מחבר:
חנניה גרוסמן
נושא:
ברכות ח ז–ח
כיתות יעד: כיתות ב–ה
ב"ה
פרק ח'
משנה ז'
קרא את המשנה בעיון וענה:
מהו הנושא של המשנה?
___________________________________________
יוסי התחיל לאכול בכיתה. פתאום ראה שכולם רצים החוצה,
סקרנותו גברה והוא רץ אחריהם.
אז גילה שיש שם חיה מאוד מעניינת והוא החליט להישאר שם.
פתאום נזכר שלא בירך ברכת המזון! האם עליו לחזור לכיתה כדי לברך ברכת המזון או שהוא יכול להישאר במקומו ולברך?
לפי בית שמאי – יכול להישאר בחוץ ולברך /
צריך לחזור לכיתה
לפי בית הלל – יכול להישאר בחוץ ולברך /
צריך לחזור לכיתה
חשוב להבין שהמחלוקת בין ב"ש לב"ה היא דוקא בשוגג.
כלומר אם אדם בטעות שכח ויצא ממקומו בלי לברך ברכת המזון.
אבל אם אדם יצא במזיד ובכוונה ממקומו בלי לברך ברכת המזון – לפי
כולם
(גם
לפי
ב"ש
וגם
לפי
ב"ה)
הוא
חייב
לחזור
למקום
הראשון
ולברך.
אבי ויצחק חברים טובים מאד.
פעם אבי ביקר את יצחק בביתו. הם ישבו יחד ואכלו סנדויצ'ים.
פתאום אבי הציע:
"בוא נצא לשחק כדורגל במגרש,
ונברך שם!". יצחק לא הסכים כי ידע שצריך לברך איפה שאוכלים,
אבל אבי בכל זאת רץ למגרש ולקח איתו סידור כדי לברך במגרש.
מי נהג כשורה?
_______________
מי לא נהג כשורה? _____________
היכן צריך אבי לברך ברכת המזון? _________________________
אבי הלך החוצה למרות שידע שהוא צריך לברך בכיתה.
איך רואים להתנהגות כזו? שוגג / מזיד
את ברכת המזון צריך לברך כאשר מסיימים לאכול.
יהודה חזר מהת"ת,
נכנס הביתה ואמר שלום לאמא ולכל האחים והאחיות שלו.
הוא ביקש מאמא בעדינות אם אפשר לאכול סנדוויץ' כי הוא מאד רעב. אמא אמרה "בשמחה!
וכל הכבוד שביקשת כל כך יפה!". אמא הכינה בזריזות את הכריך.
יהודה ניגש לכיור,
נטל ידיו, בירך בכוונה והתיישב לאכול. לאחר שסיים רצה לשחק "רביעיות"
עם אחיו משה.
הם שיחקו הרבה מאד זמן ופתאום גילו שכבר עברו 72 דקות מאז שסיים לאכול –
ויבודה עדיין לא בירך ברכת המזון!
האם נהג יהודה כשורה? כן / לא
אם אדם אכל,
אמר דבר תורה במשך 20
דקות ואז הוא רוצה לברך.
האם מותר לו?
כן / לא
אם אדם אכל ושכח לברך,
ונזכר רק לאחר 80 דקות.
האם יכול לברך?
כן / לא
הזמן של 72
דקות הוא הזמן שלוקח למזון להתעכל בגופו של אדם.
עיין במשנה והשלם:
"עד
אימתי
הוא מברך?
עד
____________ ____________ _____________".
בהצלחה!
ב"ה
פרק
ח'
משנה
ח'
מושגים
שחשוב
לדעת:
האם כשמברכים ברכת המזון צריך לקחת כוס יין ולברך עליה לאחר ברכת המזון או לא?
לפי
ב"ש – לא צריך כוס.
לפי
ב"ה
– צריך.
המקרה
הראשון
שבמשנה:
אדם אכל סעודה.
פתאום הביאו לו כוס יין.
הוא רוצה לשתות אותה, אך הוא מתלבט – זו הכוס היחידה שיש לו!
מה יעשה? האם ישתה אותה כעת בתוך הסעודה, או שישמור אותה עד לאחר ברכת המזון כדי שיוכל לברך עליה ברכת המזון?
לפי
ב"ש – מברך על ה_________
ואחר כך מברך על ה_________.
מדוע?
כי לפי ב"ש,
כשמברכים ברכת המזון צריך
/ לא
צריך לברך על כוס יין.
לכן צריך /
לא צריך לשמור את הכוס עד לאחר ברכת המזון.
לכן, אם הוא רוצה לשתות עכשיו,
מותר / אסור לו לשתות אותה עכשיו,
והוא צריך /
לא צריך לשמור אותה עד לאחר ברכת המזון.
לפי
ב"ה
– מברך על ה__________
ואחר כך מברך על ה___________.
מדוע?
כי לפי ב"ה,
כשמברכים ברכת המזון צריך /
לא צריך לברך על כוס יין. לכן,
צריך / לא צריך לשמור את הכוס עד לאחר ברכת המזון,
כי אם הוא ישתה את הכוס עכשיו,
תהיה / לא תהיה לו כוס לברכת המזון. לכן עליו להתאפק,
ולשמור / לא לשמור את הכוס לברכת המזון, כדי שיוכל לברך עליה לאחר ברכת המזון.
כותי.
בזמן בית המקדש הראשון היה מלך רשע שקראו לו סנחריב.
הוא לקח אנשים ממקום שנקרא כותה (לכן הם נקראים כותים)
והגלה אותם לארץ ישראל.
כאן באו אריות וטרפו רבים מהכותים.
הכותים פחדו מאד מהאריות והבינו שאם ישמרו מצוות זה לא יקרה להם.
לכן התגיירו –
לא כי היו כאלו צדיקים אלא מפחד האריות לכן נקראו "גרי אריות".
הם היו מדקדקים במספר מצוות (אפילו יותר מעם ישראל)
אבל מצד שני היו מצוות שלא קיימו כלל.
נאמר עליהם בתנ"ך "את ד'
היו יראים ואת פסיליהם היו עובדים",
כלומר שגם עבדו עבודה זרה.
ב"ה
פרק ח'
משנה ח'
– המשך
המקרה
השני
שבמשנה:
מישהו הלך ליד אדם אחד ושמע רק
את סוף
הברכה. לדוגמא:
ראובן הלך ליד אדם אחד ושמע את המילים "בורא פרי העץ".
את ההתחלה של
הברכה –
הוא
לא שמע.
האם מותר לענות אמן על ברכה שכזו – ששמעת רק את הסוף שלה?
תשובת המשנה –
תלוי:
אנחנו רוצים להיות בטוחים שהברכה הזו נאמרה כמו שצריך.
לכן:
אם זה יהודי – אנחנו בטוחים /
לא בטוחים שהוא בירך לשם שמיים,
ואמר בתחילת הברכה "ברוך אתה ד'
אלהינו מלך העולם".
לכן, מותר / אסור לענות אמן על ברכה שכזו. ולכן אפילו אם אדם שמע רק את הסוף של הברכה, בכל זאת ברור / לא ברור לנו שהוא בירך לשם שמיים,
ולכן מותר /
אסור לענות אמן על ברכה
של יהודי.
אבל אם זה כותי –
אנחנו בטוחים /
לא בטוחים שהוא בירך לשם שמיים.
אולי הוא ח"ו בירך לעבודה זרה? אנחנו הרי שמענו רק את ההתחלה /
הסוף של הברכה.
אולי תחילת הברכה היתה לעבודה זרה? ואם ח"ו זה היה לעבודה זרה – האם מותר לענות אמן על ברכה שכזו?
ברור שכן /
ברור שלא!
לכן אם שומעים כותי שבירך,
ושמענו רק את סוף הברכה,
מותר / אסור לענות אמן על ברכתו.
אבל, אם נשמע אותו מברך את כל הברכה,
ונשמע שהוא בירך לשם שמיים – האם יהיה מותר לענות אמן על ברכתו?
כן / לא,
כי אז אנחנו רואים שהוא באמת בירך לשם שמיים.
"ואכלת ושבעת וברכת את ד'
אלקיך
"על הארץ הטובה אשר נתן לך"
בהצלחה!