מטרות לימודיות

1. 
   שהתלמיד ידע את המושג של הפרשת חלה.

2. שהתלמיד ידע את דיני הפרשת חלה:
   ממה מפרישים חלה?
   מהי הכמות החייבת בחלה?
   מהו השיעור שחייבים להפריש?
   מגידולי ארץ ישראל.

3. שהתלמיד ידע מהם חמשת מיני דגן.

4. שהתלמיד יבדיל בין הפרשת חלה בארץ ישראל להפרשת חלה בחוץ לארץ.

מטרות חינוכיות

1. לחנך את הילד בקיום מצוות התלויות בארץ.

2. לחנך את הילד שיקפיד לבדוק את ההכשר לפני האכילה.

מטרות פורמליות

1. פיתוח יכולת להבנת הדרשות מן הפסוקים.

2. פיתוח יכולת עריכת השוואה.
   (בין חמשת מיני דגן לשאר המינים).

3. פיתוח כושר התמצאות באיתור מקורות

קשיים דידקטיים

1.כיצד להקנות את הנושא של הפרשת חלה,
דבר שאינו בחיי היום יום של הילד?

1. כיצד להקנות מספר רב של מושגים בשיעור אחד?

שקולי דעת דידקטיים

1. נפתח את השיעור בחלוקה של עטיפות מיני מאפה מוצרים אחרים בהם הכשרים שונים,
   נקרא את לשון ההכשר ונתמקד במשפט "הופרשה חלה כדין".
   כדי לגרות את התלמידים שישאלו מהי חלה?
   ומדוע רק במיני מאפה?

2. נציג את המקור להפרשת חלה מהתורה (צילום לתלמידים,
   פלקט ע"ג הלוח).

3. נכתוב את הדינים ע"ג הלוח בצורת שאלות:
   ממה נותנים?
   מהי הכמות החייבת?
   כמה נותנים?
   וכו'.
   תחת השאלות נכתוב את הדין ומתחתיו את הדרשה בקצרה.

4. דף עבודה לחזרה וסיכום:
   פסוק והדרשה הנלמדת ממנו.
   מטרת הדף היא שהתלמיד יפתח התמצאות באיתור המקור לדין ויבין את הדרשה מהפסוק.

מבנה השיעור:

2.פתיחה – חלוקה של עטיפות מיני מאפה ומוצרים אחרים,
קריאת ההכשרים השונים בכל עטיפה,
התמקדות במשפט "הופרשה חלה כדת"
ממנו נדע שישנה מצווה הנקראת "הפרשת חלה" ונבחין שהיא קיימת רק במיני מאפה.

1. רישום
   הנושא
   על
   גבי
   הלוח –
   והפעלת התלמידים לנסות להבין מהי הפרשת חלה?
   מה עושים בה?
   למי נותנים וכמה?
   

2. קריאת
   המקור
   מהתורה –
   תוך הדגשת מילים מהם נלמד אחר כך את הדינים.

3. לימוד
   דיני
   הפרשת
   חלה –
   צעד אחר צעד –
   על ידי הצגת שאלות:
   ממה מפרישים חלה?
   מהי הכמות שחייבת בחלה?
   כמה נותנים?
   למי?
   וכו'.

4. רישום
   על
   גבי
   הלוח –
   בעזרת התלמידים את השאלות תוך כתיבת הדין והדרשה מתחת לשאלה.

5. חזרה
   וסיכום
   –
   ע"י דף עבודה.

מהלך השיעור:

חלוקת עטיפות המאפה והמוצרים.

תלמידים יקרים,
מהו הדבר הראשון שאנו בודקים לפני שאנו קונים מוצרי מאכל שונים?.

כמובן שאנו בודקים את ההכשר למוצרים אלו כדי שלא נכשל ח"ו במאכל שאינו כשר.
הבא ונבדוק את ההכשרים בעטיפות שלפניכם,
נבחר במספר תלמידים שיקראו את לשון ההכשר:
"ללא חשש עורלה טבל ושביעית",
"הופרשו תרומות ומעשרות"
"הופרשה חלה כדין"
וכו'.

רואים אנו שהרב הנותן את ההכשר צריך להשגיח על מספר דברים נתמקד באחד מהם וזה הנושא שלנו בשיעור זה "הפרשת חלה".

כתיבת הנושא על גבי הלוח:

הפרשת חלה

האם בכל ההכשרים כתוב "הופרשה חלה כדין"?

מספר תלמידים מעירים שאצלם לא כתוב "הופרשה חלה כדין",
מדוע?
מפני שלא בכל המוצרים צריך להפריש חלה,
אלא רק במיני מאפה העשויים מחמשת מיני דגן.

כתיבה על גבי הלוח:

חמשת מיני דגן

חיטה,
שעורה,
כוסמת,
שיפון ושיבולת שועל.

מהי "הפרשת חלה"?

התורה מצווה אותנו בספר במדבר על הפרשת חלה:

"וידבר ה'
אל מֹשה לאמר:
דבר אל בני ישראל ואָמַרְתָּ אֲלֵהֶם,
בְּבֹאֲכֶם אל הארץ,
אשר אני מביא אתכם שָמָּה.
והיה בְּאֲכָלְכֶם מִלֶחֶם הארץ,
תרימו תרומה לה'.
רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חלה תרימו תרומה,
כתרומת גֹרֶן כן תרימו אותה.
מראשית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לה'
תרומה לְדֹרֹתֵיכֶם".
(במדבר טו',
יז'
– כא')

תליית הפלקט ע"ג הלוח וחלוקת צילום הפרשה לתלמידים.

נקרא את הפסוקים וננסה למצוא מתוכם תשובות לשאלות המתעוררות:
(אפשר לתת לתלמידים לשאול בעצמם שאלות אלו)

הערה:
במהלך הצגת השאלות לתת לתלמידים אפשרות לנסות למצוא תשובה מתוך הפסוקים.

• מהי חלה?

בפסוק כתוב:
"חלה תרימו תרומה",
"תתנו לה'
תרומה"
"תרימו תרומה לה'",
מכאן אנו לומדים שחלה היא תרומה שמפרישים אותה מהעריסות,
הבצק שאנו לשים.

• ממה מפרישים חלה?

בפסוק כתוב:
"באכלכם מלחם הארץ"
ונאמר בפסח:
"לחם עוני",
למדו חכמים "גזרה שווה":
כמו שבפסח "לחם עוני"
הוא מצה העשויה מחמשת מיני דגן,
כך "מלחם הארץ"
שמפרישים ממנו חלה הוא מחמשת מיני דגן והמיוחד בחמשת מיני דגן הוא שהם היחידים שמחמיצים כשלשים אותם עם מים.

• מהי הכמות החייבת בחלה?

נאמר:
"מראשית עריסותיכם"
מהעריסות שלכם,
מהבצק שלכם שלשתם מהמן במדבר,
ואנו יודעים שכל אחד היה מלקט עומר מהמן.
אם כן,
הכמות שהייתה להם במדבר היא "עומר"
וקבעו חכמים שהוא שיעור של 5
רבעים של קב שזה בימינו בערך כמות של 2
וחצי ליטר,
מכמות כזו של קמח חייבים לתת חלה.

• היכן מפרישים חלה?

"באכלכם מלחם הארץ",
"בבאכם אל הארץ".
רק התבואה של ארץ ישראל ורק כשכל ישראל נמצאים בארץ.
אבל כדי שלא ישכחו את דין חלה קבעו חכמים להפריש חלה אפילו בחוץ לארץ.
(חלה של חוץ לארץ,
וגם חלה שאנו מפרישים היום שהיא טמאה,
מפרישים רק כזית ולא נותנים לכהן אלא שורפים אותה באש)

• כמה נותנים?

בתורה לא כתוב כמה להפריש ויוצא שיכול אדם להפריש אפילו מעט ויוצא ידי חובתו.
אבל,
אמרו חכמים כיון שזה מתנה לכהן צריך כמות שתהיה בה מתנה,
לכן,
יפריש 1
מתוך 24
חלקים.
בעל מאפיה שאופה כמות גדולה כדי למכור בשוק נותן 1
מתוך 48
חלקים.

• למי נותנים?
  ומה עושים בה?

חלה נותנים לכהן והוא מחויב לאוכלה בטהרה,
חלה שנטמאה נשרפת.
כמו שכתוב:
"כתרומת גורן כן תרימו אותה"
כמו הדין של תרומה גדולה שנותנים לכהן ואכלה בטהרה,
כך דין החלה שמפרישים מהעיסה.

כתיבה על גבי הלוח:

הפרשת חלה

ממה מפרישים? מכמה מפרישים? היכן מפרישים? כמה מפרישים? למי?
ומה עושים בה?

חמשת מיני דגן. 5
רבעים של קב, ארץ ישראל מתורה אין שיעור, לכהן,
אכלה בטהרה.

2
וחצי ליטר. כשכל ישראל בה. חכמים קבעו:

"לחם הארץ" 1
מתוך 24
בבית, "כתרומת גורן"

"לחם עוני", "ראשית עריסתכם" "מלחם הארץ" או 1
מ-48
במאפיה. דין חלה כדין תרומה.

כמו בפסח מכמות העיסה "בבאכם אל הארץ"

5
מיני דגן, שהייתה במדבר.

כך בחלה.

תוך כדי כתיבת השאלות להיעזר בתלמידים בכתיבת התשובות והדרשות כדי לבדוק ידע והבנה.

השלם את הטבלה!

הפרשת חלה

לפניך סוגי בצקים שונים.

כתוב מה הדין לגבי חלה?
ומה הטעם?

בצק מקמח המיובא מברזיל –

בצק העשוי מחיטה מלאה–

עיסה מקמח תפוחי אדמה –

בצק בקונדיטוריה –

בצק העשוי מ-2
כוסות קמח –