון?
   מי מזמן?
   על מה לא מזמנים?

2. שהתלמיד ידע את המושגים של תרומות ומעשרות.

3. שהתלמיד יבדיל בין הדין כשהקדים הלוי ולקח מעשר לפני המירוח בכרי,
   לבין אחרי המירוח.

4. שהתלמיד ידע את המושגים דמאי,
   טבל,
   כותי.

5. שהתלמיד ידע על פדיון מעשר שני והקדש.

מטרות חינוכיות

1. לחנך את הילד בהקפדה על ברכת המזון.

2. לחנך את הילד במצות זימון.

3. להשריש בילד את ההקפדה שלא לאכול טבל.

מטרות פורמליות

1. פיתוח יכולת עריכת השוואה.
   (בין דמאי לטבל,
   כותי לנוכרי וכו')

2. פיתוח מיומנות בקריאה רהוטה ונכונה

קשיים דידקטיים

1.כיצד להקנות את הנושא של תרומות ומעשרות?

1. כיצד להתמודד בריבוי החומר בזמן הקצוב?

שקולי דעת דידקטיים

1. נלמד את הנושא בקצרה רק פרטים הנצרכים למשנה,
   נפתח בתיאור של בעל שדה חטים:
   כיצד הוא מיישם את הפרשת תרומות ומעשרות?
   מה הסדר בהפרשה?
   וכו'.
   לאחר מכן נתחיל ללמד את הנושא של זימון על פי הסדר במשנה

2. שימוש בלוח תוך כדי לימוד המושגים.

מבנה השיעור:

2.פתיחה – תאור של האיכר בשדה חטים:
הקצירה,
מירוח בכרי (שאז מתחייב בתרומות),כיצד יפריש? למי?
וכמה?.

1. רישום
   הנושא
   על
   גבי
   הלוח –
   והפעלת התלמידים לנסות להבין מהו הזימון האמור בנושא?
   

2. קריאת
   המשנה –
   תוך כתיבת המושגים על גבי הלוח,
   הסבר מה הבעיה בכל מושג.

3. עריכת
   השוואה
   –
   בין הפריטים שמזמנים עליהם לבין אלו שלא מזמנים.

4. רישום
   על
   גבי
   הלוח –
   זה כנגד זה –
   מזמנים עליהם,
   לא מזמנים עליהם.

5. חזרה
   וסיכום
   –
   ע"י דף עבודה.

מהלך השיעור:

תלמידים יקרים,
האם תיארתם לעצמכם כמה מצוות אנו מקיימים בלחם שאנו אוכלים יום יום?
הבא ונתחיל מתחילת ייצור הלחם ונראה חלק מהמצוות המתקיימות בו.

האיכר החורש וזורע את שדהו,
מחכה הוא לשעת הקצירה ואז רואה הוא פרות לעמלו,
קוצר הוא את השבולים,
מפריד את הגרעינים מקליפתם ואוסף הוא את הכל לערמה אחת,
ערמה זו נקראת בלשון חכמים "מירוח בכרי"
מרגע מתחייב בעל השדה להפריש תרומות ומעשרות.

מהן תרומות ומעשרות?

כתיבה על גבי הלוח:

תרומות ומעשרות

התורה מצווה אותנו להפריש מכל גדולי הקרקע כך:

• תרומה גדולה –
  נותנים לכהן 1
  מ-50
  (בערך 2%)
  ורק לכהן מותר לאוכלה כשהוא טהור.

• מעשר ראשון –
  נותנים ללוי 1
  מ-10
  (10%) ממה שנשאר ומותר לכל אדם לאוכלו.

• מעשר שני –
  לוקחים 1
  מ-10
  (10%) ממה שנשאר וצריך לאכול אותו בירושלים בטהרה.
  אפשר גם לפדות –
  להחליף אותו בכסף ובכסף קונים אוכל ואוכלים בירושלים.

• תרומת מעשר –
  הלוי שמקבל מעשר ראשון נותן 1/10
  מזה לכהן ורק לכהן מותר לאוכלה כשהוא טהור.

למדנו בקצרה את דיני תרומות ומעשרות ונסכמם על גבי הלוח.

כתיבה על גבי הלוח:

תרומות ומעשרות

כמה למי מה עושים בו?

תרומה גדולה 1
מ-50 לכהן הכהן אוכל בטהרה

מעשר ראשון 1
מ-10 ללוי כל אחד מותר לאוכלו

מעשר שני 1
מ-10 הבעלים אוכלים בירושלים

או פודים בכסף

תרומת מעשר 1
מ-10 לכהן הכהן אוכל בטהרה

הלוי נותן

ועתה ניגש למשנה קראו את המשפט הראשון במשנה:
"שלושה שאכלו כאחד חייבים לזמן"

כתיבת הנושא על גבי הלוח:

הזימון,
מתי חייבים? ומי מצטרפים לזימון?
– פרק ז' משנה א'

מה זה זימון?
מה מזכיר לכם המילה זימון?

הזמנה,
אחד מהסועדים מזמין את חבריו לברך ברכת המזון.
וכך אומר להם:
"רבותי נברך"
וכו'

מתי חייבים לזמן?

בכל ברכה כל אדם גם אם אכל לבדו חייב לברך,
אבל בזימון חייבים רק אם אכלו שלושה ביחד

האם אתם זימנתם פעם או שברכתם ללא זימון?
מדוע לא?

(עדיין קטנים,
לא הגענו לגיל מצוות)
רואים אנו שלא תמיד מזמנים,
במשנה נראה מקרים בהם לא מזמנים –
אפילו שאכלו שלושה,
ולעומתם נראה מקרים בהם כן מזמנים.

נתחיל לקרוא את המשנה ונראה את המקרים בהם מזמנים:

• דמאי –
  עמי הארצות היו מקלים על עצמם והיו נותנים רק תרומה ולא מעשר ראשון ומעשר שני קבעו חכמים שאם אדם לוקח פרות מעם הארץ הם נקראים "דמאי"
  כלומר יש ספק אם הם מעושרים או לא מעושרים,
  לכן חייבו חכמים לתת מעשר מספק (המילה "דמאי דא –
  מאי?
  זה מה?
  מעושר או לא?)
  והוא אכל ולא נתן מעשר.

• מעשר ראשון שנטלה תרומתו –
  הלוי לקח מעשר ראשון מהשבולים שאז לא מתחייב בתרומה גדולה,
  וגם אחר כך לא נותן תרומה גדולה אבל הוא נותן תרומת מעשר שהוא חייב בה.

• מעשר שני והקדש שנפדו –
  למדנו שאפשר לפדות מעשר שני בכסף,
  אבל כאשר אדם פודה צריך להוסיף עוד חמישית (20%)
  על הכסף של הפדיון.
  במקרה שלפנינו מדובר שהוא פדה אבל לא הוסיף את החמישית.

• השמש שאכל כזית –
  מלצר שמגיש את האוכל אפילו שאינו יושב קבוע ואוכל אתם.

• הכותי –
  הכותים הביא אותם מלך אשור שיגורו בארץ והם התגיירו מפחד האריות שהיו טורפים אותם והגיור שלהם לא היה גיור שלם מתוך רצון להיות יהודים.

בכל המקרים הללו קבעו חכמים שמזמנים עליהם למרות שיש בהם קצת בעיה.
אבל במקרים הבאים לא מזמנים עליהם:

• טבל –
  פרות שלא הפרישו מהם בכלל תרומות ומעשרות.

• מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו –
  הלוי לקח מעשר ראשון מהכרי שכבר מתחייב בתרומה גדולה ועדיין ולא נתן תרומה גדולה.

• מעשר שני והקדש שלא נפדו –
  מעשר שני או הקדש שאדם הקדיש לה'
  ולא פדו אותם בכלל.

• השמש שאכל פחות מכזית –
  מלצר שמגיש את האוכל והוא עצמו אכל פחות מכזית.

• הנוכרי –
  גוי.

לסיום כתיבה על גבי הלוח:

מזמנים עליהם לא מזמנים עליהם

דמאי טבל

מעשר ראשון שנטלה תרומתו מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו

מעשר שני והקדש שנפדו מעשר שני והקדש שלא נפדו

השמש שאכל כזית השמש שאכל פחות מכזית

הכותי נוכרי

תוך כדי כתיבה לשאול את התלמידים על כל מושג כדי לבדוק ידע והבנה.

השלם את הטבלה!

תרומות ומעשרות

לפניך מקרים מהמשנה שמזמנים עליהם.

בכל מקרה ישנה בעיה מסוימת,
כתוב מהי?

דמאי –

מעשר ראשון שנטלה תרומתו –

מעשר שני והקדש שנפדו –

שמש –

כותי –